זוכרים את שמונת ההרוגים במוסך הרכבת במלחמת לבנון השניה • יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה בחיפה

כ-13 שנה עברו מאז הטיל הקטלני שהביא למותם של 8 עובדי מוסך הרכבת בתחילת מלחמת לבנון השניה. גם המשפחות וגם הרכבת עסוקים מאז בהנצחתם.

ביום שלישי בערב יתחיל יתחיל יום הזיכרון לחללי צה"ל ולנפגעי פעולות האיבה. בין החללים גם 8 ההרוגים, שמצאו את מותם, בהתקפת טילים, ביולי 2006, במוסך של הרכבת בתחנת השמונה (שנקרא על שמם לאחר מותם). מלחמת לבנון השנייה, נמשכה 40 יום ובה נהרגו מעל 100 חיילי צה"ל. ביום ראשון בבוקר, 16/07/2006, ארבעה ימים לאחר שפרצה המלחמה, הגיעו עובדי המוסך על מנת לאפשר שיגרה לנוסעי הרכבת, אבל טיל שנפל על גג מוסך הקרונות, פגע וחדר אותו הביא למותם הטרגי. ראש הנפץ של הטיל הכיל אלפי כדוריות ברזל, וכתוצאה מכך לצד ההרוגים היו גם פצועים קשה, שטופלו בבית חולים רמב"ם הסמוך.

לאורך שנים, שומרת הנהלת הרכבת על קשר עם משפחות ההרוגים ועסוקה בהנצחתם:
"מאז המלחמה יש בכניסה למוסך אנדרטה לזכר שמונת ההרוגים", אומרת אימו של שלומי מנסורה ז"ל, נאווה, "הרבה פעמים משפחות של אזרחים, שנהרגים, מרגישים שאין להם כתובת לפנות אליה מאחר שאין מאחורי הרצח יחידה צבאית, אבל אנחנו מעולם לא הרגשנו ככה. בנר ראשון של חנוכה נערך מרוץ הלפיד לזכרם של הבנים. לאורך השנים התחילו לעבוד במוסך עוד ועוד עובדים חדשים, שלא הכירו את העובדים שנהרגו, בכל זאת עברו כמעט 13 שנה מאז המלחמה, ולכן מנהל המוסך מאור ששון אמר לי במרוץ הלפיד האחרון בדצמבר, שהוא מתכוון לתלות תמונות של כל אחד מהנופלים ליד האנדרטה בכניסה למוסך. בחודש מרץ הגענו המשפחות ועובדי הרכבת על מנת לעשות טקס לזכרם ולהקריא דברים לזכרם של הנופלים ולראות לראשונה את התמונות. בתור נציגת המשפחות הודיתי למר שושן על היוזמה המבורכת להנצחת הנופלים ולעובדים המסורים של המוסך, אשר מקפידים להשתתף בכל טקסי המשפחות השכולות ונענים לכל פנייה שלנו. יש אנשים נפלאים, מאוד מסורים ואיכותיים במוסך הרכבת אשר נותנים את נשמתם לעבודה. ההרגשה שלא שוכחים את הילדים שלנו היא מאוד משמעותית עבורנו".

שלומי מנסורה ז"ל

שלומי מנסורה ז"ל היה בן 35 כשנהרג, עת שבא לעבוד במוסך. הוא היה הנדסאי חשמל ואבא לשני ילדים. מנסורה התכוון להמשיך את לימודיו והוא היה הכתובת הקבועה לכל אחד, שהיה זקוק לעזרה, לא משנה אם הוא היה חבר או קרוב משפחה. למנסורה יש שתי אחיות, וכשאחותו הצעירה השתחררה משירותה הצבאי, הוא רכש עבורה רכב, וכל פעם שמשהו היה מתקלקל באוטו הוא היה ממהר לקחת אותו למוסך ולהחזיר לה אותו מתוקן. הנתינה הייתה מאוד מרכזית עבורו, ומאז שהתנדב למשמר האזרחי בכיתה י' כחלק מהמחוייבות האישית שלו, הוא המשיך במשך 20 שנה להתנדב במשמר האזרחי.

דוד פלדמן ז"ל

דוד נהרג ימים אחדים לפני יום הולדתו ה-28. הוא נולד בריגה בירת לטביה ועלה לארץ עוד לפני שמלאה לו שנה. הוא למד בתיכון רודמן בקריית ים וקיבל תעודת חשמל ומכניקה. בתום שירות קרבי בנח"ל הוסמך דוד כהנדסאי חשמל במכללת הגליל המערבי והמשיך ללימודי הנדסת חשמל במכללת אריאל. הוא היה אוהד מסור של מכבי חיפה ונכח ברבים מהמשחקים. זמן קצר לפני מותו החליטו הוא וחברתו כרמית להינשא וכבר החלו לתכנן את החתונה.

דניס לפידוס ז"ל

דניס נהרג בגיל 24. הוא נולד במינסק ברוסיה הלבנה ועלה ארצה בגיל 11. דניס סיים את לימודיו בבית הספר הטכני של חיל האוויר כהנדסאי מכניקה. הוא הועסק ברכבת כמכונאי קרונועים והיה חדור מוטיבציה, חריצות ומסירות. דניס היה קשור מאוד להוריו ולמשפחתו הרחבה. אלכס, אחיו של דניס, קרא לבתו, שנולדה חודשים ספורים לאחר מותו, דנה, על שם דודה.

ניסים אלהרר ז"ל

ניסים היה בן 42 במותו. הוא היה נשוי ואב מסור ל-3. אדם שמח ומאושר. הוא היה חניך בתנועת הנוער המחנות העולים. הוא המשיך עם התנועה לגרעין הנחל. בצבא שירת דניס בנח"ל והיה צנחן בחטיבה 35 (חטיבת הצנחנים). הוא סיים כהנדסאי מכונות את מכללת אורט ביאליק והועסק ברכבת כטכנאי קרונועים.

שמואל בן שמעון ז"ל

שמואל היה בן 41 במותו. הוא בוגר בית הספר בסמ"ת, בו סיים בהצלחה מגמת טכנאות רכב. שירת בשיריון והמשיך לשירות קבע עד שנת 1988. לאחר שחרורו, הוסמך כהנדסאי תעשייה וניהול. התחיל לעבוד בשנת 1996 ברכבת כמכונאי ואחראי צוות קרונועים במוסך. שמוליק ז"ל היה נשוי ואב לשני בנים. ביום האסון הגיע למוסך לאחר חופשה, שלקח לרגל לידת בנו והביא מטעמים לחבריו לעבודה.

עשהאל דמתי ז"ל

בן 39 היה עשהאל במותו. הא גדל בכרמיאל, סיים את בית הספר הטכני של חיל האוויר בחיפה, במגמת מכונאי מטוסים. בשנת 2000 התחיל לעבוד ברכבת ישראל והועסק כטכנאי קרונועים במוסך בחיפה. היה לו קשר הדוק עם הוריו עום אחייניו. התעניין מאוד בהיסטוריה יהודית וחלומו היה להיות מורה להיסטוריה יהודית. הותיר אישה בהריון ובת.

רפי חזן ז"ל

בן 26 היה רפי במותו. הוא למד בתיכון חוגים בחיפה. כשהיה בן 15 נפטר אביו, שעבד שנים רבות ברכבת ישראל. בסיום התיכון המשיך לשנה י"ג והוסמך כמכונאי. למד הנדסאות מכונות בטכניון ולאחר מכן התקבל לרכבת ישראל. הוא הועסק כטכנאי בתחום מכונאות קרונועים. נשא את ורד לאישה בחודש מאי 2006, פחות מחודשיים לפני שמצא את מותו.

ראובן לוי ז"ל

בן 46 היה ראובן במותו. בשירותו הצבאי נשלח לקורס בן שנה וחצי שבו למד על מנוע הדיזל. כשהשתחרר החל לעבוד ברכבת ישראל במכון הדיזלים תחילה כמכונאי קטרי עיתוק ולאחר מכן כטכנאי בתחום מכונות קרונועים. ראובן ז"ל עבד ברכבת 26 שנה. הוא אהב מאוד בע"ח והשקיע רבות בטיפוחם. הוא הותיר אחריו אישה ובן.