בעיית הפליטים בחיפה החריפה בימי סגר הקורונה – ראיון עם נעמי פייגין וענבל לוינזון

מצב הפליטים בחיפה בימי קורונה ומי מטפל בהם

בימים אלו אין מישהו בארץ שלא חש את המשבר, אך עבור חלק מהאנשים המשבר הזה קשה במיוחד. אוכלוסיית מבקשי המקלט בארץ, המונה כ-35 אלף איש, אשר חיים בישראל עשור ואף למעלה מכך ללא מעמד, ללא אשרת עבודה, ועם נגישות מצומצמת ביותר לשירותי רווחה ובריאות. ארגון “ארץ עיר”, בשיתוף עם עמותת אלף קרן הדרים והמרכז לפליטים מתגייסים לטובת הפליטים בימים אלו. גם בימים כתיקונם אוכלוסיית מבקשי המקלט היא מוחלשת במיוחד, על אחת כמה וכמה בימים אלו, בהם רובם הגדול מחוץ למעגל העבודה מכיוון שהעבודות בהן עבדו נסגרו (שיפוצים, הסעדה, ניקיון).

מנותקים מהאינטרנט וללא עתודות כספיות

מבקשי המקלט עובדים בעבודות בשכר זעום ואין להם חסכונות, הם חיים ממשכורת למשכורת וחווים קושי גדול בתשלום על המגורים והאוכל לאור המצב הנוכחי. קיי, מהמרכז לפליטים בחיפה מספר “כיום רובם סגורים בבתים על פי ההנחיות, אך מבודדים במיוחד נוכח העובדה שאין להם כסף להטעין דאטה בטלפונים שלהם בתקופה זו ולכן הם מנותקים מהאינטרנט. בימים אלו אנו פועלים לראות מי צריך עזרה של  אוכל ומחלקים למשפחות. רק בחיפה יש בסביבות 300 משפחות, מתוכם כ-100 ילדים, והביקוש לעזרה רק הולך וגובר, אין להם עתודות והם לא יודעים מי יעזור להם בעת משבר. אנו מנסים לגייס תרומות של מחשבים, כרטיסי חיוג, חבילות אינטרנט וכל דבר שיעזור להם להעביר את הזמן הזה בכיף בבתים”.

מי עומד לצד הפליטים?

ענבל לוינזון, מנהלת בתכנית החברתית “פרוייקט הדרים” של ארגון “ארץ עיר” וקרן הדרים, אשר בימים רגילים עוסקים בהתחדשות עירונית ועבודה קהילתית באיזור שוק תלפיות, מספרת לחי פה:
“בשעת החירום הנוכחית, חברנו לעמותת אלף, ויחד אנחנו מפנים את מירב המאמצים למיפוי צרכים, גיוס תרומות ועזרה לאוכלוסיית מבקשי המקלט בשכונה. זוהי חובתנו המוסרית והאזרחית, לא להשאיר אף אחד לבד, זוהי בדיוק משמעותה של קהילה”.


זו שעומדת ומייצגת את הפליטים, מטעם ארגון אל”ף, המסייע בעיר לפליטים בעיר, היא נעמי פייגין.

נעמי פייגין (צילום: פרופסור פאול פייגין)
נעמי פייגין (צילום: פרופסור פאול פייגין)

מיהי נעמי פייגין?

 “עליתי ארצה מאוסטרליה בשנת 1976, יחד עם בעלי, שקיבל מינוי בטכניון, ומאז אנחנו מתגוררים בחיפה”. היא אומרת  “יש לנו שלוש בנות ותשעה נכדים. אני עובדת סוציאלית ופסיכותרפיסטית. לפני שלוש שנים יצאתי לגמלאות ולפני שנתיים וחצי הצטרפתי לאל”ף.”

נעמי  נמצאת בוועד המנהל של ארגון אל”ף, יחד עם שלושה ישראלים ואריתראי אחד. היא מגייסת כספים, ומשתמשת בידע ובניסיון של העבודה הסוציאלית כדי לעזור לפליטים ולילדיהם.

מיהו ארגון אל”ף ומתי נוסד?

“אל”ף התחיל בעקבות המעורבות של קיי אישי, עולה מארצות הברית, עם הקהילה האפריקאית בחיפה. ב-2015 הוא התחבר עם הקהילה בהדר וניסה לקשר אותם עם עמותות וארגונים בתל אביב ובירושלים, ואסף מתנדבים, כמוני, ששמעו על המצוקה של הקהילה בחיפה ובצפון.” אומרת פיגין.

“לפני שנתיים וחצי ייסדנו את אל”ף בעזרת עמותת “שתיל”, הנותנת ייעוץ להקמת ארגונים חברתיים. בין המייסדים נמנית ד”ר רותי מרגלית מבית הספר לרפואה של הטכניון, שהקימה את המרפאה לאנשים ללא מעמד בחיפה, בחסות הטכניון.

במהלך השנתיים וחצי האחרונות, הפכנו מרשת מתנדבים העוזרת לפליטים באופן לא פורמלי לארגון רשמי, שמשתף פעולה עם “המרכז לקידום פליטים אפריקאים” (ARDC) שיושב בתל אביב, הנלחם גם הוא על זכויות למבקשי מקלט”.    

מהו עיקר פעילותו של הארגון? איך אתם מסייעים בשטח?

“אנחנו קבוצת מתנדבים בכל מיני גילאים המנסים לעזור לפליטים לחיות בכבוד. אנחנו עוזרים להם למלא טפסים, לשכור דירות, למצוא עבודה, ולהגיע לשירותים כמו רפואה ועריכת דין בהיעדר תעודת זהות וללא חשבון בנק. אנחנו דואגים לתרגם לטיגריניה, השפה המדוברת באריתריאה, מידע חשוב. אנחנו בקשר עם שירותי רווחה, עם טיפת חלב ועם הארגונים השונים הפועלים למען פליטים בארץ. 

בנוסף, אנחנו מלמדים שיעורי עברית למבוגרים ושיעורי אנגלית לילדים, ומסייעים בשיעורי בית לתלמידי בית הספר. יש לנו גם מתנדבים שמאמצים משפחות, במיוחד משפחות חד-הוריות. עד הקורונה חילקנו טיטולים ואבקת חלב למי שנזקק, וליווינו פליטים לביקורים אצל רופאים ובמשרדים שונים. בתחילת השנה ציידנו כל תלמיד בית ספר עם תיק חדש, מלא בספרים ובציוד. כמו כן, אנחנו תומכים ברצון של הפליטים לשמר את התרבות העשירה שלהם בדור הבא דרך שיעורי טיגריניה לילדים”.    

מי מממן אתכם?

“המימון שלנו מגיע מתורמים פרטיים בארץ ומחוץ לארץ. הכסף מאפשר לקיי לקבל משכורת צנועה ולמשפחות במצוקה לקבל מענקים של 1000 שקלים בחודש. אנו מקבלים תרומות מאנשים בחיפה והצפון, ניו יורק ואוסטרליה. לפני שנה “קרן הדרים” מצאה אותנו. הקרן מנוהלת על ידי קבוצת יזמים המעוניינת בהתחדשות עירונית באזור השוק בחיפה. הם קנו דירות בשוק תלפיות והציעו לנו דירה קטנה כדי לתווך בינם לבין הדיירים האפריקאים ולעזור בהתחדשות המקום, שלא על חשבון הפליטים. מאז שיש לנו את הדירה, קל לנו יותר לפעול בשכונה למען הקהילה”.  

כמה פליטים יש בחיפה? היכן הם גרים? במה עוסקים? מה מיוחד בחיפה?

“קשה לתת נתונים מדויקים, אך אנו מעריכים שיש עד אלף פליטים בחיפה, הקריות וטירת הכרמל. אנחנו בקשר עם כחמישים משפחות ועוד מאה יחידים. הפליטים הגיעו לחיפה לפני בערך עשר שנים, כדי לברוח מהרעש והגזענות בתל אביב. המשפחות שהגיעו לכאן חיפשו מקום שקט מתחת לרדאר, וגרות ברובן באזור שוק תלפיות, בדירות וזולות יחסית. הפליטים עובדים בעיקר בענפי הבנייה, הניקיון, הסיעוד וההסעדה. פליטים רבים שוטפים כלים במסעדות או עובדים עם קשישים בבתי אבות. בעקבות משבר הקורונה הם בבית עם ילדיהם, ללא עבודה וללא פרנסה. אני מכירה אישה אחת בלבד שממשיכה לעבוד – כמנקה בבית חולים רמב”ם.כאשר הפליטים עובדים הם חיים מהיד לפה. הם מרוויחים מעט כסף, כשעשרים אחוז מהמשכורת החודשית שלהם מוחרם לפיקדון אליו אין להם גישה, כך שהם בקושי גומרים את החודש. מאז המשבר הכלכלי הלווה לקורונה אין להם דרך לקנות אוכל, לשלם חשמל ושכר דירה, ולמלא את כרטיסי הסים בטלפונים”.

בית באזור בשוק תלפיות (צילום – עמרי שפר)

מה מצבם בימים אלו?

“ברגע ששוק העבודה נסגר עבורם, התחלנו לגייס כספים ואוכל עבור הפליטים. בערים בהן יש אלפי פליטים קשה יותר להתארגן, אך אנו מכירים טוב את הקהילה. לפני שבועיים חילקנו תפקידים בינינו: גיוס כספים, קניית אוכל, איסוף מצרכים, ספירת מלאי וחלוקת מזון.

מהר מאוד הפכנו את הדירה שלנו למאגר מזון. חילקנו שלושים ארגזים מלאי אוכל בשבוע שעבר, עוד שלושים וארבע השבוע, וכעת אנו מתארגנים לשבועות הבאים. אנחנו מתכננים לספק אוכל לחמישים משפחות עד שיוכלו לחזור לעבודה. קיבלנו תרומות כסף ומזון מעשרות אנשים בצפון שקראו את הוואטס-אפ שלנו, המבקש להירתם לעזרה לפליטים. אנשים פתחו את הלב ואת הארנקים, וכך אנו מצליחים להמשיך לאורך זמן. קיבוצים ומושבים אספו אוכל עבורנו ואנשים ממשיכים לתרום”.  

לאלה מצבים הגיעו הפליטים?

“למרות שהקהילה משתדלת להיות עצמאית, יותר ויותר אנשים מבקשים עזרה בתקופה הזאת.  בשבוע שעבר החשמל נותק בבית של משפחה של מבקשי מקלט עם ארבעה ילדים, ולשמחתנו הצלחנו לעזור להם. ליד הדירה שלנו גרה אלמנה עם שלושה ילדים, שבעלה נפטר בבית חולים כרמל לפני שנה. קצת רחוק יותר גרה אם חד הורית עם שתי בנות שהייתה במקלט לנשים מוכות והשתקמה בחיפה. שלושת המשפחות מפגינות אצילות ועמידות, ומלמדות אותנו, המתנדבים, על הישרדות.

הפליטים עוברים טראומה מתמשכת: הם סבלו באפריקה, ברחו ברגל, והותקפו ונאנסו בדרך לישראל. כאן בארץ הם עוברים השפלה בעקבות מדיניות הממשלה וסובלים מעוני כבד. חשוב לנו שבתקופה הקשה הזאת הם לא יעברו עוד טראומה”.

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.

24 תגובות
  1. מיקי אמר/ה

    חייבים לעזור להם על ידי תרומות ישירות למשפחות בחיפה

    1. מיר אמר/ה

      את רצינית???

  2. מיר אמר/ה

    פעם, כשהייתי צעיר, ניסיתי לעבור לגור בהולנד, להיות חיים יותר טובים, יותר נוחים כלכלית, ”להסתדר”… כמובן שנזרתי החוצה בבושת פנים עם חותמת ”מגורש” בדרכון. מה ההבדל?…

    1. יהודית חמו אמר/ה

      ההבדל שלך יש מדינה שאתה יכול להיזרק אליה ולהם אין.לא נסכים לעשות להם את מה שעשו ליהודים לפני שהקמנו את המדינה.תתבייש לך על ההשוואה.

      1. טוטי אמר/ה

        יש להם סודן ואריתריאה. יוחזרו לשם עכשיו ומיד.

      2. אתי אמר/ה

        יש להם מדינה ועוד איך, שיחזרו מאיפה שבאו, אנחנו הקמנו את המדינה בדם אחיני שנפלו במלחמות ישראל, כדי שזו תהיה מדינתו של העם היהודי ולא כדי שיבואו לפה כל מיני מרעין בישין.

  3. מירה זלצר אמר/ה

    אם כל הכבוד והחמלה. האם חיפה צריכה לשדר בואו בהמוניכם כי בחיפה יש תנאים נהדרים לפליטחם. זה מה שאנחנו רוצים בחיפה?

  4. יאיר אמר/ה

    אבידן,לא מזמן,קצת לפני שנולדנו אני והמדינה,חיו אנשים בגיטאות כמו כלבים,ונרצחו כמו חיות.
    החתולים ליד פחי האשפה,שמבקשים מאיתנו,הם אנחנו לפני קום המדינה.
    ואין בטחון שזה ימשך לנצח.
    לכן אבידן,כיום שיש לך חיים נוחים וטובים,חובה על כולנו להיות בני אדם,ולעזור במידת האפשר.
    שבת שלום,בריאות ובשורות טובות בע”ה🍷🙏🏻♥

    1. שלומית גלפרין אמר/ה

      שיעופו כולם למחראות שמהם באו, ושיקחו איתם את נעמי פייגין.
      אין כבר אזרחי ישראל עניים שאפשר לעזור להם? למשל אלו שהוצאו לחל”ת? אבל זה לא יהיה ממש סנסציוני, ולא יעזור לפייגין להתפרסם.
      אולי שתיקח אליה הביתה כמה מן המסתננים החביבים?
      וכל מי שמשווה את מצב המסתננים למצב היהודים בתקופת השואה, חבל שהוא לא חי אז, והועבר לאושוויץ.
      יאללה, תצטרפו אל המסתננים ואל פייגין, ועופו לאריתריאה.

    2. טוטי אמר/ה

      אתה מתפלסף יותר מידי. מיותר

  5. חיפאי אמר/ה

    יאיר היקר .
    אתה צודק ודבריך נכונים. כאחד שעוקב אחרי פעילות של הפליטים (מסתננים בוא נאמר את האמת ברשותך ) ראיתי את מעשיהם , יחסם לתושבים מקומיים , יחסם למרחב הציבורי , זה מזעזע !!!. הטלת צרכים , קיום יחסי אישיות בפרהסיה , קללות , אלימות פיזית ומילולית , שיכרות , כל זה קיים בנווה שאנן , בשכונת התקווה בדרום תל אביב. אז לאמץ את האוכלוסיה הזאת לחיפה ממש לא רצוי. חבל שאתם נופלים ברשת שלהם. מספיק לראות ב”עוטף תחנה מרכזית” בפייסבוק. עצוב לי מאד ואני חרד שהדר ואיזור השוק יהפכו למה שהפכה שכונת התקווה , זה רק עניין של זמן.

  6. ניראל אמר/ה

    מזעזע לקרוא תגובות מתלהמות של אנשים שחלקם צאצאי יהודים שנרדפו בארצות מהן עלו ,בשנת 2020 מדברים וכותבים כראשי הרודפים כל מיעוט ,על רקע צבע עורו או מוצאו….שכחתם מהר מדי את לקחי ההסטוריה ואת ערכי היהדות ביחס לגר . הגם שרבים נהנים מאד משירותי העבודה הזולה של אותם אלה שהם ששים לזרוק ולגרש . קצת בושה וחמלה ! אלה בני אדם ואם הגיעו לכאן ואיפשרו להם(!) תתיחסו בהתאם. מי מתוכם שאינו מכבד חוק דינו כמו כל תושב במדינה להישפט.

    1. אתי אמר/ה

      הם מסתננים ולא גרים, אף אחד לא הביא אותן לפה, להעיף לכל הרוחות, יש לנו מםפיק צרות משלנו, אם הנוצריה הזו רוצה לעזור להם, שתיקח אותם לאוסטריה.

  7. ניראל אמר/ה

    מעניין שזרקתם תגובתי כאילו כבר הופיעה.מעולם לא הגבתי בטור הזה….נחמד מאד

  8. חנה פלגי אמר/ה

    חבל שלא מזכירים בכתבה את קיבוצי הסביבה דקלון פליטים. הם חיים כמעט כמו. חברים. להם יש מחשב יש מזון בריאות והם מעורים הקהילה. פיזור היא מילת המפתח בנושא זה. במקום לרכז במקום אחד יש לפזר באזורים בעלי רקע סוציואקונומי גבוהה. כך משפחות בעלי אמצעים יאמצו משפחה וילוו אותה.זוהי הדרך הנכונה לעזור. דרכה של נעומי פסולה טהרת אסון.

  9. טוטי אמר/ה

    יש להם סודן ואריתריאה. יוחזרו לשם עכשיו ומיד.

  10. רפי חסון ומשפחתו. אמר/ה

    נעמי וענבל ראיון מרתק.יישר כוח ובהצלחה.תודה לאתר חי פה שדאגו לפרסום הזה שהוא גם חיוני וחשוב.שלכן בברכת שבת שלום רפי רפול – חסון.חורב חיפה.

  11. רות אמר/ה

    כמה רוע וגזענות יכול אדם להכיל?
    חשוב עליהם כיצורים שנבראו בצלם, שחווים קשיים, שנאה על לא עוול בכפם, גזענות, אהבה, עצב וכאב.
    נסה לעמוד ולו פעם אחת במקום שהם עומדים.
    האם כל כך קשה להפגין מעט חמלה ?
    מאחלת לך שלעולם לא תעמוד במצב, אבל זכור, לא לעולם חוסן

  12. גנגנ אמר/ה

    כל כך לא נכון!!!!!כל האירגונים האלה פוסט ציוניים מחזיקים אותם כאן… לכולם יש פלאפונים הם בקשר עם משפחותיהם ומעבירים להם כספים… כרגע אין שום בעיות באריטריה… הם חייבים לחזור לארצם. כאשר בארץ יש מעל מיליוני מובטלים חייבים לאפשר לישראלים שומרי חוק אפשרות לעבוד ולא למסתננים . הם לא פליטים!!!!!! כל האירגונים שמחזקים אותם שמנהלים ע”י זרים וכסף אירופאי חייבים לתמוך ולגייס כספים ולהחזיר אותם לארצותיהם אתמול!!!!! אין סכנה לחייהם. אך אני יודעת? כי אום קבע. כי בכל שנה מגיעים אותם לשגרירות לחגוג בשגרירות שלהם את חגיהם!!!!! זה הזמן לדאוג לקשישים למשפחות חד הוריות לחולים ולא לצערי חוק….

  13. TROY אמר/ה

    כתבה חשובה

  14. שלומית גלפרין אמר/ה

    לכל מי שמשווה אותם ליהודים בתקופת היטלר, אז דווקא הם אלו, המסתננים, שצועקים לנו שחבל שהיטלר לא גמר אותנו וכו’.
    אבל למה להסתבך עם עובדות?

  15. מיר אמר/ה

    אין להם מדינה??? (יש!!!) לי אין אחרת!

  16. Achmed אמר/ה

    Get these monkeys out if Israel. You don’t want to be like the big European cities where these wild animals ron people every second

  17. דן אמר/ה

    קודם תעזרו לישראלים ששירתו בצהל ונולדו בארץ