(חי פה) – ד"ר אדריכל דוד בר און מחיפה, שב לאהבתו הגדולה – הציור, בדרך ייחודית ומעוררת השראה. את איוריו אתם זוכים לראות בכל שבוע כאן, בחי פה, היום תכירו קצת את האיש המרתק שעומד מאחוריהם.
שלום יקרים, כאן סבתא תידי ואנחנו ממשיכים לפגוש ולהכיר אנשים בוגרים, סבים וסבתות שעושים ויוזמים דברים נפלאים ומעוררי השראה.
אני מבקשת להודות לאלו שהגיבו על הכתבה על יצחקי מדן בשבוע שעבר (נכון, כמו שרבים מכם כתבו, יצחקי הוא איש ארץ ישראל היפה… ), למי שטרם קרא – מומלץ בחום!
הפעם אני שמחה להציג לכם אדם שאת חלק מעבודותיו הנהדרות אתם כבר מכירים, הוא קולגה שלי כאן, באתר חי פה, והוא האדם שעומד שמאחורי הציורים היפים שאתם רואים כאן מידי שבוע, בימי שישי – הכירו האדריכל ד"ר דוד בר און.
ד"ר דוד בר און הוא אדריכל חיפאי שבמקביל לעבודתו התכנונית גם לימד בטכניון בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, נשוי, אב לילדים וסב לנכדים.
פגשתי את דוד בבית הקפה "סטלה מאריס" (שאהוב עליו מאוד). מה, רומני אוהב מאכלים יקיים? מסתבר שכן! האמת שקשה לא לאהוב את ה-Apfelstrudel שלהם (שטרודל תפוחים, למי שפחות בקיא).
בשיחתי עם דוד בלטה מאוד אהבתו לעיר חיפה, ובמיוחד לבנייניה הישנים, העמוסים בסיפורים מרתקים.
על אף שאני תושבת חוזרת לחיפה, לא הכרתי רבים מהסיפורים ששמעתי מפיו של דוד, כך שמצאתי עצמי יושבת מולו פעורת פה פעמים רבות במהלך המפגש. חלק מהסיפורים הוא חשף כאן בפניכם במדורו הקבוע בחי פה, כמו למשל העובדה המדהימה שבבית היולדות "אימהות" בחיפה, נולדו, בין היתר, תינוקות ממשפחת המלוכה הירדנית!
"לימים, בין ד״ר פיניה רוטנברג לבין מלך ירדן, עבדאללה, נרקמו יחסי ידידות והערכה מיוחדים, עד כי נשות המלך, ובראשם מלכת ירדן, זיין א-שריף, הגיעו ללדת בבית היולדות ״אימהות״. איננו יודעים היום מי מנסיכי הבית ההאשמי נולדו על הכרמל, מי יודע, אולי גם המלך לעתיד חוסיין, נולד כאן", אומר דוד.
דוד הוא איש בית שעושה לביתו, עד לקורונה עסק דוד בעיקר בתכנון ובהוראה בטכניון, וכשהקורונה אילצה את כולם להישאר בבית, היא כמובן לא פסחה גם על משפחת בר און. אשתו הרופאה של דוד המשיכה לטפל באמנשים באמצעות הטלפון. כשבינתיים פרויקט ארכיטקטוני שדוד היה אמרו לבצע – בוטל. למזלו, לימודי הטכניון עברו לזום, והוא הסתגל במהרה למצב החדש, זאת בזכות היכרותו רבת השנים עם מחשבים. כפי שהוא אומר בחיוך: ״אני נשוי לאשתי מ-72 ולמחשבים (אפל, אלא מה?) מ-86…".
אהבתו הראשונה של דוד היתה ציור, מנעוריו המוקדמים נהנה לצייר. ב-2011 חל המהפך הראשון בחייו, כאשר עבר מהציור המסורתי לציור הדיגיטלי.
עם סגרי הקורונה, חבר שהכיר את עבודותיו ואת אתר חי פה ואת האנשים שמאחוריו, העלה מזה כמעט שנתיים, כשציוריו וכתיבתו זוכים לתגובות נלהבות מהקוראים שלא חוסכים מלהביע את אהבתם למדורו ולעבודותיו המיוחדות.
צייר בנשמה
אך ללא ספק, השינוי המשמעותי ביותר בחייו של בר און הוא המעבר מאדריכלות לציור שהתחולל עם יציאתו לגמלאות ב-2021, שהחזיר אותו למעשה לאהבתו הראשונה, בה אותה למד והשתלם בה בצעירותו ולמעשה, כך הוא חושף בפניי בשיחתנו, זה היה חלומו מאז ומתמיד – לעסוק בציור. דוד מגדיר את עצמו: ״אדריכל במקצועו וצייר בנשמתו…".
עד ליציאתו לגמלאות הקדיש לציור אך מעט מזמנו, ״את יודעת, תידי, הפרנסה…" הוא אומר. למזלו ולשמחתו, נהג להתלוות אל אשתו בנסיעותיה הרבות לכנסים רפואיים בחו“ל, וכך היתה לו האפשרות להתנתק מידי פעם מהעבודה ולצייר מהבוקר ועד… ארוחות הערב החגיגיות שהיו חלק מהכנסים. “ממסעותיי עם אשתי הייתי יכול לערוך כמה תערוכות…" הוא אומר בחיוך.
ונחזור למהפך הדיגיטלי של בר און ב-2011: כשהעולם כולו נסגר באחת עם הגעת הקורונה הקפדניות כאיש עוד לא ידע לאן יתגלגלו הדברים והחששות מהווירוס המסתורי הילכו אימים עם רובנו, גילה דוד קבוצות ציור רבות שקמו דרך הזום ברחבי העולם. היום זה כבר נראה דבר מובן מאליו, אך מי אז בארץ הכיר את הזום? דוד, שהמחשב כאמור לא היה זר לו, גילה במהרה את אפשרות השילוב של המדיה הדיגיטלית (האייפד) עם הסביבה הווירטואלית (הזום).
בראון מספר בהתרגשות כמה הופתע מכמות המשתתפים בקבוצות הציור בזום. "לא יאמן כמה אנשים ברחבי העולם השתתפו במפגשי ציור מהבית דרך הזום! קבוצות של עשרות אנשים וגם יותר", הוא מספר ומוסיף כי כיום קיימות מאות קבוצות ציור ברחבי הרשת, שהוקמו בתקופת הקורונה, כל אחד מוצא את עצמו בקבוצות שמתאימות לו. משלמים דמי השתתפות (״שלם לפי יכולתך״) ומציירים, עשרות אנשים מכל מדינות העולם. לא כולם מציירים באייפד, חלקם מציירים בטכניקות המסורתיות.
מספיק להציץ באייפד שלו ולראות מאות ציורים שצייר ללא קן ציור או צבעים מלכלכים, לשמחתה הרבה של אשתו… ציוריו מדהימים ומגוונים, לשמחתכם, אתם זוכים לראות את חלקם כאן באתר, אבל יש עוד המון המון, בסגנונות שונים ומגוונים.
בהמשך, עם הקורונה, קמו קבוצות של ציור נוף עירוני וירטואלי, כשאם בעבר היו יושבים מול הנוף ומציירים – דבר שדרש מהציירים לנסוע לעיתים למקומות מרוחקים, האפשרות שנפתחה עם הזום הביאה למהפך של ממש – מצלמה משדרת את תמונת הנוף, האתר, הגינה וכיו"ב ואלפי אנשים מכל קצוות העולם יושבים בביתם ומציירים…
הסטודיו שלו כיום הוא באייפד. נכון, לא מריחים, לא מתלכלכים, התחושות הן אחרות, אין ספק, אך את הבעיות הללו ניתן לעקוף ויש לכך גם הרבה יתרונות.
חייבים לראות את דוד כשהוא מדבר בהתלהבות על עבודתו, מראה תמונות שמוכיחות שהטכנולוגיה בציור דיגיטלי כל כך השתכללה ומאפשרת ביטוי אומנותי כמעט בלתי נתפס. אני בהחלט התפעלתי.
לסיום, דוד מספר על צייר אנגלי גדול – דוד הוקני – שעובד אף הוא על אייפד והשתתף בתערוכה שהצליחה ברמה העולמית. ציוריו של הוקני כה מדהימים, עד שקשה להאמין שלא צוירו בצורה הקונסרבטיבית…
"האם הצלחת לשתף ציירים אחרים ברעיון הזה?" שאלתי אותו. דוד השיב בעצב שאנשים רבים הם שמרניים ומפחדים משינויים, לכן קשה לשכנע אותם לשנות הרגלים. לצייר במחשב או אייפד מעורר אצלם רתיעה. אך יש לו סבלנות, הוא אומר, ומי שרוצה להתנסות בציור במחשב מוזמן ליצור איתו קשר, מבחינתו, זה לגמרי "הבייבי" שלו.
אישית, אני ממש מקווה שבר און יתכנן איזו תערוכה חדשה מיצירותיו בקרוב, אולי חלקכם יודעים שאחת כבר היתה לו לאחרונה. אני בכל אופן, אמשיך לעקוב אחריו. לי אומנם אין שום כישרון ציור, אבל אני בהחלט אוהבת להנות מכישרון הציור של אחרים, ואתם?
שלכם, סבתא תידי.
תזכורת: מוזמנים לדבר איתי!
אם גם אתם רוצים לשתף אותנו במסלול החדש שלכם, אתם מוזמנים לפנות אליי עם סיפוריכם, אני פה, מחכה לשמוע מכם, לכתוב ולפרסם כאן, באתר חי פה, ואול גם לתת השראה לעוד אנשים בגילנו, שנכנסים לגיל המיוחד והמקסים הזה, שאולי מעורר גם קושי, אבל לא פחות מזה, פותח עולם שלם של אפשרויות והשראה.
מוזמנים ומוזמנות ליצור איתי קשר, ממתינה בקוצר רוח לסיפורים שלכם ושלכן.
ועד לכתבה הבאה, להתראות וסופ"ש נהדר,
ממני, תידי • 054-485-5116
כתבה מרתקת תידי פרנק. כל הכבוד לד"ר דוד בר און. יישר כוח ד"ר בר און.. שבוע טוב
נתקלתי בכתבתך ואהבתי. אני ילידת חיפה וחקוקים בזיכרוני הרבה מראות ןמקומות מחיפה הישנה וה"תמימה" … גם אני חושבת אמנות וציור ואשמח להמשיך לקרוא דברים על העיר היפה הזו. יום טוב
אני מכירה מעט ומעריכה מאוד את עבודותיו של ד"ר דוד בר און. אני עוקבת כאן בחי-פה אחר כתבותיו וציוריו, ויצא לי לפגוש אותו ממש עכשיו בתערוכה השנתית שזה עתה הסתיימה של אגודת האמנים, בה גם לי יש את הכבוד להשתתף עם אחד מציוריי, שצוייר באקוורל.
כמאיירת וגרפיקאית מעל עשרים שנה אני דווקא כן מבינה את הציור הדיגיטלי של דוד ויודעת באיזה ידע הוא כרוך.
הייתי מאוד שמחה ללמוד מהדוקטור האדריכל כיצד להשתפר ולהשתכלל בטכניקה.
כתבה מרתקת.
כיף לראות טכנולוגיה בשירות האמנות והוא משתמש בה להפליא ליצירות יפות ותיעוד ההיסטוריה האדריכלית של העיר, שנייחל שוהבניינים ההיסטוריים שמצייר אכן יחזרו ויהיו יפים ושמורים כמו בציוריו.