בחודש אוגוסט (10/08/20) העלתה חברת מועצת העיר מטעם הירוקים – הילה לאופר, בישיבת מועצת העיר, הצעה לסדר בנושא מעקב אחר מצב הקשישים העריריים בחיפה. זאת בעקבות המקרים הרבים שהתגלו ומוסיפים להתרחש, בהם מתגלות גופות של קשישים אשר נפטרו בגפם ואיש לא מגלה זאת, אלא לאחר התפשטות הריח העולה מדירתם.
לאופר הציעה כי מחלקת הרווחה תעשה מיפוי יסודי, במטרה לאתר את כל הקשישים העריריים בעיר ותבנה תיק מיוחד, בו יופיעו כל פרטיהם, כולל איש קשר אליו ניתן יהיה לפנות, במקרה הצורך (למשל – אחד השכנים).
לפי מספר הקשישים העריריים שיתגלו, ימונו עו”סים, אשר יגיעו או יצרו קשר עם הקשישים שתחת אחריותם בתדירות של אחת ליום או יומיים, כדי לבדוק את מצבם ולדרוש בשלומם. בכך ימנעו מצבים כמו אלה שאנו נתקלים בהם חדשות לבקרים בהם אנשים נפטרים בגפם.
ההצעה של לאופר, עברה, כאמור, פה אחד, אלא שמאז, וחרף רצונה העז של לאופר לקדם את הנושא, מחזיק תיק הרווחה בעירייה, חושב אחרת מלאופר, ומבחינתו בוחר לעשות הכל – בדרכו. בינתיים העריריים – קשישים, ולעיתים גם צעירים יותר, ממשיכים להתגלות כשהם כבר במצב של ריקבון מתקדם.
בתגובה למקרה המצער מאמש (א' 20/1/20), בו שוב התגלתה גופת ערירי במצב ריקבון בחיפה, מסרה לאופר לחי פה:
כל מקרה שמתגלה מכאיב. המחשבה שאולי היה ניתן להציל, שאותו אדם אולי סבל לפני מותו ואפשר היה למנוע זאת, לא מרפה. כשהגשתי את ההצעה, עשיתי עבודה יסודית, כמו בכל הצעה שאני מגישה. אני לא רק מעלה את הבעיה, אלא גם מציגה פתרונות אפשריים, כך עשיתי גם בהצעה הזו, תוך שנעזרתי באנשים רבים ובחכמת ההמונים ומתוך כך בניתי פתרונות יצירתיים וישימים.
לצערי, למרות רצוני, מחזיק תיק הרווחה חשב אחרת, הוא רוצה לעשות הכל בדרכו ואני מכבדת זאת. הבעיה ביא, שבינתיים, קשישים עריריים, ועריריים בכלל, ממשיכים להימצא במצב של ריקבון מתקדם. אני יודעת לשתף פעולה עם כל אחת ואחד. צריך לדעת לשים הכל בצד ולהתמקד בדברים החשובים, וזה נושא חשוב מאין כמוהו.
איזו מן חברה אנחנו, שמתים בקרבנו כל-כך הרבה עריריים ואנחנו לא יודעים על כך כלום, עד שהם מתגלים ברקבונם? ידי עדיין מושטת לעזרה בנושא.
מאוד עצוב מה שקורה בעיר אם הקשישים,שמוצאים אותם מתים נרקבים בבתיהם.מה שעצוב שאף אחד לא איכפת.אני אישית הכרתי בן אדם שלא היה קשיש רק מבוגר בגיל 60 שהיה חולה אפילפסיה הוא נפל קיבל מכה בראש ונפטר .גם מצאו אותו רקוב . במכון פאטולוגי אמרו שהבן אדם סבל כמה ימים על הרצפה בתוך שלולית דם ורק אחרי זה הוא נפטר.כמה כאלה עוד יש שסובלים בחוסר אונים ולא יכולים לבקש בזמן עזרה.מקווה שכל זה ישתנה בקרוב
אולי זאת הסיבה לריח הרע בלשכת ראש העיריה?
יש להתקין בביתם של הקשישים לחצן פעמון. כל 12 שעות הוא מצלצל ודורש לחיצה בכדי להשתיקו. באם לא משתיקים אותו יגיעו לביתו של הקשיש.
הילה לאופר, הנושא שאת מבקשת זה זמן רב לטפל בו: נושא הקשישים העריריים. בחיפה. הוא מאד חשוב, תמוהה שהנושא לא מספיק חשוב בעיניי העירייה. חבל על כל יום שעובר ללא החלטה סגורה בנושא כה חשוב: ביטחון הקשישים העריריים, וישנם לא מעט כאלה. תודה על הרצון, נשמח לשמוע שהעניין טופל. תודה עירית.
הפכנו כמו ציבור בארצות הברית שכנים לא אכפת להם משכנים לא מדברים שכנים עם שכנים
דיון סטריאוטיפי.
יש הרבה ערירים או ערירים בפועל, זקנים שמתפקדים נהדר ובוחרים לחיות לבד בלי פיליפיני ובלי בטיח.
לא רוצים שהאח הגדול, שכנים, רשויות יעקבו אחריהם ולא רוצים לדווח לאיש שנסעו לדובאי או סיישל. או לים המלח או למאהבת בתל אביב.
ואני בטוח שהרשימות יזלגו / ימכרו למפרסמים ולעולם התחתון.
צנעת הפרט חשובה יותר.
האחריות מוטלת עלינו כחברה כבני אדם לפני הכל ..התרבות שזה לא מעניין אותי ..מ ה אכפת לי ..לא נוגע לי . בסוף כולנו נסבול כחברה על השכנים להיות יותר הומנים לגבי השכן שלהם מה כל כך קשה לעבור לדקה לשאול לשלומו ..איפה הגענו …בסוף כולנו נצטרך לעובד זר בשביל שישמור עלינו מי שיש לו כסף לפחות ימצא מי יודיע על מותו גם זה בערבון מוגבל.. תודה לכם אנחנו הופכים לחיות
השגחה על קשישים עריריים מוטלת על העובדים הסוציאליים הפרוסים בחיפה לפי מחוזות. כל מה שהעוסים" צריכים לעשות זה להיות בקשר טלפוני תמידי. אי אפשר לסמוך ואו להאשים שכנים,זה לא תפקידם.
כל עוד עיריית חיפה לא תפזר את הנטל על גוף שיגן על הקשישים הערירים ימשך הקטל!!!!!!! זה עצוב מאד והעיריה עם החוקים הדקוניים שלה רק המצב יסלים!!!!!
תודה לראשת העיריה ולעובדי העיריה?????
אז שיסדרו גם לאלמנה מקום בחו״ל ושלא יתעלקו על כיס משלם המסים.
עצוב ומקומם ?
מעניין באם הקצו תקציבים ותקנים להחלטה הזו. גם כך העו"סים קורסים.
מה תגובת העיריה בכלל והרווחה בפרט?
זה קורה בגלל טמטום ואטימות. חברתי בת 82 אלמנה החיה בגפה ושתי בנותיה ונכדיה חיים בחו"ל. כאשר החוק עבר פנתה לעיריה וביקשה שיכניסו אותו לרשימת האנשים אליהם מטלפנים. התשובה היתה שאינה זכאית לכך. יש לה שתי בנות ונכדים משמע שאינה ערירית. זה שהבנות והנכדים חיים בחו"ל ואינם יכולים להשגיח אינה משנה לעיריה. בהצלחה.