תביעה של עשרות מיליוני שקלים • חברת דניה סיבוס נגד חברת יפה נוף “גרמה נזקים משמעותיים”

עו"ד שי אבניאלי (צילום: ברנע ג'פה לנדה)

חברת דניה סיבוס, אחת מחברות הבנייה והתשתיות המובילות בישראל, המבצעת פרויקטים רבים ומגוונים בשווי מיליארדי שקלים, הגישה תביעה לבית המשפט, באמצעות עו”ד שי אבניאלי ממשרד ברנע, נגד התאגיד העירוני יפה נוף, חברת נמלי ישראל, משרד התחבורה, משרד האוצר ועיריית חיפה, בגין אוזלת ידם חסרת התקדים, לטענתם, של האחראים על הפרויקט התחבורתי רחב ההיקף לביצוע עבודות הנדסה בנמל המפרץ בחיפה, ששוויו יותר מ-200 מיליון שקל.             

נזקים משמעותיים, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים

בכתב התביעה מפרטת חברת דניה סיבוס, כי היא סבלה, החל מהרגע הראשון בפרויקט – לפני למעלה משנה וחצי, מהפרות חוזה והתנהלות בעייתית ביותר, העולה כדי חוסר תום לב, מצד המזמינה – יפה נוף. המזמינה הזניחה את חובותיה החוזיות והמנהליות, באופן שעיכב את העבודות בפרויקט, שיבש אותן, והסב לחברה נזקים משמעותיים, בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, כך נטען.

חברת דניה סיבוס, פנתה חזור ושנה, אך למרבה הצער יפה נוף לא נענתה לפניות אלו ומצבו של הפרויקט לא רק שלא השתפר, אלא הלך והחמיר. לפני מספר חודשים, נודע לדניה סיבוס, על כוונה לבצע “חילופי מזמינים” בפרויקט, באופן בו יפה נוף תחדל מלהיות המזמינה בפרויקט, ובמקומה תמונה חנ”י כמזמינה. החברה קיוותה שהחילוף יביא לשינוי בפרויקט, התשלומים ישולמו כדבעי, הוראות תבוצענה במועד, הנחיות תינתנה (כפי שמקובל וראוי בכל פרויקט), אך התבדתה, ומצבו של הפרויקט רק החמיר. חנ”י, עד כה, מסרבת ליטול את האחריות על הפרויקט, ובה בעת, יפה נוף מתנהגת כאילו היא כבר השתחררה לחלוטין מהאחריות לפרויקט.

מחלוקות על גבו של הקבלן

בכתב התביעה נכתב כי נראה, כי קל לנהל מחלוקות על גבו של הקבלן: שהרי הוא כיס עמוק שיכול, לשיטתן של יפה נוף וחנ”י, לספוג את מחדליהן ומחיר מחלוקותיהן. בימים האחרונים המצב התדרדר עוד יותר: החברה קיבלה הודעה מטעם אחת מחברות הניהול אשר אמורות לנהל את הפרויקט, לפיהן יפה נוף החליטה על עצירת העבודות בפרויקט לתקופה של חודש ימים. מדובר בהחלטה חסרת תום לב, שאין לה הצדקה הנדסית או פרויקטלית כלשהי.

במקביל להודעה על עצירת עבודות, הודיעה יפה נוף לדניה (וככל הנראה, גם לקבלנים אחרים המעורבים בפרויקט), כי בשלב זה נחסמו המקורות התקציביים לפרויקט וכי בעקבות זאת צפויים עיכובים בתשלומים לקבלנים.

בנסיבות אלה, הפרויקט – ודניה סיבוס – נמצאים במצב בלתי אפשרי של חוסר ודאות מוחלט: דניה סיבוס, אינה יודעת מי מזמינת העבודה שלה בפרויקט, אין לתובעת אל מי לפנות כדי לקבל הוראות והנחיות, לרבות בעניינים דחופים הקשורים לבטיחות; אין שום גורם שמוסמך לדון עם התובעת בנוגע לנזקים האדירים שנגרמו לה, וכעת גם אינה יודעת “מה יקרה מחר”, נוכח צו עצירת העבודות וההודעה כי “תשלומים יתעכבו”. לכך יש להוסיף את חוסר הוודאות האדיר שקיים בשוק הבנייה בכללותו בשל משבר הקורונה. בנסיבות אלה, לא נותרה לתובעת כל ברירה, והיא נאלצת לבקש את התערבותו של בית המשפט.

בד בבד עם תביעה זו, מוגשת לבית המשפט גם בקשה לצווים זמניים, על מנת שהתובעת -והפרויקט – לא יימצאו במצב שבו כבר נגרמו נזקים בלתי הפיכים.

הרקע לכתב התביעה

בחודש יולי 2018, במסגרת הפעילות של משרד התחבורה, יפה נוף פרסמה מכרז 08/2018 לביצוע עבודות גישור, סלילת כבישים, תוואי מסילתי, קירות תומכים, ניקוז, ביוב, מים, חשמל, תאורה, פיתוח, השקיה, תנועה, שילוט, תמרור, מבנה שו”ב והסדרי תנועה זמניים, במסגרת ביצוע מכרז צפוני בפרויקט חיבור נמל המפרץ.

בחודש דצמבר 2018 דניה סיבוס, הגישה את הצעתה למכרז, ובאפריל 2019 יפה נוף הודיעה לדניה כי היא הזוכה בו.

לצורך ביצוע הפרויקט מונו חברת גדיש הנדסה וניהול בע”מ וחברת דנה הנדסה בע”מ כמינהלת של פרויקט חיבורי הנמל וכחברת הניהול של הפרויקט, בהתאמה. מדובר בפרויקט גדול בהיקפו וחשוב במטרתו. לפרויקט נקבע משך ביצוע מקורי של 35 חודשים, ובתמורה לביצועו דניה אמורה לקבל תשלום בסך של 212 מיליון ₪ (לפני תוספות וחריגים).

מיד עם קבלת הודעת הזכייה במכרז, פעלה דניה בהתאם להוראות המכרז לצורך מימוש התקשרותה עם יפה נוף והיערכותה לביצוע הפרויקט. ובמאי 2019 חתמה דניה על ההסכם בינה לבין יפה נוף לביצוע הפרויקט, והפקידה ערבות ביצוע בסכום של 17,025,056 ₪, לצורך הבטחת ביצוע הפרויקט על ידה.

דניה סיבוס התריעה אודות השלכות העיכוב במתן צו התחלת העבודה וההשפעה לרעה על לוחות הזמנים של הפרויקט ועלות ביצועו 

בכתב התביעה מפורט כי הפרויקט כבר החל באיחור, ורק ביום 21/5/2019 (למעלה מחודש לאחר קבלת הודעת זכייה) קיבלה דניה מיפה נוף אישור תחילת התארגנות באתר. עם קבלת האישור, דניה החלה לפעול בכל האמצעים העומדים לרשותה לצורך קידום פעולות התארגנות לתחילת ביצוע העבודות בפרויקט. אף שבביצוע פעולות אלו דניה נשאה בעלויות משמעותיות – הן לא אושרו לתשלום. 

במקביל לפעולות ההתארגנות, יפה נוף לא קידמה את הפעולות הנדרשות שבאחריותה לקידום הפרויקט, ולא הוציאה צו התחלת עבודה. דניה סיבוס התריעה בפני יפה נוף, מספר פעמים, אודות השלכות העיכוב במתן צו התחלת העבודה, ובין היתר, ההשפעה לרעה על לוחות הזמנים של הפרויקט ועלות ביצועו. למרבה הצער, פניותיה של דניה לא הניבו פרי. 

מהמועד בו דניה הגישה את הצעתה למכרז ועד למועד מתן צו התחלת עבודה עברו מעל עשרה חודשים, במהלכם המחירים בשוק השתנו, חלקם באופן משמעותי

חצי שנה לאחר הזכייה קיבלה דניה צו התחלת עבודה מיפה נוף ורק שבועיים לאחר מכן יפה נוף חתמה על ההסכם בין הצדדים.  כתוצאה מהעיכוב החמור שחל במתן צו התחלת עבודה, נגרמו לדניה נזקים משמעותיים, לרבות תקורות אתר, הוצאות מימון, עלויות ערבות ביצוע, והוצאות התארגנות.

כמו כן, מהמועד בו דניה הגישה את הצעתה למכרז (2/12/2018) ועד למועד מתן צו התחלת עבודה עברו מעל עשרה חודשים, במהלכם המחירים בשוק השתנו, חלקם באופן משמעותי. כתוצאה מכך, חלק ממחירי היחידה עליהם דניה התחייבה במסגרת הצעתה למכרז, אשר התבססו על מלאי זמין והצעות של ספקים שמוגבלות בזמן, כבר חדלו מלהיות רלוונטיים. אם מחירי היחידה לא יעודכנו ויותאמו למחירי השוק הנוכחיים, צפוי להיגרם לדניה נזק של מעל 9 מיליון ₪.

דניה התריעה בפני יפה נוף מספר פעמים, הן בעל פה הן בכתב, אודות השלכות העיכוב במתן צו התחלת עבודה והנזקים הנגרמים לה – אך ללא הועיל. בעקבות זאת, ביום 6 ביולי 2020 דניה הגישה בקשה להארכת משך ביצוע, תשלום פיצוי בגין תקורות בתקופת ההתארגנות ושינוי מחירי היחידה, בסך כולל העולה על 18.5 מיליון ₪. גם בקשה זו נותרה ללא מענה מיפה נוף, וזאת למרות שאין מחלוקת כי העיכובים במתן צו התחלת העבודה הינם באחריותה הבלעדית של יפה נוף ושנובעים מחוסר שליטה וחוסר ניהול של הפרויקט.

דניה קיוותה, שלאחר ההתחלה המגומגמת של הפרויקט, ביצועו יתקדם באופן חיובי, וכי הוא “ייכנס לתלם”. למרבה הצער, תחילתו של סיפור, בענייננו, מעידה באופן מדויק על סופו.

ההתנהלות הכושלת במהלך הפרויקט והנזקים שנגרמו לדניה סיבוס

גם לאחר הוצאת צו התחלת העבודה, יפה נוף לא מילאה אחר התחייבויותיה החוזיות ומנעה מדניה גישה לשטחי האתר כך שיתאפשר לה להתחיל בביצוע העבודות בפרויקט. התנהלות זו גרמה לבעיות רבות וחמורות בפרויקט ולנזקים רבים, ובין היתר: קבלת שטחים באיחור ובאופן חלקי.

שטחי העבודה חולקו כך שרוב השטחים היו אמורים להימסר לדניה בעת מתן צו התחלת עבודה, ושטחים חריגים לאחר מכן בהתאם למועדים הקובעים באותו סעיף. יפה נוף הפרה את התחייבותה ובעת מתן צו התחלת עבודה שחררה רק חלק קטן מהשטחים שהיו אמורים להימסר לדניה.

גישה לשטחי העבודה מהווה הנחת עבודה בסיסית ובעלת משמעות רבה לצורך תכנון וביצוע העבודות – מועד השחרור של השטחים, והאם המסירה תהיה מלאה או חלקית, קובעים את לוח הזמנים לביצוע העבודות ואופן ביצוען. לוח הזמנים והתכנון להם דניה התחייבה היו מבוססים על ההנחה כי יפה נוף תעמוד בהוראות ההסכם (מן הסתם) ותמסור את שטחי העבודה בזמן ובתנאים סבירים.

פיצויים בגין האיחור במסירת השטחים, בסך כולל של כ-5.3 מליון ₪

במהלך הפרויקט דניה התריעה בפני יפה נוף מספר פעמים אודות השלכות העיכוב בשחרור השטחים, ובין היתר, השפעה לרעה על לוחות הזמנים של הפרויקט ועלות ביצועו. למרבה הצער, פניותיה של דניה לא הניבו פרי – וגם השטחים שמועד מסירתם היה מאוחר למתן צו התחלת עבודה לא שוחררו במועד.

עיכוב בשחרור אותם שטחים (עם מועד מסירה מאוחר למתן צו התחלת עבודה), מקנה לדניה זכות לקבל מיפה נוף את הפיצויים המוסכמים המפורטים בו.  

בחודש אוגוסט 2020 דניה הגישה בקשה ליפה נוף לאישור הארכת לוחות זמנים ותשלום פיצוים בגין האיחור במסירת השטחים, בסך כולל של כ-5.3 מליון ₪. יפה נוף לא התייחסה לבקשה, ולמעשה התחמקה (ומוסיפה להתחמק) ממחויבותה לשלם לדניה את הפיצויים המוסכמים האמורים.

יפה נוף כשלה בתפקידה כמזמינת העבודות ולא תאימה את העבודות בין הקבלנים השונים

כאמור הפרויקט הינו חלק מפרויקט גדול ומורכב יותר של חיבור נמל המפרץ, בו מעורבים קבלנים רבים אשר מבצעים עבודות במקביל.  יפה נוף, כמזמינת העבודות, הינה האחראית על כלל הפרויקט, על הקבלנים השונים המעורבים בו, על תיאום ביניהם, ועל כך שכל אחד מהם יוכל לבצע את העבודות בצורה סבירה, וללא הפרעות מיותרות מקבלנים אחרים.

למסירה מאוחרת של השטחים, התווספו מכשולים רבים שהקימו קבלנים אחרים בפרויקט לדניה, אשר מנעו ממנה גישה לאתר וביצוע עבודות וזאת כמנוף להפעלת לחץ על יפה נוף (ולא בשל צרכים הקשורים לקידום הפרויקט).

פעם אחרי פעם נגרמו לדניה נזקים בעקבות התנהלות קבלנים אחרים בפרויקט, והתעלמותה של יפה נוף

לדוגמה: גשר BR04 היה אמור להימסר לדניה מיד עם מתן צו התחלת עבודה, כלומר באוקטובר 2019 למרות זאת, רק באפריל 2020 (חצי שנה לאחר מכן) קיבלה דניה, בפעם הראשונה, הודעת דוא”ל המתייחסת לגשר BR04, לפיה עליה להיערך לביצוע עבודות הביסוס לגשר ביוני 2020 (למעלה משבעה חודשים לאחר צו התחלת עבודה). 

על מנת להבטיח תחילת ביצוע העבודות במועד שנקבע על ידי המזמינה, דניה החלה לארגן צוותי עבודה, קבלני משנה, רכשה וסיפקה חומרים לשטח, ועוד.  בפועל, שבוע לאחר המועד עליו הורתה יפה נוף, התקבלה הנחיה מטעמה לפיה על דניה להתחיל בביצוע העבודות.

למרות זאת, התקבלה הודעה מטעם אלקטרה תשתיות ואנרגיה בע”מ (קבלן שביצע עבודות בסמוך לשטח הפרויקט) לפיה דניה לא תוכל להתחיל את העבודות ולמחרת, ביום 9.6.2020, אלקטרה חסמה את הגישה לגשר BR04 עם ערימות עפר, באופן שגם חסם את הגישה לאזור בו דניה ריכזה חומרים אחרים.

דניה התריעה בפני יפה נוף אודות התנהגותה של אלקטרה, ובתגובה קיבלה הודעה לפיה ביום 16 ביוני 2020 היא תוכל להיכנס לשטח. בעקבות זאת, דניה ביצעה סיור מקדים נוסף באתר ב-15 ביוני 2020, ותיאמה עם קבלני משנה וספקים את הגעתם ואספקת חומרים ליום המחרת. ואולם, גם ב-16 ביוני 2020, אלקטרה שוב מנעה מדניה מלהיכנס לאתר וחסמה את הכניסה עם ערימות עפר. בנסיבות אלה, למחרת דניה נאלצה לפנות אל המזמינה בפעם השלישית.

ככלל, פניותיה של דניה לא זכו לתשובה של יפה נוף, ולמרות שהאירוע הסתיים, אירועים דומים התרחשו מאוחר יותר, ופעם אחרי פעם נגרמו לדניה נזקים בעקבות התנהלות קבלנים אחרים בפרויקט, והתעלמותה של יפה נוף. יוצא אם כן כי יפה נוף כשלה באופן שיטתי גם בכל הנוגע לתיאום העבודות בין הקבלנים, דבר אשר גרם לנזקים כבדי משקל לדניה.

חברת דניה סיבוס, נאלצה לבצע עבודות נוספות ולשאת בהוצאות בלתי צפויות אשר אינן באחריותה

במהלך ביצוע העבודות, דניה סיבוס, נאלצה לבצע עבודות נוספות ולשאת בהוצאות בלתי צפויות אשר אינן באחריותה. בגין אותן עבודות, דניה הגישה מספר בקשות ליפה נוף בהן ביקשה שיפה נוף תכיר באותן עבודות כעבודות נוספות במסגרת הוראות שינוי ותשיב לדניה את העלויות הנוספות בהן נאלצה לשאת.

בתחילה, וכאשר דניה עוד סברה שניצב מולה מזמין רציני ותם לב, דניה הגישה שתי בקשות לאישור הוראות שינוי בשווי העולה על 2 מיליון ₪, וכן את שתי בקשות החריגים המוזכרות, אלא שיפה נוף התעלמה בחוסר תום לב מבקשותיה של דניה ביחס להוראות השינוי שהוגשו. עד למועד הגשת תביעה זו, הן נותרו ללא כל מענה. 

בהמשך הפרויקט, דניה התבקשה לבצע – וביצעה – עבודות נוספות בשווי של עשרות מיליוני ₪ נוספים. ואולם, לאור חוסר המענה מיפה נוף, דניה לא מצאה טעם בהגשת בקשות נוספות בכתב בעקבות עבודות נוספות שהיא ביצעה בחודשים האחרונים, אך כן הציגה אותן בפני יפה נוף במסגרת הישיבות השבועיות וכן בישיבות מיוחדות שקוימו לכך וגם בקשות אלו נותרו ללא כל התייחסות מיפה נוף.

עוד יצוין, כי למרות התנהלותה של יפה נוף והנזקים המשמעותיים שנגרמו לדניה כתוצאה מכך, דניה המשיכה לבצע עבודות באיכות הגבוהה ביותר, ואף השקיעה מאמצים ומשאבים נוספים על חשבונה, כדי להתגבר על הנזקים שנגרמו כתוצאה מהתנהלותה של יפה נוף.

יפה נוף נעלמה מהפרויקט מחודש יולי 2020

עוד פורט בכתב התביעה, כי כאשר דניה סיבוס, סברה כי התדרדרות נוספת של המצב כבר אינה אפשרית – הגיע חודש יולי 2020, בו החלה הבעיה החמורה ביותר: כאשר יפה נוף פשוט נעלמה מהפרויקט לחלוטין.  באמצע חודש יולי 2020, דניה החלה לקבל מסרים לא רשמיים, לפיהם משרד התחבורה שוקל את האפשרות להעביר את הפרויקט מיפה נוף לחנ”י. 

יצוין כי עד למועד הגשת תביעה זו, אף גורם המעורב בפרויקט לא ראה לנכון לשלוח הודעה רשמית לדניה ו/או לדון עמה בנושא. מדובר בנושא קריטי ועיקרי לפרויקט – זהותו של מזמין העבודה. ואולם, יפה נוף בחרה שלא לתת הסברים לדניה, וככל הנראה גם לא לקבלנים אחרים המעורבים בפרויקט, ובמקום זאת לנצל את הנסיבות, להיעלם מהפרויקט ולהתחמק מהתחייבויותיה.

עקב היעלמותה של יפה נוף, דניה נאלצה לפנות לגורמים האחרים המעורבים בפרויקט. ביום 21 ביולי 2020, ולאחר פניותיה של דניה בנושא, נציג מטעם גדיש השיב לדניה. אף שחלפו למעלה משלושה חודשים ממכתבה של גדיש, מאום לא השתנה. נדמה, שעדיין מצופה מדניה להמתין בסבלנות. מדובר בציפייה משוללת יסוד וחסרת תום לב.

דניה, מצדה, המתינה בסבלנות רבה, והמשיכה למלא אחר התחייבויותיה על פי ההסכם ואף לבצע עבודות החורגות מהתכולה החוזית.

ביום 22 בספטמבר 2020 דניה פנתה אל דנה הנדסה עם בקשה חוזרת לאישור הוראות שינוי (יצוין כי מדובר בבקשות שהוגשו בחודש פברואר ומרץ 2020) ובתשובה לכך דנה הנדסה הבהירה כי “עקב בעיה של העברת מקל בין המזמינים, אין אפשרות לאשר הוראות שינוי אצל אף מזמין”.

בעקבות תשובה זו, דניה הבינה כי הפרויקט נותר מיותם, ללא מזמין, וכי הבעיות הקשות והחמורות מהן היא סובלת מתחילת הפרויקט רק ימשיכו ויגברו, וכי היא תיאלץ להתמודד איתן לבד. וביום 24 בספטמבר 2020, דניה פנתה שוב לחברת גדיש, מינהלת הפרויקט, בבקשה לקבוע ישיבה דחופה לצורך קידום הפרויקט בה יסוכמו צעדי חירום זמניים ומיידים, שיאפשרו לדניה לבצע את העבודות הקרובות בצורה ראויה ורצופה. אך באופן לא מפתיע, גם פנייתה זו של דניה נותרה ללא מענה.

להתנהלותה של יפה נוף, בתקופת הזמן הנוכחית, יש חומרה יתרה. משבר הקורונה אשר פוגע ללא אבחנה בכל המגזרים, לא פסח גם על מגזר הבנייה לתשתיות, לכל ארכו: מהקבלנים הראשיים, כדניה; קבלני המשנה; הספקים; והעובדים. כמי שנמצאת ב”ראש הפירמידה”, דניה נושאת באחריות לשלם לכל הגורמים שנמצאים במורד השרשרת.

עו"ד שי אבניאלי  (צילום: ברנע ג'פה לנדה)
עו”ד שי אבניאלי (צילום: ברנע ג’פה לנדה)

עו”ד שי אבניאלי, ממשרד ברנע מסר לחי פה:

דניה סיבוס מצאה את עצמה בסיטואציה בלתי אפשרית מכל בחינה: משפטית, כלכלית ופרויקטאלית. אחרי שבמשך שנתיים דניה עשתה כל מאמץ כדי שלא ייגרם נזק לפרויקט, על חשבונה, הגיעה ההתפתחות האחרונה שמראה שלאף גורם לא אכפת – לא מדניה ולא מהפרויקט.  דניה אינה חברה שנוהגת למצות את זכויותיה בהליכים משפטיים אך במצב זה לא נותרה בידיה כל ברירה אלא לפנות לסיועו של בית המשפט הנכבד.

חברת יפה נוף סירבה להגיב.

הגיבו כאן לכתבה