לפני שבוע בערך חגגו בבתי הספר את יום המורה. הורים הביאו לבית הספר ארוחות מפוארות, תלמידים הכינו ברכות מרגשות ולרגע אחד היה נדמה שאין משרה משתלמת ומהנה יותר בישראל כמו ההוראה. אבל רגע אחרי, כשלא נשאר יותר אוכל בחדרי המורים בעיר, אפשר היה לבחון את מצבם האמתי ולגלות, שבתקופה האחרונה מתחולל גל עזיבות של מורים.
מורים חדשים שנוטשים את ההוראה תוך זמן קצר (ב-5 השנים האחרונות נמצא כי מדובר באחד מכל חמישה מורים) וגם מורים ותיקים יותר, מתייאשים ומחליטים לעזוב את המקצוע.
פשוט לא הגיוני
"הייתי מורה 3 שנים בחטיבת ביניים ובשנה השלישית הרגשתי שאני לא מסוגלת להמשיך. הייתי מחנכת ומורה במשרה מלאה ולא הגעתי ל-6,000 ש"ח נטו. הבעל שלי הסתכל עליי בצער ואמר לי שזה פשוט לא הגיוני שאני זמינה להורים ולילדים כל היום ובאין סוף עניינים ובסוף, זה כל מה שאני מרוויחה", מספרת מורה צעירה, שכאמור, נטשה את ההוראה אחרי 3 שנים בלבד.
מחויבת לפרנסת המשפחה
"עדיין לא קיבלתי החלטה סופית לעזוב לחלוטין את ההוראה", היא מבהירה, "השארתי את הדלת פתוחה, אבל היום אני עובדת הרבה פחות קשה ומרוויחה יותר, אבל זה לא היתרון הגדול. כשאני יוצאת מהמשרד היום, יום העבודה שלי באמת מסתיים. אין יותר הודעות וטלפונים ולהכין שיעורים למחר ולבדוק בחינות. אין ימי הורים וטיולים ופעילויות שונות ומשונות אחר הצהריים. זה שינוי מאוד משמעותי בשבילי. הדבר היחיד, שחסר לי זה הילדים. מאוד אהבתי את הקשר עם התלמידים שלי, ואת זה אין לי במשרד. בכל זאת, יש לי מחויבות לפרנסה של המשפחה שלי ועם משכורת של מורה מתחילה, אני לא יכולה לעשות את זה".
הכל – חוץ מהוראה!
מדובר בתופעה רחבת היקף. סטודנטים רבים לומדים הוראה ומדמיינים איך זה ללמד בכיתה משלהם, אבל ב-5 השנים הראשונות מחקרים מראים שבחמש השנים הראשונות במקצוע, אחד מכל חמישה מורים יפרוש מהוראה. יותר מכך, בפייסבוק יש קבוצות של מורים, למשל הקבוצה "מורות משקיעות, שכשצעירה לעתים רושמת שהיא מתלבטת האם ללמוד הוראה, תוך שעתיים היא תקבל 200 תגובות של מורות, חדשות וותיקות, שקוראות לה ללמוד הכל(!) חוץ מהוראה. יש גם תגובות של בנות שעדיין בקבוצה, אבל כבר עשו את הצעד ועזבו את ההוראה לטובת מקצוע אחר. התגובות המפתיעות ביותר הן של מורות שכותבות שהן כבר מעל 30 שנה במקצוע ועכשיו החליטו, רגע לפני הפנסייה, לחפש עבודה בתחום אחר.
אוהבת את העבודה אך מבינה את העוזבים
"אני עובדת כמורה ואני אוהבת את העבודה שלי", אומרת מורה מאחד מבתי הספר השש שנתיים באחוזה, "אבל אני מבינה את התסכול ואני מבינה למה מורים צעירים לא ממשיכים. אנחנו מרגישות שאנחנו עובדות קשה, לא פשוט להשתלט על 35-40 תלמידים ולשכנע אותם ללמוד בשקט, אבל אם שואלים מישהו מה הוא חושב על מורים, תמיד ידברו על החופשות שלנו. אנחנו מרגישות חוסר הערכה מצד ההורים, התלמידים, לפעמים גם מההנהלה, שלא מגבה אותנו.
זה מובן שיהיו עימותים עם תלמידים, אבל למה שלא נקבל יחס מכבד מההורים? את זה אני אף פעם לא מבינה. יותר מזה, במקום לזלזל בעבודה שלנו, אם מישהו כל כך רוצה ליהנות מימי החופש שיש למורים, הוא מוזמן פשוט ללמוד הוראה ולהצטרף למערכת. תמיד צריך עוד מורים".
במקום להתקדם – הולכים אחורה
ד"ר אייל דורון, חוקר, מרצה ומפתח חשיבה היצירתית, אשר בעשור האחרון עובד ברחבי הארץ מול מורים, מנהלים, בתי ספר ורשויות מקומיות, מבין את המורכבות בה נתקלים המורים ומכאן גם את העזיבה של המקצוע.
"אני הסתובבתי בכל מיני מדינות ואין בעולם מורים טובים יותר מהממוצע שיש בישראל, וכך גם לגבי מנהלים. הבעיה שלנו הם לא מקרי הקצה, אלא מה שקורה בממוצע. אנחנו רואים שזה הולך אחורה. המעמד, הלחצים, הסטטוס, הכול נמצא בריצה אחורה, עד כדי מצב בלתי נתפס".
מאבדים אמון
"בעצם", אומר דורון, "בגלל חוסר מנהיגות ובגלל תפיסה לא נכונה לאורך שנים ארוכות, משרד החינוך הנהיג מעורבות הורים, וזה לא מאפשר לשטח לתפקד. אנחנו רואים את זה בכל מקום, אלא אם יש מנהל או מנהלת עם מנהיגות מאוד חזקה שלא נותנים לאף אחד להתערב. יש מצב של השתלטות של הקהילה על בית הספר ומה שמצית את הכול זה חוסר האמון של ההורים".
ההורים לא אשמים
"מי שאשם בזה זה לא ההורים. זה כמו שאני אהיה מעצב גשר ואני אעשה שולחנות עגולים ואשאל את התושבים איך לתכנן את הגשר. כמו שרופא לפני ניתוח ייקח כל מיני אנשים ויתייעץ איתם איך לנתח. מה שקורה בפועל זה שיש פה ערבוב מוחלט של ההורים וברגע שמזמינים אותי כהורה להשתתף אני מתבלבל ומאבד אמון. זו הבעיה הראשונה שקרתה פה".
כשהכל חשוב – כלום לא חשוב
"עוד דבר הוא שהמורה הוא בעצם טאלנט – זו הטעות השנייה של המערכת. יש ריבוי מטרות וריבוי משימות. המון סדירויות, השתלמויות. ואז, כשהכול חשוב, שום דבר לא חשוב. כשרוצים להגיע להמון מקומות, לא מגיעים לשום מקום. יש התשה אינסופית בגלל המון משימות ומטרות, וזה נובע מהמון שנים של מורכבות, של מצב מאוד מורכב. אנחנו חיים בחברה מורכבת. יש בישראל המון זרמים, סכסוכים פוליטיים, שנים מתנהלים פה המון ויכוחים על מה זה בכלל חינוך. חוסר ההומוגניות וכמות הגישות, המגוון האינסופי של של סוגי החינוך, בסוף זה מגיע למישמש, ואין שום סטנדרט. זה מאוד מקשה על האפשרות לגבש תמונה ברורה.
נדרש שינוי קיצוני ומקיף
"בתוך כל המורכבות הזו נכנס הנושא של המורים. אם פה לא יקרה משהו הרבה הרבה יותר קיצוני – לא יהיה שום תיקון. בבנקאות הדיגיטלית, במכוניות האוטונומיות, בתעשיית הביטוח הישיר, בכל התחומים מתחוללות מהפכות מאוד גדולות. עולם החינוך זז מאוד מאוד לאט, אם בכלל. המציאות היא שאפשר לזוז או קדימה או אחורה, זה הקומפלקס".
העולם עובר מהפכות ענקיות ומערכת החינוך תקועה בשנות ה-60
"הבעיה האחרונה היא הבגרויות. אין שום תיקון או עצה לבעיית הבגרויות. כול דבר שנעשה נמדד בכך שהוא בדרך לציון של הבגרויות. לא חשוב כלום. חשוב שהילד יקבל כך וכך במתמטיקה וכל השאר לא באמת חשוב. בסוף אני מקבל 90 או 88 במתמטיקה זהו. תלמיד לא מקבל ציון על דמיון, על פתרון בעיות, על יצירתיות… בסוף נשארנו עם אותו דבר שהיה לנו בשנות ה-60.
למצב המוזר הזה נכנס המורה, עם תנאים שלא השתפרו, עם הורים לחוצים – ששיתפו אותם. ההורים כבר בלחץ מזה שהם רואים שבית הספר נראה כמו לפני 60 שנה. כול זה יושב על המורה".
מפסידים מכל הכיוונים
"המורה מחזיקה משרה או משרה וחצי, עם עבודה סביב השעון ולחצים עצומים, ומבחינה כספית הכי פחות מתגמלת. זה lose-lose מוחלט, ההפסד הוא מכל הכיוונים. לטובת משרד החינוך, אני חייב לומר שמנסים לעשות ולשפר, אבל העניין הוא שצריך להתייחס לכל הנושאים שעלו פה במקביל. במשרד החינוך עובדים צעד אחרי צעד, כשהשאיפה צריכה להיות לפתור את הכול בבת אחת.
ליבי על המורים. המטרה שלי בחיים היא שהם יבינו שהם טאלנטים ויעופו עם הכישרון שלהם. צריך לתמוך במורים. יש מקרי קצה של מורים לא טובים, כמו שיש בכל מקצוע, אבל יש גם הרבה מאוד כישרון".
בואו נרוויח מהשיבוש
"צריך לעשות שינויים קיצוניים של מבנה הלימודים, השכר ועוד. אני חושב שהילדים למדו להשתעמם ולנהל את עצמם אחרי הקורונה. אז עכשיו מחזירים אותם למסדרון ולכיתה? תנו להם חצי שבוע לנהל את עצמם מהבית. למה להחזיר אותם לתלם? בואו נרוויח את השיבוש הזה. שיזוזו לבד, שילמדו מהבית יום יומיים בשבוע.
למה לא להגיד: קרה משהו – בואו ננצל את זה. ולגבי הטענות שנשמעות הרבה לאחרונה, שהילדים פיתחו בעיות רגשיות-חברתיות בעקבות הקורונה, אני לא מבין אותן, ושוב – אנחנו יכולים וצריכים לנצל את השיבושים שנכפו עלינו לטובתנו. שנים על גבי שנים משרדי החינוך לא מצליחים לשפר את מצבה של מערכת החינוך, אז אולי רצוי להדגיש שלא מדובר בבעיה שהחלה עכשיו, או עם הקורונה, או בגלל שר חינוך כזה או אחר".
אני חושב שהבעיה עמוקה עוד יותר, הזמן שלנו לא חשוב למשרד החינוך כמו שהוא צריך להיות,
לדוגמה, באסיפת הורים נשרף לי כמה ימים לנהל אותו בצורה ידנית במקום מערכת מקצועית שיודעת לעשות זאת,
משרד החינוך צריך לחשוב גם עלינו בנושא.
מורים אם קדה לכם תעזבו את המערכת ההורים לא נותנים למורים ללמד אבל מה שמצחיק זה שההורים משלמים אלפי שקלים למורים פרטיים שלעיתים הם אותם המורים שמלמדים את היחדים שלהן בבית הספר צריך חהוריד את מס התלמידים בכיתות. זה יפתור את הבעייה. מה היה בקורונה ?? הכיתות פוצלו לשני חצאים היה מעולה. צריך לחזור חזה
אני בעל תואר M.sc ומורה למקצוע מדעי, כבר שלושים שנה. אני מורה המלמד רק כיתות יא ו-יב ומגיש לבגרות ברמה של 5 יחידות. אני עובד 160% משרה בשלושה ימים בשבוע בלבד ואני מרוויח משכורת מצויינת, ממש מצויינת! העקרונות להפוך למורה טוב:
העקרון הראשון והחשוב ביותר: היה מקצועי לעילא ולעילא מעניין ותמיד תן 100% אף פעם לא 99%! אבל וזה אבל גדול מאוד, גם לא 101%!!
העיקרון השני: עושים לאדם מה שהוא מרשה שיעשו לו. לעולם אל תתן לאף אדם,מנהל הורה, מורה, תלמיד, רכז מקצוע, רכז הפדגוגי וכו וכו להתעמר בך! עמוד זקוף גדל עמוד שידרה והתנגד לדברים שאינך רוצה לעשות!
עיקרון שלישי: היה חרוץ ! מקסם את ימי העבודה שלך! צריך להרוויח מקסימום במינימום זמן!
עיקרון רביעי: הנח את הרגשות בבית! היה קורקטי מקצועי והגון כלפי התלמידים פחות אוהב/שונא …..אתה לא אבא שלהם.
עיקרון רביעי: זכור שהעבודה בהוראה היא מצב זמני בין חופשות, תהנה מהחופש אל תעבוד בו!!
עיקרון רביעי: לעולם אל תעבוד במקום אחד תמיד בשני מקורות לפחות!
עיקרון חמישי: הימנע מהשתלמויות הרדודות של משרד החינוך, הן רעות לנפש ופוגעות באינטליגנציה.
עיקרון שישי: זכור שמורים הם משאב מתכלה מבחינת משרדי האוצר והחינוך ולכן עלייך לזכור שהדבר החשוב ביותר המייצג את הערכת המערכת הוא שהמשכורת נכנסת בזמן כמו שעון בכל חודש! עזוב את מכתבי ההערכה והתודות למי שבאמת צריך אותם, וזה לא אתה!
ואם מה שאמרתי הזיז את הגבינה שלך ואתה חושב שאני טועה יש לי מעל ל2500 תלמידי עבר המעריכים אותי מאוד שיוכיחו שאתה טועה!
לדעתי בתיכון צריך ללמד בשיטת ישר למקצוע ולתואר, או הכנה ממוקשת לשירות צבאי נחשק,( כמו עתודה וכדומה)
שהלימודים יהיו ממוקדי מטרה, לעשות בגרות בהיסטוריה או מקצועות דומים מעניין רק את מי שרוצה ממוצע גבוה בבגרות, וגם את זה הוא ישכח שניה אחרי הבחינה, זה לא תכלס לחיים
אם הנוער יבין שהוא לומד לחיים, בכיוון מקצוע שמעניין אותו, לימודים שבסופם יתורגמו לכסף הוא יגלה הרבה יותר רצינות וכבוד למורה שמלמד אותו.
באקדמיה יש שקט דממה בהרצאות, למה? בדיוק מהסיבה הזו.
כרגע הנוער מודע לזה שחצי מהבגרות לא תשמש אותו בעתיד, כמו כן לכך שלבית הספר יש עניין שהוא יוציא ממוצע גבוהה, אז הוא חוגג על זה.
אם העניין להצליח בלימודים יהיה 100% מצד התלמידים הם יגלו הרבה יותר אחריות, וישקיעו בלימודים במקום להתיש את המורים.
זה לא רק ההורים ולא רק המערכת המתישה . זה גם הצוות שאוכלים אחד את השני. מורים שהגיעו לתפקיד ניהול ופשוט מתעללים במורים שעובדים קשה .
שלום ותודה.
הכתבה מקיפה ולצערי נכונה מאוד.
דגש על התערבות הורים מוגזמת.
חוסר כבוד למורים ובעיקר אבדן סמכות הורית מול ילדיהם…
יתכן כי הפתרון נעוץ בחלטת הוגי המדיניות במשרד החינוך:
א. להגדיר נושאים להוראה.
ב. יעד אליו התלמידים צריכים להגיע עד סוף יב. היעד חייב לכלול יכולות שונות )יצירתיות למידה ושינון, הכנה למציאות הכלכלית והחברתית לעתיד לבוא וגם לנוכח המציאות למען עתיד טוב יותר . הבנת צרכי החברה והמדינה ועוד
ג. להעניק סמכות בפועל למנהלי בתי הספר, בתחום החינוך וההוראה בהתאם למדיניות המשרד. ולא כמו היום של מקסימום אחריות ומינימום סמכות.
ד לאפשר לבתי הספר לתכנן את מסלולי ההוראה ותחומי הדעת הנלמדים בבית ספר (כך בתי הספר יהפכו ליחודיים).
ה. לא פחות חשוב ךהעל6ת את השכר לרמה שלא תכניס את המורה לנצוקה כלכלית ותאפשר לו להפרנס בכבוד לצמצם מחשבות על עזיבת מערכת החינוך וההוראה.
כן ברור לי שכל שקל תוספת היא במכפלה של מספר המורים במערכת החינוך.
ו. הענקת גיבוי למורה ולמנהלים.
ז. לשפר את מערך ההכשרה של מורים ולהעלות את סף הקבלה.
כי חינוך זה עתיד המדינה והחברה הישראלית. חינוך טוב יוצר חוסן ומפתח את הכלכלה והחברה.
כן אני מורה גאה ואוהב את עבודתי ותלמידיי אך עם אהבה כאימרה הידועה "לא קונים במכולת" והילדים לא מתחנכים כיאות כשהגישה אינה דומה ואינה מסונכרנת – הורים-תלמידים- מורים.
למה לשמר את הלמידה מהבית?
אחד המנועים הכי טובים עבורי ללמידה זה האווירה החברתית.
מה טוב בתלמידים שנשארים בבית כאשר ההורים לא בבית? יש מספיק שעות כאלה בצהריים לחלק מהילדים שהוריהם עובדים. לא צריך יותר
בפינלנד לומדים 4 שעות ביום 5 ימים בשבוע, הכיתות בגודל סביר של 20 תלמיד. המורים בפינלנד גם בכתות היסוד הנמוכות הם בעלי תואר שני במקצועות אותם מלמדים. ישנן עובדות נוספות המעמידות את פינלנד בראש טבלת החינוך האיכותי בעולם, וכדאי ללמוד. כדאי אולי להתחיל מגישה אחרת למקצוע ההוראה.
השכר נמוך
נמוך מאוד
אי אפשר להתקיים
בשכר כזה
אחרי 18 שנה עזבתי!!! ואני כל כך מאושרת. החיים יפים מחוץ למערכת החינוך
המורים מרוויחים מצויין ולא כפי שצויין בכתבה.
הבעיה האמיתית בחוסר אמון של ההורים ולא סתם משרד החינוך זכה בחוסר אמון ביושר. אלימות, מורים מתחלפים, חוסר הנהלה, חוסר שקיפות ויושרה, חוסר משאבים גם לתלמידים חזקים, כיתות עמוסות לעייפה…להמשיך?
אז הפתרון למי שלכם הוא למצוא אלטרנטיבה לחינוך הקונבנציולי, כיתות קטנות. יפעת שאשא הבטחת ולא קיימת!!!
ואף אחד לא דיבר על התעמרות בעבודה מצד אנשי חינוך בכירים ואווירה לא תמיד מפרגנת בצוות כמו קנאה תחרות, מרפקים וכו'…למה לא מקיימים ימי גיבוש בטבע מחוץ לעבודה בזמן שעות העבודה? כמו אנשי הייטק למשל? בתי הבראה למשפחות כמו חבר? יביאו באותו יום ממלאי מקום לקבוצת המורים המשתתפים בימי הגיבוש. כל אלה יכולים לקדם ערבות, לכידות ותחושות שייכות בתוך הצוות – דבר אשר מביא לחוסן אצל המורים למרות הכל…
אחד הגורמים המעקרים את עבודת וסמכות המורה ומוסיפים תסכול זה התערבות ההורים והכוח שניתן להם. ראו ערך צה"ל בהיעדר התערבות הורים הוא מצליח להיות כור היתוך אפקטיבי לנוער למרות הירידה בשנים האחרונות.
צמצום מספר התלמידים בכיתה (לחצי)
השקעה בפתיחת כיתות חדשות ומורים חדשים
הוספת תומכי הוראה
העלאת שכר (למורים מתחילים בעיקר, אבל לא רק)
הילדים מקסימים. הם רוצים לרצות לבוא לבית הספר. והם חמודים, ומוכשרים.
תנו לנו לעשות את העבודה שלנו, להיות מורה ומחנך זו שליחות.
אני מאוד מסכימה עם הסיפא של הדברים. במקום לאמץ שינויים מבורכים שהביאה איתה הקורונה הכל חזר לקדמותו. ברוב בתי הספר לא הפיקו שום לקחים וחזרו ללמד בשיטות הישנות.
1. ביטול מגילת זכויות התלמיד. לתלמידים אין ולא צריכים להיות זכויות.
2. בטול מעורבות ההורים בבית הספר.
3. הכפלת שכר המורים.
4. מורים בעלי הכשרה אוניברסיטאית.
יש לי השכלה אוניברסיטאית וגיל יחסית מבוגר, בזכות מנהל שלא מיגר תופעות אלימות וחוסר תמיכה והשפלות חוזרות ונשנות מצדו מול התלמידים, הסייעות, הצוות, חטפתי התמוטטות עצבים, אני כרגע לא חושבת על לחזור למערכת בטח לא למשרה מלאה, המערכת צריכה מורים כמוני עם סבלנות וחיוך בנוסף אינני מעשנת ו/ או שותה והתלמידים אוהבים אותי ולא פוחדים והמנהל מחפש מורה שמפחידה את הילד( אתם כהורים רוצים מורה מחייך או מורה שנראה שתקוע לו לימון מתחת לאף?)
המערכת מתנהגת נורא ואיום למורה חדש, לא נותנת למורה חדש להשתמש בכלים משמעתיים, כמו למורה וותיק ולכן המורים בורחים, לא הכל מתחיל ונגמר בכסף, קודם כל הבריאות.
רק אדם הרוצה להתעלל בעצמו =מזוכיסט יילך ללמוד את המקצוע הזה. זהו המקצוע הכי גרוע שמישהו יכול לבחור בו. אין בו שום דבר חיובי. ודבר אחרון: כל עוד התלמידים בישראל יתנהגו בחוצפה, ביהירות, בשחצנות, באלימות כלפי המורים שלהם- גם עשרות מיליארדי דולרים שיושקעו בחינוך לא יעזרו. שלא לדבר על כך שהכיתות בישראל הכי צפופות בעולם עם ממוצע של 38-40 תלמידים בכיתה. אם אתם חושבים שמשהו חיובי יקרה, הרשו לי לומר לכם שלא זה ולא זה יקרה אפילו לא בעוד 1000 שנים. ואילו הנטישה ההמונית של אלה שהפכו למורים והבינו את המלכודת שבה נכנסו תמשיך ואף תתגבר בשבועות ובחודשים הבאים. רק מי שאיבד את שפיות דעתו יעבוד בדבר הארור הזה הנקרא הוראה בישראל. מעניין מדוע בפינלנד או בגרמניה או בדרום קוריאה חלומו של כל ילד הוא להיות מורה???? חישבו על כך! משכרות התחלתית של מורה בישראל 6000 ש"ח ברוטו. אם יחזיק מעמד בעוד 15 שנה יגיע אולי ל-7500 ש"ח. לכו עם זה למכולת ולכל שאר ההוצאות החודשיות שלכם.
צריך לעשות שינוי של מבנה הלימודים השכר ומי מלמד את ילדינו, מורים אנחנו צריכים מורים עם ידע השכלה תארים שהשקיעו ולמדו מה זה חינוך, התנהגות סובלנות ועוד, אין כבוד למורה ההורים מתעמרים במורים הילדים עושים חרמות, הכאות ונדליזם, השכר נמוך צריך להעלות את השכר באופן משמעותי שהמורה ידע שיש תמורה ושכר נאות עבור הידע שהוא רכש והוא מעביר אותו לתלמידיו, תקציב החינוך גבוה הוא בדרגה ראשונה וצריך להשקיע למען ילדינו שיצאו חוקרים, רופאים, מדענים, הייטקיסטים ועוד חובה עלינו לקדם להשקיע ולא לעזוב שרים חכים תתעוררו….
יתחלפו שרים, רפורמות, מגיפות אבל את הדבר האמיתי לא עושים. צמצום מס הילדים בכיתה. למה? כי אין תקציב אבל לשלם הון לבעלי תפקידים שלא עושים דבר במטה יש. ככה אנחנו נראים.
כמו בכל דבר במדינה הזו, כסף יש הוא רק לא מחולק נכון.
מיכל,
כתבה מצויינת. מסכימה עם כל מילה שכתב דר אייל דורון ופרט מה שתיאר לגבי הצדקת התנהגות התלמידים בגלל הקורונה. ההצדקות הזו לא תביא אותנו לשום מקום.
1. שרי החינוך מנחיתים החלטות מהיום למחר והשטח ללא כל הכנה צריך לבצע.
2. אסור למורים אפילו לתת שיעורים פרטניים בזום.
3. מדריכות של בתי הספר אסור להם לעבוד מהבית ולעשות מפגשי זום.
4. ניסיתי להעביר מפגשים אחרים עם תלמידים מטרת המפגש להקשיב למוזיקה לצפות בסרטים נאלצתי להפסיק כי אין לבי"ס את התנאים הטכנולוגים.
5. מורים מחויבים להשתלמות בית ספרית ובכלל…ורוב המורים באים רק כי הם חייבים.
6. הנהלת בי"ס מותשת ואין לה כוח ורצון לחשוב על תנאי המורים. אין למורה מקום רציני לעבוד בבתי הספר. חדרי המורים המעוצבים לא נותנים פתרון.
הבעיה העיקרית היא היחס למורים ותנאי עבודתם .. היתר נפלא!
אייל דורון היקר, אתה תמיד מדבר על היצירתיות ולתת לתלמידים לעוף על עצמם, אז אולי תלמידים להורים ומורים יצירתיים יודעים מה לעשות עם זה. הרוב הגדול זקוק למסגרת יציבה, ביסוס הידע בכל מקצועות הלימוד כדי להמשיך במוסדות ההשכלה הגבוהה, שמרבית הנלמד בעיקר באוניברסטאות מתבסס על היכולת ללמוד כמו תוכי ולהשיג את התואר. רק כששם למלעלה יתחיל השינוי, זה יחלחל לבתי הספר. אפשר לראות שינוי בתחום ההייטק. אבל זאת טיפה בים. מלמדים בבתי ספר רובוטיקה ותכנות, זה לא מתאים לכולם. בכל אופן, המורים שנשארים במערכת, הם אלה שנושאים את העול. התערבות ההורים היא באמת בעיה כמו גם ההנחתות ממשרד החינוך, כנסים בלתי פוסקים והשתלמויות משעממות שמחייבים מורים להשתתף בהם כדי לומר מה שכולם כבר יודעים. מישהו צריך לעשות סדר, אבל בינתיים לתת לתלמידים את הכלים הנדרשים בלי הרבה טלטלות. ולמורים את התנאים לפרנסה ולשפיות. שגם התנאים האלה נלקחים מהם השקם והערב.
ילדים צריכים מבוגר משמעותי. באין הורים משמעותיים, מורים משמשים בתפקיד הזה
ילדים צריכים הגיון במה שהם נדרשים לעשות. אין שום הגיון בבצינות הבגרות. הן אינן מתאימות יותר לעולם האמיתי
ילדים צריכים פלטפורמה ליצירתיות שלהם ולאנרגיה שלהם. ביה"ס אין בו לא מזה ולא מזה. כתה היא לא קירות ודלת. היא עולם ומלואו והיא נמצאת גם בחוץ
ילדים צריכים בטחון- בי"ס הוא לא מקום בטוח עוד. הוא סיר לחץ אטום על אש גבוהה מידי. כביש ללא תמרורים ברורים. מקום מסוכן.
מורים צעירים- העבודה קשה מאוד ומאתגרת אבל היא העבודה הכי מדהימה בעולם. רק אם יש לכם את הניצוץ תבואו. אם לא לכו למשהו אחר
מורים וותיקים שהתעייפו, בצדק, אפשרו להם לצאת מוקדם יותר לפנסיה. או הקלו בהורדת ימים… 3 בשבוע מספיקים שתעוררו בתלמידים השראה ותהיו מנטורים לצוות הצעיר.
באין אומץ לשנות…נמשיך לבכות.
דליה, מורה בנשמה
לדעתי כל מערכת החינוך זקוקה לריסטארט רציני ביותר…קודם כל הקטנת מספר התלמידים 20 לכל היותר בכיתה דגש מודעות כישורי חיים התנהגות ונימוסים .בניית בתי ספר חדישים ללא מדרגות במרחבים . הכשרת מורים תהיה על חשבון המדינה ,כל מורה יעבור תאום צםיות,הדדי האם מתאים לו להיות מורה והאם המערכת מתאימה לו,,,ועוד ועוד,,,,
כל מילה בסלע.
כשאני עובר ללמד פיזיקה בבית ספר חדש, לאותה שכבה – אני צריך ללמוד כמעט מחדש איך לעשות זאת. מצב זה לא אמור לקרוא.
בתור גננת ותיקה כבר 14 שנה. מאד אוהבת את הילדים. אבל—-
ההורים מלאי דרישות כרימון. ואבוי לי אם הילד שלהם נשרט/ נפל…
הפיקוח כל היום עם שינויים ותוכניות משתנות.
השתלמויות בשעות לא שעות. בשעות 5 עד 7 בערב כשיש ילדים קטנים בבית.
חוזרת ב3 גמורה. לא יכולה לעמוד על הרגליים. כי בגן את כל הסבלנות של העולם נתתי…
יום חופשי יש לנו אבל דוקא בו יש קניות ליומולדת. לאסיפת הורים. לחומרי יצירה לגן וכן גם יום שישי עובדים אז את הבת שלי היחידה אין מצב שאתן לה ללמוד הוראה!!
עכשיו- לצמצם את מספר הילדים בכיתה!! איך ילדים יכולים ללמוד בכיתה עם עוד 38 ילדים? מסכנה המורה שכל היום מתעסקת בבעיות משמעת ולא מצליחה ללמד.
תתעוררו כבר שם למעלה… במקום להשקיע תקציבי ענק לתוכניות מטופשות ו " יצירתיות" למיגור האלימות, פשוט חלם
עבור חצי היום שהם עובדים + כל החופשות שאין כמוהן באף מקצוע בארץ + שנת שבתון + בלי סוף הטבות
המורים עובדים מעט מאד ומשתכרים הרבה מאד.
פשוט לא הגיוני להתלונן בלי הפסקה.
הבעיה לא השעות והשכר הבעיה חוסר החינוך מהבית, ששולח לכיתות ילדים ג'ונגל מבית ג'ונגל במדינת הג'ונגל.
בחוסר החינוך וחוסר המשמעת שמתחילים בבית, ומסתיימים בתיקים במשטרה ובדלת מסתובבת בבתי משפט הרחמנים,
אנחנו יצרנו למורה סביבת עבודה בלתי אפשרית. קשה ללמד חיות ג'ונגל צעירות ופרועות, זה ללא ספק אתגר.
במדינות אחרות אם ילד יתנהג כמו ילדי ישראל בבתי ספר, הוא יושעה מיידית וההורים ישלמו קנס כבד ואז יחנכו.
כל מה שכתוב נכון מאוד!!!!! אבל…… שכר המורה לאחר 24 שנות הוראה הוא 50 שח ברוטו לשעה, אז כן, זה ביזיון!!! ואם החופשות כל כך נחשקות, למה אנשים לכ באים להוראה או פורשים ולא מחזיקים מעמד??? גאה בהם שהיה להם את השכל והאומץ לעזוב.
ליזי אני רואה את הג'יפים החדשים שמורים קונים שחונים ליד בתי הספר.
בואי, לא תשכנעי אף אחד מלבד עצמכם שהשכר שלכם נמוך כשמחשבים את שעות הלימוד וכמות החופשים.
השכר שלכם לא מחושב שעתי אלא גלובלי ומגיע גם ל-120-150 שקל לשעה כשבודקים על פני כמות שעות בפועל בבית הספר ובדיקת מבחנים בבית (מול הטלויזיה עם הילדים).
אתם לא עובדים 180 שעות בחודש יש מורים שמרויחים 9000 שקל על 100 שעות עבודה בחודש ועוד עושים שיעורים פרטיים באלפי שקלים. כשלוקחים בחשבון שכר על חופשות – אוי אוי מביאים אתכם לאיזה שבועיים במרוכז להכין את שנת הלימודים – אז כבר מבינים שמדובר על 500 שקל לשעת עבודה בחודשי הקיץ.
בכל מגזר אפשר לצאת לשבתון. הוא ממומן מכספנו ומיועד רק ללמידה ןהשתלמויות. למה עין הרע והקנאה הגדולה?
היי
לא להאשים אותנו המורים
קודם כל השכר נמוך בשואה למדינות אחרות בשואה לשעות שאני עובדים
הכישלון נובע מזכויות היתר שנתנו תלמידים
אין כבד מההורים כלפי המורים כי אין אימון
מערכת ישנה מיושנת צריכה וחייבת להתחדש מכל הצדדים ולהכניס לה צוותים מקצועיים ולא פוליטיים
הילדים מתנהגים לא טוב ומתפרעים במשך השיעור ולו זה קורה במדינה אירופאית היו זורקים אותו מזמן כי תלמיד חייב לדעת מהבית שהוא בא ללמוד ולא להתפרע ולהפריע למורה
צריך להחיל חוקים נוקשים כלפי התנהגות אלימה בין כותלי בית הספר .ממש להעניש ולא להגיד למורה הרי את איש חינוך ושחן עליך להתמודד
ממש לא. אני מורה חדשה במערכת ומקבלת 30 ש"ח לשעה ממש בושה! המורים החדשים בשנים הראשונות לא מתוגמלים. זה ידוע.
תגיד לי אתה חי בסרט ?? המשכורת סבבה, עבודה במשרה מלאה והשכר הוא פחות מחמשת אלפים שקל בחודש ?? ההכשרה להוראה זה ארבע שנים שלמות. המדינה צריכה לעלות את שכר המורים לעשרת אלפים שקל בחודש . תעלו את השכר ורק אחר כך תבקשו תוצאות
כמורה ותיקה , התקציב חייב ללכת לצמצום מספר התלמידים בכתה, הוספת תומכי הוראה ורק אז נראה שינוי.
אני מורה בתיכון עברתי על חלק מהתגובות והגעתי למסקנה שלפני שאני מגיב צריך לחשוב טוב מאד על העניין . אסור לשלוף מן המותן .
אבל מה שברור שמערכת גדולה יש לה התמד גדול וכדי לשנות כיוון ומהירות צריך להפעיל הרבה כוח להרבה זמן והרבה מרחק .וצריך הרבה מחשבה כדי לדעת לכוון ליעד בצורה האופטימלית ביותר. אז אני מציע קודם כל לקבוע את היעדים בצורה ברורה .
וחשוב להדגיש שתקציב החינוך הוא ממש גבוה. כניראה לא יודעים שם במשרד החינוך איך להשתמש בו בצורה יעילה.
"שנים על גבי שנים משרדי החינוך לא מצליחים לשפר את מצבה של מערכת החינוך," ואין הצדק לחשוב שהם כן יכולים לשפר את המצב. חייבים להפריט את מערכת החינוך כולה.
אחת הבעיות הקשות של מערכת החינוך הם הפרופסורים לחינוך. קופצים כל פעם עם הצעות יעול כמו מעורבות הורים. או שהמורים צריכים להתיחס לתלמידים כמו לקוחות בסופר. כשהגישות האלו משיגות מטרות הפוכות מגיעים הפרופסורים המשועממים עם תובנות ,כאילו שלא הם המציאות את הגישות העקומות האלו. כל שנה יש זמירות חדשות כמו, להשאיר את הילדים בבית עם כל מה שנובע מכך. כך מערכת החינוך נראית
רק מזוכיסט או מטורף יילך ללמוד הוראה בישראל. זהו המקצוע המבזה והמבוזה ביותר שיש היום בישראל. נטישת המורים היום היא רק ההתחלה. בעוד 2-3 כבר לא יהיה מי שיילך ללמוד הוראה. ואז יצטרכו לייבא מורים מאפריקה ולשלם להם 20 $ לחודש- אם בכלל ירצו לבוא. מסכנים הילדים של העתיד. הם לא יודעים מה מצפה להם בבתי הספר……
ברגע שההורים יפסיקו להתערב בכל שטות יהיה לנו הרבהה יותר קל ללמד.
ועוד דבר שכדאי להורים להבין זה שהילד שלהם לא צריך לקבל הכל ולהרגיש מעל המורה, בשבוע שעבר היה לי מקרה של אמא שהייתה לה תלונה כלשהי והצורה המבזה שהיא עשתה את זה גם גרמה לי להסתכל על הבת שלה בצורה הרבה פחות חיובית וגם הרסה לבת שלה את החינוך. הבת תיקח דוגמא אישית מאמא שלה ותדבר כך למבוגרים ממנה וכמובן שלאמא שלה לא תהיה הזכות לחנך אותה…
המורים אתם עושים עבודה חשובה.תבורכו.שבת שלום.