מאת ד"ר עודד סושרד
הכותב איש חינוך, חבר מועצת העיר חיפה לשעבר
שתי הפגנות ידעה עירנו בתקופה האחרונה: באחת, מחו ערבים ויהודים שמאלנים כנגד תוכנית פראוור, ובשניה, הביעו תושבי חיפה תמיכה במדינת ישראל, ומחו נגד הפגנה הקודמת.
בראשונה הונפו בדים בצבעי אדום-לבן-ירוק-שחור, ובשניה דגלי כחול-לבן.
בראשונה היו התפרעויות וחסימת כבישים, והשניה התנהלה בסדר מופתי, על המדרכה בלבד.
בראשונה נשמעו קריאות הסתה נגד המדינה, ובשניה – שירת "עם ישראל חי" ו"לחיי העם הזה".
וכן – היו גם מי שצעקו "מוות לערבים".
תמיד ישנם.
"לא עזבתם מייד את המקום!" טוענים לעברי צדקני השמאל, "מכאן שאתם תומכים בתוכן הדברים!".
טענה מוזרה. הרי גם כשצעדנו ביחד במחאה להורדת יוקר המחיה, ונשמעו סיסמאות כמו "כסף לשכונות ולא להתנחלויות", גם אז לא עזבתי. אז מה? זה אומר שאני בעד ייבוש ההתיישבות היהודית ביו"ש? מי שקצת מכיר אותי, יודע בבירור את התשובה. אבל רגע, כשצעקתם את הסיסמא הזאת, אנחנו צעקנו "כסף לשכונות וגם להתנחלויות" (בדר"כ אנחנו לא משתמש במילה הזאת, אבל רצינו לשמור על המקצב). שמאלנים יקרים, לא זכור לי שעזבתם את ההפגנה, יא אימפריאליסטים תומכי התנחלויות שכמותכם… תיזהרו שלא יעיפו אתכם מחד"ש!
במחשבה נוספת – עליתי כאן על משהו גאוני! אפשר לחסוך עשרות מיליונים מתקציב המדינה ע"י ביטול ההצטיידות בכל האמצעים המשוכללים לפיזור הפגנות, ולשגר במקום זאת כמה צעקנים-שמנגד לכל הפגנה. הרי לפי השיטה החד"שה, כולם אמורים להתפזר, כדי לא להיחשד חלילה בתמיכה באותם דברי בלע!
אז מה עושים? אוהבים את הארץ שלנו, בונים אותה, שומרים עליה, ומחנכים בה את ילדינו לאהבת מולדת ולאהבת האדם. כבר כתב זאב ז'בוטינסקי בשירו המפורסם: "שם ירווה לו משפע ועושר, בן-ערב בן-נצרת ובני, כי דגלי דגל טוהר ויושר, יטהר שתי גדות ירדני". אז נכון שעבר הירדן המזרחי נלקח מאיתנו, אבל כאן – בחלקת האלוהים הקטנה שלנו ממערב לירדן, ובחלקה החיפאית בפרט, נמשיך לפעול ביחד, בשיתוף פעולה, בטוהר וביושר, עם כל בני כל הדתות, הרואים בדגל הכחול-לבן את דגלם.
[bs-thumbnail-listing-2 columns="4" title="דו קיום בחיפה" tag="36" count="4" pagination-show-label="0" pagination-slides-count="3" slider-animation-speed="750" slider-autoplay="1" slider-speed="3000" bs-show-desktop="1" bs-show-tablet="1" bs-show-phone="1" paginate="slider"]
