“כמו אדם שחטף פתאום סטירה” | סימנים שצריכים להדליק נורה אדומה

יום המאבק באלימות נגד נשים (צילום: תלמידי תיכון ליאו באק)

הגבר והאישה ישבו זה מול זו, שותקים. השתיקה חתכה את האוויר ביניהם. זה עתה התלוצצו וצחקו, ולפתע – דממה

“את לא עושה כלום בחיים שלך. כלום”, הטיח הגבר באישה, שנראתה כאילו כל האוויר בריאותיה יוצא בבת אחת.
“אני… לא עושה כלום?”, חזרה בתדהמה על דבריו.
“כאילו, מה את עושה בחיים שלך? באמת?“, הוא המשיך בלי רחמים.
“נכון שאני סטודנטית, ואני עובדת פחות”, היא ענתה לו, “אבל אני עובדת”.
הוא צחק צחוק קצר ואכזרי. “עובדת…ממש. את אולי אובדת-עצות.”

“מעבדת האהבה”

הזוג הזה, זוג אמיתי, במציאות, השתתף בניסוי הידוע כ”מעבדת האהבה”. שחזור של ניסוי ידוע של פרופ’ גוטמן (Gottman) מאוניברסיטת וושינגטון, ובו התבקשו זוגות לשוחח על נושא שאינו טעון. למשל: שטיפת כלים בבית, קניית מזון בריא, הוצאת הכלב לטיול וכיו”ב. במהלך השיחה בין בני הזוג, קודדו גוטמן והסטודנטים שלו את הרגשות השונים שעלו בין בני הזוג, וכן הסתכלו על מוליכות העור והזיעה בנוגע למצבי לחץ ורגיעה אצל כל אחד מהשניים.

מסקנות הניסוי ארוכות ונוגעות לתחומים רבים של חיי זוגיות, אבל – מכל הרגשות שעלו בין בני הזוג שניבאו את סיום הקשר בפרק זמן קצר יחסית, עניין הזלזול וההקטנה היה המשמעותי ביותר. הזוג, שזה עתה צחק ונהנה יחד, עבר למריבה שקטה, שבמהלכה הגבר הקטין את עשיית האישה. התגובה שלה היתה קשה, לא פחות מזו של אדם שקיבל לפתע סטירה.

“משתיקי הקול” בזוגיות

בשבוע שעבר ציינו ברחבי העולם את יום מניעת אלימות כלפי נשים (ד’ 25/11/20). התבקשתי, כעובדת סוציאלית הפוגשת בקליניקה שלה במקרים רבים של אלימות שקטה (דהיינו: אלימות רגשית, כלכלית ורוחנית בין בני זוג), להתראיין אודות סימני האזהרה השונים המאותתים על יציאה מהקשר באחת מתחנות הרדיו האזוריות (המראיין: אורי שיראזי | רדיו 106 קול הדרום)

חלק מהסימנים מוכרים לכם היטב, אני מניחה: קנאה אובססיבית, חשדנות, חקירות חוזרות ונשנות, הגבלת קשר עם חברים ובני-משפחה. עם זאת, אחד הסימפטומים המשמעותיים בעיניי, הוא דווקא ההקטנה והזלזול. בספרה החשוב :”מילים הורגות”, מראה המחברת ניני גוטספלד-מנוח, את השפעתן ההרסנית של מילים על קשר בין בני זוג. אנו נוטים לחשוב כי קללה היא איומה ונוראה, ובצדק. אבל יש זוגות שקיימת רעילות ביניהם, ללא קללות. זוגות המשתמשים ב”משתיקי קול”.

צעדת הלפיד | המאבק נגד אלימות כלפי נשים (צילום: עדן קליימן)
צעדת הלפיד | המאבק נגד אלימות כלפי נשים (צילום: עדן קליימן)

“אמרתי לך לא לענות לי!”

מילים או ביטויים המשתיקים ומביישים את הצד השני, מבלי שיוכל להשיב עליהם. למשל :”מי תולה ככה כביסה?”, או: “אמרתי לך לא לענות לי!, אמרתי או לא אמרתי?”.

לכאורה, אין במילים ובמשפטים האלו כל רע, אך כשהם נאמרים בקונטקסט נתון ובטון מסוים, הן פוגעות פגיעה קשה. לוקח זמן רב לאתר פגיעה רגשית – מילולית. לא פעם, הקורבן מאמין שהאדם שמולו מעוניין בטובתו, שכך נכון ונהוג, וש”מגיע לו”. המחיר הוא מחיר נפשי קשה.

לאחר שנים רבות של השתקה מילולית, הקורבנות חשים חסרי-יכולת, חסרי מסוגלות ובעלי דימוי עצמי שלילי, דבר המאפשר לצד הפוגע לשלוט בהם לחלוטין.

הצעד הראשון לשחרור

מודעות והבנה הן הצעד הראשון לשחרור משליטה מילולית, מהקטנה ומזלזול. בימים אלו, בהם מרכזי הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, הלשכות לשירותים חברתיים מוצפים בפניות בנושא אלימות במשפחה – חשוב לדעת ולזהות ולהימנע מקשרים רעילים אלו.

צעדת הלפיד בחיפה (צילום: מירה בריקמן)
צעדת הלפיד בחיפה (צילום: מירה בריקמן)

סימנים מקדימים לזיהוי אלימות בקשר

מתוך הריאיון:
חשוב לומר, שלרוב, בתחילת הקשר, קשה להבחין בסימנים כלשהם. הקשר מתנהל בצורה טובה, נעימה, אפילו “נעימה מידי”, נראה שהקשר כמעט מושלם. לאט לאט, מתחילים להגיע סימנים מחשידים:

  • קנאה: יכולה בהחלט להיות סימן כזה. זה יכול להגיע בצורה של הערות בנוגע ללבוש שלה, איסורים, כמו למשל איסור להתראות עם חברות, לעיתים אפילו עם בני המשפחה. בידוד של האישה מאנשים ומקרובים, אלה בהחלט סימנים שצריכים להדליק נורה אדומה.
  • אובססיביות: גילויי אובססיביות כלפי האישה, שעלולים, לעיתים, להיתפס על ידה כדאגה או כהתעניינות בה, או כרצון להגן עליה, אך למעשה מדובר בכפייתיות שלא נותנת לה מנוחה. זה יכול להתבטא בריבוי שאלות כמו: “לאן את הולכת?, עם מי את נפגשת? איפה תהיי? קחי אותי איתך”, וכיו”ב.
  • מעקב: אצל נשים רבות, שמענו על מצבים בהם הוכנסו לטלפונים הניידים שלהן אפליקציות מעקב שאח”כ השתמשו בהן נגדן: “ראיתי אותך, שמעתי מה אמרת” וכיו”ב. זה, כמובן, מסוכן לא פחות.
  • רכושנות: כשהגבר רואה את האישה כרכוש שלו. הגבר אומר לה איך להתלבש, איך להתנהג, איך להתנהל. האישה, מבחינתו, מייצגת אותו, היא אמורה לאמץ את צורת החשיבה שלו.
  • איומים: איומים בכלל ובפרט כאלה שבבסיסם סחיטה רגשית ותלות שבאות כאמירות כמו: “בלעדייך אני לא יכול לחיות”, “אני אהרוג את עצמי אם תעזבי אותי,” “אני אפגע בעצמי”, וכיו”ב.
  • אלו נקודות שמאוד מחלישות נשים שבאמת ובתמים חוששות שבן הזוג יפגע, גם אם הן מעוניינות להיפרד ממנו. איומים כאלה מטילים עליהן אשמה מאוד כבדה וגורמים להן להישאר.
  • זלזול והמעטה בערך: כל אלה, בנוסף לסימנים שהזכרתי קודם לכן: זלזול, והמעטה בערך של האישה.

קשר בריא

קשר בריא הוא קשר שאמור לגרום לאנשים בו להרגיש טוב. גם לגברים וגם לנשים. אדם בקשר חיובי צריך לפרוח, להתפתח בתוכו, לצמוח, להרגיש דרגות בריאות של חופש. זה קשר שאין בו מעקבים, כי יש בו אמון ויש בו רצון לחיות אחד עם השני, בכבוד.
כל הדברים שהוזכרו, עומדים בסתירה מוחלטת לקשר הבריא.

הגיבו כאן לכתבה

3 תגובות
  1. רפי רפול - חסון.חיפה אמר/ה

    צריך להדליק נורה אדומה.נכון. שבת שלום יפעת

  2. אזרח פשוט... אמר/ה

    יש גם אלימות שקטה הפוכה כלפי גברים וחבל שגם על זה לא נותנים את הדעת

  3. עופר.א חיפה אמר/ה

    די נו ! לא נמאס לכן לבכות ,,,, מספיק כבר להאשים את הגבר ולמסכן את האשה / נערה / ילדה – תענו לי שאני הזוי פסיכי חסר רגש כמו עוד כאלו שלא יודעים לקבל כנות ישירות ראש פתוח ולב ענק ,,,כן ! כן ! ענק להכיל הרבה דברים של אחרים אבל יש גבול להאשמה הזאת ולאי לקיחת אחריות עצמית של הילדות האלו שחושבות שהעצמה נשית זה סוף העולם לגבולות – כל ילדה צריכה להבין לדעת ולקחת בחשבון שברגע שהיא שוכבת לישון {עם כלב {סתם הדגמה} יש סיכוי גדול שהיא תתעורר עם קרצייה נ.ק.ו.ד.ה. —- הרי לא יכול להיות מצב בו תינוק נפטר אז עוצרים את האבא אוטומטית ומשחררים את האמא לדרכה , לא יכול להיות מצב בו נערה או בוגרת לוקחת סמים חצי מהחיים שלה אך כשהיא מתה מהם אז הופ עוצרים את הגבר שהיה בן זוגה לעישון , דייייי נו דייייי – הרי אם אתן עושות הכול לקחת שוויון זכויות והעצמה נשית , קבלו גם את החובות שיש בשוויון , לא קל להיות גבר לא קל בכלל להיות אשה בג’ונגל – כל הרחמנות הזאת על נרקומנית כזאת היא רק תוסיף חוסר לקיחת אחריות לילדות שבאות אחראי וכרגע עושות ערבים ברכבים בצימרים ובמקומות נסתרים עושות סמים עושות בלגאן וחושבות ש,,,,יגנו עלינו ארגוני הנשים “הכל בסדר”

הגיבו כאן לכתבה