פוסט קורונה • ממשיכים לסבול גם לאחר ההחלמה

73% ממחלימי הקורונה ממשיכים לסבול מתסמינים גופניים ורגשיים זמן רב לאחר שהוגדרו כבריאים וכ-40% מעריכים כי יתקשו לחזור לשגרת חייהם כפי שהיתה טרם המחלה

נתונים מדאיגים אלה עולים ממחקר גדול וראשון מסוגו שערך צוות כללית במחוז חיפה וגליל מערבי בכללית, בקרב חולי קורונה, שהוגדרו כמחלימים.

מרבים לדבר לאחרונה, על כך שגם לאחר שחולי קורונה שהוגדרו כמי שהחלימו, ממשיכים לסבול משורה של תסמינים, עד כדי קושי לשוב לשגרה ולעבודה. מגמה שטרם אוששה מחקרית – עד כה.

עתה מתפרסמים לראשונה, נתונים מבוססי מידע שעלו ממחקר מקיף, על 991 מחלימי קורונה, שערך צוות האחיות במחוז חיפה וגליל מערבי, בהובלתה של רות ברוך, מנהלת הסיעוד של כללית במחוז, בשיתוף עם משרד אחות ראשית בהנהלת כללית.

רות ברוך, מנהלת הסיעוד בכללית חיפה וגליל מערבי, שהובילה את המחקר • צפו

המחקר, שנערך לאחר קבלת אישור מוועדת הלסינקי, הקיף נשאלים שאובחנו בתקופה שבין מרץ 2020 ועד אוקטובר 2020 והחלימו מהמחלה ע"פ תוצאות מעבדתיות (בדיקת PCR), או ע"פ קריטריונים להחלמה, שהוגדרו בתקופה רלוונטית ע"י משרד הבריאות בישראל.

המשתתפים היו מבוטחי כללית במחוז חיפה וגליל מערבי, שהוא הגדול בארץ וחלק נוסף ממחוז הצפון-מחוזות המאופיינים באוכלוסייה מעורבת מבחינה דמוגרפית, עם 40% מהמגזר הערבי. המשתתפים היו בעלי רקע סוציו-דמוגרפי מגוון: כ-60% נשים, טווח הגילים: 18 עד 97 שנים, כשהגיל הממוצע היה 41.38, כ-60% דוברי עברית כשפת אם, כשליש דוברי ערבית כשפת אם.

לא מסוגלים לחזור לתפקד כרגיל

אחד הנתונים המדאיגים שעלו מהמחקר, הוא שבעוד ששני שליש עבדו לפני ההידבקות במחלה, רק 60% מהמחלימים הצהירו שהם מסוגלים לחזור מיד לשגרה של טרם המחלה, קרוב ל-40% הצהירו שהם מסוגלים לשוב, לפי ההתפלגות הבאה: 28.3% – לשוב חלקית בלבד, 2.6% הצהירו שכלל אינם מסוגלים לשוב לשגרה ועוד 5.9% לא ידעו אם יוכלו או לא יוכלו לשוב לשגרת חייהם הקודמת.

73.7% מהמשתתפים היו טרם המחלה אנשים בריאים, 74.4%- ללא מחלות כרוניות ולא עישנו. בקרב אילו שציינו שהם סובלים ממחלה כרונית, המחלות השכיחות ביותר הן: יתר לחץ דם, השמנת יתר, סוכרת, עם בעיות במערכת הנשימה, לב או כלי דם. בעת המחלה עצמה הרוב המוחלט, מעל ל-90% מהמשיבים, סבלו מסימפטומים. מעניין לציין כי מספר התסמינים בקרב המשתתפים הצעירים יחסית (בני 18-55) היה גבוה יותר לעומת המבוגרים יותר בגילים 55+.

החוקרות מסבירות כי יתכן שפער זה נובע גם מסף סבילות שונה, ככל שהגיל עולה. ככלל, מספר התסמינים לאדם שדווחו במהלך המחלה נע בין 1 ל-19, כשהתסמינים השכיחים היו חום – 42.6%, פגיעה בחוש טעם ו/או ריח – 37.9%, כאבים בשרירים/ עצמות/ מפרקים, 36.7% כאבים בחזה – 33.9% וחוסר תיאבון – 30.7%.

בנוסף, משתתפים בעלי מחלות כרוניות, סבלו ממספר גבוה יותר של תסמינים מאשר משתתפים ללא מחלות כרוניות ברקע. רק 7.8%, שיעור קטן יחסית מהנשאלים, היו א-סימפומטיים, הן במהלך המחלה והן לאחר ההחלמה.

הממצא המדהים מהמחקר, הוא שכשבוחנים את הדיווח על מצבם לאחר ההחלמה, מסתבר כי 73.2% מהמחלימים המשיכו לסבול מתסמינים.

התסמינים השכיחים לאחר ההחלמה:

• עייפות/ תשישות – 34.7%
• פגיעה בחוש טעם ו/או ריח – 19%
• כאבים בשרירים, עצמות ומפרקים – 17.7%
• כאבים בחזה 15.3%

שלושת רבעי מתוך אלה שסבלו מסימפטומים בעת המחלה, דיווחו על סבל מהסימפטומים גם לאחר ההחלמה. אולם, מעניין לציין גם, כי כשישית מאלו שהיו א-סימפטומטיים לחלוטין במהלך המחלה ואובחנו כחולים רק בבדיקת מעבדה, פיתחו תסמינים לאחר ההחלמה.

נמצא קשר חיובי מובהק בעוצמה גבוהה, בין מספר התסמינים במהלך המחלה עליהם דיווח החולה לבין מספר התסמינים מהם הוא סבל לאחר ההחלמה.

הנתון האופטימי הוא שמרביתם – 84.6%, לא פיתחו סיבוכים בעקבות המחלה. בין מי שפיתחו סיבוכים, דווחו – דלקת ריאות (4.6%), דלקת בשריר הלב (0.5%), בעיות עם קרישיות הדם (%0.4).

בין התסמינים שהופיעו לאחר ההחלמה, אך לא היו במהלך המחלה, צוינו בשכיחות גבוהה יחסית -עייפות ותשישות (6.8%), בעיות בזיכרון (4.4%), בלבול (3.1%), כאבי ראש (2.8%), חולשה בגפיים (2.7%) וקוצר נשימה (2.5%).

ניתן לומר שמדובר בתופעות משמעותיות, שכן, כמעט חמישית מהנשאלים (18.5%) ציינו כי פנו לגורם מקצועי לשם טיפול בתסמינים שהופיעו לאחר ההחלמה. נתון זה מפתיע, בעיקר נוכח העובדה שמשתתפי מדגם המחקר היו צעירים יחסית, עם גיל ממוצע 41 שנים ובריאים יחסית (כזכור, רק רבע מהנשאלים סבלו ממחלות כרוניות שונות). ככלל, נשים מדווחות על יותר סימפטומים, אך עורכות המחקר מסייגות ומציינות כי אפשר שהבדל זה נובע גם מהתנהלות שונה של נשים, שנוטות להיות ערות יותר לגופן ונוטות לשתף במצוקות, לעומת גברים.

גם תופעות נפשיות

מעבר להשלכות הגופניות של המחלה, נמצא קשר חיובי מובהק בין רמת מצוקה נפשית לבין מספר התסמינים במהלך המחלה ולאחר ההחלמה. מעניין לציין כי עוצמת הקשר בין מצוקה נפשית למספר התסמינים גבוהה יותר לאחר המחלה, מאשר במהלך המחלה.

בעקבות מחקר פורץ דרך זה, שמציג לראשונה נתונים מבוססים על תופעות לוואי לתחלואת הקורונה, מסיקות החוקרות מהנהלת הסיעוד של כללית במחוז חיפה וגליל מערבי ומשרד אחות ראשית בהנהלת כללית, כי יש לפתח כליי טיפול מותאמים לקבוצה גדולה מאד של מחלימי קורונה עם פוסט מחלה.

עבור הסובלים מתחלואה קשה, כמו קשיי נשימה חריפים ופגיעה בריאות, הופעלה בחיפה מרפאת הריאות המרחבית וכן יש מרפאות פוסט קורונה בבתי החולים. למצבים האחרים, בדגש על התגובה הרגשית, הוחלט להציע למבוטחי כללית במחוז חיפה וגליל מערבי מגוון סדנאות מותאמות לסימפטומים השונים.

החלו לפעול – קבוצת תמיכה, בהנחיית אחות שהשתלמה בטיפול קצר מועד, וקבוצה ארוכת טווח, בהנחיית עובדות סוציאליות, שבה יש דגש על ההתמודדות הנפשית, בשילוב עם מומחי הרפואה שמטפלים בסימפטומים השונים עליהן דיווחו הנשאלים במחקר.

על הצורך הרב בתמיכה ובמענה הולם, מעיד מספר התגובות שהתקבלו בעקבות איגרת שנשלחת וירטואלית לכל מחלים קורונה בכללית בחיפה וגליל מערבי, בו מדווח על הסימפטומים השונים המוכרים כבר, ומוצעות דרכי התמודדות עמם.

עורכות המחקר בכללית, שיזמו גם את איגרת המידע:

הופתענו מכמות התגובות לאיגרת, כאשר המחלימים ראו בהן לגיטימציה לתופעות עמן הם מתמודדים וחשבו שזו רק בעיה שלהם. ההכרה באפשרות לסימפטומים כאלה מקילה עליהם מאד ועל נכונותם להגיע לטיפול ולקבוצת תמיכה.