עתידנו לאן? • כרמל הורוביץ

היו זמנים

נסו להיזכר בעולמנו לפני 30 שנה.
לא כל כך מזמן, ובכל זאת, החיים נראו שונים לחלוטין.
איך נראה היה יום בחייו של אדם ממוצע?
ללא טלפונים אישיים וללא רשת אינטרנט נרחבת, בלי פייסבוק וטוויטר, בלי ווטסאפ ואינסטגרם, בלי אמזון, אלי אקספרס ויוטיוב.

כשאנו מסתכלים לאחור, קל לנו לדמיין את השינויים שחלו בחברה האנושית, אך כדי לדמיין מה התרחש בתקופה זו בטבע המקיף אותה, נזדקק למעט נתונים:
כמות הקרח בעולם צנחה בתקופה זו ב-17 מיליון ג’יגה טון, כיסוי היערות ירד ב-3% ל-30.6% מהיבשה (בעוד החקלאות תופסת כ-37.5%), כמות הפלסטיק שנזרקה לאוקיינוסים כמעט שולשה (215 מיליון מטריק טונות) וכו’.

ובכן, אפשר להסכים ש-30 שנה מהוות מספיק זמן לשינויים דרסטיים.
תרבותנו היא קפיטליסטית, משמע אנו שואפים לצמיחה בלתי פוסקת, ועל כן, ככל שעובר הזמן, כך יירבו השינויים. האטה לא נמצאת בתכנון.

קרחון מכוסה בנפט. קשה לראות את ההקשר ויזואלית, אך ידוע שהשימוש בדלק מאובנים הוא גורם מרכזי להאצת המסת הקרחונים

מה קורה למי שרק לוקחים ממנו?

האם אובדן היערות והקרחונים בכלל קשורים אלינו?
ובכן, כולנו יודעים שאם נשאף קצת אוויר, נשתה קצת מים ונאכל קצת – אנחנו מסודרים. אך אם נקבל את הדברים האלו כמובנים מאליהם, האם הם יימשכו להישאר כאלה?
ביחסי הכוחות שלנו עם הטבע, אנו לוקחים באופן חופשי, מבלי להחזיר. אך לכל יחסי כוחות שכאלה ישנן השלכות. כבר היום אנו משתמשים ביותר משאבים ממה שכדור הארץ יכול לייצר. במקביל, היקף הצריכה שלנו הולך וגדל, הודות לדרישה, לנגישות למשאבים ולגידול האוכלוסייה.

וירוס הקורונה הראה את שברירות חברתנו מבלי להתאמץ יותר מדי. תופעות משבר האקלים עלולות להרוס אותה כליל, אם לא ירוסנו

ההשלכות של גדילה ללא מעצורים

במקביל למלחמה בעוני העולמי, 10 מיליארד בני האדם שיחיו כאן בעוד כ-30 שנה, ישאפו, מטבע הדברים, לשיפור חייהם ומצבם, בעזרת שימוש ביותר משאבים.

הבעיה הכמותית, לעולם תשיג את הפתרון הטכנולוגי. אל לנו להמשיך להאמין שניתן לצמוח עוד ועוד ללא חשש, מתוך הנחה שהטכנולוגיה תציל אותנו. עם כל הכבוד לטכנולוגיה, ויש הרבה כבוד, היא פשוט לא יכולה לעמוד בקצב ובהיקף של שינויי האקלים בכל מערכות כדור הארץ, כל עוד הם מחריפים מיום ליום.

בעוד שאת השפעות שינויי מזג האוויר על המים עדיין קשה לחזות, הרי שידוע כי גידולי המזון העולמיים ייפגעו ממכות טבע כדוגמת בצורות, שיטפונות ומכות ארבה. איכותם תיפגע מהחום ומשינויים קיצוניים שיקשו על הגידול. בעוד שמחד, נזדקק להרבה יותר מזון להאכלת אוכלוסיית כדור הארץ הגדלה, הרי שהצפי הוא שאיכות האוכל תרד והתפוקה תקטן ב-15%.

כתבות נוספות בחי פֹּה - חדשות חיפה:

רגע, ומה עם זיהום האוויר?

כבר היום מתים מדי שנה כ-8 מיליון בני אדם בגלל זיהום אוויר. ככל שהאוכלוסייה תגדל, ללא פתרונות למצב, גם הנתון הזה יגדל.

תופעת אכלוס היתר של כדור הארץ מהווה גורם משמעותי המשפיע על צריכת משאבי הטבע. כשמחברים אותה עם תופעת צריכת היתר, מקבלים תוצאות הרסניות

השלב הראשון בקבלת בשורות רעות, הוא הכחשה

האתגר במציאת פתרונות לבעיות הללו הוא כה גדול, עד שרבים ישקיעו את מירב זמנם בהכחשתו, בהכרזה על הכחדתנו ועל אי יכולתנו לעשות דבר, או פשוט יתעלמו מהמציאות.
מזה שנים שמושקעים מיליוני דולרים בזריעת ספק בנוגע לעתידנו, ע”י בחירת נתונים קפדנית או עיוותם, והצגתם כתמונה מלאה. המטרה בפעילות זו, היא לגרום לציבור להתמקד בפרטים אלה ולפקפק בדברי המדענים.

להכחשת דברי הקונצנזוס המדעי, הכולל את מיטב המדענים של נאס”א, יש היבט כלכלי חשוב בשמירה על אינטרסים קצרי טווח. בעולם בו האינטרס הכלכלי שולט, תמיד כדאי שתהיה מידה מה של זהירות, גם לפתרונות ירוקים.

למרבה המזל, זכינו לחיות כיום בכפר גלובאלי, בו לכל אדם ואדם יש השפעה גדולה יותר מאי פעם. כל שינוי, קטן כגדול, מעצב את הכיוון אליו בוחרת ללכת האנושות.

בחירה בהמשך החיים כהרגלם – גם היא בחירה מעצבת. אך אף אחד מאיתנו לא ירצה להיות כאן כשההשלכות המלאות של בחירות אלו יבואו לידי ביטוי.

כמעט שלושה מיליון פנגולינים נרצחים בשנה למען סחר בקשקשיהם. לאחרונה נקשר שמם כגורם שהעביר את וירוס הקורונה מעטלף לאדם, בשוק חיות צפוף המעודד תנאים למחלות

למען ילדינו

לצערנו, גם אם נצליח להתחמק מכך בעצמנו, ילדינו יישאו בנטל כבד יותר: הם אלה שירגישו את השינויים במלוא עוצמתם, ואת הנגזרות הקיצוניות שיבואו בעקבותיהם, תוך ניסיון נואש להיאבק ולשרוד.

אף אחד לא מצפה שבני האדם יקבלו את סופם במכת גרזן, ללא מלחמה. להילחם עד הטיפה האחרונה זה בטבע שלנו.

תהליכים מסוג זה לוקחים שנים רבות. אבל כפי שנראה כרגע, מרביתנו בוחרים להגיע למלחמה בדרך הקשה, ע”י התמקדות בנוחות רגעית תוך התעלמות מהשלכות מרחיקות לכת והחמרתן על ידי כך.

יש לזכור שכל שינוי הוא הדרגתי, ובדיוק כמו הצפרדע במים הרותחים, קשה לשים את האצבע על “עכשיו”. לכן יש להסתכל אחורה, בשביל לדעת מה צופנת לנו הדרך קדימה.

קטע מתוך סרטון האנימציה “Food For Though” – בבחירותינו השגרתיות איננו רואים את השפעותיהן הרחבות

תחזית ה”עסקים כרגיל”

כאשר מיליוני דונמים של יבולים באפריקה ייפגעו קשה, כאשר יערות האמזונאס ייהפכו כמעט כולם לסוואנה וישחררו מיליוני טונות של פחמן דו חמצני, כאשר הקרחונים הארקטים יימסו וישחררו מיליוני טונות של גז מתאן ויגרמו לחזרתן של מחלות מן העבר, כאשר זיהום האוויר יהרוג מיליונים נוספים, כאשר מאגרי המים המתוקים העולמיים יתמעטו, כאשר שינויים בחומציות, טמפרטורה וגובה האוקיינוסים יגרמו לסופות קיצוניות ותדירות יותר, כאשר גלי ההגירה של עשרות מיליונים יקריסו את כלכלות העולם בגלל חוסר פרנסה וחום בלתי נסבל ישרור באיזור קו המשווה (שורה זו נכתבה בחיפה כאשר הטמפרטורה בחוץ 35 מעלות), כאשר כמעט ולא יישארו שטחים להרחבת גידולים לאדם ולמשק, כשיתמעטו דגי הים עקב הטמפרטורות, כאשר התסיסות הללו יגרמו למלחמות חדשות כיוון שכל מדינה תהיה קנאית למשאביה, כאשר מחלה חדשה שסללנו את דרכה על ידי צפיפות ותנאים ירודים של בעלי חיים ושל אנשים תשתק את בתי החולים.

רק אז אנו נדע להילחם בכל כוחנו. נוותר בשמחה על ההרגלים שסוף סוף למדנו לקשר בינם לבין דרך החיים שלנו.

נלמד בדרך הקשה שאם לוקחים, צריך להחזיר, או שצריך לקחת במידה.

זהו לא עתיד דיסטופי. זהו בסך הכל עולם ההשלכות של הבחירות היומיומית שלנו.

מאות קרנפים נרצחים בשנה לצורך מכירת קרניהם לקונים נלהבים

גם מי שחושב שאינו משפיע, גם הוא משפיע

לא סתם העתיד הזה דומה לחייהם של מאות מיליונים ברחבי העולם, שלא זכו להיקרא מבוססי העולם. ידוע שהחלשים והעניים נפגעים ראשונים, ולצערנו פעמים רבות זה קורה במכוון, שכן אנו משגשגים הודות לזבל שאנחנו בוחרים לשפוך אצלם מדי יום, כל יום.

הודות למשבר נבין את חשיבותם ואת תלותנו בעניים.

מה נעשה עם המידע הזה כאשר לנו עצמנו יהיה קשה? את זה כבר עדיף שלא לדמיין.

עלינו לזכור שבבחירות היומיומיות שלנו אנו מכוונים את העולם לכיוון מסוים.

כל נסיעה ברכב, טיסה במטוס, רכישת מזון מן החי, קניית בגד, קניית מוצרים לבית, ואפילו לידת ילד – תהיה לה השפעה מצטברת על הסביבה האקולוגית. לכן חשוב שנדע מהו התהליך השלם שעובר כל מוצר שאנחנו רוכשים או תומכים בו.

ככלל אצבע, ככל שאנחנו עסוקים יותר בצריכה חומרית, כך נגדיל את “טביעת הפחמן” שלנו, ונשפיע לשלילה על הסביבה ועתידנו. ועם זאת, להטבה עם גופנו ונפשנו בצריכה מידתית ישנה השפעה סביבתית חיובית יותר.

החברה שלנו נוהגת להסתיר את ההשלכות של הרגלי הצריכה שלנו, בכדי לחזק את הרצון והתלות שלנו במוצרים שאינם הכרחיים לנו, ובכדי לאפשר ולהצדיק את הצמיחה הבלתי פוסקת.

לכן בבחירה פאסיבית של חוסר שינוי אנו בעצם בוחרים להתעקש על “עסקים כרגיל”, דבר שלא יוכל להחזיק זמן רב.

נראה שבסופו של דבר, בשביל לשמור על הטבע, עלינו להרגיש את הענן השחור מתקרב ומאיים על עתיד האנושות.

כי הרי, מדוע לנו לשמור עליו אחרת?

שעון החול: אנו מציפים את הסביבה בשלל בעיות. בעוד הזמן למצוא פתרונות הולך ואוזל, אנו רק מגבירים קצב

אומנות כדרך להעלאת מודעות ופעולה

כאומן הנלחם למען עתיד טוב יותר של האנושות והטבע (שהאחת תלויה בשני, אך לא להפך), אני מבקש להעביר את המסר דרך יצירותיי, בדרך ויזואלית, מוחשית ופרקטית ככל האפשר. המידע הנלווה לעבודותיי, מתבסס על מחקרים של גופים רשמיים.

מטרתי היא להסביר את הצורך באיזון צריכתנו ושמירה על עצמנו ועל הסובב אותנו. שכן להרוס כל כך קל, אך לשקם ולבנות מחדש – זהו אתגר קיומי. הסתכלו על הסובב אותנו וראו בעצמכם.

בעולם המקצין מיום ליום, אל לנו לשכוח את קולנו הפנימי, פן נהפוך לכבשה בעדר המחכה לפעולות מלמעלה, שלא יגיעו מעצמן.

אז הדקו חגורות, כי העתיד עוד לא נכתב. יש עוד זמן לשנות אם נפעל כולנו כאחד.

הגנה על הסביבה היא הגנה על העתיד הקרוב שלנו.

כרמל הורוביץ, אומן סביבתי, גר בחיפה.  

*כל האיורים בכתבה נוצרו על ידי The Environmetal Artist למען העלאת המודעות הסביבתית

ציורים: The Environmental Artist

מקורות:

שינויי אקלים מפי נאס”אhttps://climate.nasa.gov המסת קרחונים https://nsidc.org/glims/glaciermelt זיהום פלסטיק https://ourworldindata.org/plastic-pollution
התפרסות האדם על פני כדור הארץhttps://ourworldindata.org/land-useגודל האוכלוסייה האנושית https://ourworldindata.org/world-population-growthתשובות ודיונים כתגובות למכחישי שינויי אקלים מעשי אדם https://skepticalscience.comריכוז 100 אתרים להעמקה בנושא www.environmentalsciencedegree.com/climate-changeנתוני פליטות גזי חממה www.epa.gov/ghgemissions/global-greenhouse-gas-emissions-dataהעלמות מיני בעלי חיים בגלל האדם www.worldatlas.com/articles/major-causes-of-decline-in-wildlife-populations- worldwide.htmlהשפעות שינויי האקלים www.noaa.gov/education/resource-collections/climate/climate-change impactsהשפעות שינויי האקלים www.edf.org/climate/how-climate-change-plunders-planetכמו כן, ישנם ארגונים רבים הפועלים ומעדכנים באופן שותף בנושא משבר האקלים, כמו 350.org, Avaaz, Conservation International, IPBES, WWF, Friends of the Earth, One Green Planet, Population Matters, National Wildlife Federation, World Population Balance, Earth & The Environment, The Guardian, Environmental Action, PlantBased News, Earthworks, Climate Science , Amazon Watch, Rainforest Action Network, World Resources Institute, גרינפיס, הרשת הירוקה, שומרי הבית, המרד בהכחדה, אקוטופיה… ועוד.

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.

17 תגובות
  1. גלבהרט אמר/ה

    חייבים התנצלות לדור הבא. משאירים להם עולם ומדינה במצב גרוע, בחלקו טוטל לוס

    1. כרמל אמר/ה

      תודה רבה!
      אך גם טוטל לוס אפשר לשקם 🙂

  2. גיל אמר/ה

    מעורר מחשבות, תודה

    1. כרמל אמר/ה

      תודה רבה גיל

  3. דב (דוביק) קוסובסקי אמר/ה

    כתבה מאד מענינת למדתי מספר דברים
    א. אסור יותר מידי להתגרות בטבע (כאשר הטבע מחזיר הפסד האדם הרבה יותר מורגש).
    ב. לגבי שימור האיזון ביבשה בים ובאוויר
    ג. האדם במו הרגליו והאגואיזם שלו כורת את הענף שיושב עליו ומאכיל אותו מכל טוב
    יישר כוח לכרמל הורביץ בנה של יעל כאם כך הבן מוכשרים בהבאת חומר לדפוס

    1. כרמל אמר/ה

      תודה רבה דב!

  4. שמשון אמר/ה

    מה שניתן ללמוד מדברי הכותבת הנכבדת הוא:”אין עוד מלבדו ואפס זולתו”.מי שמאמין בבורא עולם וקרא לפחות פעם אחת את התנך בהבנה,יודע שזה מה שיקרה.חג שבועות שמח.תאכלו הרבה גבינות ושתו יין כי יש לנו מדינה בינתיים.

  5. יעקב וימן אמר/ה

    שלום
    כתבה מעניינת ומלמדת. תודה.
    בעצם אנו רק שלב אחד בתהליך ארוך.
    האם המהפכה התעשייתית לא תרמה לתהליך ?
    המצאת המכונית ?
    פיתוח המטוסים ?
    כל אחד מוסיף אבן לחומת הפיתוח ומסיר אבן מחומת ההגנה הטבעית.
    יעקב

    1. כרמל אמר/ה

      היי יעקב,
      תודה רבה על הקריאה וההתייחסות.

      המהפכה התעשייתית היא המניע העיקרי לבעיותינו האקולוגיות, בהחלט. וזה כיוון ששינתה את דרך החשיבה שלנו והיחס שלנו לסובב אותנו.
      בעוד היתרונות שקיבלנו מהמהפכה רבים, לדרך בה בחרנו לקבל אותן ישנן השלכות רבות.
      לכן עכשיו כאשר אנחנו מודעים להשלכות, עלינו למצוא את הדרך לשמר את מה שהשגנו, אך לסטות מהחלקים שלא יאפשרו לנו להמשיך קדימה.
      וישתלם לנו לוותר על חלק מהעוגה. זה לא הכל או כלום.

      תעשיית הבשר כדוגמה – האם הישגינו כאדם יפגעו אם נעבור לתזונה צמחית?

      כרמל

  6. רטנובסקי+יהודית אמר/ה

    כרמל כתבה מאלפת חשובה ביותר. לתפוצה. כל הכבוד

    1. כרמל אמר/ה

      תודה רבה 3>

  7. אייל אמר/ה

    אנחנו מרחיקים עד קרחוני הקוטב ויערות האמזונס. חברים ואדיות חיפה הם ריאה ירוקה אדירה וחשובה. הם הפכו לפנינת טבע ייחודית ברמה בינלאומית והנה באים ראשי הערים אחד אחרי השני ומאפשרים הלאה הרס. הרס שולי הואדיות לתמא 38 כל בניין משליך פסולת בנייה ונכנס עוד ועוד לתוך הואדיות. עוד כבישים שיהרסו עוד שטחים ירוקים לא בברזיל ולא בסין אלא כאן מתחת למרפסת הבית. תראו מה קרה כאן בורדיה נחל אבן הירוק, ריאה ירוקה קסומה לעשרות אלפי תושבים הפך תחת יהב למחצבה והכל בשביל כמה מאות דירות וכביש. כמות דירות שאפשר היה לבנות בשני מגדלים ברמת הנשיא, חירבה ואדי שלם במורדות ורדיה לנצח.
    חיפה עיר הזויה שהורסת את הטבע שניתן לה: את הקישון הרסנו והרעלנו ועכשיו סביבו יקימו מיכליות חומרים .
    נחל עובדיה נחרב טוטאלית. נחלים נוספים נהרסים והופכים לאתרי מזבלות בהר הכרמל.
    העיריות באזור מזרימות שפכים לא מטוהרים ומזהמות ערוצי נחלים ואת מי התהום החשובים.
    מסוכנים עבור הסינים. את הואדיות אנחנו מגלחים בזה אחר זה עד שנתעורר ונגלה שאין יותר ואדיות. כבר מאשרים את מורדות לינקולן, מורדות רמת גולדה, הואדיות הכי יפים והגבעות הירוקות האחרונות בחיפה יעלמו כלא היו..
    את הטבע של חופי הים אנחנו משמידים והופכים לחניונים מגרשי אספלט ונסיגת החופים לא מטופלת.
    את שמורות הטבע הימיות אנחנו הורסים בדהירה פרועה עם אופנועי ים וסירות מנוע. את ראש הכרמל הייחודי חצבנו עם מחלף בטון מיותר שבמיותרים שביתר את השטח והרס את נקודת הנוף הכי יפה בעיר.
    בואו לא נדבר על הקרחונים בואו נתחיל בדרישה בסיסית לשמור את הטבע הפתוח הירוק והחופים והנחלים בעיר שלנו.

    1. כרמל אמר/ה

      תודה רבה על התגובה אייל.
      מה שתיארת אמנם קרוב לליבנו החיפאי, אז זוהי תופעה החוזרת על עצמה לכל אורך הגלובוס.
      כאשר איכות החיים עולה, וכמות האנשים מוכפלת, כך אנו “זקוקים” למרחבי מחייה ופעילות גדולים יותר.
      מאבק מקומי יוכל לדחות החלטת נדל”ן אחת או שתיים, אך עשרות רבות עוד יגיעו אחריה. ואם לא מחר, אז מחרתיים.

      על מנת לטפל נחרצות בבעיות הללו, עלינו להכיר בגורמים להן, ולאחר להחליט על המשך חיינו בהתאם.
      לדוגמה:
      מעוניינים להרוס חלקת אדמה קרובה לליבי, על מנת לבנות שם בתים.
      מה הסיבה לעלייה בקצב הבנייה, וכתוצאה מכך להרוס עוד ועוד שטחים?
      הביקוש.
      ומאין בא הביקוש, אם לא מהכמויות?
      אם לא מכמויות המבקשים (תושבי הארץ), ומכמויות הביקוש (איכות חייהם)?
      האם שטחים רבים כל כך ימשיכו לההרס, אם היו פחות אנשים (מבקשים)?
      עכשיו, במקביל למצב הזה, נניח שאני חלק מזוג שלו כבר יש ילד או שניים, ומעוניין בצאצא נוסף.
      נניח גם שזוגות רבים רוצים את הילד הנוסף הזה.
      היכן יחיו כל הילדים העתידיים הללו? הם יזדקקו למקום לחיות בו, וישאפו למקום נרחב גם, כמובן.

      ההחלטות הללו יעצבו את העתיד, אך בחירות “השפע” של העבר, כבר מעצבות את ההווה.
      אם רוצים להילחם בהרחבות האלו, יש לדרוש לצמצום בכמות דיירי העתיד.
      למען גודל אוכלוסייה קטן יותר עם סיכויי לשגשג, מאשר פיצוץ אוכלוסין עם בעיות שאת חלקן הזכרתי בכתבה.

  8. אילן. אמר/ה

    כתבה נפלאה.
    שני דברים גרמו לאדם להיות “הסרטן של כדור הארץ”.
    האחד, רבייה בלתי מבוקרת. בעוד כל המינים בטבע שומרים על שיווי משקל, לדוגמה מופשטת: כאשר מתרבות הארנבות מתרבים התנים ואז מתמעטות הארנבות וחוזר חלילה. בא האדם ולמד לרפא, לייצר מזון ולהתרבות יותר מילד או שנים לאמא. אקספוננציאלי זוכרים?
    השני, הצרכנות והנהנתנות המוגזמת של האדם.
    העולם השבע כבר הקטין מזמן את הרבייה, אך מרבה בעודף צרכנות.
    וכולנו מסתכלים רק על הצעד הבא.
    צר לי על נכדיי, אני כבר לא אהיה כאן כשזה יחמיר

    1. כרמל אמר/ה

      תודה רבה על התגובה ובמיוחד על ההבנה, אילן!
      למען נכדייך וכלל האנושות, אין דבר חשוב לדעתי מהעברת הבנה זו הלאה, אל אלו שיכולים ויצטרכו לפעול.
      יש כל כך הרבה שינויים שכל אחד מאיתנו יכול לעשות כבר ממחר, על מנת להניע את גלגלי השינוי העולמיים.

  9. שרי אמר/ה

    תודה רבה על היצירה והכתבה המעניינת. אני כל כך מזדהה עם המסר של שמירה על הסביבה. וגם כל כך כואב לראות מה שקורה ולאן כל זה מוביל. והלואי ונלמד מהר לשנות את דרכינו כבני אדם. יש לנו עולם אחד בלבד וצריך לשמור עליו.

    1. כרמל אמר/ה

      תודה רבה על התגובה ועל ההפנמה שרי!