דיכאון חגיגי | לקראת החגים עולה מספר הפניות למרפאות בריאות הנפש וחלה החמרה במצבם הרגשי של מטופלים

לקראת החגים עולה מספר הפניות למרפאות בריאות הנפש של אנשים שנקלעים למצוקה נפשית לקראת חודש החגים הצפוי. בנוסף חלה החמרה במצבם הרגשי של מטופלים, בשל חרדות ולחצים הקשורים בחג ובחופשה הממושכת. כך אומרת ד”ר טטיאנה זלוז’ין, מנהלת שירות בריאות הנפש של כללית במחוז חיפה וגליל מערבי במאמר אותו כתבה לקראת החגים.

השנה החרדה גוברת כי החגים סמוכים לסוף השבוע

לדברי זלוז’ין, אנו מכירים תופעה בה בחגים חלה עליה בפניות של אנשים לקבלת סיוע נפשי, על רקע החופשות הממושכות. השנה החרדה גוברת כי החגים סמוכים לסוף השבוע. עבור חלקינו זו הזדמנות משמחת ליהנות מחופש, לצאת לנופש. אך מי שהיחסים במשפחה אינם נוחים לו, 
אנשים בודדים או מי שמטופל בילד חריג ששב לבית במקום לשהות במסגרת הרגילה, עתיד להתמודד עם אתגר לא פשוט ברצף ימי סוף השבוע והחג והדבר מציף חרדות רבות. בעקבות הרפורמה בבריאות הנפש גברה המודעות לנושא והונגש השירות במסגרת המערך המורחב שהפעילה כללית במחוז.

לכאורה, מסבירה ד”ר ז’לוזי’ן, חופשות וחגים הינם תקופה שמחה ואופטימית, אך יש להן גם היבטים בעייתיים עבור חלקים גדולים מהאוכלוסייה. במימד החיובי, החג הממושך הוא הזדמנות לנוח מהעבודה, לקיים מפגשים של המשפחה המורחבת, לבלות עם המשפחה או עם החברים, לטייל בארץ ובעולם, לשכוח מצרות ומחובות היומיום. אולם, למי שמסגרות החיים השונות אינן קלות עבורו או אינן מנוהלות כפי שצריך, הרי שאותם יתרונות עלולים להפוך לקשיים. כך למשל, יציאה לחופש היא בעייתית עבור כל מי שהעבודה משמשת עבורו מפלט מקשיים בתחומים אחרים. יציאה לחופש מעמתת את כולנו עם התחום החברתי והמשפחתי, כך שעבור אנשים שחיי הזוגיות או המשפחה שלהם אינם מספיק מסודרים, עלול למצוא עצמו במפגש עם החלק הלא נעים, כמעט בלית ברירה.

השאלה הישראלית כל כך: “אצל מי את/ה בחג? מחמירה את תחושת הבדידות

בנוסף, מדובר בחג מאד משפחתי וחברתי וזה טוב עבור מי שיש לו מערכת תומכת כזו. אך אנשים אשר איבדו לאחרונה בן משפחה קרוב ירגישו בחסרונו בצורה הרבה יותר בולטת בחג, כאשר המשפחה מכונסת. במקרים בהם בן המשפחה שהלך לעולמו היה דמות דומיננטית במשפחה הרחבה, הרי שכל המפגש המשפחתי עלול להתערער או לא להתקיים עקב היעדר המנהיגות המשפחתית לה הורגלו. הבעיה כאובה גם עבור אנשים עריריים, מי שאין להם משפחה או חוג מכרים ועל כן מתקשים להשיב לשאלה הישראלית כל כך: “אצל מי את/ה בחג? “אז תחושת הבדידות רק מחמירה. כמו כן, גוברים חיכוכים משפחתיים על רקע המחלוקת היכן לקיים את ליל הסדר וארוחות החג. בעידן שלנו, כאשר יש יותר ויותר גרושים ומשפחות מורכבות מנשואים שניים, מתחדדות עוד יותר המחלוקות עם מי והיכן יציינו הילדים את החג.

קבוצה נוספת שנתקלת בתקופה זו בקשיים רבים, הם מטפלים עיקריים בבן משפחה חולה כמו ילדים אוטיסטים או מאותגרים שכלית או נפשית, הורים סיעודיים או חולי אלצהיימר. מסגרות הטיפול אינן פועלות, בן המשפחה חסר הישע שוהה בבית ובהתאם נדרשת התארגנות לקלוט אותו ולטפל בו לאורך ימים רבים. כאמור, השנה התמודדות זו בחג הינה ברצף לאותו מצב חופשה הארוכה בקיץ והנטל כבד במיוחד. אלה הם רק חלק מהמצבים שעלולים להעיק ולהציף חרדות.

אנשים מבוגרים שבנו לעצמם שיגרת חוגים והתנדבויות מוצאים עצמם  לאורך תקופה ארוכה ללא מסגרות וחברה ועל כן חשים אבודים, בעיקר אם התאלמנו  או אין להם מסגרת חברתית תומכת.

אפילו היבט חיובי של יציאה לחופשה עלול לחשוף אותנו לבעיות שאיננו מודעים להן בימים שבשיגרה. לא כולנו יודעים להתמודד עם חופש, חוסר מעש ומסגרות. גם כאשר יוצאים ביחד לחופשה משפחתית, נוצר מפגש בין בני המשפחה במקום ובכמות שלא קיימים במשך שיגרת השנה. כך למשל, עלולים הורים העסוקים כרגיל בקריירה למצוא עצמם מתעמתים עם קשיים של בת בגיל ההתבגרות, להם לא נחשפו בשגרת היומיום. בני זוג שיחסיהם אינם במיטבם ומצליחים לנהל אותם על מי מנוחות בשיגרה, מתעמתים ישירות עם הקשיים כשהם נמצאים שעות רבות ביחד ואין תרוצים של עבודה אליה ניתן להימלט.

קשיים וקונפליקטים כלכליים עלולים להתחדד בשל ההוצאות הרבות הכרוכות בימי חופשה

קשיים וקונפליקטים כלכליים גם הם עלולים להתחדד בשל ההוצאות הרבות הכרוכות בימי חופשה, ברכישת מזון ומתנות לחג. בקשר לבחירת סוג ואופי החופשה נאלץ ההורה לעיתים להסביר לילד הדורשני מדוע כולם נוסעים לחו”ל ואנחנו לא. או למה אנחנו רק באי סמוך ואילו החבר בטיול יקר בארצות הברית. בתקופתנו כשחברה מאד תחרותית וכל חופשה מונצחת בפייסבוק ובאינסטגם, הקושי גדול עוד יותר.  שאלה מסוג זה עלולה לעורר את הצורך לדון עם הילדים על עצם קיומו של אילוץ כלכלי שבמשפחה, שנשאר רדום למדי בתקופות השגרה ובא לידי ביטוי מוקצן בחופשת הקיץ ובחגים.

לחצים נפשיים מסוג זה, מציינת ד”ר ז’לוזי’ין מכללית, עלולים לבוא לידי ביטוי בצורות שונות ומשונות. בחלקן יתקל רופא המשפחה אליו יפנה המטופל עם תלונה ישירה על דכדוך וחרדה או שהדבר יתבטא בעקיפין בתלונות על כאבי בטן וראש, לחץ בחזה, עליה בלחץ הדם ועוד. במקרים היותר קיצוניים, או כשיש כבר תחלואת נפש מטופלת ומאוזנת בשגרה, היא תוחמר והפנייה הינה למרפאה לבריאות הנפש.

הקשיים מתבטאים לעתים גם במערכות יחסים בין בני המשפחה, בזוגיות, בתפקוד מיני, בעימותים בעבודה מול הכפיפים או מול המנהלים. אלו הן תופעות של הפנייה בלתי מודעת של כעסים או תסכולים כלפי הגורמים הלא נכונים וביטוי עקיף לחרדה קשה שמתעוררת אצל רבים ואין לגיטימציה חברתית להביאה לידי ביטוי. על כן, חשוב שהצוותים הרפואיים, גם במרפאות ראשוניות, יהיו ערים לאפשרות שמדובר בביטוי גופני או התנהגותי של  מצוקה נפשית.

צוותי כללית מודעים לתופעה ונערכו לסייע לפונים הרבים שכבר החלו לפנות בשל מצוקות המתעוררות לקראת החג. מניסיוננו, מציינים בכללית,  גל שני מופיע, לאחר החג, בעקבות קונפליקטים וקשיים שמקבלים בולטות במהלך החופשה.

טיפים שיעזרו לכם לצלוח את חודש החגים בשלום:

  • תכנון החג מראש.
  • לעשות קניות לפני שמתחיל לחץ בחנויות.
  • לבקש עזרה מבני המשפחה.
  • לא להישאר לבד בחג (לאנשים בודדים).
  • אנשים עם משפחה גדולה – למצוא זמן להיות קצת לבד ולנוח.
  • לשתף אחרים ברגשות ולשמוע מהם במקרים של אבל משותף, לתת לגיטימציה לרגשות ולנרמל אותם.
  • אם יש צורך אל תהססו להעזר גם בטיפול תרופתי, בהתאם להמלצת הרופא

                            

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.