ביום ב', 11/3/2019, התכנסו עשרות רבות של מורים לספרות בחטיבות הביניים בחיפה ובצפון לכנס העשרה במרכז פסג"ה בקריית מוצקין. הכנס נערך לראשונה על מנת לחשוף את המורים לשיטות הוראה נוספות. המנחה הארצית והמחוזית לספרות בחטיבות הביניים דגנית אפלר, שיזמה את הכנס, אמרה בסיומו כי מטרתה הייתה שכמה שיותר מורים יגיעו לכנס וישתתפו בו באופן פעיל.
דגנית אפלר :
"בחברה בת זמננו, לימודי הספרות רלוונטיים יותר מתמיד. עלינו מוטלת האחריות להעשרת עולמם של תלמידינו, לחשיפתם ליכולת פרשנית של מבע, רגש וביטוי שלומדים דרך עולם הספרות, יחד עם מיומנויות קריאה וכתיבה. לשם כך אנו חוקרים ולומדים דרכים נוספות לקידום המקצוע. קיום הכנס והשתתפות מורים מכל חטיבות הביניים במחוז תורמים לחיזוק מעמד הספרות".
מפמ"רית הספרות מירב בראוטבר – פסט פתחה את הכנס ובירכה את המורים, שהגיעו:
"כיום יש חשיבות מאוד גדולה לכך שאנחנו המורים לספרות נשמור על תחום הדעת שלנו, והמשמעות היא קודם כל להקפיד בכל בית ספר, שכל תלמיד בחטיבת הביניים יקבל 6 שעות ספרות, וזו אחריות שלנו להקפיד על זה.
חשוב לי מאוד שכחלק מלימודי הספרות תלמידים יקראו, ולכן אני מאוד מקווה שספרי הקריאה, שמגיעים לכל אחד מבתי הספר, אכן משמשים את התלמידים ולא דחוקים באיזה ארון. יש לנו קהילה פעילה מאוד בפייסבוק, שניתן להצטרף אליה, על מנת לחשוב ביחד על האופן שבו נבדוק את הקריאה ומאוד חשוב שלאורך שנות חטיבת הביניים תלמידים יקראו ויעשירו את עולמם. אני רואה את השנים של הקניית הספרות בחטיבת הביניים כשנים מאוד חשובות ואני מאמינה שהעבודה שלכם היא מאוד משמעותית וחשובה.
בימים אלה נכתבת תכנית לימודים חדשה וייקח, כמובן, זמן עד שהיא תהיה מוכנה. אחד הדברים, שחשובים לי, הוא שתלמידים גם יכתבו בעצמם במסגרת שיעורי הספרות ואני מקווה שזה מתחיל לקבל מקום במסגרת שיעורי הספרות".
סיפור העלייה מאתיופיה
ההרצאה הראשונה הייתה של בני גושן, מנהל מיזם "סיפור על הדרך". גושן הוא גיבור הספר "מבצע אחים" המתאר עלייה מאתיופיה למדינת ישראל לפני כ-40 שנה. גושן סיפר את סיפור העלייה של משפחתו ושלו, הליכה של שלושה חודשים וחצי מהכפר בו המשפחה התגוררה עד לסודן. הוא ליווה את הסיפור בתמונות של משפחתו ותיאר מה קרה לבני המשפחה במהלך ההליכה ואחריה.
גושן עומד, בשנים האחרונות, בראש פרויקט בו נעשה ניסיון לספר את סיפור העלייה מאתיופיה, ובדומה לפרויקט "זיכרון בסלון", שמביא את זיכרון השואה לסלון הפרטי שלנו, כך מתנדבים שעלו מאתיופיה מגיעים בהתנדבות לעוד ועוד בתים ומספרים את סיפורם. גושן אמר כי הפרויקט הצליח להגיע כבר ל-40,000 אנשים, שנחשפו באמצעותו לסיפור העלייה האתיופי. בעקבות הספר, גושן מגיע גם לבתי ספר ומשוחח עם תלמידים על מה שמשפחתו והוא עברו במהלך העלייה הקשה לארץ.
הוראה מותאמת שונות
את ההרצאה השניה העבירה ד"ר לימור ראובך והיא התייחסה להוראה מותאמת שונות בכיתה, בעקבות החוק, שעתיד להיות מיושם בשנת הלימודים הקרובה, ויאפשר להורה לילד עם צרכים מיוחדים לבחור האם הילד ילמד בבית ספר לחינוך מיוחד או בכיתה קטנה בבית ספר רגיל או בכיתה רגילה עם המשאבים המיועדים לו.
ראובך ניסתה להמחיש למורות את התחושה של תלמיד עם לקויות למידה, שמקבל הוראות לא ברורות ומתבקש במהלך כל יום הלימודים לבצע מהר משימות מורכבות עבורו. היא ציינה כי ההוראה בכיתה צריכה להיות מותאמת עבור כלל התלמידים והמורה כל הזמן צריכה לקחת בחשבון את ההרגשה של התלמידים, שמתקשים לבצע את המשימות ולעקוב אחריה, גם אם זה עלול להאט מעט את התקדמות השיעור.
דבריה של ראובך עוררו תגובות רבות של מורות, שהתמודדו לאורך השנים עם כיתות גדולות, שיושבים בהן מספר תלמידים שצריכים התייחסות מיוחדת. לטענת המורות, קשה מאוד במהלך השיעור גם להתייחס לצרכים של אותם תלמידים וגם לנהל את השיעור, על מנת שיתאים לכלל התלמידים. ראובך הסכימה עם הדברים ואמרה שמה שחשוב לה הוא שהמורה, שעומדת מול הכיתה, תיקח בחשבון את ההרגשה של כלל התלמידים ותנסה במסגרת המגבלות לתת את המענה הטוב ביותר.
"פואטרי סלאם" – שילוב כתיבה יצירתית
כנס הספרות הסתיים עם פעילות, שהעביר, יואב טלמור מבית "פואטרי סלאם" ישראל. טלמור הסביר מה זה פואטרי סלאם והציע דרכים לשילוב כתיבה יצירתית בשיעורי הספרות. טלמור הוא גם מורה לתיאטרון והוא הדגים למורים איך הוא עובד עם התלמידים ומעודד אותם לכתוב ולאחר מכן להקריא את מה שכתבו. המורים ללמדו כמה קל להגיד לתלמידים לכתוב ולאחר מכן לשמוע את מה שהתלמידים כתבו, ואיך זה מרגיש לכתוב בעצמך ולהקריא לאחרים את מה שכתבת.
האם הכתבה עניינה אותך?