אגדה גם 48 שנים לאחר מותו
בבית העלמין הישן חוף הכרמל בחיפה נערכה בסוף השבוע אזכרה מרגשת, במלאת 48 שנים למותו של הזמר מייק בראנט ז"ל • בליווי מעריצים רבים שהגיעו מצרפת, בלגיה וקנדה שביקרו במקומות בהם גדל בראנט בחיפה • הנער החיפאי שהרטיט את לבבות המעריצות ובין לילה הפך לאליל ההמונים ולזמר בינלאומי נערץ • חלפו 48 שנים מאז שבשיא הקריירה וההצלחה שם בראנט קץ לחייו, קולו נדם והוא בן 28 בלבד • סיפורו של בראנט ז"ל אגדה בחייו וגם שנים רבות לאחר מותו • קיברו מוסיף להיות אתר עלייה לרגל למעריציו מכל רחבי העולם • מייק בראנט – האגדה שלא דועכת לעולם • חי פה בסקירה מיוחדת, נרחבת ובלעדית.
◄ הביקור באולם ה"רונדו" המיתולוגי שנמצא כיום בתוך מלון "דן כרמל" – אזכרה מרגשת, במלאת 48 שנים למותו של הזמר מייק בראנט ז"ל
שם קץ לחייו והוא רק בן 28 בלבד
בצהרי היום של סוף השבוע נערכה בבית העלמין הישן הסמוך לבית העלמין הצבאי שבנווה דוד בחיפה האזכרה השנתית והמרגשת לזיכרו של משה ברנד הוא הזמר החיפאי הבינלאומי מייק בראנט ז"ל שלפני 48 שנה בדיוק קפץ אל מותו הטראגי מהקומה השישית של ביניין במרכז פריז שבצרפת, ממרומי הקריירה המצליחה והנוסקת שלו הזמר מייק בראנט ז"ל שם קץ לחייו והוא בן 28 בלבד. לאזכרה הגיעו לחלוק לו כבוד בני משפחתו בהם אחיו צביקה בראנט, עשרות מהמעריצות והמעריצים הוותיקים שלו שהגיעו מצפון ומדרום מכל רחבי הארץ, מוקירי זיכרו וקרובי משפחתו וכל זאת גם אם חלפו להן 48 שנה וכאילו היה זה רק אתמול, נשאר הזמר מייק בראנט ז"ל אהוב ונערץ כפי שתמיד היה.
במהלך טקס האזכרה הקריאו מעריציו המחוברים ומתואמים בינהם כבר קרוב לחמישה עשורים, דברים מרגשים לזיכרו כשהם משמיעים גם משיריו הניצחיים והאהובים מעל קיברו, כשמותו בטרם עת של מייק בראנט גדע קריירה בינלאומית מפוארת. בתום האזכרה ערכו מעריציו גם סעודת מצווה לזיכרו והעלו זיכרונות נוסטלגיים מתקופת חייו.
◄ הטקס לזכרו של מייק ברנדט
תיירים מצרפת, בלגיה וקנדה, המורכבת ממעריצות ומעריצים
עוד לציון 48 שנה למותו הטראגי הגיעה בתחילת השבוע לחיפה גם קבוצה גדולה של אורחים תיירים מצרפת, בלגיה וקנדה, המורכבת ממעריצות ומעריצים מקהילת המעריצים הבינלאומית הענקית של מייק בראנט בחו"ל. עם נחיתתה של הקבוצה בישראל היא הגיע ישירות אל מוזיאון העיר שבמושבה הגרמנית וזאת על מנת לבקר בתערוכה "מייק ברנט – עַד כְּלוֹת הַגּוּף" המוצגת כמעט שנה שלמה ואמורה להינעל ממש בסוף חודש זה במוצ"ש 27.5.2023. התערוכה אודות חייו ודמותו של האגדה הבינלאומית והישראלית – מייק ברנט, התערוכה נולדה בעקבות תרומת אוסף נדיר של צביקה ברנד, אחיו הצעיר של מייק וביתו יונה ברנד, אחייניתו של מייק למוזיאון העיר חיפה. בתערוכה ניתן לראות קטעי וידאו נדירים מהופעותיו, תמונות נדירות מאלבומי המשפחה הפרטיים, פרטי לבוש נדירים, אלבומי מעריצים, שערי מגזינים ועיתונים מקומיים ובינלאומיים שהוקדשו לו, פריטי אספנות, מזכרות, פתקים ומכתבים בכתב ידו של מייק ועוד. התערוכה, שופכת אור על דמותו המורכבת ועל חייו הסוערים של ברנט, יחד עם סיפורה האחר של ישראל באותן שנים ועל היררכיית המוזיקה והבידור הישראלית של אותם עשורים.
◄ הטקס לזכרו של מייק ברנדט
בתום הביקור במוזיאון, שמה הקבוצה את פעמיה ישירות אל בית העלמין הישן חוף הכרמל הסמוך לבית העלמין הצבאי בשכונת נווה דוד לביקור בקברו של מייק בראנט ז"ל ולציין 48 שנה למותו הטראגי. למי שלא יודע, קיברו, כבר הפך שנים רבות למקום עלייה לרגל למעריציו מהארץ מכל רחבי העולם. על קיברו הניחו המוני זרים גדולים שהורכבו מפרחים שונים וייחודיים ושרו משיריו האהובים.
משם המשיכה הקבוצה לסייר גם במקומות בהם גדל בראנט, בית הוריו בילדותו ונערותו בהם ביתו ברחוב שרה 10 שבעיר התחתית וברחוב הפרטיזנים 8 בשכונת קריית אליעזר, שם בכניסה לביתו כיום – שלט קטן מוזנח, דהוי וכמעט מחוק לגמרי, בשלט כתוב להלן: "מייק בראנט, הזמר הישראלי המצליח ביותר בחו"ל אי פעם". משם מרחק של מטרים ספורים עברה הקבוצה האורחת מחו"ל אל שדרת מייק בראנט שנחנכה על שמו באוגסט 2020 בשכונה.
בשעת צהריים הקבוצה לא ויתרה ביקור במבנה ה"רונדו" הוא האולם העגול והמיתולוגי שבתוך מלון "דן כרמל" שעל הכרמל, ב"רונדו" הופיע בעבר מידיי יום הזמר מייק בראנט ביחד עם חבריי להקתו "אמני השמיים" כמעט מידיי יום משנת 1965 ועד לשנת 1967, בתקופת הופעותיו אלה ורגע אחד קטן לפני שהוא עובר לחו"ל והולך לכבוש את צרפת החליט גם לשנות את שמו ממשה למייק שיהיה לו לשם במה קליט ונוח.
מייק ברנט נולד בשם משה (מיכאל) ברנד ב-1.2.1947 לברוניה ופישל, הורים ניצולי שואה מעוטי יכולת מפולין שברחו מאירופה בגלל הנאצים במחנה מעצר של ניצולי שואה בפמגוסטה שבקפריסין. עם עלייתה של המשפחה לישראל חודשים ספורים לאחר לידתו התיישבה בקיבוץ גבת שבגליל ומאוחר יותר התגוררו בחיפה שם נולד גם אחיו הצעיר, צבי. עד גיל 5 הילד משה לא דיבר ולו מילה אחת. כילד נמשך אל המוזיקה דרך מזמורי ופיוטי בית הכנסת שבשכונה. משה גדל בחיפה וכבר בילדותו תמיד אהב לשיר. הוא נהג לשיר באירועים משפחתיים, בחתונות של קרובים, בבר מצוות ובכל אירוע מזדמן. הילד תמיד שר ולא חדל מכך. כילד קטן, חלומו הגדול של משה, היה להיות זמר ידוע וכבר בהיותו בן 11 הופיע במקהלת בית הספר "הכרמלי" והפך לבן היחיד במקהלה. משה ברנד לא סיים את חוק לימודיו ונשלח על ידי הוריו לעבוד בקיבוץ בצפון. מאוחר יותר הצטרף לשיעורי הדרמה של תיאטרון חיפה. הוא נאלץ לוותר על שירותו הצבאי מסיבות בריאותיות.
בשנת 1962 הצטרף ללהקה בה היה חבר גם אחיו צביקה ולאחר מכן שינה את שמו למייק ברנט והחל להופיע כזמר במלונות בחיפה ובתל-אביב. בשנת 1967 אביו שהיה אהוב עליו נפטר והותיר אותו עם לב שבור. בגיל 19 הצטרף מייק ללהקת "כרמון" שאיתה נסע גם למספר הופעות ברחבי העולם. שנתיים אחר כך חזר להופיע במלון "שרתון" בתל-אביב והוזמן להופיע גם במועדון "בקארה" שבמלון "הילטון" בטהרן שבאיראן. שם פגש את הזמרת הצרפתיה סילבי ורטאן שהזמינה אותו לבקר אותה בפריז. ברנט התחיל להופיע בעיר האורות פריז והתחבר עם המלחין הנודע ז'אן רנאר. רנאר היה זה שכתב לברנט את השיר "Laisse Moi Taimer" (הניחי לי לאהוב אותך) שהפך בין רגע ללהיט ענק ומושמע ברחבי העולם, השיר המפורסם שלו, שגם פירסם אותו והביא לו תהילה אדירה ברחבי העולם כולו, מיד רנאר החתים אותו על חוזה הקלטות ל- 5 שנים.
בשנת 1970 הופיע ברנט לראשונה בטלוויזיה הצרפתית וגרם לקריסת מערכת הטלפונים של רשת הטלוויזיה. ביצע את השיר "Mais Dans La Lumiere" וזכה לפרס המוזיקה שהוענק מטעם RTL והפך בין לילה לכוכב. אלבומיו נמכרו במאות אלפי עותקים ולסיבובי ההופעות שלו לא היה ניתן בכלל להשיג כרטיסים.
בשנת 1971 אחרי שהחלים מתאונת דרכים קשה שעבר, ברנט הופיע לראשונה באולם "אולימפיה" הנודע והיוקרתי בפריז. שנה מאוחר יותר בפסטיבל סן רמו באיטליה הוא גילה ואימץ את השיר "Qui Saura" שבוצע על ידי הזמר חוזה פליסיאנו. ברנט שר את השיר בעיבוד חדש של מישל זו'רדן שפילס את דרכו לראש מצעדי הפזמונים בצרפת.
ברנט התחיל לכתוב גם בעצמו, את המילים לשירו הראשון Cest Ma Priere, שכתב רישאר סף וגם אלבום זה כבש את המקום הראשון בכל מצעדי המכירות. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 בראנט לא היסס וחזר לארץ על מנת להופיע בפני חיילים בחזית ולבקר גם את החיילים הפצועים שאושפזו בבתי החולים בארץ, לאחר מכן חזר לצרפת בסוף שנת 1974 כאיש שונה.
רבים אינם יודעים שב- 22.11.1974 בראנט ניסה להתאבד בקפיצה מהקומה החמישית של מלון השלום בז'נבה שבשוויץ אך נפילתו, שהיתה בעוצמה רבה, נבלמה במרפסת בקומה השלישית והוא שבר את רגלו והוא ניצל. אמר אז בראנט: "אני מודה לאלוהים על שהציל את חיי". הוא סיפר אז בראיון רדיו ראשון, מתוך בית החולים שבו הוא היה מאושפז, "זו הייתה שטות גמורה. אני חושב שזו הייתה הפעם האחרונה., אני מקווה ובטוח בכך". הזמרת דלידה ושארל אזנבור שהיו מידידיו הטובים, ביקרו אותו בבית החולים בו היה מאושפז בניסיון לרומם את רוחו. הוא יצא עם זעזוע מוח ושברים ברגליים אך בעיקר עם מלנכוליה קשה. ב-1.2.1975 בחדרו שבבית החולים הוא חגג את יום הולדתו ה-28.
למייק היה קול מרגש ומיוחד במינו, ובנוסף לכך, היה בעל מראה יוצא דופן. היה לו גם סוג של קסם וכריזמה, תעוזה ויכולת הופעה בימתית מרשימה, שלא נראתה אז על הבמות בישראל. היה בו "סקס אפיל" וכישרון פנומנלי. כל התכונות הייחודיות האלה, הביאו אותו להצלחה מטאורית מסחררת, כמו זיקוק שהתפוצץ ביום אחד.
תקליטיו נמכרו במיליוני עותקים, סרטים נעשו אודותיו, מחזות זמר, בהם שולבו להיטיו הידועים, הועלו על הבמות. במהלך הופעותיו הרבות, אלפי נערות ונשים צועקות וצורחות קפצו על בראנט, והיו גם כאלה רבות שהתעלפו. גם אם היה מוקף סביבו במספר שומרי ראש מטורזנים, יש לציין כי גם לאחר ההופעות, מעריצות היסטריות היו מקיפות את ריכבו, כשניסו את מזלן למשוך בבגדיו או לקחת משערותיו, אך תמיד עשו זאת ללא הצלחה.
בעוד הוא מחלים מניסיון ההתאבדות הוא הקליט שיר נוסף שהפך ללהיט ולשלאגר אדיר – "Dis Lui" ("אמור לה"). בראנט המשיך להופיע ולהקליט אך מצבו הנפשי הידרדר, 5 חודשים לאחר ניסיון ההתאבדות שלו ב־25.4.1975 אירע האסון, כשהוא רק בן 28, שם ברנט קץ לחייו בקפיצה ממרפסת ביתו שבקומה השישית ברחוב "ארלנג'ר" 6 שברובע ה־16 בפריז, שבצרפת. מייק בראנט הובא למנוחת עולמים ב-7.5.1975 כשקהל של אלפי אנשים הגיע ללוות אותו בדרכו האחרונה בבית העלמין חוף הכרמל בחיפה, בתוך כך יש לציין כי עד עצם היום הזה ביום השנה לזיכרו קיברו הפך לאתר עלייה לרגל למעריצים רבים מהארץ ומהעולם. גם היום, לאחר 48 שנים, נשארנו עם הסוד הגדול של מותו השותק ועם הגעגועים למייק בראנט, שלא חלפו עם השנים, אלא רק הלכו גברו והתעצמו.
בתחילת שנת 2020, החליטה ועדת השמות בעיר בחיפה, להנציח את זיכרו של הזמר מייק בראנט, בקריאת רחוב "שד' מייק בראנט" על שמו. ואכן בחודש אוגוסט 2020 נחנך הרחוב, בדיוק מטרים ספורים בסמיכות לבית בו גרו הוריו של בראנט, ברחוב הפרטיזנים 8 שבשכונת קריית אליעזר, בחיפה. אכן כן, גם היום, 48 שנה לאחר מותו הטראגי של מייק בראנט, עדיין הוא איש שרבים בעולם מעריצים אותו ואת שיריו ודואגים לשמר את זיכרו בכל דרך שניתן לעשות זאת.
אחת מהמעריצות הוותיקות והידועות של מייק בראנט בישראל שליוותה את האורחים הרבים שהגיעו השבוע מחו"ל היא הגב' מרסל יצחקי-אוחיון, בת 67, מתגוררת בטירת הכרמל. עשרות שנים ולמעשה עד היום היא מחוברת למועדון קהילת המעריצים וה"פורום של מייק בראנט" בישראל, כיום ברשתות החברתיות.
בראיון מרגש לכתב החדשות של "חי פה" אמרה הגב' אוחיון-יצחקי:
"הייתי אז ילדה קטנה בת 13, אפשר להגיד שאני חיה ונושמת את מייק בראנט כבר מעל 50 שנה. הארכיון הפרטי שלי מלא והזיכרונות שלי ממייק בראנט עמוסים ומלאים אצלי בבית. יש לי מאות תמונות, כתבות וגיזרי עיתונים רבים ששמרתי מאותה תקופה נוסטלגית וכמובן גם עשרות תקליטים ודיסקים מקוריים של מייק של אז, כולל אוספים שונים שיצאו בצרפת גם בשנה האחרונה. הייתי בהרבה הופעות שלו כשהופיע בארץ. אני יכולה להגיד שאם כל כך הרבה אנשים ומעריצים של מייק מגיעים לבית העלמין כאן בחיפה היום גם אם כבר חלפו להם 48 שנה, זה רק מוכיח כמה כולם אהבו אותו כל כך ולא שכחו אותו לכולם, וככל הנראה גם לא ישכחו".
עוד הוסיפה ואמרה בדבריה המרגשים, מרסל אוחיון-יצחקי: "רבים טוענים כי הם אלה שגילו את הזמר מייק בראנט, אך למען האמת, את מייק לא היה צריך לגלות בכלל. הוא פשוט נולד זמר. בראנט היה הנציג הכי מפורסם של מדינת ישראל והיה השגריר הכי טוב של ישראל וכמובן גם של העיר חיפה בה גדל. המעריצים נפגשים בבית העלמין עד היום ביום האזכרה השנתי לזיכרו, וגם מעבר לזה".
מייק בראנט, הנער החיפאי שהפך לאליל ההמונים שם קץ לחייו והוא רק בן 28, אכן היה מייק ברנט אגדה בחייו ואגדה גם במותו, זאת האגדה שלא נגמרת גם אם חלפו להן 48 שנה. יהיה זיכרו של מייק בראנט ברוך !
מתנגד לדעות המשמיצות לגבי שירתו אני מידי שידי בערב ושבת אחהצ הייתי מוציא ממיטב כבפי להכנס למלון הירקון להאזין ללקולו הנפלא וחיקוייו הנהדרים עם להקת נערי החצר הנפלאה גם הייתי בערב הפרידה שלו מהופעותיו בארץ יהי זכרו ברוך
מייק בראנט היה זמר אדיר עם קול אדיר הצליח בגדול בעולם אבל עם כל זה המעריצות מגזימות שהם עושים את כל הפסטיבל הזה סביבו מייק בראנט הוא בסך הכל כל חייו חי בצרפת ולא רצה לגור בארץ, הקריירה שלו בכלל הייתה בצרפת אני לא מבינה מה פתאום עושים רחוב על שמו די עם הפסטיבל הזה
היה לי חבר קרוב וכה יקר וכה מוכשר שהלך לעולמו בטרם עת, ששמו מייק (משה) ברנט ז"ל.
כמות הסיפורים שמהלכים אודותיו ואודות חייו אינם מעטים, וכל מי שחושב שהוא הכיר את מייק ויכול להוציא סיפור כלשהו, הרי שבכך אין כל בעיה, אך השאלה שמתבקשת היא, באם ישנו בסיס כלשהו לסיפוריהם, ותגובתי לכך שרבים מהסיפורים שהתהלכו ונכתבו אודות מייק אינם עומדיםאל מול המציאות, משום שהחברות שלי ושל מייק לא התחילה מרגע עלייתו ככוכב, שאלא שהכל החל מאותם רגעים שמייק ואני התחלנו כחבריםעוד משנת 64/65 ! וחלק נכבד ביותר מסיפור חייו עדיין נמצאים אצלי, משום שאני הייתי החבר היחיד שממנו הוא הצליח לעלות לצמרת עוד מאותה תקופת הנפל במועדון "כליף" שבו הופעתי עם להקתי "נערי החצר" ולאחר מכן באותה תקוםה שבה הופעתי עם להקתי במלון דן תל אביב, משם מייק קיבל ממש ממני את המתנה היפה בחייו שממנה הוא לא חזר אלינו ! זה עשרות שנים שאתה חסר לי.
ניתן לקרוא את הסיפור האמיתי אודות תחילת החברות בימינו ובהמשך התחלת הטיפוס אל עבר ההצלחה ככוכב של ממש.
ברצוני לציין במיוחד את פועלי למען הנצחתו של מייק ברנט בקריאה שדרה על שמו אותה יזמתי בקרית אליעזר שבחיפה, ועל כך זכיתי לקהל מראשת העיר עינת קליש תעודת הוקרה על יוזמתי הברוכה.
צודק מאיר. היה זמר עם קול אדיר בלי קשר לחיצוניות שלו.
אני צעירה בשנה ממייק, והייתי ב'רונדו' בהופעות שלו.
היה מסתובב ברחובות הדר – רח' הנביאים רח' הרצל, והיה בחור רגיש ומרגש.
יהי זכרו ברוך.
אמן 🙏 כל יודעי הדבר והמבקרים המקצוענים מעלה לא שמעו על אוקטבות …. וכיום בעולם יש פחות מעשרים זמרים עם 4 אוקטבות… תני להם להנות מטיפשותם! יהיה זכרו ברוך ונשמתו צרורה בצרור החיים לנצח אמן 🙏
מחילה אבל לא יעזור לך, אנחנו לא נתרגש.
צה"ל לא מגייס אנשים עם בעיות בריאותיות, מתוך אי לקיחת אחריות על מצב בו עשויה להיות החמרה במחלה.
זו הסיבה בלבד!
ודרך אגב, אם אתה מדבר על אביב גפן עם הקמת שלו, אינך יודע דבר חוץ מלהשמיץ.
אביב עבר ניתוח של השתלת מוטות הרינגטון בגלל העקמת.
מציעה לך לכתוב 'מוטות הרינגטון' בגוגל ולקרוא על זה.
צה"ל לא גייס אותו, כמו שלא גייס אותי, בגלל אותה מחלה.
עברתי 4 ניתוחים קשים בבי"ח הדסה בירושלים. הייתי בגיהנום וחזרתי ממנו.
לידיעתך, שנה לא התקלחתי מתחת לברז, בגלל שהייתי בגבס.
של נעליך לפני שאתה מלכלך בכל כתבה.
מה אתה תרמת ליקום? אה נזכרתי, טינוף ולכלוך בכל מקום.
צודקת במאה אחוז 👏👏👏
עם מוטות והשתלות הבחור מופיע על במות אלפי פעם מאז שהשתמט מגיוס
שמענו כבר את התירוצים על צהל לא גייס אותו. יכל להתנדב. יכל לעשות שירות לאומי 3 שנים.
בחר לקדם את הקריירה בזמן שאחרים סיכנו את חייהם ועוד הוא ומשפחתו הכפישו אותם ושרו נגדם.
הכי כיף לשיר שירי שלום ואחווה שמישהו אחר מסכן את עצמו לתפוס מחבלים שהשלום אמיצים של אוסלו הביא לכאן
אייל, אתה בושה אחת גדולה. די עם הארס שאתה זורע בכל כתבה.
המציאות לא נעימה אבל זו המציאות בין אם את חושבת שזה ארס או נפלא, אני כותב את האמת שלי.
לכן מה את מגדירה אותה לא רלוונטי ואת גם עושה הכללות.
מייק ברנט השתחרר משירות צבאי בגלל ניתוח בקיבה אבל יכל להופיע בלי סוף במאמץ פיזי הרבה יותר גבוה מלמשל להיות חייל שמשרת במפקדה או בעורף. מזכיר לי את השקרים של אביב גפן על העקמת כשאלפי חיילים שירתו ומשרתים עם עקמת חמורה בעוד הוא יכול בגיל 50 לתת שעות על הבמה ונעלמה העקמת..
בעוד למאות חיילים שנתנו את נפשם למדינה יש בקושי אנדרטה, עושים מהמייק ברנט הזה רחוב אנדרטאות ופסטיבלים שלמים.
המדינה הזו איבדה את הבושה בנקודה בה החלה להעריץ כל ישראלי שמצליח במשהו בעולם במקום את הישראלים שנתנו חייהם למעננו כאן. המסר הוא שאם אתם מצליחים בישראל אתם לא שווים כלום. אם הקמתם מפעל גדול שהעסיק מאות עולים וקידם את כלכלת חיפה וישראל לא ינציחו אתכם, אבל אם הוצאתם כמה תקליטים בצרפת אז אתם גיבורי העיר. בושה.
ינוח על משכבו בשלום אבל אינני מסוגלת להבין את הטררם סביבו. אני חיפאית ילידת 1943 וזוכרת אותו מצויין. חתיך משגע עם כריזמה מכאן ועד להודעה חדשה אבל קול בינוני+ ותו לא!!! לצרפתים זה דיבר והוא נסק. קריאת רחוב על שמו זה טירוף מוחלט לדעתי. לא עשה כלום למען העיר ואינו זכאי לכבוד. יהי זכרו ברוך.
אשה זקנה ומסכנה
אין לך מושג במוזיקה ואני בטוח שאת עוד נזק לאנושות
נא לטפל
בואו נהיה כנים עם עצמנו :
זמר גדול הוא לא היה. חתיך לאללה – משכמו ומעלה.
לולא הופעתו המצודדת, אני לא בטוחה שהיה זוכה לכזו תהילת עולם.
היה זמר עם קול אדיר ידע לשלב טונים גבוהים ונמוכים , מומחים לשירה מודים בכך , את טועה בגדול אבל זו זכותך !
מה ההסמכה שלך יקירתי?
בואי נהיה שפויים ונצמד לעובדות – הישראלי המצליח ביותר שגרף עשרות פרסים והפך לאחד הזמרים הטובים ביותר בצרפת.
"בואו ניצמד לעובדות – הישראלי המצליח ביותר"
i can't