עתידנו לאן? • כרמל הורוביץ

היו זמנים

נסו להיזכר בעולמנו לפני 30 שנה.
לא כל כך מזמן, ובכל זאת, החיים נראו שונים לחלוטין.
איך נראה היה יום בחייו של אדם ממוצע?
ללא טלפונים אישיים וללא רשת אינטרנט נרחבת, בלי פייסבוק וטוויטר, בלי ווטסאפ ואינסטגרם, בלי אמזון, אלי אקספרס ויוטיוב.

כשאנו מסתכלים לאחור, קל לנו לדמיין את השינויים שחלו בחברה האנושית, אך כדי לדמיין מה התרחש בתקופה זו בטבע המקיף אותה, נזדקק למעט נתונים:
כמות הקרח בעולם צנחה בתקופה זו ב-17 מיליון ג'יגה טון, כיסוי היערות ירד ב-3% ל-30.6% מהיבשה (בעוד החקלאות תופסת כ-37.5%), כמות הפלסטיק שנזרקה לאוקיינוסים כמעט שולשה (215 מיליון מטריק טונות) וכו'.

ובכן, אפשר להסכים ש-30 שנה מהוות מספיק זמן לשינויים דרסטיים.
תרבותנו היא קפיטליסטית, משמע אנו שואפים לצמיחה בלתי פוסקת, ועל כן, ככל שעובר הזמן, כך יירבו השינויים. האטה לא נמצאת בתכנון.

מה קורה למי שרק לוקחים ממנו?

האם אובדן היערות והקרחונים בכלל קשורים אלינו?
ובכן, כולנו יודעים שאם נשאף קצת אוויר, נשתה קצת מים ונאכל קצת – אנחנו מסודרים. אך אם נקבל את הדברים האלו כמובנים מאליהם, האם הם יימשכו להישאר כאלה?
ביחסי הכוחות שלנו עם הטבע, אנו לוקחים באופן חופשי, מבלי להחזיר. אך לכל יחסי כוחות שכאלה ישנן השלכות. כבר היום אנו משתמשים ביותר משאבים ממה שכדור הארץ יכול לייצר. במקביל, היקף הצריכה שלנו הולך וגדל, הודות לדרישה, לנגישות למשאבים ולגידול האוכלוסייה.

ההשלכות של גדילה ללא מעצורים

במקביל למלחמה בעוני העולמי, 10 מיליארד בני האדם שיחיו כאן בעוד כ-30 שנה, ישאפו, מטבע הדברים, לשיפור חייהם ומצבם, בעזרת שימוש ביותר משאבים.

הבעיה הכמותית, לעולם תשיג את הפתרון הטכנולוגי. אל לנו להמשיך להאמין שניתן לצמוח עוד ועוד ללא חשש, מתוך הנחה שהטכנולוגיה תציל אותנו. עם כל הכבוד לטכנולוגיה, ויש הרבה כבוד, היא פשוט לא יכולה לעמוד בקצב ובהיקף של שינויי האקלים בכל מערכות כדור הארץ, כל עוד הם מחריפים מיום ליום.

בעוד שאת השפעות שינויי מזג האוויר על המים עדיין קשה לחזות, הרי שידוע כי גידולי המזון העולמיים ייפגעו ממכות טבע כדוגמת בצורות, שיטפונות ומכות ארבה. איכותם תיפגע מהחום ומשינויים קיצוניים שיקשו על הגידול. בעוד שמחד, נזדקק להרבה יותר מזון להאכלת אוכלוסיית כדור הארץ הגדלה, הרי שהצפי הוא שאיכות האוכל תרד והתפוקה תקטן ב-15%.

רגע, ומה עם זיהום האוויר?

כבר היום מתים מדי שנה כ-8 מיליון בני אדם בגלל זיהום אוויר. ככל שהאוכלוסייה תגדל, ללא פתרונות למצב, גם הנתון הזה יגדל.

השלב הראשון בקבלת בשורות רעות, הוא הכחשה

האתגר במציאת פתרונות לבעיות הללו הוא כה גדול, עד שרבים ישקיעו את מירב זמנם בהכחשתו, בהכרזה על הכחדתנו ועל אי יכולתנו לעשות דבר, או פשוט יתעלמו מהמציאות.
מזה שנים שמושקעים מיליוני דולרים בזריעת ספק בנוגע לעתידנו, ע"י בחירת נתונים קפדנית או עיוותם, והצגתם כתמונה מלאה. המטרה בפעילות זו, היא לגרום לציבור להתמקד בפרטים אלה ולפקפק בדברי המדענים.

להכחשת דברי הקונצנזוס המדעי, הכולל את מיטב המדענים של נאס"א, יש היבט כלכלי חשוב בשמירה על אינטרסים קצרי טווח. בעולם בו האינטרס הכלכלי שולט, תמיד כדאי שתהיה מידה מה של זהירות, גם לפתרונות ירוקים.

למרבה המזל, זכינו לחיות כיום בכפר גלובאלי, בו לכל אדם ואדם יש השפעה גדולה יותר מאי פעם. כל שינוי, קטן כגדול, מעצב את הכיוון אליו בוחרת ללכת האנושות.

בחירה בהמשך החיים כהרגלם – גם היא בחירה מעצבת. אך אף אחד מאיתנו לא ירצה להיות כאן כשההשלכות המלאות של בחירות אלו יבואו לידי ביטוי.

למען ילדינו

לצערנו, גם אם נצליח להתחמק מכך בעצמנו, ילדינו יישאו בנטל כבד יותר: הם אלה שירגישו את השינויים במלוא עוצמתם, ואת הנגזרות הקיצוניות שיבואו בעקבותיהם, תוך ניסיון נואש להיאבק ולשרוד.

אף אחד לא מצפה שבני האדם יקבלו את סופם במכת גרזן, ללא מלחמה. להילחם עד הטיפה האחרונה זה בטבע שלנו.

תהליכים מסוג זה לוקחים שנים רבות. אבל כפי שנראה כרגע, מרביתנו בוחרים להגיע למלחמה בדרך הקשה, ע"י התמקדות בנוחות רגעית תוך התעלמות מהשלכות מרחיקות לכת והחמרתן על ידי כך.

יש לזכור שכל שינוי הוא הדרגתי, ובדיוק כמו הצפרדע במים הרותחים, קשה לשים את האצבע על "עכשיו". לכן יש להסתכל אחורה, בשביל לדעת מה צופנת לנו הדרך קדימה.

תחזית ה"עסקים כרגיל"

כאשר מיליוני דונמים של יבולים באפריקה ייפגעו קשה, כאשר יערות האמזונאס ייהפכו כמעט כולם לסוואנה וישחררו מיליוני טונות של פחמן דו חמצני, כאשר הקרחונים הארקטים יימסו וישחררו מיליוני טונות של גז מתאן ויגרמו לחזרתן של מחלות מן העבר, כאשר זיהום האוויר יהרוג מיליונים נוספים, כאשר מאגרי המים המתוקים העולמיים יתמעטו, כאשר שינויים בחומציות, טמפרטורה וגובה האוקיינוסים יגרמו לסופות קיצוניות ותדירות יותר, כאשר גלי ההגירה של עשרות מיליונים יקריסו את כלכלות העולם בגלל חוסר פרנסה וחום בלתי נסבל ישרור באיזור קו המשווה (שורה זו נכתבה בחיפה כאשר הטמפרטורה בחוץ 35 מעלות), כאשר כמעט ולא יישארו שטחים להרחבת גידולים לאדם ולמשק, כשיתמעטו דגי הים עקב הטמפרטורות, כאשר התסיסות הללו יגרמו למלחמות חדשות כיוון שכל מדינה תהיה קנאית למשאביה, כאשר מחלה חדשה שסללנו את דרכה על ידי צפיפות ותנאים ירודים של בעלי חיים ושל אנשים תשתק את בתי החולים.

רק אז אנו נדע להילחם בכל כוחנו. נוותר בשמחה על ההרגלים שסוף סוף למדנו לקשר בינם לבין דרך החיים שלנו.

נלמד בדרך הקשה שאם לוקחים, צריך להחזיר, או שצריך לקחת במידה.

זהו לא עתיד דיסטופי. זהו בסך הכל עולם ההשלכות של הבחירות היומיומית שלנו.

גם מי שחושב שאינו משפיע, גם הוא משפיע

לא סתם העתיד הזה דומה לחייהם של מאות מיליונים ברחבי העולם, שלא זכו להיקרא מבוססי העולם. ידוע שהחלשים והעניים נפגעים ראשונים, ולצערנו פעמים רבות זה קורה במכוון, שכן אנו משגשגים הודות לזבל שאנחנו בוחרים לשפוך אצלם מדי יום, כל יום.

הודות למשבר נבין את חשיבותם ואת תלותנו בעניים.

מה נעשה עם המידע הזה כאשר לנו עצמנו יהיה קשה? את זה כבר עדיף שלא לדמיין.

עלינו לזכור שבבחירות היומיומיות שלנו אנו מכוונים את העולם לכיוון מסוים.

כל נסיעה ברכב, טיסה במטוס, רכישת מזון מן החי, קניית בגד, קניית מוצרים לבית, ואפילו לידת ילד – תהיה לה השפעה מצטברת על הסביבה האקולוגית. לכן חשוב שנדע מהו התהליך השלם שעובר כל מוצר שאנחנו רוכשים או תומכים בו.

ככלל אצבע, ככל שאנחנו עסוקים יותר בצריכה חומרית, כך נגדיל את "טביעת הפחמן" שלנו, ונשפיע לשלילה על הסביבה ועתידנו. ועם זאת, להטבה עם גופנו ונפשנו בצריכה מידתית ישנה השפעה סביבתית חיובית יותר.

החברה שלנו נוהגת להסתיר את ההשלכות של הרגלי הצריכה שלנו, בכדי לחזק את הרצון והתלות שלנו במוצרים שאינם הכרחיים לנו, ובכדי לאפשר ולהצדיק את הצמיחה הבלתי פוסקת.

לכן בבחירה פאסיבית של חוסר שינוי אנו בעצם בוחרים להתעקש על "עסקים כרגיל", דבר שלא יוכל להחזיק זמן רב.

נראה שבסופו של דבר, בשביל לשמור על הטבע, עלינו להרגיש את הענן השחור מתקרב ומאיים על עתיד האנושות.

כי הרי, מדוע לנו לשמור עליו אחרת?

אומנות כדרך להעלאת מודעות ופעולה

כאומן הנלחם למען עתיד טוב יותר של האנושות והטבע (שהאחת תלויה בשני, אך לא להפך), אני מבקש להעביר את המסר דרך יצירותיי, בדרך ויזואלית, מוחשית ופרקטית ככל האפשר. המידע הנלווה לעבודותיי, מתבסס על מחקרים של גופים רשמיים.

מטרתי היא להסביר את הצורך באיזון צריכתנו ושמירה על עצמנו ועל הסובב אותנו. שכן להרוס כל כך קל, אך לשקם ולבנות מחדש – זהו אתגר קיומי. הסתכלו על הסובב אותנו וראו בעצמכם.

בעולם המקצין מיום ליום, אל לנו לשכוח את קולנו הפנימי, פן נהפוך לכבשה בעדר המחכה לפעולות מלמעלה, שלא יגיעו מעצמן.

אז הדקו חגורות, כי העתיד עוד לא נכתב. יש עוד זמן לשנות אם נפעל כולנו כאחד.

הגנה על הסביבה היא הגנה על העתיד הקרוב שלנו.

כרמל הורוביץ, אומן סביבתי, גר בחיפה.  

*כל האיורים בכתבה נוצרו על ידי The Environmetal Artist למען העלאת המודעות הסביבתית

מקורות:

שינויי אקלים מפי נאס"אhttps://climate.nasa.gov המסת קרחונים https://nsidc.org/glims/glaciermelt זיהום פלסטיק https://ourworldindata.org/plastic-pollution
התפרסות האדם על פני כדור הארץhttps://ourworldindata.org/land-useגודל האוכלוסייה האנושית https://ourworldindata.org/world-population-growthתשובות ודיונים כתגובות למכחישי שינויי אקלים מעשי אדם https://skepticalscience.comריכוז 100 אתרים להעמקה בנושא www.environmentalsciencedegree.com/climate-changeנתוני פליטות גזי חממה www.epa.gov/ghgemissions/global-greenhouse-gas-emissions-dataהעלמות מיני בעלי חיים בגלל האדם www.worldatlas.com/articles/major-causes-of-decline-in-wildlife-populations- worldwide.htmlהשפעות שינויי האקלים www.noaa.gov/education/resource-collections/climate/climate-change impactsהשפעות שינויי האקלים www.edf.org/climate/how-climate-change-plunders-planetכמו כן, ישנם ארגונים רבים הפועלים ומעדכנים באופן שותף בנושא משבר האקלים, כמו 350.org, Avaaz, Conservation International, IPBES, WWF, Friends of the Earth, One Green Planet, Population Matters, National Wildlife Federation, World Population Balance, Earth & The Environment, The Guardian, Environmental Action, PlantBased News, Earthworks, Climate Science , Amazon Watch, Rainforest Action Network, World Resources Institute, גרינפיס, הרשת הירוקה, שומרי הבית, המרד בהכחדה, אקוטופיה… ועוד.