במסגרת קידום ספרה "אלוהים – מה זה בכלל" נפגשה תמרה אמיתי עם אוהבי ספר נוספים על מנת להקריא מספרה ולהסביר את האופן בו אלוהים נוכח בחייה. אמיתי פרסמה 15 ספרים, ספרי שירה ומחזות, ובספר הנוכחי מופיעים שירים, שמתמודדים עם נוכחות האלוהים בחיים של חילונים מתוך כבוד לערכים ולאורח החיים של האוכלוסייה החילונית. על אף שהספר כתוב בחרוזים, מהשירים עולה מסר חריף לפיו אנשים יכולים לחיות חיים מלאים מבחינה ערכית ומוסרית ללא אלוהים וללא דת.
ביום חמישי בערב הגיעה אמיתי לבית הלל על מנת להיות חלק מסרף שעסק בספרה ובשאלה שעולה מכותרת הספר: "אלוהים – מה זה בכלל?".
לסרף בדרך כלל מגיעים 8 אנשים, כשכל אחד מביא איתו טקסט (קטע מספר, שיר ועוד) בנושא חופשי או בנושא מסוים. במהלך הערב כל אחד מהמשתתפים מקריא את הטקסט ונערך דיון לאחר כל טקסט. מי שעומד מאחורי הרעיון, שצובר תאוצה בשנים האחרונות וכיום ניתן למצוא אותו בישובים רבים בארץ וגם בקהילות של ישראלים בחו"ל הוא רז ספקטור, שגם הנחה את הערב הזה.
"הדת מפריעה לנו לחשוב כראות עינינו"
בפתיחת דבריו אמר ספקטור כי הערב יהיה מעט שונה מסרף רגיל בגלל שהמוקד יהיה תמרה וספרה. תמרה פתחה בקריאה של השיר "יעקב" שלא נמצא בספרה החדש. "בשיר 'יעקב' ניסיתי להסביר לעצמי למה קוראים לנו ישראל ולמה אנחנו מצווים לאהוב את האל", אמרה תמרה בפתיחתו של הסרף, "לי מפריע שהמדינה היא דתית. הדת הייתה חשובה ליהודים, שהיו בגולה, על מנת לשמור על הזהות שלהם. הזהות בארץ ברורה ואנחנו לא זקוקים לדת. להיפך, הדת מפריעה לנו לחשוב כראות עינינו. מפריע לי שהמדינה הולכת ונהית דתית. אנחנו כל הזמן מתחשבים באוכלוסייה הדתית, אבל אני לא רואה שהאוכלוסייה הדתית מתחשבת בנו".
תמרה התייחסה גם לטקסים דתיים, לאחר שאחת המשתתפות הנוספות בסרף סיפרה שלפני מספר ימים נולד לה נכד, ובתה כבר הודיעה לה שהיא לא מתכוונת למול אותו אלא לחכות שהרך הנולד יעמוד על דעתו ויוכל בעצמו להחליט האם הוא מעוניין לעבור ברית מילה.
"אם מסתכלים באופן כללי על טקסים, שאנחנו עוברים במהלך החיים, זה מעורר שאלות. אנחנו עוברים במדינה שטיפת מוח, ואנחנו מקבלים את זה כמובן מאליו. אם נסתכל על טקס בר המצווה נוכל לראות שהרבה משפחות לא דתיות נעזרות ברב בשביל הטקס. אנחנו צריכים לשאול את עצמנו למה משפחה לא דתית צריכה רב ויותר מזה למה רק בנים עוברים טקס?".
לאחר מכן תמרה הקריאה מספר שירים מספרה, שעסקו באלוהים ובאופן שבו הוא נוכח בחייה של האוכלוסייה החילונית בארץ.
"לא ברור לי למה מורות לתנ"ך אומרות באופן אוטומטי לילדים בבית הספר היסודי, שרק מתחילים ללמוד קרוא וכתוב ואחרי זה מקבלים את התורה בכיתה ב' או ג', שאסור להגות את השם 'יהוה'. אנחנו חילונים, אם יש מישהו, שזה מפריע לו, בסדר, אבל אם יש תלמידים, שזה לא מפריע להם, אני לא רואה מה הבעיה. בעיניי, הערכים שלי לא פחותים מהערכים של שום רב".
גילוי או המצאה
שאלה נוספת, שנשאלה במהלך הערב הייתה האם אלוהים הוא גילוי או המצאה. "בעיניי אלוהים הוא המצאה", טענה תמרה, "כשמדובר בדברים שאנחנו יצרנו, אפשר לקבל תשובות, אבל יש דברים, שאין לגביהם תשובות. מאוד קשה להשלים עם זה שאין לנו תשובות".
על אף שהערב התקיים בבית הלל בהדר, הבית לחוזרים בשאלה, לא השתתף בסרף אף חוזר בשאלה, אבל השתתפה אחת מהמתנדבות במקום. בית הלל מספק תמיכה ועזרה למי שמחליט לחזור בשאלה ולהשתלב בעולם החילוני ולעתים מוצא את עצמו עם השכלה חלקית (אבל השכלה תורנית רחבה) וצורך בסיוע במציאת עבודה, דיור ועוד. בנוסף, לעתים יש צורך במפגשים עם עוד חוזרים בשאלה כדי להגדיל את המעגל החברתי לאחר שכל החיים גדלת בחברה חרדית או דתית.
מלבד השירים, שתמרה הקריאה מספרה החדש במהלך הערב ומשקפים את תחושותיה לגבי אלוהים ומקומו בחיינו, הוקראו במהלך הערב עוד טקסטים, שעוררו עניין. הנושא של הסרף, אלוהים, הוא נושא טעון, ובמהלך הערב היה ויכוח לגבי ההבדל בין אמונה באלוהים ואורח החיים ומה המשמעות של להיות חילוני.