ארגוני החברה האזרחית: "ההנהגה אשמה בגילויי הגזענות בישראל"

מי אשם בגילויי הגזענות?
בכנס שנערך בחיפה הופנתה אצבע מאשימה כלפי המנהיגים.
ארגוני החברה האזרחית: "ההנהגה אשמה בגילויי הגזענות בישראל, והיא גם אחראית על הפתרון"

בכנס שנערך אתמול בחיפה, שאורגן על ידי הארגונים סיכוי, שתיל, שותפות-שראקה, מהפך והמטה למאבק בגזענות, הופנתה אצבע מאשימה כלפי ההנהגה הפוליטית, כזו שאשמה בגילויי הגזענות. ח"כ עפו אגבאריה (חד"ש) : "אין עם גזעני, יש מנהיגות גזענית. האחריות על פרץ הגזענות בישראל מוטלת על ההנהגה". במערכת הבחירות הקרובה, על כל פוליטיקאי וכל מפלגה להציע פתרונות להקצנה.

מאז קיץ 2014 הפך המרחב הציבורי בישראל לפחות ופחות בטוח. מתגברת אווירת עוינות ואירועי אלימות קשים כלפי ערבים, יהודים, וגם כלפי ניסיונות לשיתוף פעולה ביניהם – כמו למשל הצתת בית-הספר הדו-לשוני בירושלים. על רקע העדר קול ציבורי ומדיניות ממשלתית ברורה להתמודדות עם האווירה הציבורית הקשה, החליטה קבוצה של ארגוני החברה האזרחית לקיים כנס שיעסוק בתפקידה של הממשלה, רשויות מקומיות, התקשורת וארגוני חברה אזרחית בדרכי טיפול והתמודדות עם פשעי השנאה והאלימות הגואה.

עו"ד טליה ששון, יו"ר הקרן החדשה לישראל אמרה כי "הגזענות נתמכת על ידי חוקים אנטי דמוקרטיים, ובראשם חוק הלאום. אסור לאף מדינה לקבל חוק כזה. אין דמוקרטיה לי יותר ולו פחות, כי מחר אני אהיה פחות". ששון הוסיפה כי נשיא המדינה אמנם נלחם בגזענות, אבל אי אפשר להשאיר אותו לבד בזירה הזו.

"זוהי שעת חירום מבחינת גילויי הגזענות, והממשלה חייבת להפנות משאבים רבים לטיפול במשבר" אומר רון גרליץ, מנכ"ל משותף בעמותת סיכוי, וממארגני הכנס "קריאות להפסקת הגזענות לבדן לא עוזרות לשינוי המצב. יש צורך בהענשה בחומרה על כל גילוי גזענות ברחוב, ברשת ובמקומות עבודה".
כתב רשת ב' ערן זינגר הציג את תפקידה של התקשורת במאבק בגזענות. "תפקידי כאיש תקשורת להביא את המורכבות של המציאות, ולא להציג אותה כחד-גונית. יש לנו את המקום לשאול שאלות נוקבות כלפי המסיתים לגזענות". איתן לדרר, נציג משרד המשפטים בכנס הציג את היוזמה החדשה של המשרד להוריד את רף הראיות על מנת להגיש כתב אישום על הסתה לגזענות.

בכנס עלו הצעות לדרכי פעולה ואלטרנטיבות, לשמירה על המרחב הציבורי המשותף כמרחב בטוח לכל, גם במצבי הסלמה וקונפליקט. גב' איילין לאברי, ראש היחידה למדיניות משפטית ומחקר בנציבות לשוויון בצפון אירלנד, הציגה אסטרטגיות פעולה שתרמו להתמודדות עם האלימות בצפון אירלנד, וכן קידמו שוויון בתעסוקה והגנה על זכויות עובדים למרות האלימות. לאחר מכן התקיימו דיונים במתכונת של שולחנות עגולים.