חופי חיפה | קחו אתכם את האשפה שלכם

אפשר להמשיך לדבר…

חיפאים יקרים, זיהום סביבתי הוא לא עניין חדש, ואפשר לדבר עליו שוב ושוב, לחפש אשמים ברמת ניקיון (או חוסר הניקיון) בחופים בחיפה, אבל זה רק חלקיק קטן מהעניין. אני דווקא רוצה לשאול, מה קרה לאחריות האישית? הסביבתית, הקולקטיבית? תארו לעצמכם, כמה נפלא היה יכול להיות אם היינו מבלים את ימי הקיץ בחופים נקיים, ללא פסולת אנושית, וללא גוויות של חיות, שגורלן נחרץ בגלל ברזנט שהושאר בים או על החוף, או בכלל במקום כלשהו מעבר לים, והגיע עד אלינו…

"תתארו לכם…"

תארו לכם איך זה היה, אם לא היינו אדישים ולא היינו עסוקים בזריקת האחריות והאשמה על מישהו אחר, לא משנה אם זה בכיר בעירייה, או מישהו שיושב לידנו בכיסא השיזוף בחוף, עם כוס מפלסטיק ביד, שתכף תמצא את עצמה סותמת לוע של דולפין אומלל…

"מלוכלך מאוד" עד "נקי מאוד"

מנתוני מדד התוכנית למיגור הזיהום בחופי ישראל "חוף נקי" ומבדיקות שנעשו בחודש אוגוסט האחרון (2020), שבחנו את כמויות הפסולת בחופים וקוטלגו מ – "נקי מאוד" עד – "מלוכלך מאוד", עולה כי מחוף שקמונה ועד טירת הכרמל, רמת הניקיון מוגדרת "בינוני".

הורגים את צבי הים

לפי אתר רשות הטבע והגנים, אחת מהסיבות העיקריות להכחדה של צבי הים בישראל, היא הפסולת הצפה בים, אשר גורמת למות הצבים. בנוסף, שימוש הולך וגובר של בני אדם בחופי ההטלה, גורם להרס שלהם.

יהודה בן עזרא, מציל בחוף זמיר:

צריך לדאוג לפחים גדולים בזירות שידוע שעושים בהן פיקניקים ודברים בסגנון הזה, אין ברירה. רוצים לשמור על איכות הסביבה, אבל אין פחים, אין כלום, אז המתרחצים משאירים את האשפה והולכים. אם יהיה פחים מרוכזים, גדולים, אני חושב שלא תהיה אשפה ברמות כאלה, כמו שיש עכשיו.

לאורך השנים דווקא יש ירידה בכמויות הזבל, יש יותר מודעות. צריך "לחפור" לאנשים ולהחדיר להם את זה לראש. ככל שייראו את זה יותר בכתבות, בטלוויזיה, זה ייכנס למודעות. צריך לעבור עם שקיות, לתת לאנשים ולהגיד להם "קח, תאסוף איתך". ממש פיזית, לעבור בין אנשים ולומר להם לקחת את הזבל איתם. שכל אחד יאסוף סביבו ויהיה ריכוז של שקיות זבל. תרצי או לא תרצי, שקיות יהיו בסוף. צריך פרסום נכון, עוד מודעות לקהל שמגיע לים, כמו שעשו פרסום פעם לגבי בזבוז של מים. שיעשו ככה על לכלוך, אין ברירה. שישננו עד שזה ייקלט במוח של כולם.

דאגו לאסוף את הפסולת שלכם

מרשות הטבע והגנים נמסר לחי פה:
מזעור הפסולת בסופו של דבר מתחיל בחינוך הסברה ואחריות אישית. בדרך של מניעה מראש. כמובן שיש גם דרך של קנסות ואכיפה ומבצעי ניקיון בסיוע גופים שאחראים על החופים וכן מתנדבים. יש מעת לעת התארגנויות כאלה.

אם כל אחד ידאג לאסוף את הפסולת שהוא מייצר ומביא עמו מהבית, וייקח אותה בחזרה, תהיה הרבה פחות ממנה. בתוך כך, חשוב לנסות ולצמצם את השימוש בכלי פלסטיק חד פעמיים, ולעבור לכלים רב פעמיים.

חיות הבר, צבים ולווייתנים, נחנקים מבליעת הפסולת הזו, נתפסים בפסולת הזו וטובעים. גם הדגים ניזונים מהמיקרופלסטיקים שנמצאים בימים, ולמעשה, כפי הנראה, הפלסטיק הזה חוזר לאנשים שאוכלים את הדגים.

דמיינו את צב הים המסכן…

אם לא אכפת לכם מההשלכות של הזבל שאתם משאירים בחופים על חיות הבר, דמיינו את אותו צב ים מסכן (מוזמנים להיעזר בתמונה שלמעלה), שהיה יכול להיות גם הכלב שלכם, ובפעם הבאה שאתם רואים שקית נודדת, בקבוק נטוש, כוסות מפוזרות או חבילת סיגריות – תרימו. זה לא כ"כ קשה וזה פשוט מציל חיים. חד וחלק.

בסוף זה חוזר אלינו…

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה לחי פה:
המשרד להגנת הסביבה מדגיש, כי מוטלת חובה על כל אדם המגיע לחוף לפנות את האשפה שהוא מייצר, מרמת בדל הסיגריה, ועד לשקי אשפה, ולקחת אותה עד למכל האשפה הקרוב.
פסולת בים ובחופים, ובמיוחד פלסטיק, הרסנית למערכת האקולוגית.

ישראל חברה באמנת ברצלונה, אשר שמה לה למטרה להפעיל תכנית פעולה להפחתת פסולת בים ופסולת פלסטיק בפרט. הפלסטיק, ובמיוחד הפלסטיק הזעיר (מיקרופלסטיק), צף בים, נאכל על ידי בעלי חיים ימיים ועלול אף להגיע דרך שרשרת המזון אל האדם.