מהו פמיניזם? האם נשים השיגו שיווין? מהו שיווין? האם לנשים יש כיום כוח? | עושות היסטוריה – תערוכה במוזיאון חיפה

100 שנה עברו מאז שנשים קיבלו זכות הצבעה בארצות הברית ובמוזיאוני חיפה החגיגות בעיצומן: תערוכה חדשה "עושות היסטוריה" במוזיאון חיפה לאומנות.
בתערוכה מוצגות יצירות אומנות של אמניות ואמנים מכל העולם.

נכנסתי לתערוכה עם הרבה שאלות שמעסיקות אותנו ביום-יום, בתקווה למצוא תשובות: מהו פמיניזם? האם נשים השיגו שיווין? מהו שיווין? האם לנשים יש כיום כוח? מהו כוח נשי בעצם? האם נשים רוצות להיות כמו גברים? האם נשים רוצות לשלוט בגברים? האם נשים לא משוות את עצמן לגברים בכלל? האם נשים הן אלות? איך הפמיניזם מסתכל על נשים שנולדו בגוף גברים? האם אנחנו בפתחה של תקופה מטריארכלית? האם פטריארכיה היא היסטוריה?

לדעתי הגיע הזמן "לעשות היסטוריה", במיוחד בגלל שתולדות האומנות מבוססת על שמות של גברים, למרות ובידיעה שהיו גם הרבה מאוד נשים חלוצות במגוון זרמים וטכניקות ושמותיהן לא מוכרים לרובנו. התערוכה עוסקת בהיבטים רבים סביב נושא הפמיניזם בעידן הטרנס-לאומיות.

התערוכה "עושות הסטוריה" מציגה בתוכה כמה תערוכות, חלקן תערוכות יחיד וחלקן תערוכות קבוצתיות, תחת אשכול תערוכות של מוזיאון חיפה לאומנות בעל 3 הקומות! את התערוכה אצרו: סבטלנה ריינגולד (האוצרת ראשית), רויטל סילברמן-גרין, ענת מרטקוביץ',מיכל שקנאי (אוצרות שותפות).

האוצרת סבטלנה ריינגולד מסרה לחי פֹּה:

אשכול תערוכות זה בוחן את האתגרים העומדים בפני הפמיניזם העכשווי, בשאיפתו להציע פלטפורמה אקטיביסטית שתאפשר לקיים דיאלוגים משמעותיים בין קבוצות ולגבש ידע פמיניסטי חדש. תערוכה מרשימה שמעלה את כל היבטי החברה הנשית הפמיניסטית. האוצרות הצליחו לגעת ואף להתעמק במגוון נושאים חשובים.

בכניסה למוזיאון, בחלל הראשי, אני פוגשת את יצירתה של אייריס קנסמיל, הטוענת כי כל הפמיניזם מראשיתו מתעסק בנשים "לבנות מערביות". אייריס ציירה פורטרט ענק של אודרי לורד (סופרת, משוררת ופעילה חברתית פמיניסטית ולסבית, אמריקאית מהקריביים, 1934-1992). הפורטרט נוצר כהצהרה מעצימה ומודרנית. אייריס ציירה את הפורטרט בטוש שחור ועיטרה במלבנים שחורים בהשראת מונדריאן, אשר נחשב למייסד המודרניזם. פתיחה מרשימה לתערוכה שהנושא שלה הוא נשים.

"מין זה שאינו אחד" • אוצרת: סבטלנה ריינגולד
תערוכה העוסקת על נשים/גברים שלא מתעסקים בהפרדה מגדרית ואף שוללים הגדרה בינרית ברורה. אחת הנשים המוצגות בתערוכה היא קלוד קאהון, שיצרה בשנות ה-20 בצרפת וכבר אז העיזה להגדיר עצמה כ"ללא מגדר" או "לעתים אישה, לעתים גבר". נזכור שבאותה תקופה ההגדרה ל-מה גברי ומה נשי הייתה הרבה יותר ברורה מאשר בימינו אלה. קלוד קאהון הייתה בת למשפחה יהודית אינטלקטואלית שהתאהבה באחותה החורגת ולימים חיו ביחד כבנות זוג. בתערוכה זו משתתפות גם: קת'ה בורקהארט, מישל סילוונדה, אלונה פרידברג ולימור אורנשטיין ואחרות.

"נלחמות בגורלן" • אוצרת: סבטלנה ריינגולד
בתערוכה זו מוצגת עבודות שמעלות את שאלת "הכוח" שאותו רוצות הנשים בפרט ובני האדם בכלל. האוצרת מעודדת את העיסוק בשאלות רבות בנוגע לכוח הנשי הפמיניסטי, כאשר נשים אף מנסות להעביר ביקורת פמיניסטית נגד הקפיטליזם המערבי השולט. משתתפות: טניה אוסטוג'יק, וננה בוריאן, יעל ברתנא, טליה הופמן ודגנית אליקים, אנטה מונה צ'יזה ולוצ'יה טקצובה ואחרות.

"סולידריות כדרך פעולה" • אוצרת: סבטלנה ריינגולד
התערוכה גורמת לנו להביט על נשים ופמיניזם דרך עדשה שונה לחלוטין ומנקודת מבט של "רוצות להגיע מהר – לכו לבד, רוצות להגיע רחוק – לכו ביחד". תערוכה חזקה הקוראת לנשים לשבת סביב שולחן אחד ולפתור בעיות שלא נפתרו עד היום ע"י הגברים. כמו כן מוצגות בתערוכה עבודות שמדברות על זרעי השלום העולמי ועל יצירת גורל חדש אופטימי, לעולם שכולו בזכות נשים. משתתפות: רעיה ברוקנטל, טליה הופמן, אריאן ליטמן, ענבל מנדס פלור, שירין נשאט, שירלי סיגל, ארהמאיאני פייסל, מאשה רובין ואחרות.

"האלה האם" • אוצרת: מיכל שקנאי
התערוכה עוסקת בכוח המובהק של האישה – היותה מביאת חיים. האוצרת נוגעת בשאלות על צער, סבל במקביל לסיפוק והמחזוריות האינסופית. זהו נושא המעסיק אותי, שדיברתי עליו לא פעם. בפעם הזו יצאתי מהתערוכה עם שאלה מורכבת מהרגיל: "אבל פיזיולוגי, או אחריות כבדה?"

"בנות כלאיים, יצורים פלאיים" • אוצרת: רויטל סילברמן-גרין
התערוכה עוסקת בנזילות ההגדרתית והמגדרית בימינו, על כך שכל גבר יכול להפוך לאישה ולהיפך וכמובן על התפתחות טכנולוגית המאפשרת את ה"אחר". משתתפים/ות: בוריאנה רוסה, אנה ים, מאירה גרוסינגר, רועי ויקטוריה חפץ, סטלארק, אסף רהט.

"העולם הלוהט" • אוצרת: ענת מרטקוביץ
תערוכה המכילה בתוכה עבודות מורכבות מהיבטים שונים. התערוכה נוגעת בפוליטיקה, נוסטלגיה למשהו שאינו קיים, העצמה וגורמת לנו להבין שהעולם בנוי מפרספקטיבה שאנו בוחרים לראות.

ישנן גם תערכות יחיד של שרון לוקהרט, אייריס קנסמיל, איזבלה וולובניק, בוריינה רוסה, יעל מאירי, רונה יפמן שגרמו לי להזדהות, להבין שאני לא לבד ולהעצים אותי.
לסיכום: יצאתי עם יותר שאלות מאלו שאיתן הגעתי… ושאלות, בנות, זה הדבר שאנו תמיד מדגישות כדבר החשוב ביותר להתפתחות אישית וחברתית בכללותה. בואו נדאג לכך שמהיום אנו נכתיב את העתיד ונכתוב את ההיסטוריה. לחיינו!