הצרות לא נגמרות כשמחלימים מקורונה • הקשר בין קורונה ומחלות לב

האח רביע, טיפול נמרץ רמב"ם | המסכה הנכונה (צילום: טיפול נמרץ רמב"ם)

תחלואה לבבית בעקבות הדבקות בווירוס הקורונה | שיחה עם רופא מומחה

כדאי שהציבור ידע

אני מוטרדת”. כתבתי לו, רופא, חכם ובעל ניסיון רב, חבר טוב.
“ממה את מוטרדת?” כתב לי מיד.
“אני קוראת על מקרים רבים של תחלואה לבבית בעקבות קורונה. זה נשמע לי מאד מסוכן, אבל אני לא מצליחה להבין: מה חקר הרפואה יודע עד כה? מה הממצאים העדכניים? מה כדאי שהציבור ידע?“, אני כותבת חזרה.
“אני אעזור לך”, הוא מבטיח כדרכו, “אשלח לך חומר, ומניסיונך, את תתרגמי אותו לקהל הרחב, הולך?”
“הולך”,
אני מבטיחה.

מהידע שהצטבר עד כה, מעורבות לבבית בחולי קורונה היא שכיחה ביותר

אם כך, יצאנו לדרך:
על רקע המקרים ההולכים ומתרבים של תחלואה ומוות בגלל אירוע לב משני לזיהום מנגיף הקורונה, ננסה לסכם את הידע הקיים בספרות הרפואית, באשר לפגיעה הלבבית מהנגיף.

מחקר שהתפרסם ביולי האחרון (2020) ב – JAMA CARDIOLOGY, הסעיר את הקהילה הרפואית בשל ההבנה של ההשלכות הרחבות של המחלה ותוצאותיה ארוכות הטווח.

המחקר, שהתנהל בבית חולים בפרנקפורט, אסף 100 מחלימים אקראיים מקורונה, בין אפריל ליוני 2020. המטופלים נסרקו ב – MRI  ספציפי ללב (CARDIAC MRI ).

הגיל החציוני היה 49 שנים, עם סטיית תקן של 14 שנים (כלומר, המטופל הצעיר ביותר בן 21, המבוגר ביותר בן 77 שנים).
53% היו גברים והיתר נשים.
67% החלימו בבית, ורק 33% נזקקו לאשפוז, שבסופו הוגדרו מחלימים.

הזמן הממוצע שבו בוצעה ההערכה הלבבית של המטופלים הייתה בין 2-3 חודשים מיום שאובחנו כחולי קורונה (64-92 יום, ליתר דיוק).

כיאות למחקר רפואי, אוכלוסיית המחקר הושוותה לאוכלוסיית ביקורת דומה מבחינת פיזור גיל ומגדר, שנבדקה במקביל.

במקביל להדמיה הלבבית, נלקחה בדיקת מעבדה ספציפית שנקראת טרופונין, אנזים לבבי, שרמתו נלקחת גם בימים שבשגרה בכל מטופל עם חשד לאירוע לבבי או מחלה לבבית חדה, והיא עולה כתוצאה מפגיעה בשריר הלב.

מחלקת קורונה בבית חולים | לצילום אין קשר לכתבה (צילום: דובר בית חולים כרמל)
מחלקת קורונה בבית חולים כרמל | הצילום להמחשה, אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: דובר בית חולים כרמל)

תוצאות המחקר הראו:

ב-71 (71%) חולים/מחלימי קורונה, הייתה בזמן המחקר ובסמוך לביצוע ההדמיה, רמת טרופונין מוגברת מהתקין. בעוד שאצל 5 (5%), הייתה רמה גבוהה מאד של טרופונין.

בהדמיה על ידי CARDIAC MRI ל-78 מחלימים, הייתה בדיקת ה-MRI עם סימנים המעידים על פגיעה בשריר הלב ופגיעה בתפוקת הלב. ב-60% היו סימנים לתהליך דלקתי פעיל ומתמשך בשריר הלב (המתואר בשפה הרפואית כמיוקרדיטיס).

המשמעות הקשה: כפי הנראה, אנחנו עומדים לפני סוג חדש של תחלואה לבבית כרונית, שתתווסף למחלות הלב הידועות שהאנושות ועולם הרפואה התמודדו איתם עד היום.

(הרפרנס למתעניינים: מאמר מספר 1).

שלוש קומות מתחת לקרקע (צילום מסך: דוברות רמב"ם)
שלוש קומות מתחת לקרקע (צילום מסך: דוברות רמב”ם)

ניתוח לאחר המוות

מחקר אחר, גם הוא התפרסם ב-JAMA CARDIOLOGY בחודש יולי האחרון, התבסס על אוטופסיות (ניתוח שלאחר המוות) בחולים שנפטרו מווירוס הקורונה. המחקר בדק את נוכחות ואת כמות החומר הגנטי של הווירוס SARS-COV-2 בשריר הלב של הנפטרים.

ב-10 ימים בחודש אפריל, נותחו 39 נפטרים.
הגיל החציוני היה 85 שנים (טווח הגילאים 78-89). 23 מתוכם היו נשים (59%).

מתוך 39 הנפטרים, ב-24 נמצאה בשריר הלב עדות לחומר הגנטי של הווירוס. אבל, מתוך אלו, ב-16 נפטרים היה בשריר הלב מספר עותקים עצום של הווירוס, כ-1000 עותקים לכל מיקרוגרם של RNA. באותם 16 נפטרים, נמצאה גם נוכחות של גנים אשר ידועים כמשפעלים תגובה דלקתית קשה (מה שנקרא, תגובת ציטוקינים).

בהשוואה שנערכה בין 16 הנפטרים עם עומס נגיפי עצום בשריר הלב, לעומת 15 הנפטרים שלא נמצאה כלל נוכחות של החומר הגנטי של הווירוס בשריר הלב, לא זוהה הבדל בכמות ובנוכחות תאי דלקת בשריר הלב, והמנגנון שבו נפגע שריר הלב על ידי הווירוס עדיין דורש מחקר מעמיק.
(הרפרנס למתעניינים – מאמר מספר 2)

הדרדרות מהירה ומפתיעה

היות שהידע עדיין מוגבל ונלמד כל העת, החולים הם בלתי יציבים ומתגלים דרך מהלך שבו ההתדרדרות מהירה ומפתיעה, צורת ההתבטאות של המעורבות הלבבית משתנה לעתים קרובות ולא דומה למחלות המוכרות לנו .

הקהילה הרפואית מנסה לבנות קווים מנחים לבירור ולטיפול בתחלואה הלבבית מקורונה. בשלב הזה הידע וההתמודדות העיקריים מתמקדים במקרי התחלואה הקשים ומסכני החיים, זיהוי שלהם, אבחון מיטבי וניסיון לטיפול מיטבי.

למשל, העיתון המוביל לקרדיולוגיה Journal of the American College of Cardiology,  פרסם בחודש יולי, קווים מנחים לבירור של המעורבות הלבבית בחולי COVID-19, שסוכמו על ידי פאנל מומחים בראשותו של דר’ לורנס רודסקי מבית החולים היהודי הכללי במונטריאול קנדה (first author Lawrence Rudski, MD (Jewish General Hospital, McGill University, Montreal, Canada).
(רפרנס למבקשים להתעמק: מאמר מספר 3 ומאמר מספר 4)

“כל הכותב כי זו שפעת מטעה את הציבור”

“אם כך”, אני מסכמת את שיחתי עם חברי הרופא, “קיים קשר מחקרי מובהק, לנוכח הממצאים האחרונים בין תחלואה לבבית לבין הדבקות בווירוס הקורונה, גם במקרים הנחשבים קלים”.
“לצערנו הרב”,
כותב לי חזרה ידידי.
“זו אינה שפעת”, אני כותבת בייאוש. “כל הכותב כי זו שפעת מטעה את הציבור”.

העברת חולי קורונה לבית החולים התת קרקעי על ידי צוות מיוחד (צילום: דוברות רמב"ם)
העברת חולי קורונה לבית החולים התת קרקעי על ידי צוות מיוחד (צילום: דוברות רמב”ם)

מגיפה מתעתעת

השיחה בינינו מסתיימת לעת עתה, עד הפעם הבאה, בה אבקש ללמוד על עוד אספקט הקשור למגיפה מתעתעת זו.
בינתיים – נקפיד על ההנחיות: ריחוק חברתי, עטית מסיכה, הקפדה על היגיינה.
בריאות לכולם ומועדים לשמחה.

שימרו על הלב שלכם!

תבחרו (צילום: טיפול נמרץ רמב"ם)
תבחרו (צילום: טיפול נמרץ רמב”ם)

מקורות:
1) 1Outcomes of Cardiovascular Magnetic Resonance Imaging in Patients Recently Recovered From Coronavirus Disease 2019 (COVID-19)
https://jamanetwork.com/journals/jamacardiology/fullarticle/2768916

2) Association of Cardiac Infection With SARS-CoV-2 in Confirmed COVID-19 Autopsy Cases
https://jamanetwork.com/journals/jamacardiology/fullarticle/2768914

3) Multimodality Imaging in Evaluation of Cardiovascular Complications in Patients With COVID-19: JACC Scientific Expert Panel
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32710927/

4)  Which Modality and When? New Guidance for Cardiac Imaging in COVID-19
https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/32710927/

 

 

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.

8 תגובות
  1. רפי רפול - חסון.חיפה אמר/ה

    תמיד עם מסיכה.שבת שלום

  2. עמנואל גולדשטיין אמר/ה

    מחקר אחד של 100 מחלימים ומחקר שני של 39 נפטרים בגילאים מאוד מבוגרים זו לא עדות ל”קשר מחקרי מובהק”.
    אדרבא, זו אינה הדרך בה נבדקת מובהקות.
    ולפני שתגידי שהרופא החכם שלך אמר שכן, רופאים מקצועיים לרוב לא עוסקים במחקר כלל. הם עוסקים ברפואה.
    בעוד שנמצא קשר בין הווירוס בנוכחי לפגיעות לב, מחקרי רוחב שריכזו דיווחים נקודתיים כמו אלו, לא מצאו מובהקות סטטיסטית בהשלכות ארוכות טווח בהשוואה למחלות נשימתיות אחרות.
    נא להשאיר את המחקר לחוקרים ולא להפיץ מאמרים מבהילים בתקשורת.

    1. צליל אמר/ה

      בס”ד
      שכחתם לבדוק אלמנט נוסף והוא הקשר בין היסטריה ברמת פסיכוזת המונים וחרדות שווא לבין מצב לבבי. קשר נסיבתי לא מוכיח קשר סיבתי כי אולי הסיבה היא דווקא החרדה שזורעים בציבור הנטייה של מגיפה פוליטית פסאודורפואית?

      העיקר לא לפחד כלל!

      1. צליל אמר/ה

        אצלי אגב הקורונה שעברתי (בהיותי חתיארה במצב סיכון להגדרת רפואת הכזב) החמירה השלכות נוירולוגיות קשות אבל זה התחיל בנזקים שקדמו לה בתקופות שהאמנתי כמו רבים אמונה עיוורת ברפואת השקרים.

        מתמודדת עם הקשיים וכאבי תופת על בסיס יומי בזכות מה שהרופאים מכנים “אןפיום להמונים” ותורת ישראל תכנה “ביטחון בשם” או באמת. כשיודעים בשביל מה זכינו המתנת החיים אפשר לשאת כל איך!

        הזהרו לא להגיע למרתפי הרופאים המדומים!

  3. צליל אמר/ה

    בס”ד
    שכחתם לבדוק אלמנט נוסף והוא הקשר בין היסטריה ברמת פסיכוזת המונים וחרדות שווא לבין מצב לבבי. קשר נסיבתי לא מוכיח קשר סיבתי כי אולי הסיבה היא דווקא החרדה שזורעים בציבור הנטייה של מגיפה פוליטית פסאודורפואית?

    העיקר לא לפחד כלל!

    1. יפעת מזרחי אמר/ה

      ואת מגיבה כ…רופאה? או כמישהי שממש לא מתאים לה לשים מסיכה בימים של מגיפה?

  4. יפעת מזרחי אמר/ה

    רופאים מעולים עוסקים במחקר ובקליניקה בו זמנית.
    זה אפשרי.
    במקרה הזה, ופה טעית לגמרי, הרופא מצטט מאמרים מספיק חשובים, ולא עשה אותם בעצמו.
    אגב, ברפואה מדובר בכמות נבדקים מספקת בהחלט.

    שבוע טוב.

  5. מקס אמר/ה

    למה התכוונה המשוררת?