טקס הוקרה מרגש בתחנת "זבולון" בחיפה (ד' 2/9/20) לכבוד דודי מיבלום, שהוא ויחידתו מצאו את הנעדר מקריית ים
טקס מיוחד ויוצא דופן
טקס הענקת תעודת הוקרה לדודי מיבלום מיחידת הכלבנים מחוז צפון, התקיים היום (ד' 2/9/20), בתחנת משטרת "זבולון" בחיפה. היה זה טקס מרגש במיוחד, אפילו ביחס לטקסים מעין אלה, שמעצם טבעם נוטים לרגש.
משפחת הנעדר הגיעה להביע הערכה
אין זו הפעם הראשונה שיחידת הכלבנים ומיבלום עצמו, מקבלים תעודות הוקרה על פועלם הייחודי והחשוב כל כך במציאת נעדרים, בחי פה אף התפרסמו ידיעות אודותיהם לא פעם (ראו בתחתית הידיעה). אך הפעם, כך מספר מיבלום לחי פה, מדובר היה בטקס מיוחד במינו, שכן הנעדר ובני משפחתו, הגיעו גם הם לתחנה בחיפה, על מנת לחלוק כבוד ולהוקיר את מה שעשו עבורם מיבלום והיחידה שבראשה הוא עומד.
תחילת החיפוש • ללא קצה חוט
כשמיבלום מדבר על ימי החיפוש אחר קוליאבה, מיד ניתן לחוש את ההתרגשות בקולו:
"כשהתחלנו את החיפוש, לא היה לנו קצה חוט לגבי מקום הימצאו של הנעדר. קיבלנו דיווח על גבר בן 43 מקריית ים שנעלם, זה היה יום שישי, אך לא היה לנו כל מושג היכן לחפש אותו", הוא מספר.
מקריית ים לים המלח ובחזרה
"החיפוש הזה לקח אותנו מקריית ועד ים המלח, ולא רק בכיוון אחד", ממשיך מיבלום. הנעדר גר עם אחיו בקריית ים, ופתאום, באותו יום שישי, הוא נעלם, ואף אחד לא ידע לספר איפה הוא".
איכון הטלפון מאזור הדרום
"בשלב כלשהו, קיבלנו ממשטרת ישראל איכון מהטלפון של הנעדר, המראה שהוא נמצא בכפר ח'ורה, כפר בדואי בדרום, ואח"כ בים המלח. הסתבר שהבחור נרשם לטיול מאורגן כלשהו ונסע. די מהר הטלפון שלו כבר היה כבוי, כך שגם איכונים לא יכולנו לקבל.
משטרת ישראל המשיכה להעביר אלינו מידע אודות המיקומים בעזרת האמצעים המיוחדים שלרשותה, כשבשלב מסויים הגיע טלפון מבחורה שעובדת בבית קפה בחוף הכרמל בחיפה. לדבריה, הנעדר ישב אצלה בבית הקפה. זה היה כבר במוצ"ש, היום השני לחיפושים. בדיעבד הבנו שהנעדר חזר לחיפה וישן במקום כלשהו, עד היום איננו יודעים איפה.
הגענו אליה, שוחחנו איתה, הבנו שכפי הנראה, אכן מדובר באיש שאנו מחפשים.
התחלנו סריקות באזור, עוברים מבית קפה לבית קפה, עוצרים אנשים ושואלים, אם ראו, אם שמעו… ממש עבודת נמלים. לא מצאנו כלום".
כרטיס נסיעה לבאר שבע
ביום ראשון (יום לאחר שנראה קוליאבה בבית הקפה בחוף הכרמל), הגיע מידע מרכבת ישראל ומ"אגד", המגלה כי בבוקר אותו היום (א'), אדם העונה לתיאור הנעדר, קנה כרטיס נסיעה לבאר שבע, ומשם לים המלח. כלומר, הבחור נסע לים המלח ביום שישי, ישן על החוף, חזר לחיפה, ישב בבית הקפה בחוף הכרמל וביום המחרת, שוב נסע לים המלח… כמובן שמיהרנו לחזור ולהתמקד באזור ים המלח, שם, לשמחתנו, מצאנו אותו בסופו של דבר, לאחר המסע הארוך הזה", מסכם מיבלום.
עבודת חיפוש מסתעפת
עבודת החיפוש אחר נעדרים של יחידת הכלבנים בפיקודו של מיבלום, היא עבודה נמרצת המסתעפת להמוני כיוונים. היחידה משתמשת בכל האמצעים העומדים לרשותה, ועובדת לילות כימים על מנת לאתר אדם שנעדר, אם זה בחקירת רחפנים, איכוני טלפונים, תשאול עדי ראייה, התחקות אחר מסלולי נסיעה ועוד ועוד.
המקרה הזה הסתיים בשלום, לרווחת כולם.
תודה לכל העושים במלאכה החשובה הזו
כאמור, בטקס ההוקרה שהתקיים היום, זכו מיבלום והיחידה כולה, להערכה רבה, הן מהמשטרה והן ממשפחת הנעדר.
תודות מגיעות, כמובן, למשטרת ישראל, שהשקיעה מאמצים בלתי ניתנים לשיעור בחיפושים אחר הנעדר (ויחידת הכלבנים הגישה לה, למעשה, את הסיוע בחיפוש), לצוות תחנת "זבולון" בחיפה, צוות מיוחד במינו ולעומד בראשו נצ"מ ניר יונה, שבזכותם התאפשר האיתור.
כל הכבוד לדודי מייבלום!
הבעיה המרכזית היא חוסר התיפקוד המוחלט של העו"ס, שעיסוקם, בהשגת עליות משכורת, בלבד.
עו"ס היתה צריכה לבדוק, ובאם המשפחה מסוגלת להשגיח עליו 24/7, אזי טוב.
אם לא, אזי, העברתו למוסד סגור.
כל הכבוד לדודי גם ממני .יישר כוח ובהצלחה.שבת שלום
כל הכבוד❣
קראנו את התיאור המופלא בחיפוש ולבסוף במציאתו של הנעדר קוליאקובה, אך מה מוסר הנעדר? לא ידע שמחפשים אותו? רב הנסתר על הניגלה. כ