תושבי חיפה מוזמנים לחגוג את תפילות ראש השנה באווירה פתוחה ושמחה באולמי אורנים • בית הכנסת הפתוח – גם בראש השנה
זמני התפילות
- ערב חג ראש השנה: בשעה 18:00 בערב.
- בוקר החג: בשעה 8:30 בבוקר.
- תקיעות השופר: בימים שני ושלישי 10:00.
- מעמד תשליך: ביום שני 30/9 בשעה 18:15.
- במקום יהיו כיפות מחזורים וטליתות לציבור.
- הכניסה חופשית, חג שמח!
חודש החגים – למה כל כך הרבה חגים באותו החודש?
לעתים נדמה לנו כי חודש תשרי הוא חג ללא עבודה. רק חגים וחופשים. ארוחות ובילויים.
זה הזמן לצלול לעומקם של דברים, ללמוד קצת מתורת הנסתר של החגים ולטפס בשלבי הסולם אל מרומי הנפש.
מדוע ראש השנה נחגג דווקא עכשיו?
ראש השנה הוא היום בו נברא אדם הראשון. ביום השישי לבריאת העולם נברא האדם, ומכיון שהוא תכלית הבריאה, מתחילים בו את השנה, כבר 5780 פעמים.
מה בעצם חוגגים? בתהליך נאמר כי ביום השישי לאחר ברוא האדם – כאשר ראה את כל החיות הבהמות ושאר היצורים אמר "בואו נשתחווה ונכרעה, נכרעה לפני ה' עושנו". כלומר ביחד איתם המליכו את ה' למלך העולם, שהרי מלכות המלך תלויה בקבלת העם..
וכך בכל שנה אנחנו אומרים ומבקשים 'מלוך על העולם בכבודך', מבקשים שירצה למלוך עלינו לשנה נוספת וייתן לנו שנה טובה ומבורכת.
והשופר? כולם רגילים לומר שהשופר פותח שערי שמים. לא הרבה יודעים שיש סיבות רבות לתקיעת השופר. רבי סעדיה גאון (שאגב, רחוב בקריית שפרינצק קרוי על שמו) מנה עשרה טעמים לתקיעת השופר, ומהם:'עורו ישנים משנתיכם' קול השופר מזכיר לנו לחזור בתשובה,'לזכור עקדת יצחק' – כאשר אברהם רצה לשחוט את יצחק בנו ובמקומו הקריב איל (כבש). להזכיר את זכות העקדה אנו תוקעים בקרו של איל.
ומה עם הסליחות?
כהכנה לשנה הטובה כמובן ראוי לבקש סליחה על המעשים הפחות טובים שנעשו בשנה החולפת, וכמובן להחליט שבשנה הבאה נהיה טובים יותר.
בראש השנה נפתחים בשמים ספרי הצדיקים, הבינוניים והרשעים ובאמצעות התפילה והבקשה נכתב ונחתם בע"ה בספרו של הצדיקים.
לכן נוהגים בארוחת ערב החג לאכול דברים המסמנים את השנה הטובה כמו תפוח בדבש וראש של בשר או דג 'שנהיה לראש ולא לזנב'.
אז מה בעצם קורה ביום כיפורים?
לאחר מתן תורה, עלה משה להביא את לוחות הברית מן השמים ושהה בהר ארבעים יום. בשבעה עשר בתמוז ירד עם הלוחות, אך כשראה את העם עובדים לעגל הזהב, שבר את הלוחות. למחרת הוא עלה לארבעים יום נוספים לבקש סליחה וכשלא נענה עלה שוב בראש חודש אלול וירד ביום הכיפורים כשבידיו לוחות השניות, לאחר שאמר לו אלוקים "סלחתי כדבריך".
מאז נקבע יום זה יום הכיפורים ליום סליחה ומחילה וארבעים הימים שבין ראש השנה לכיפור נקראים 'ימי הרחמים והסליחות' על שם ארבעים ימי התפילה של משה. ביום הכיפורים נחתמים לחיים טובים כל אלו שבראש השנה היו על כף המאזנים ולא נחתמו. בסיום הצום נהוג לתקוע בשופר לרמז על סיומם של הימים הנוראים.
כבר בצאת הצום מתחילים בבניית הסוכה, שהיא זכר לענני הכבוד בהם ישבנו ביציאת מצרים. חג הסוכות מסמל את האחדות השלימה כאשר 'ראויים כל ישראל ליישב בסוכה אחת' וכמו כן, בנטילת ארבעת המינים אתרוג – פרי שגודל במשך כל השנה על העץ ובעצם 'מתמודד' עם כל עונות השנה.
לולב – עלי עץ הדקל כאשר הם 'כפותים' ומחוברים ביחד ואילו כאשר הם פרודים הלולב פסול.
הדס – העלים שבו גדלים ביחד ובאחווה אחד על גבי השני וגם הערבות נקראים 'אחוונא'. זאת אומרת שהם גדלים בקבוצות ובאחווה. לא רק זה אלא גם קיום המצווה של ארבעת המינים הוא דווקא כשהם מחוברים יחד עד ש'מנענעים אותם'.
חג שמחת תורה
לסיומו של חודש החגים, מגיע חג שמחת תורה. יום אחד יחיד בו אנו רוקדים עם התורה כאשר היא סגורה ועטופה כדי להראות שכולנו שווים, גם מי שיודע וקורא בה וגם מי שלא.
שנזכה להיות יחד בכל החודשים ובכל השנה ואת הכוח לכך נקבל בחודש החגים שנקרא 'חודש השביעי' גם בשי"ן שמאלית על שם שהוא 'שבע' בחגים…
כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה לכל בית ישראל!