אתמול (רביעי 25.2.2026), התקיים במרכז ההדרכה של משרד החינוך בקריית אליעזר בחיפה, טקס לציון 106 שנים לנפילתם של יוסף טרומפלדור וחבריו, בי"א באדר תר"פ, שמטרתו להנחיל את מורשת תל חי לדור הצעיר.
בין המשתתפים באירוע החשוב והמרגש, שהופק ע"י ארגון ההגנה בשיתוף עיריית חיפה, משרד החינוך ובהובלת בתי הספר בסמת ועירוני א', היו ותיקי ארגון "ההגנה" בחיפה וחברי ארגון מורשת "ההגנה", נציגי עיריית חיפה, תלמידי בית הספר בסמת (י"א) ועירוני א' (כיתה י'), מנהליהם וצוות מוריהם.
כיבדו בנוכחותם ירון זיגלר וצביה, בנו ואחותו של אבי זיגלר ז"ל, מנהל בית הספר בסמת, שהוביל פעילות ציונית רבה בבית הספר והנצחת המורשת, ובכללה טקס זה, ואשר הלך לעולמו, במפתיע, לאחרונה.
את הטקס הנחו תלמידי כיתה י"א מבית הספר בסמ"ת ובמהלכו הופיעה להקת "א' קול", שחבריה, תלמידי בית הספר עירוני א', ריגשו את הקהל בהרמוניה קולית, נפלאה ומרגשת.
לזכור את הרוח, לזכור את המורשת
"היום אנו מתכנסים כאן כדי לזכור", פתחו המנחים את הטקס. "לזכור את הקרב, לזכור את הרוח, לזכור את המורשת. קרב תל חי לא היה רק רגע של אש ועשן: הוא היה רגע של הכרעה, רגע שבו מעטים עמדו מול רבים, ובחרו לא לסגת.
הם ידעו שהאדמה הזו אינה מובטחת, שהעתיד אינו ודאי, אך האמינו שגם במקום שבו הסיכוי קטן, החובה גדולה. בראשם עמד יוסף טרומפלדור, מנהיג שלא ביקש תהילה, אלא דרך. אדם שראה בהגנה על הבית לא רק משימה, אלא שליחות.
מורשתו של טרומפלדור אינה שייכת רק לעבר. היא שייכת גם לנו! בכל בחירה לקחת אחריות, בכל נכונות לעמוד יחד ובאמונה שלדור הצעיר יש כוח להמשיך ולבנות".
"הבוקר, יותר מתמיד, אנו מבקשים גם לזכור אדם נוסף, איש חינוך ומנהיג, שעמד כאן שנים רבות והוביל את הטקס הזה מתוך תחושת שליחות עמוקה. אבי זיגלר ז"ל, מנהל בית הספר בסמת, שהאמין בחיבור שבין עבר לעתיד, בין מורשת למעשה, ובין זיכרון לחינוך.
השנה, לראשונה, אנו מקיימים את הטקס בלעדיו, אך לא בלי דרכו. טקס זה מוקדש לזכרו של אבי זיגלר, לזכר האיש שהזכיר לנו פעם אחר פעם, ש"מורשת אינה רק מה שאנו זוכרים, אלא גם מה שאנו בוחרים להיות".
לזיכרו של מנהל בית הספר בסמת, אבי זיגלר ז"ל
ירון זיגלר, בנו של אבי, הודה בהתרגשות בשמו ובשם דודתו, על הזמנתם לטקס ועל הכבוד שחולקים לאביו. "לאבא היה חשוב מאוד לכבד את העבר", אמר ירון. "אמנם, הוא עסק בעתיד, עסק בחינוך ועבד עם ילדים, אך לצד זאת, היה לו מאוד חשוב לכבד את הוותיקים שבינינו. בשונה מטרומפלדור, לו מייחסים את האמירה "טוב למות בעד ארצנו", אבא לא מת בעד בארצנו, אך הוא חי בעד ארצנו. ראינו זאת לכל אורך שנותיו. אני מתגעגע אליו מאוד".
דברים לזיכרו של אבי זיגלר ז"ל נשאו ליאת קרלבוים, סגנית מנהלת האגף להעצמה חינוכית בעיריית חיפה וליאור אוזמן, מנכ"ל בית הספר עירוני א'.
ליאת קרלבוים וליאור אוזמן בדברים לזכרו של אבי זיגלר ז"ל ◄ צפו
סמל לנחישות, להיאחז בקרקע ולבנות עתיד
"ראשית ההתיישבות העברית בצפון הארץ לוותה באתגרים ביטחוניים, חברתיים ולאומיים מורכבים", תיארו המנחים. "באותם ימים עמדה תל-חי כסמל לנחישותם של החלוצים להיאחז בקרקע ולבנות עתיד. תושביה חיו בתנאי בידוד, מחסור ואי-ודאות מתמשכת.
לצד הקשיים הרבים, הם פעלו מתוך תחושת שליחות ואחריות לעתיד העם בארץ ישראל. רוח זו של מחויבות ציבורית ממשיכה להדהד עד ימינו.
בקרבות תל חי בלטה דמותו של יוסף טרומפלדור, לוחם ומנהיג בעל תפיסת עולם ערכית. טרומפלדור ראה בהגנה על היישוב חלק בלתי נפרד מבניית חברה צודקת ובטוחה. למרות פציעתו הקשה בעברו, בחר להמשיך ולפעול למען הכלל. הוא האמין בכוחה של אחריות משותפת וביכולת לעמוד יחד מול אתגרים.
דמותו הפכה למקור השראה לדורות של מגינים ולוחמים.
סא"ל א', מפקד הלחימה של חטיבת "כרמלי", סיפר על החטיבה ותיאר בליווי סרט הדמיה, את אחד הקרבות הקשים בהם השתתפה בדרום לבנון, במהלך מלחמת "חרבות ברזל". בהם ספגה חללים ופצועים. "ארבעת הגיבורים שנפלו היו חוד החנית של המחלקה והפלוגה. הם הלכו ראשונים, במלוא מובן המילה.
הם תמיד יישארו חלק מאתנו וממורשת הגדוד. הם חתרו למגע וחירפו נפשם להגנה על העם והארץ. יהי זכרם ברוך".
לחימת החטיבה שהייתה במלחמה זו
נקודת ציון בעיצוב תפיסת האחריות הביטחונית בארץ
בי"א באדר תר"פ ניצבו מגיני תל-חי בפני עימות קשה. על אף פערי הכוחות, הם בחרו להגן על ביתם ועל חבריהם. בקרב זה נפל טרומפלדור יחד עם חבריו, אירוע שנחקק בזיכרון הלאומי כסמל למסירות ולמחויבות. מאז ועד היום הוא מהווה נקודת ציון בעיצוב תפיסת האחריות הביטחונית בארץ".
יגאל גרייבר מהעמותה לתולדות חיפה, סיפר על דמותו של יוסף טרומפלדור בתקופת שירותו כקצין ב"גדוד נהגי הפרדות" במלחמת העולם הראשונה.
ערכי ערבות הדדית והתארגנות משותפת
"מורשת תל-חי המשיכה להתפתח גם לאחר הקרב. ערכי הערבות ההדדית וההתארגנות המשותפת עמדו בבסיס הקמת "ההגנה". ארגון זה פעל להגן על היישוב היהודי בתקופת טרום המדינה, ממנו צמחו דורות של מפקדים ולוחמים. רוח האחריות הקהילתית נותרה נדבך מרכזי בבניין החברה הישראלית.
תת-אלוף (במיל') ד"ר אפרים לפיד, יו"ר ארגון מורשת ארגון "ההגנה", התייחס למשמעות של תל חי בתולדות ההגנה והישוב בארץ:
"י"א באדר בלוח השנה הציוני-הישראלי הוא יום תל חי ויום "ההגנה", "מועד עוצמתי לציון שני אירועי מפתח: ביום זה בשנת 1920 הגיעו מחבלים מלבנון לנקודת הישוב היהודית הצפונית ביותר אז, תל חי, ורצחו את יוסף טרומפלדור וחמישה חברים בישוב (בהם חברה אחת). שניים נוספים נרצחו כמה ימים קודם באזור. על שמם קרויה העיר קריית שמונה, המוכרת לנו כבירת הגליל העליון כיום. ברל כצנלסון חיבר להלווייתם של הגיבורים את "יזכור עם ישראל את בניו ובנותיו…"
הפיגוע הזה חולל חשיבה אסטרטגית בקרב הישוב העברי, שמנה אז 80 אלף איש בלבד. הנהגת היישוב החליטה להקים ארגון ביטחון ארצי שייתן מענה להגנת יהודית ברחבי ארץ ישראל (היינו אז מיעוט קטן עם רוב ערבי), "ההגנה", ארגון שהפך להיות מסגרת מרכזית בתקופת המדינה-בדרך שפעלה בשלוש משימות:
הראשונה – ביטחון. הוקמו 12 חטיבות והפכו עם קום צה"ל לחוד החנית של מלחמת העצמאות וקיימות עד ימינו (גולני, כרמלי, אלכסנדרוני, קרייתי, גבעתי…) חטיבות חי"ר ומילואים.
השנייה – התיישבות: ארגון "ההגנה" סייע להקמתם של 250 (!!) ישובים ברחבי הארץ ב-28 השנים מ-1920 עד 1948.
השלישית – העפלה: העלאתם של כ-150 אלף ניצולי שואה בדרכים לא דרכים כדי להתגבר על ההגבלה של הבריטים על עליית יהודים ("הספר הלבן"). כל זאת נעשה ע"י עשרות אלפי מתנדבים, טרם הקמת המדינה וצבא. עם מנהיגות, עם חזון ועם מוטיבציה "כולנו למען המטרה הקמת מדינה יהודית".
מנהיגות הפועלת למען הכלל, סולידריות חברתית
"סיפור תל-חי מזמין אותנו להתבונן בעבר מתוך אחריות לעתיד. הוא מדגיש את חשיבותה של מנהיגות הפועלת למען הכלל. מורשת זו איננה רק זיכרון היסטורי, אלא גם יסוד לחיים משותפים. היא מזכירה לנו את ערכה של סולידריות חברתית. ואת הצורך לפעול יחד למען ביטחון החברה ושגשוגה".
יהודית יחזקאלי, חברת הפלמ"ח ו"ההגנה" ויקירת חיפה, שיתפה בזיכרונות ילדותה ונעוריה בטקסי י"א באדר והעלייה לביריה.
יהודית יחזקאלי מספרת על טקסי י"א באדר בילדותה ◄ צפו
יהודית יחזקאלי בנאום חוצב להבות על מורשת י"א באדר ◄ צפו
מורשת תל חי כמצפן של אחריות, שותפות וערבות הדדית
הטקס החשוב והמרגש נחתם בשירת ההמנון.
"נישא עמנו את מורשת תל חי כמצפן של אחריות, שותפות וערבות הדדית. נזכור את רוחם ופועלם של יוסף טרומפלדור וחבריו כמקור השראה לחברה הפועלת למען הכלל".
"התקווה" – בביצוע להקת א' קול, תלמידי עירוני א' בחיפה ◄ צפו
ובנימה אישית
במסדר הבוקר בחצר בית הספר היסודי "תל חי" בו למדתי, צוין יום תל חי בהנהגתו של המנהל, אברהם ליבוביץ' המיתולוגי, בשירת "אריה שואג בקול יריע" ובהקראת שירו של אבא חושי "בגליל בתל חי, טרומפלדור נפל…. בעד עמנו בעד ארצנו, גיבור יוסף נפל…"
את פסל האריה השואג, שהיה רקום על חולצת בית הספר המשובצת כחול-לבן, נשאנו בגאווה ובמסגרת תנועת הנוער, נסענו לחזות בהתרגשות בפסל האריה השואג בתל חי, מעשה ידיו של הפסל אברהם מלינקוב.
באחד מביקוריי בבית הספר, שנים מאוחר יותר, התרגשתי לראות שעל אחד הקירות החיצוניים בחצר מתנוסס ציור חדש ומרגש, ציורו של בנצי ברונפמן המוכשר, בו מופיע פסל האריה השואג של תל חי.
זווית אחרת נתקלתי כאשר עבדתי על כתיבת ספר לתיעוד מורשת שבט בשן. באחד המכתבים ההיסטוריים שהגישה לי המשפחה, הוזכר כי יואל היביש, אחד מאבות המשפחה, עזב את חמארה שבגליל בינואר 1920 והצטרף למגני תל חי. סיפורה של חמארה, שלימים ננטשה, מרתק כשלעצמו.
לפני כמה שנים, שוב פגשתי בטרומפלדור. הפעם היה זה, כאשר נתקלתי באקראי בערמה ענקית של ספרים ישנים שנזרקו על ידי בעליהם. מראה עצוב. בין האוצרות שמצאתי והענקתי לו בית חם, היה הספר "מחיי יוסף טרומפלדור", אשר יצא לאור בשנת 1952, בהוצאת "מערכות".
יעל, כתבה נהדרת ומרתקת, כרגיל! יישר כוח!
יופי של כתבה, יעל! העברתי אותה למוזיאון בית השומר בכפר גלעדי ולקבוצת צאצאי השומרים. משמח אותי לראות שעדיין יש התייחסות במערכת החינוך גם למורשת תל חי ולוחמי הגליל. ותמיד נחמד לפגוש את יגאל גרייבר שלא משתנה בכלל.
תודה יעלי,
דגש רב לנושא המורשת ניתן ע"י אבי זיגלר ז"ל, מנהל בסמת שהלך לעולמו באחרונה, ובכלל זה היוזמה להשבת הטקס לציון מורשת תל חי, כפי שהיה בילדותנו. מי יתן וממשיכי דרכו ימשיכו גם במסורת ערכית וחשובה זו.