שישה צוללים ממועדון פוצקר בנהריה יצאו הבוקר, ב', 27/4/20, כדי לשמור על המסורת ארוכת השנים ולקיים את הטקס לזכרם של לוחמי השייטת והרופא שבא לחלצם, בקרב שהתחולל בלבנון בלילה שבין 4 ל־5 בספטמבר 1997, שידוע גם בשם "אסון אנצריה".
בכל שנה מגיעים כמאתיים איש, צוללים לעומק 30 מטרים ומתקבצים סביב האנדרטה, לטקס מרהיב ומרגש.
השנה, בגלל סגר הקורונה, לא הצטרפו בני המשפחות.
אמיר וייצמן, מחיפה, הצלם הידוע מחברת Aquazoom מספר לחי פה על הטקס:
השנה יצאנו רק שישה לכיוון האתר. הפלגנו בסירה של מועדון פוצקר מנהריה. כאשר הגענו לאתר ההנצחה, כקילומטר מול חופי נהריה, שני צוללים ירדו לנקום את האתר מצמדת ים שהצברה שם במהלך השנה. כאשר האתר היה נקי, ירדנו שלושה צלמים (ניב ויינברגר ואני, אמיר וייצמן מאקווה זום וחגי נתיב מאוניברסיטת חיפה).
את הטקס הובילו שני מדריכים בכירים של התאחדות הצלילה הישראלית: שלומי פלניצקי ואורן קליין, ממועדון הצלילה פוצקר.
מחר יקיימו המשפחות טקס בזום. ואנו נקרין את הווידאו המרגש
האנדרטה היא לזכרם של חללי אסון אנצריה
האנדרטה היא הספינה היא סטי"ל אח"י כידון, אשר יצאה משירות מבצעי בחיל הים והוטבעה מול חופי נהריה, כקילומטר בעומק הים, כ-30 מטרים מתחת לפני הים.
על הסיפון הוצבו 12 כיסאות. על כל כיסא נחרט שם של חלל שנפל בקרב הקשה שהתחולל, כאשר לוחמי השייטת נקלעו למארב של מחבלי חיזבאללה.
נזכור את לוחמי שייטת 13 של חיל הים.תודה לצלם אמיר וייצמן שצילם
בתוך נשמתך הוא הווה.
את עינייך נגבי עייפות מהשכול,
מול הקבר דומם בכאב הגדול.
זיכרון אהובך במסגרת שחורה
בחוזקה אל לבך תחבקי,
זה כל מה שנשאר, רק תמונה הקרה,
לו לנצח לשוב תחכי.
אין אחד שיכול עתידו לצייר,
איש איננו נביא גדול.
ילדים נולדים חופשיים כציפור,
אך האם הם זוכים גם לגדול?!
לא, אין זה רצונו שעליו תתייסרי,
אל ביתו הוא חפץ לחזור.
בתוך לבך ולנצך את שמו תנצרי,
כי הוא חי ונפל כגיבור.
את זוכרת חיוך ואותו המבט,
כל חייך אותך ילווה,
הוא כנר- נשמה, – לא בוער הוא לעד,
אך בתוך נשמתך הוא הווה.
מריאן קפלון – אמן חריזה
תודה רבה, מאד מרגש יהיה זיכרו ברוך. ????????????????????????
נזכור אותם לנצח.יהי זכרם ברוך.