בשנים האחרונות מתקבלים דיווחים מפי אזרחים ודייגים על דגים וחסרי חוליות שונים שמעולם לא ראו. דיווחים כאלו מתקבלים כמעט פעמיים בשבוע, תופעה זו מכונה בשם הגירה לספסית על שם המהנדס הצרפתי דה לספס שחפר את תעלת סואץ בשנת 1896.
פתיחת התעלה הקלה על ספינות אספקה ובכלל וקצרה משמעותית את זמן ההגעה לאוקיינוס ההודי לאפריקה, אסיה ואוסטרליה, אך עם הנוחות שהסבה נחת לבני האדם, נפתחה גם "תיבת פנדורה" כלומר: מינים רבים של בעלי חיים שוכני האוקיינוס ההודי, שעד אז יכלו לעבור רק במי הנטל של ספינות, החלו לעבור בקלות דרך תעלת סואץ החדשה.
עם עבור הזמן, נוספו עוד ועוד מינים לים התיכון וגרם נזק אדיר לדגה ולכל שרשרת המזון. חלק מהיצורים אינם ראויים למאכל אדם וחלקם גם ארסיים. בעלי חיים אלו החלו בפלישה איטית לא נראית כמעט, שבמשך השנים התגברה. עם התפתחות היכולת הטכנולוגית והתפתחות נושא הצלילה, צוללים מדווחים על התקלות בדגים ומיני בעלי חיים חדשים שלא נראו עד כה בחופי הים התיכון של ישראל ואף מספקים צילומים.
האורחת הראשונה שלנו היא מדוזת החוטית הנודדת שממררת את חופשת הקיץ לעם ישראל בכל קיץ ודחקה מיני מדוזות מקומיות הצידה. בעקבות החוטית הגיעו מדוזות רבות נוספות שאינן צורבות, קוטילוריזה ,פילוריזה ועוד.
הגיעו דפדופים ים סופיים שרק השבוע צילמתי בשקמונה, טורפני פוטה. מחבטן ספירים אילתי, סיכן הודי שכבר נמצא שנים רבות בארץ.
גם דג השפמית הארסית המכונה דג "נסראללה". שאותו צילמתי לראשונה בחוף הסוסים בעכו, עוקצת, פגיעתה רעה, וכואבת מאוד. כמו כן, דג הנפוחית שפלש לישראל והשמיד כל חלקה טובה, עקיצתה מסוכנת וזו הסיבה שהדייגים חותכים את חוט הדיג עם לכידתו.
כידוע הטבע שומר על האיזון, ולכן אין סיבה לדאגה יתרה. בילוי נעים.
