מרינה בחיפה ותכנית המעגנות לישראל – סקירה נרחבת | אביהו האן דורש שיתוף ציבור בחיפה וחשיבה שלא תפגע בחופים

משה כחלון, שר האוצר לשעבר, הטיל על צוות תכנון להכין תכנית לשדרוג מעגנות ולהקמת מעגנות חדשות לאורך חופי ישראל. צוות התכנון החל את עבודתו עוד בשנת 2018 והגיש תכנית רעיונית שנדונה בשבוע שעבר בולנת"ע (ועדה לתכנון עקרוני). עינת קליש הופיעה (בזום) מול חברי הועדה ודיברה על חשיבות הקמת מרינה בחיפה. בוועדה העלתה קליש חלופה להקמת מעגנה חדשה מול בה"ד חיל הים, בדיוק במקום בו נחנכה טיילת החוף על שם חולדה גורביץ, באמצע ספטמבר.

האן דורש שקיפות ודיון ציבורי בחלופות לחיפה

היות שמרינה היא פרויקט גדול ויקר ולאור העובדה כי החלופה שמול בה"ד חיל הים היא חלופה אחת מתוך מספר חלופות ולנוכח העובדה שעיריית חיפה לא קיימה כל דיון ציבורי בנושא, בטרם הצביעה על חלופה זו כאפשרית/רצויה, האן דורש דיון ציבורי בנושא, בטרם תציג עיריית חיפה חלופה מועדפת במוסדות התכנון.

---

המחלוקת על תכנית המעגנות הופכת למאבק ציבורי כלל-ארצי

בבסיסה של תכנית המעגנות עומדות מספר הנחות עבודה:
1. קיימים ביקושים במדינת ישראל, וביקושים צריך למלא – לדעת מזמיני התכנית (נציין כי זו הנחה שנויה במחלוקת).
2. המעגנות יקדמו את הספורט הימי (הנחה זו נמצאת בהסכמה).
3. המעגנות יקדמו תיירות.
4. כדי לממש את סעיפים 1-3 ניתן לקחת מידי הציבור חופי ים ולסגור אותם למעגנה, באופן בלתי הפיך (זו הנחה שנויה במחלוקת ציבורית).

משרד התכנון "לרמן אדריכלים" נבחר להכין הצעה לפריסת מעגנות לאורך חופי ישראל המשרד הציג את הצעתו עוד בפברואר 2019, בכנס שיתוף ציבור שנערך בתל אביב בהשתפות מגוון רחב של פעילים, אשר נחלקו לשני מחנות: שייטי היאכטות ורספ"ן המעוניינים לקדם את התכנית ומולם פעילי סביבה וגולשים המעוניינים לרסן את התכנית, כך שתכלול הרחבה והסבה של מתקנים קיימים בלבד (אך לא לבטלה).

כנס שיתוף ציבור – מעגנות – מרינות בחופי ישראל – תל אביב – 21/2/20

---

ריסון התכנית וביצוע "עיבוי-בינוי" למתקנים קיימים

גופי הסביבה, החברה להגנת הטבע והגולשים, קוראים לרסן את התכנית ולהגביל אותה להרחבה וניצול מתקנים קיימים, ללא פגיעה נוספת בחופי ישראל. גם לחופי ישראל יש ביקוש ציבורי שקשה למלא ובמידה שייבנו עוד ועוד מתקנים חדשים בתוך המים, מדובר בנכס שייעלם מידי הציבור הרחב ויוענק למעטים, אומרים בארגוני הסביבה.

בחברה להגנת הטבע הגישו תכנית מרוסנת, המצביעה על מתקנים קיימים לאורך חופי ישראל וגם בחיפה, אותם לפתח למעגנות (סוג של עיבוי-בינוי):
הרחבת נמל תל אביב הישן (לא פעיל היום), ניצול נמל רידינג (תחנת הכוח אינה פעילה), ניצול נמל חדרה (התחנה מפסיקה לפעול על פחם), ניצול הנמל המערבי בחיפה (תכנית מאושרת משנת 2007 שלא מומשה, הרחבת מעגנת שביט בקישון ועוד…

---

בחיפה מצביעים המתכננים על שתי חלופות שאינן פוגעות בחופים הפתוחים:

1. הסבה של רציפים בשטח הנמל המערבי למרינה, כולל פיתוח חזית ים עירונית מול שדרות בן גוריון. חלופה זו משתלבת היטב בחזון חזית הים העירונית מול שדרות בן-גוריון ויצירת רצף אורבני תיירותי, הידוע גם בשמו "חזון חיפה ברצלונה". לגבי חלופה זו, טוענים המתכננים כי היא תלויה בפינוי הבסיס הצבאי הנמצא בחלקו הצפוני של הנמל (זו טענה שיש לברר אותה לעומק, מכיוון שהיא מונעת את קידום התכנית). נציין עוד כי עם הקמתו של נמל המפרץ, עשויה להיווצר הזדמנות חדשה בנמל המערבי.

---

2. הרחבת מעגן שביט בקישון, שישמש גם כאתר מרכזי של תיירות ופנאי בתכנית "מפרץ החדשנות", אשר תהפוך את כל האזור מתעשייה מזהמת למגורים. חלופה

שתי חלופות נוספות שנדונו לחיפה, שנויות במחלוקת ציבורית:

1. חלופת בה"ד חיל הים שהוצגה כחלופה מועדפת על ידי קליש:
המתנגדים מסבירים כי חלופה זו תחסום את טיילת החוף החדשה (טיילת חולדה) ותגרום לפגיעה בחוף סלעי קיים וכן פגיעה אנושה באתרי הצלילה שמול טיילת בת גלים, בשל אגירת החול (כפי שהוסבר בתסקיר ההשפעה על הסביבה שהוגש על ידי המתכננים – ראו שקף).

זאת ועוד – על פי התכנית של לרמן (עמוד 70) – בחלופה זו יש תלות גם בפינוי בה"ד חיל הים, כ"עורף אורבני" – פינוי שאין לו תאריך יעד ולא ברור אם בכלל יפונה בטווח הנראה לעין. המתכננים מסבירים עוד כי חלופה זו תגרום להצטברות חול מדרום מערב, על מדף הסלע (מול טיילת בת גלים), המשמש כבית גידול עשיר ואתר צלילה עירוני.

לגבי חלופה זו, מסבירים בציבור הגולשים כי קיימת גם סכנה לגולשים המקיימים פעילות בטיילת בת גלים (בעיקר בחורף), היות שגולש שנסחף, בסערת חורף, יוצא בדרך כלל בבה"ד, בעוד שבחלופה זו הוא צפוי להתנפץ בגלי הענק על שובר הגלים החדש שיקום במקום.

2. חלופת קריית חיים הוצגה בעמוד 74 כחלופה שאינה ראויה ואינה מומלצת, על ידי המתכננים ולכן לא אתעכב עליה כלל בסקירה זו.

תהליך תכנון שיהפוך למאבק ציבורי

אני מעריך כי בשנים האחרונות יהפוך התהליך הזה למאבק ציבורי. אנחנו בחי פה נלווה אותו לאורך כל הדרך.

הפגיעה בשטחים הירוקים:
ככל שהמתכננים יקדמו חלופות שיש בהן פגיעה בחופים פתוחים ובשטחים ירוקים, כך יקטן הסיכוי שתכניות אלה יבשילו לכלל תכניות מאושרות, בשל מגוון ההתנגדויות שיתקיימו סביב חלופות אלה.

כמו בתהליכי פינוי בינוי:
אני מעריך כי ככל שיקודמו חלופות המנצילות שטחים מופרים, כך ייאלצו המתכננים לקחת בחשבון שיקולים מורכבים (ממש כמו בבית מגורים שנהרס בפינוי בינוי ומחייב הסכמה של הדיירים והשכנים). חלופות אלה לא ייתקלו בהתנגדויות ציבוריות ולכן הסיכוי להתממשותן גבוה יותר, שכן הן אינן פוגעות באינטרס הציבורי ובנגישות לערכי טבע ונוף.

הצעד הבא יהיה דיון מעניין ומסקרן במועצת העיר חיפה ואנו נסקר אותו בהרחבה.