בירידה להדר מרחוב ארלוזורוב, איפשהו באמצע, אתם יכולים לראות שלט ענק עם פנים של איש אינטליגנטי וטיפה עצוב. מאחורי השלט מדרגות מובילות לבית. הבית נבנה על ידי אדריכל ידוע אלכסנדר ברוואלד לחברו לא פחות ידוע – אמן הרמן שטרוק. מר הרמן היה ציוני גדול ועלה לארץ מגרמניה משנת 1922. פה, הוא המשיך את הקריירה המוצלחת שלו. שטרוק התמחה בגרפיקה מודפסת ורוב העבודות שלו מכילות בעצמן את הנופים ודיוקנים.
אחרי מותו ב-1944 וגם של אשתו כמה שנים מאחר לכן, הבית הועבר לערייה ומאז הוא שימש לארגונים למיניהם, עד שבאוקטובר 2013 בית פותח דלתות לקהל הרחב בתור מוזיאון הרשמי של האמן. כרגע תמצאו כמה אולמות של קומה ראשונה שמזמינים אותנו לטעום מציורים היפים של שטרוק. תמונות בצבעי שמן או עיפרון מושכות את העיין על ידי הפשטות הנראת שלהם ואמיתיות. נוצרה לי הרגשה שאפשר לגעת בהם עד כדי כך הצליח אמן להעביר את התחושת האהבה לנופים שראה במהלך טיוליו הרבים בישראל ובעולם כולו.
מה שמאפיין את העבודות של שטרוק – זה ליתוגרפיה ושימוש בשעווה רכה. רוב הציורים התבצעו על ידי שתי הטכניקות אללו. תמונה שממבט ראשון נראת מצויירת בעיפרון – היא בעצם תחריט.
יש פה גם סדרה של דיוקנים של אישים הגדולים, כמו הרצל, פרויד, אוסקר ווילד ועוד. סדרה אחרת – גזעים שונים: ערבים, יהודים, פרסים, תיימנים, רוסים. אפשר לקרוא את חיי בן-אדם על הפנים, וזאת הייתה מטרה של הרמן שטרוק – להראות את המהות של אותה דמות. להביא את הנשמה החוצה.
חפצים אישיים של שטרוק משתלבים בצורה חלקה לתוך יצירותיו ומביאים למבקר תחושה של "להיות בבית".
במהלך כל הסיור, ליווה אותי התחושה שהוא נמצא פה, לידי. הרגשתי את הנוכחות שלו דרך ציורים. הנשמה שלו דברה אליי דרך נופים מרהיבים. טיילתי עוד ועוד בין החדרים המוארים, נהנתי מהחוויה של השתייכות לעולם האומנות.
בקרוב תיפתח קומה שנייה לציבור הרחב, עם אולמות תצוגה נוספים. אז הנה, אם אתם שואלים את שאלה – לאן לצאת? תעברו דרך מוזיאון הרמן שטרוק, וההנאה מובטחת.