(חי פה- תאגיד החדשות של חיפה והסביבה) – 120 חברי כנסת יישבעו אמונים היום (שלישי 10.11.26), לכנסת ה-26, אבל עבור תושבי חיפה יש סיבה נוספת לעצור ולבחון את הרכב הכנסת החדשה. העיר השלישית בגודלה בישראל, בירת הצפון והמרכז המטרופוליני של האזור, נותרה ללא נציג או נציגה המתגוררים בה ומזוהים עמה.
הבוקר (שלישי 10/11/26), נפתחה באופן חגיגי כהונתה של הכנסת ה-26. 120 חברי וחברות הכנסת הגיעו למשכן בירושלים להצהיר אמונים למדינת ישראל, במעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג, בני משפחותיהם ואורחים נוספים. הכנסת החדשה תכלול 46 חברי כנסת חדשים, 33 נשים, המספר הגבוה ביותר מאז קום המדינה, ולצידם שורה של דמויות מוכרות, אנשי ציבור, יוצאי מערכת הביטחון משפחות שכולות ונציגים ממגוון רחב של מגזרים בחברה הישראלית.
בין הנתונים הבולטים נמצא גם חבר הכנסת הצעיר ביותר בתולדות המדינה, יונתן שלו, בן 24, וראש הממשלה בנימין נתניהו, שיחל את כהונתו ה-15 בכנסת, הארוכה ביותר עד כה. אלא שבתוך הפסיפס האנושי והפוליטי המגוון הזה, בולט חיסרון משמעותי מבחינת הצפון: לחיפה אין נציגות ישירה בכנסת ה-26.
עיר שמונה למעלה מ-294,000 תושבים, מהווה מוקד כלכלי, אקדמי, תעשייתי, תחבורתי ותרבותי, ומשרתת אוכלוסייה גדולה בכל מטרופולין חיפה והצפון, תישאר ללא נציגים בכנסת שמגיעים מהעיר ומייצגים באופן טבעי את האינטרסים העירוניים שלה.
זו אינה רק שאלה של כבוד או של ייצוג סמלי. מדובר בעיר שמתמודדת עם אתגרים משמעותיים: עתיד מפרץ חיפה, פינוי התעשייה המזהמת, פיתוח תעסוקה, תחבורה ציבורית, התחדשות עירונית, חיזוק האוניברסיטאות ומוסדות ההשכלה הגבוהה, פיתוח נמל חיפה, ביטחון העורף, תיירות, תרבות ואיכות החיים של התושבים.
השאלה המתבקשת היא מי יישא את קולה של חיפה במסדרונות הכנסת, בוועדות, בדיוני התקציב ובמשרדי הממשלה?
לא חיפאים, אבל מהצפון. מי כן יגיעו לכנסת?
למרות היעדר נציגות חיפאית, אזור חיפה והצפון יהיו מיוצגים בכנסת החדשה באמצעות מספר נבחרים המגיעים מיישובים סמוכים ומיישובי הצפון. בין השמות שצוינו בהרכב החדש:
אזור חיפה והסביבה:
- כמיל אבו רוקן – מעוספיא, מטעם מפלגת ישר. אלוף במילואים ולשעבר מתאם פעולות הממשלה בשטחים.
- חמד עמאר – משפרעם, מטעם ישראל ביתנו.
- ד"ר מהא כרכבי – משפרעם, מטעם בל"ד/המשותפת, חוקרת חברתית ומרצה בתחום הסוציולוגיה והאנתרופולוגיה.
- יאיא פינק – מיקנעם, מטעם הדמוקרטים, ממובילי המאבק לשוויון בנטל ומי שעסק בקידום צדק חברתי.
יישובי הצפון:
- ד"ר פאתן גטאס – מראמה, מטעם חד"ש/המשותפת, בעלת דוקטורט במדעי המדינה ועוסקת בבריאות הציבור בחברה הערבית.
- בכר עוואודה – מכפר כנא, מטעם בל"ד/המשותפת, מנהל ויועץ ארגוני ואסטרטגי.
- אחמד דראוושנה – מריינה, מטעם חד"ש/המשותפת, עורך דין העוסק בהוצאה לפועל ובמקרקעין.
- ד"ר מנסור עבאס – ממגאר, יו"ר רע"ם.
- אמאן ח'טיב – מנצרת, מטעם רע"ם, עובדת סוציאלית.
- ד"ר יאסר חוג'ייראת – מביר אל-מכסור, מטעם רע"ם, בעל דוקטורט בגנטיקה.
הנוכחות של נציגים מהיישובים הסמוכים ומהצפון חשובה בהחלט. הם עשויים להעלות לסדר היום סוגיות אזוריות, לקדם תקציבים ולפעול למען כלל תושבי האזור. עם זאת, אין בכך כדי לבטל את העובדה שחיפה עצמה נותרה ללא נציגות ישירה.
האם חייבים חבר כנסת חיפאי כדי לקדם את חיפה?
כאן עולה שאלה מעניינת, ואולי אפילו חשובה יותר מעצם היעדר הייצוג: האם העובדה שאין חבר כנסת מחיפה פירושה בהכרח שהעיר תפסיד? האם רק נציג שנולד בעיר, גדל בה או מתגורר בה יקדם את ענייניה?
התשובה אינה בהכרח כן.
ההיסטוריה של חיפה מלמדת שלא פעם דווקא שרים וחברי כנסת שלא היו חיפאים, אך החזיקו בתפקידים בכירים ובסמכויות ממשלתיות, היו שותפים לקידום מיזמים משמעותיים ששינו את פני העיר ואת עתידה.
הדוגמה הבולטת היא ישראל כ"ץ, שכיהן שנים ארוכות כשר התחבורה. בתקופת כהונתו קודמו פרויקטים אסטרטגיים במטרופולין חיפה, ובהם רפורמת הנמלים והקמת נמל המפרץ החדש, קידום מערך המטרונית, מערך הרכבת, רכבת העמק ושדרוג צירי התחבורה והחיבוריות לאזור הצפון.
מדובר בפרויקטים בעלי משמעות לאומית, שהשפעתם על חיפה והקריות ניכרת עד היום. כמובן, אלה מיזמים ממשלתיים שנעשו באמצעות חברות תשתית, אנשי מקצוע וגורמים רבים, ולא תוצאה של פעילות אדם אחד בלבד. עם זאת, לשר הממונה הייתה השפעה משמעותית בקידומם.
גם בתקופת כהונתה של שרת התחבורה מירי רגב המשיכו להתקדם תוכניות תחבורתיות חשובות במטרופולין חיפה. בין היתר, קידום הרחבת רשת המטרונית לחיפה מערב ולטירת כרמל, תוכניות לשדרוג התחבורה הציבורית, קידום העוקף המזרחי וחיבוריות אזורית. אלה מהלכים שנעשו בשיתוף עיריית חיפה, חברות התשתית וגורמי המקצוע.
דוגמה נוספת היא משה כחלון, לשעבר שר האוצר, התקשורת והרווחה, שגר ופעל פוליטית בחיפה. בתקופת כהונתו כשר האוצר קודמה תוכנית "מפרץ חיפה – עמק החדשנות", שנועדה להוביל לשינוי דרמטי באזור המפרץ: פינוי התעשיות הפטרוכימיות, פיתוח שטחי מגורים, תעסוקה, מסחר, תיירות ושטחים ירוקים.
התוכנית שהוצגה בשנת 2019 כללה חזון להקמת כ-83 אלף יחידות דיור וכ-2.1 מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר. חשוב לציין כי מדובר בתוכנית ארוכת טווח, ולא בפרויקט שהושלם, אך עצם קידומה הציב את עתיד מפרץ חיפה על סדר היום הלאומי.
כחלון גם היה מעורב בקידום סיוע ממשלתי לתושבים שנפגעו משריפות חיפה בשנת 2016, בתקופה שבה כיהן כשר האוצר.
גם פרופ' דניאל הרשקוביץ, לשעבר שר המדע והטכנולוגיה ותושב חיפה, תרם לעיר לאורך השנים בתחומי האקדמיה, המדע והקהילה. פעילותו הציבורית והאקדמית, לצד קשריו עם הטכניון ועם מוסדות העיר, המחישה את החשיבות של חיבור בין הנהגה ארצית לבין הצרכים המקומיים.
הדוגמאות הללו מלמדות כי לא תמיד כתובת המגורים של חבר הכנסת היא שקובעת את מידת תרומתו לעיר. לעיתים היכולת להשפיע, הקשרים בממשלה, התפקיד שבו הוא מחזיק, הנכונות להיאבק על תקציבים והיכולת להפוך חזון לתוכנית עבודה, חשובים לא פחות.
חיפה זקוקה לקול חזק, לא רק לכתובת מקומית
ובכל זאת, היעדר נציג חיפאי בכנסת ה-26 אינו עניין שאפשר להתעלם ממנו. לחיפה יש צרכים ייחודיים שאינם תמיד חופפים לאלה של יישובי הסביבה. העיר זקוקה למי שידאג לה בדיוני התקציב, יעלה את סוגיית מפרץ חיפה, ייאבק למען פיתוח תשתיות, יחזק את מעמדה כעיר מטרופולינית וידאג שהחלטות הממשלה לא יתקבלו בלי התייחסות אמיתית לצורכי תושביה.
חיפה זקוקה לקשרים עם משרדי הממשלה, ליכולת להשפיע על סדר היום הלאומי ולמי שיידע לעמוד לצד ראש העיר והנהלת העירייה כאשר נדרשת הכרעה ממשלתית. ייתכן שנציג מהצפון, גם אם אינו חיפאי, יוכל לעשות זאת. ייתכן שגם שר בכיר ממפלגה שאינה מזוהה עם חיפה יוביל מהלכים משמעותיים לטובתה.
אבל אסור שהיעדר הייצוג יהפוך להיעדר תשומת לב.
השאלה האמיתית אינה רק מי יושב בכנסת ומאיזו עיר הוא מגיע, אלא מי יהיה מוכן להיאבק עבור חיפה, מי ייקח אחריות על עתידה ומי יהפוך את הצרכים שלה לתוכניות, להחלטות ולתקציבים.
ביום שבו הכנסת ה-26 יוצאת לדרך, חיפה צריכה להזכיר לנבחרי הציבור כולם: גם בלי חבר כנסת מקומי, העיר השלישית בגודלה בישראל אינה יכולה להישאר מחוץ לתוכניות הפיתוח וההשקעה של מדינת ישראל.
חיפה אינה צריכה רק נציג שיישא את שמה. היא צריכה נציגים שיפעלו למענה ויוכיחו זאת במעשים.
בלי נציגים חיפאים במשכן הכנסת, אבל עם נציגים בחיפה
פנינו לנציגים במועצת העיר, המהווים חוליה מקשרת בין הפוליטיקה המקומית למפלגות הארציות: עו"ד דוד עציוני, המשמש איש קשר של מפלגת ישר בראשות גדי איזנקוט, שאמור להיות חלק מההרכב הפוליטי הבא ופאח'ר ביאדסי, סגן ראש העיר מטעם חד"ש, השותפה במסגרת הרשימה המשותפת, המונה 11 חברי כנסת.
ביקשנו לשמוע מהם כיצד הם מסבירים את היעדרו של קול חיפאי בכנסת, האם מדובר בכשל בייצוג האינטרסים של העיר, ומה המשמעות עבור תושביה של חיפה, שנותרת ללא נציגות מקומית ישירה במסדרונות השלטון.
סגן ראש העיר פאח'ר ביאדסי, כעיר השלישית בגודלה בישראל, בהחלט ראויה לייצוג הולם בכנסת. נציגות מקומית היא מקור לגאווה, לכבוד ולהכרה בחשיבותה של העיר ובמעמדה. יחד עם זאת, חשוב לומר ביושר: חבר כנסת לא חייב להיות תושב חיפה כדי לפעול למענה, בדיוק כפי שאינו חייב להתגורר בנגב כדי לקדם פתרונות למצוקת הדיור, להסדרת הקרקעות ולבעיות הבנייה בנגב.
השאלה המרכזית איננה היכן מתגורר חבר הכנסת, אלא עד כמה הוא מכיר את הצרכים, מתחבר לגורמי המקצוע, לנציגים ולתושבים שמעלים את הצרכים, עד כמה הוא מחויב לטפל בהם ומסוגל לרתום את הכלים הפרלמנטריים והממשלתיים לקידומם.
חיפה סובלת במשך שנים מפערים משמעותיים בהקצאת משאבים ממשלתיים, במיוחד בכל הנוגע למעמדה כעיר מעורבת. מאחורי המדד הסוציו אקונומי העירוני, מסתתרים פערים עצומים בין השכונות. חלקן מתמודדות עם מצוקה חברתית וכלכלית קשה, לכן נדרשת מדיניות תקצוב דיפרנציאלית, המתייחסת לצרכים האמיתיים של כל שכונה ולא רק לממוצע העירוני.
האתגרים רבים ומורכבים: שיקום השכונות הוותיקות, התחדשות עירונית, דיור ציבורי, הסדרת בעלויות ורישום מקרקעין, סיוע לזוגות צעירים ברכישת דירות ובקבלת משכנתאות, פתרונות דיור ושכירות ארוכת טווח, שיפור התשתיות והתחבורה, ובעיקר פתרונות מיגון לשכונות הוותיקות ולמבנים לשימור, שבהם קיימים קשיים ממשיים בהוספת מרחבים מוגנים.
בתחום החינוך נדרשת תוכנית אב עירונית שתתאים את פריסת מוסדות החינוך למציאות הדמוגרפית המשתנה. האוכלוסייה הערבית בחיפה מתגוררת כיום בכל רחבי העיר, ולכן יש להבטיח רצף חינוכי מגיל הגן ועד התיכון, להרחיב את החינוך הדו לשוני ולחזק את מוסדות החינוך, לרבות בתי הספר הכנסייתיים, תרבות ספורט ועוד המון נושאים כולל פינוי המפעלים המזהמים.
חלק גדול מהאתגרים הללו מחייב מעורבות ממשלתית ישירה, תקציבים ייעודיים ושיתוף פעולה בין משרדי הממשלה, העירייה והגורמים המקצועיים והקהילתיים.
צריך לפעול לקידום תוכנית עבודה סדורה ומקצועית, המבוססת על הצרכים האמיתיים בשטח, תוך שיתוף פעולה רציף עם נבחרי הציבור, אנשי המקצוע, העמותות והגופים הפועלים בעיר. חשוב שחברי הכנסת והסיעות יחלקו ביניהם תחומי אחריות, יכירו לעומק את האתגרים של הערים המעורבות ויפעלו לקידומם מול משרדי הממשלה, תוך קביעת סדרי עדיפויות, יעדים ברורים ומנגנוני מעקב ובקרה.
בסופו של דבר, נציג חיפאי בכנסת בהחלט יכול להיות יתרון משמעותי, אך בסוף מה שקובע הוא המחויבות, היכולת, סדרי העדיפויות ותוכנית העבודה.
חבר כנסת נבחר כדי לשרת את כלל הציבור, ולא רק את העיר או היישוב שממנו הגיע. חיפה ראויה לייצוג, אבל יותר מכל היא ראויה לעשייה, לתקציבים, לשוויון הזדמנויות ולמדיניות ממשלתית שתכיר בצרכיה הייחודיים ותיתן להם מענה אמיתי. נעשה הכל כדי להביא את הצרכים של העיר חיפה בכלל ושל השכונות הערביות בפרט, כדי לקדם מתן פתרונות ומענה לצרכים.
חבר מועצת העיר עו"ד דוד עציוני, בירך על האמון שניתן בו ועל מינויו לאיש הקשר של מפלגת ישר בראשות גדי איזנקוט, בחיפה ובמטרופולין. לדבריו, מדובר בהזדמנות לחזק את הקשר בין הנהגת המפלגה לתושבי האזור ולחבר בין צורכי השטח למקבלי ההחלטות בכנסת ובממשלה.
עציוני הדגיש כי בכוונתו להיות כתובת זמינה לתושבים, לפעילים ולנציגי המפלגה, וציין כי הוא מקיים יום קבלת קהל שבועי בעיריית חיפה תחת הכותרת ״שלישי אישי עם דוד״, במטרה לחזק את הקשר והאמון עם הציבור. לדבריו, הוא מעדיף להתמקד בעשייה ובבניית תשתית ציבורית המבוססת על הקשבה ושיתוף פעולה, ולא בתארים.
באשר לנושאים המרכזיים שבכוונתו לקדם, הציב עציוני בראש סדר העדיפויות את מימוש החלטת הממשלה לפינוי התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה עד שנת 2029, שאותה הגדיר כמהלך היסטורי בעל חשיבות לבריאותם ולאיכות חייהם של מאות אלפי תושבים. לצד זאת, ציין את הצורך בהשקעות בתחבורה, בתשתיות, בחינוך, בהתחדשות עירונית, בתעסוקה ובפיתוח הכלכלי של המטרופולין.
בהתייחס לשאיפותיו הפוליטיות, לרבות האפשרות להתמודד בעתיד על ראשות העיר חיפה, לא הסתיר עציוני את רצונו להשפיע ולהוביל בהנהגת העיר, אך הדגיש כי יש להוכיח יכולת, לצבור אמון ולהביא תוצאות לפני שמדברים על הצהרות. לסיום הבהיר כי בכוונתו לפעול לכך שקולם של תושבי חיפה והמטרופולין יישמע בירושלים, וכי ההחלטות וההבטחות של השלטון המרכזי יתורגמו לעשייה בשטח.