כביש המוות • מי ייקח אחריות על הכביש מחיפה לטירת כרמל ופרדיס שממשיך לגבות קורבנות?

תאונת דרכים (צילום: מד”א)

של מי האחריות בכל הקשור למיגור התאונות הקטלניות בצמתים ובכבישים המסוכנים?

כביש 4 כביש המוות גבה חיי אדם רבים
תאונות רבות אירעו בכביש 4 בין פרדיס לטירת כרמל, כאשר לא מעט בני אדם קיפחו בו את חייהם ומשפחות רבות איבדו את יקיריהם.

בשתי התאונות הקטלניות האחרונות שאירעו בכביש בחודשים האחרונים, מצאו את מותם זוג מטירת כרמל בני 81 ו-79 וצעירה בת 20, גם היא מטירת כרמל, והרשימה עוד ארוכה, לאורך השנים.

מערכת חי פה ניסתה לחקור ולהבין, על מי מוטלת האחריות כשמדובר בכביש אדום, בו התאונות הולכות ומתרבות וגובות עוד ועוד חיים. האם הסיבה היא תשתיות בעייתיות? האם חוסר אכיפה משטרתית בכביש המסוכן? או אולי מערכת המשפט אחראית לכך, כשהיא גוזרת, לא פעם, עונשים מקלים על נהגים, שבגלל חוסר אחריות, חוסר תשומת לב או רשלנות, קפחו רבים את חייהם ומשפחותיהם נהרסו.

תאונת דרכים בכביש 4 (צילום: משטרת ישראל)
תאונת דרכים בכביש 4 (צילום: משטרת ישראל)

התאונה האחרונה אירעה בחודש שעבר – דצמבר 2020 – תאונה בה מצאה את מותה צעירה בת 20 מטירת כרמל ושניים נוספים נפצעו.

לפני חצי שנה בדיוק, באוגוסט 2020, אירעה תאונה קטלנית בכביש 4 צומת פרדיס. בתאונה נהרג גבר בן 81 ואשתו נפצעה קשה ולאחר אשפוז ממושך של ארבעה חודשים בבית החולים, נפטרה מפצעיה, לפני שלושה שבועות.

כתבות נוספות בחי פֹּה - חדשות חיפה:

בתם של הזוג, שירלי שטרר, משתפת אותנו בטרגדיה האישית שפקדה את משפחתה כרעם ביום בהיר, כשהיא, אחיותיה ואחיה, ממשיכים להתמודד עם הטראומה ועם החלל שנפער בלבם מאז אותה תאונה ארורה, בה איבדו את הוריהם.

“מדובר בכביש מסוכן, שמתחיל מטירת כרמל וממשיך עד צומת פרדיס, יש בו נתיב אחד לכל כיוון, ללא גדר הפרדה. זה היה יום קיץ שמשי ובהיר, ההורים שלי יצאו לכיוון כביש ארבע דרום, על מנת לחגוג יום הולדת לאמא ביוקנעם, שם המתינו אחיותיי ואחי המתגוררים רחוק, כדי לחגוג עם אמא שציינה יום לפני כן 79, וגם כדי להיפגש אחרי הסגר. במהלך הנסיעה, מהצד השני של הכביש היתה שיירה של מכוניות, כשרכב אחד פתאום סטה מהנתיב והתנגש ברכב של ההורים. הרכב של הוריי התהפך ואבא בן ה-81 נהרג במקום. היתה תאונה מאוד קשה שהצריכה חילוץ ארוך ומורכב. אחי ואחיותיי התחילו לדאוג כשההורים לא הגיעו, תמיד היו מגיעים בזמן. כלל לא ידענו שהם מעורבים בתאונה.

באותו זמן, אחותי, תושבת חיפה, התקשרה אלי ובמהלך השיחה היתה דפיקה בדלת ביתי. ניגשתי לפתוח ומולי עמד שוטר. לא הבנתי מה הסיפור, ואז הוא בישר לי את הבשורה המרה, ההורים שלי עברו תאונה, אבא נהרג במקום ואמא הובהלה לבית החולים במצב קשה. כל זה כשאחותי, שהיתה איתי על הקו, שומעת הכל. הבן הצעיר שהיה איתי, סובל עד היום מטראומה. לאחר הבשורה הקשה הייתי צריכה לבשר לשאר המשפחה… במקום חגיגת יום הולדת התחלנו לארגן את ההלוויה.

עד היום קשה לתאר את גודל הטראומה. צריך להבין שמספיק שנהג אחד לא זהיר ולא אחראי, עושה טעות בכביש הזה, הוא לא משאיר סיכוי לצד השני. אמא שלי היתה מאושפזת בבית החולים במשך ארבעה חודשים וחצי במצב קשה. היא נורא סבלה בבית החולים. היא היתה מונשמת ומחוברת להרבה מכשירים, עברה מספר ניתוחים וכל יום היה עבורה נצח, עד שלפני שלושה שבועות, נפטרה. לא היה לה יום אחד של נחת…

מאוד חשוב לי להדגיש שההורים שלי היו אנשים בריאים ועצמאיים. הם היו ישות אחת, כל החיים שלהם עבדו ונתנו מעצמם ואהבו לטייל… זה היה אמור להיות מפגש משמח, מפגש עם המשפחה, ועוד אחרי תקופה ארוכה של קורונה וסגר. בכלי תקשורת רבים פרסמו את השם של אבא שלי עוד לפני שאחותי, שסובלת מתסמונת דאון, ידעה על האירוע, וגם ציינו שמדובר בזוג קשישים, דבר שלכאורה מציג את ההורים שלי כחסרי אחריות בנהיגה, בשל גילם.

אחותי שסובלת מתסמונת דאון, ציפתה תמיד לפגוש את ההורים ובכל שבוע חיכתה להם, כי היא רגילה שהם אוספים אותה בכל שבוע הביתה. היא בנקודת שבר קשה, היא היתה מאוד מחוברת אליהם.

אין לאן לברוח

שטרר מבקשת ואף דורשת, לטפל בכביש המסוכן, שלא מותיר שום אפשרות להיחלץ מתאונה במצבים כאלה, פשוט כי אין לאן לברוח, אין מפרצים. חייבים לבנות גדר הפרדה. אילו היתה גדר הפרדה, ההורים שלי היו היום בחיים. אם לא יטפלו בכביש הזה, יקרו עוד הרבה תאונות.

הנהג שאחראי למות הוריי ממשיך את חייו כאילו כלום לא השתנה. אנחנו ממתינים לכל ההליכים המשפטיים ומצפים שמערכת המשפט תפעל בצדק. מדובר בחוסר אחריות של אדם. כל אדם שמעורב בתאונה עם הרוגים, אסור שיחזירו לו את רישיון הנהיגה.

אני פונה לכל הנהגים לנהוג בזהירות ושיתעסקו אך ורק בכביש, לא בדברים אחרים. מדובר בחיי אדם. כל מי שהיה מעורב בתאונה כזאת, שילך לבית החולים ויפגוש את הפצועים ושיראה את הסבל שלהם, שילך לבית קברות כדי להבין את תוצאות מעשיו ושישלם את המחיר לפי חומרת המעשה”.


המשטרה מתמקדת בהסברה ובאכיפה גלויה וסמויה

ממשטרת ישראל נמסר לחי פה בתגובה לשאלות מה תפקיד המשטרה במיגור תאונות הדרכים, במיוחד כשמדובר בצמתים מסוכנים. ואילו מאמצים עושה התביעה המשטרתית על מנת למצות את הדין עם עברייני התנועה


“בכל הקשור למאבק בתאונות הדרכים, פעילות המשטרה מתמקדת בהסברה ובאכיפה גלויה וסמויה.
פעולות אלה מביאות לרישום דו”חות ולעתים גם לכתבי אישום. בכל הקשור לביקורות על גזרי הדין, יש לפנות לדוברות בית המשפט”.

האם המחדלים נבדקו והאם הופקו לקחים?

עו”ד אסי פיסו, שהינו בעל שם ומוכר בתחום דיני תעבורה, מסביר בראיון לחי פה כיצד העניינים מתנהלים במדינה בנושא תאונות, הרשעות, ואחריות.

מאחר שמדובר במספר תאונות שאירעו באותה הצומת, יש לשאול בראשית הדברים, האם המחדלים נבדקו והאם הופקו לקחים. חשוב לציין שהמדינה אחראית על תחזוקת הדרכים ובין היתר על נתיבי הנסיעה, לרבות הצבת רמזורים ותמרורים, וכאשר תאונות חוזרות על עצמן בנסיבות דומות, הרי שגם המדינה חייבת לשאת באחריות לגבי המחדלים הללו, ובעניין זה אף ניתן לטעון כי מדובר באשם תורם של המדינה אשר לא הפיקה לקחים ולא מנעה את התאונה הבאה.

“עבירות תעבורה בכללן, בניגוד לעבירות פליליות קשות יותר, עלולים, חלילה לקרות לכל נהג בכביש”


מדיניות בתי המשפט בנוגע למעצרם של עברייני תנועה הינה משתנה בהתאם לחומרת העבירה ולנסיבות . יאמר כי נהג אשר גרם לתאונה קטלנית כאשר קיימת לגבי אינדיקציה שנהג בשכרות, הפקיר את הפצוע בשטח ולא העניק לו עזרה,  סביר שהרשות התובעת תעתור למעצרו עד תום ההליכים, וזאת אל מול נהג שמואשם בגרימת מוות ברשלנות, כאשר אין לגביו אינדיקציית שכרות ובניגוד למקרה הקודם, העניק עזרה לפצוע, שאז בלתי סביר שהרשות התובעת תגיש בקשה לעצור אותו עד תום ההליכים. יאמר כי עבירות תעבורה בכללן, בניגוד לעבירות פליליות קשות יותר, עלולים, חלילה לקרות לכל נהג בכביש ועל כן בתי המשפט לא נוהגים להורות על מעצר הנהגים בנקל, אלא  משיתים דרכים אחרות ופוגעניות פחות ממעצר מאחורי סורג ובריח.

בית המשפט לאחר בחינת מספר קריטריונים, קובע את מתחם הענישה ובמסגרתו קובע מהו העונש הראוי


לגבי מדיניות הענישה בעבירות תעבורה, ובכלל זה בתאונות קטלניות, הרי שמלאכת גזירת העונשים איננה מדע מדויק וכי כל מקרה נבדק ונבחן לגופו.  בראשית הדברים יש ליתן משקל לעבירה שבה הורשע נהג פלוני : כלומר האם מדובר בעבירה של המתה בקלות דעת, מה שהכרנו כעבירת הריגה אשר הינה עבירה מסוג פשע והעונש בגינה הוא עד 12 שנות מאסר, או עבירה של גרימת מוות ברשלנות כאשר העונש בגינה הוא עד 3 שנות מאסר.

יש ליתן דגש גם למספר ההרוגים בתאונה . עוד אציין כי בשנים האחרונות נחקר בחוק העונשין פרק שעוסק בהבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה, במסגרתו התווה המחוקק מספר כללים שעל פיהם על בית המשפט לבחון בבואו לגזור את עונשו של פלוני, בין היתר לבחון רשימה של נסיבות אשר קשורות לביצוע העבירה וכן בהמשך רשימה של נסיבות אשר אינן קשורות לביצוע העבירה. בית המשפט לאחר בחינת מספר קריטריונים, קובע את מתחם הענישה ובמסגרתו קובע מהו העונש הראוי במקרה פלוני, כאשר בנסיבות בהן מוצא בית המשפט לתת משקל לשיקול של שיקום הנאשם, הוא יכול לחרוג ממתחם הענישה שקבע.

חשוב לזכור: קיים הבדל מובהק  בין נהג  שמקיים אורח חיים נורמטיבי,  נוהג שנים רבות  ומקיים את חוקי התנועה, אשר מוצא עצמו יום בהיר נאשם בגרימת מוות ברשלנות , וזאת שעה שלא צפה את הסכנה בעוד שהיה אמור לצפותה, אל מול אדם אשר חוקי התנועה הינם בגזר המלצה עבורו, יוצא מביתו לאחר ששתה אלכוהול בכמות אסורה, עולה על ההגה וגורם לתאונה קשה. ברי כי שני המקרים הללו שונים בתכלית השני וודאי שהעבירה בהן יורשעו תהיה שונה וכך גם רמת הענישה.

הגיבו כאן לכתבה

4 תגובות
  1. רותי בנין אמר/ה

    חבל שלא התיחסתם בכתבה לראשי הערים והמועצות שהכביש הזה תחת אחריותם.
    שנים שיודעים שכביש 4 מסוכן וקורות בו תאונות רבות. מה ראש מועצת חוף הכרמל עושה בנושא?

  2. שאול שמאי אמר/ה

    לדעתי האשם מוטל על המועצה אזורית חוף הכרמל שרוב הכביש נמצא בתחומה ולעניות דעתי התנגדה נחרצות להרחבת הכביש מסיבות השמורות עימה, וכשהתחלף השילטון בבחירות האחרונות ראש המועצה הנוכחי עושה ימים ולילות להרחבת הכביש ולראיה רמזור כפר גלים וצומת ניר עציון
    המשטרה אוכפת , הנהג נוסע וכביש המות לא מטופל

  3. קט אמר/ה

    חבל שלא התייחסו לנהגים ערבים שנוהגים כמו עבריינים!!!!

  4. אייל אמר/ה

    בכביש דרושה גדר הפרדה לכל אורכו.
    בישובים לאורך הכביש דרושה אכיפה מוגברת לתקמנות רכבים ורשיונות.
    דרושים גם רמזורים וכיכרות לאורכו למנוע נסיעה מהירה בו. הוא לא כביש מהיר.
    מעל הכל יש לקדם בדחיפות מערכת רכבת קלה בין זכרון פורדיס ועתלית לטירת כרמל וממנה לחיפה. יש מספיק ביקוש ואפשר בקלות להוסיף רכבת קלה.
    המטרונית לא נותן מענה לצרכים הגודלים לאור צמיחת הישובים המואצת כשבאזור יתווספו 100 אלף תושבים בעשור הקרוב.

הגיבו כאן לכתבה

תודה על המשוב. לאן תרצו להמשיך מכאן?

  1. להגיב לכתבה
  2. לדף הבית של חי פה
  3. למדור חדשות חיפה
  4. סגור והמשך בכתבה זו