שמו של חבר מועצת העיר יו"ר סיעת מרצ בחיפה, הרב דב (דובי) חיון, עלה לכותרות ביולי 2018, עת שנחקר בגלל תלונה על עריכת חופות מחוץ לרבנות. חקירה שעזרה לו להיות מי שהוא היום ובמקום בו הוא נמצא היום. אך מי הוא באמת הרב חיון?
"לא נולדתי בחיפה – התאהבתי בחיפה"
הרב דב (דובי) חיון, נולד בנתניה, למשפחה בת שמונה ילדים. הוא נשוי ואב לבן ובת הבן (17.5) והבת (31) ומתגורר עם משפחתו מזה 11 שנים בעיר חיפה, בה הוא משמש בתפקיד הרב של קהילת מוריה, קהילה מסורתית קונסרבטיבית. ביתו של חיון החליטה לעזוב את חיפה ואת הארץ. היא נשואה ומצליחה ומתגוררת בסן פרנסיסקו.
חיון, עטור תארים אקדמיים ותעודות, לא מפסיק ללמוד, ללמד, ליצור ולתת מעצמו למען החברה. הוא נולד למשפחה ספרדית – דתית ובתקופת נעוריו הוא עזב את העולם הדתי המסורתי ועבר לעולם החילוני. לאחר הצבא, היה מדריך בכפר גלים, שם גם התחתן עם אשתו, זהבית, שכיום היא מנהלת בית הספר היסודי "דגניה" בטירת כרמל. בעת שהותו בכפר גלים, לימד יומיים בשבוע, בבית הספר עירוני א', בחיפה, כמדריך של"ח. שם החל הקשר לעיר חיפה. לאחר מכן היה מדריך בבית ספר שדה באלון תבור (בגליל) וחזר לקיבוץ רמת רחל (במסגרת הנח"ל). משם המשיך לבית שמש והקים את הקיבוץ העירוני (בדומה לקיבוץ העירוני שקיים היום בהדר הכרמל).
ב-11 השנים בהן הרב דובי חיון מתגורר בחיפה, הוא פעיל בתוך במגוון פעילויות רווחה למען הקהילה הרחבה של חיפה. מעבר לעיסוקו בקהילת מוריה, הרב חיון עוסק במגוון פעילויות למען העיר חיפה כולה ועוסק בפעילות בין דתית ומנהיגות בין דתית, למען החיים השותפים בעיר חיפה.
"סקרן בלתי נלאה – לומד הרבה ועושה הרבה"
במהלך חייו, התגורר חיון במקומות רבים בארץ. הוא נסע בעקבות מקום העבודה ומקום הלימודים. הוא בעל תואר ראשון בהוראה מטעם המכללה לחינוך, ע"ש דוד ילין בירושלים. למד והוסמך להוראת לתנ"ך, הסטוריה של עם ישראל וחינוך מיוחד. בנוסף, יש לו תואר ברבנות חילונית ממכון תמורה בירושלים והוא בוגר המחזור הראשון במסגרת זו. בשנה האחרונה ללימודי הרבנות החילונית, חזר לעולם ההלכה, למד במכון שכטר ובמקביל אצל רב פרטי להסמכה לרבנות אורתודוקסית פרטית. סיים תואר שני בתלמוד והלכה והוסמך כרב מסורתי (קונסרבטיבי). בעברו למד הנדסאי מחשבים וגם לימד בתחום. הקים הוצאת ספרים גדולה (אופיר בע"מ) בת"א, שנסגרה. היה עורך כתב עת של התנועה הקיבוצית, בשם "שדמות" ולימד במכללת עמק יזרעאל.
אם לא די בכך הוא למד גם תחום של תמיכה רוחנית שעוסק בפרידה מן החיים (עם חולים סופניים), תחום בו עסק לאורך כל הדרך, בהתנדבות, כרב בבתי חולים וגם בבתים פרטיים. היום הוא עדיין עוסק בזה אך במסגרת מצומצמת.
בשנים האחרונות עסק הרב חיון גם בגישור במשפחה, תחום אותו למד ועסק בו. לצד ההתנדבות התמידית, כרב הוא תמיד פועל לקידום חלוקת ארגזי מזון בחגים.
תרומת שולחנות כתיבה לילדים נזקקים
הרב חיון תורם, יחד עם חבר נגר (המבקש להישאר בעילום שם) כחמישה שולחנות כתיבה חדשים לילדים נזקקים, בפתיחת שנת הלימודים – החבר מכין את השולחנות בנגריה ויחד הם יוצאים להרכיב אותם בבתי נזקקים.
לצד הלימודים העבודה וההתנדבות הוא גם פעיל פוליטי, היה פעיל במפלגת העבודה בשנת 1992, הפיק תוכניות טלוויזיה עבור החינוכית והוציא שישה ספרי שירה. הספר השביעי בדרך.
לשאלת חי פֹּה האם הגיוון הרב בלימוד ובעבודה לא מעייף, ענה חיון: "אני סקרן בלתי נלאה ולומד הרבה דברים ועושה הרבה דברים. זה כיף ולא מעייף לעסוק במגוון רחב של תחומים".
"הפרסום שלי סביב החקירה קידם את האג'נדה שלי וקידם אותי למקום אליו הגעתי"
מתי החלטת להיכנס לפוליטיקה?
הג'וק הפוליטי נכנס בי כשהבנתי לפני מספר שנים שאם לא נכנסים למשחק הפוליטי לא סופרים אותנו – את הדתיות הליברלית בארץ בכלל וברמה המוניציפלית בפרט, לעומת הכוחות האורתודוקסים שבתוך המשחק הפוליטי. לשמחתי, מה שעזר לי זה הפרסום שלי סביב החקירה – זה עשה רעש בינלאומי, שקידם את האג'נדה שלי וקידם אותי למקום אליו הגעתי.
אני רוצה שתהיה נציגות ליהדות הליברלית בתוך המשחק הפוליטי, בצורה שווה ולא סקטוריאלית…
"אני לא מייצג רק תנועה אחת, אלא מייצג את כל תושבי חיפה כשאני יושב פה, בעיריית חיפה. אני אמשיך לייצג את כולם, תוך שמירה על הזכויות השוויוניות של היהדות הליברלית הרחבה בעיר – מה שלא היה קודם לכן. לדעתי, היהדות הליברלית היא שוות זכויות, בדיוק כמו היהדות הלאומית או היהדות האורתודוקסית.
כל חיי אני פעיל, לא כחבר מפלגה, אלא בהבעת עמדות, בהשתתפות בכנסים, ובפעילות פוליטית במפלגות שמאל. אני מגדיר את עצמי כיהודי, כאיש שמאל, ציוני במדינה דמוקרטית – יהודית, ולא הפוך. זה מאוד חשוב קודם כל דמוקרטית ואחרי זה יהודית."
האם כניסתך לפוליטיקה המקומית היא תחילתה של כניסה לפוליטיקה הארצית?
קיבלתי הצעות להתקדם לפוליטיקה הארצית כבר עכשיו ולא הסכמתי, כי קיבלתי קולות ואני צריך לתת קבלות בחמש השנים הבאות לתושבי חיפה. אני מקדיש את עצמי לזירה המקומית ואמשיך לדאוג לתושבי חיפה. לקחתי על עצמי לדאוג לשני דברים עיקריים בקדנציה הקרובה: להיות שליח ציבור ולעזור לאנשים בכל פנייה. הדלת שלי פתוחה בצורה שווה לכולם.
אקדם תרבות אמיתית בחיפה ואפעל גם למען החזון של עיר ירוקה. לדעתי, אין מפלגה שיש לה אג'נדה ירוקה יותר מאשר מפלג מרצ. איכות הסביבה חשובה לי, גם בגלל שגדלתי תוך חיבור חזק לטבע. בשנים האחרונות התחביבים שלי מחוברים לטבע וביניהם, הטסת מטוסי אולטרה לייט, דאייה עם מצנחי רחיפה, צילום מהאוויר, צלילה ושייט. אני רוצה שישמרו על הטבע.
הציבור לא משרת אותנו. אנחנו משרתים את הציבור
"אחרי שתי קדנציות ברמה העירונית אמשיך לרמה הארצית"
התוכנית שלי היא לקיים שתי קדנציות ברמה העירונית. אני מאמין שכל תפקיד ציבורי מצריך כהונה בת שתי קדנציות ואז להמשיך הלאה, לתפקיד הבא. לכן, אני חושב שאחרי שתי קדנציות אמשיך לרמה הארצית, יכול להיות שאעשה זאת גם באמצע הכהונה השנייה, אם אבחר, אבל בוודאי שלא אפנה לזירה הארצית כבר בכהונה הראשונה כסגן ראש עיר בחיפה.
בבחירות הבאות למועצת העיר, אני מאמין שמרצ תגיע לשלושה עד ארבעה מנדטים. מרצ לא הצליחה ב-10 השנים האחרונות להיכנס למועצה בכלל ואני שמח שהקדנציה הצלחנו להכניס מנדט אחד, כאשר למנדט השני חסרו לנו 170 קולות בלבד.
אני מקווה שבקדנציה הזאת נוכיח את עצמנו מעשית. גם תבור להט, שהיה מספר שתיים ברשימה, שהיום קיבל אחריות על תיק הקהילה הגאה, עושה עבודה יפה מאוד וכן חבר במספר ועדות. אנחנו ביחד נוכיח את עצמנו בעיר וניתן תמורה לציבור. אני משוכנע כי כשיראו שאנחנו אנשים של קבלות, נגיע למינימום 3 מנדטים בקדנציה הבאה.
"התפיסה החינוכית של יאנוש קורצ'אק – לכבד כל אדם באשר הוא אדם, מלווה אותי מגיל צעיר ועד היום"
חיון מעיד על עצמו כי הוא צרכן תרבות ויוצר תרבות, שבא משני העולמות – עולם של חינוך ועולם של תרבות. התמונה שמלווה אותו, בכל משרד, מגיל 21, היא תמונתו של יאנוש קורצ'אק, שהתורה והתפיסה החינוכית שלו של שוויון לכל ושל כבוד לכל אדם באשר הוא אדם, מלווים אותו. כך גם התפיסה שאין אדם יותר טוב מרעהו. בהתאם לכך, גם התפיסה שלו את תפקידו בעירייה – מראש העיר ועד השומר בדלת, כולם שווים. אין אנשים שקופים.
"בחיפה היו יותר אירועים ופחות תרבות – צריך בידור אבל במינון הנכון"
קיבלת את תיק התרבות בחיפה מה תמונת המצב הקיימת בעיר?
"בחיפה היו הרבה אירועים ופחות תרבות מקומית חזקה, כולם הרגישו את זה ודיברו על זה ואני מעוניין לשנות את זה. אני לא חושב שלא צריך אירועים ובידור, כולנו צריכים מדי פעם בידור. לפעמים יש בידור לשם בידור ולפעמים יש בידור שהוא תרבות כמו הצגת תיאטרון שהיא גם מבדרת. צריך בידור, אבל במינון הנכון.
אני לא מעוניין להקצות את כל התקציב השנתי או רובו על "צאו בחוץ" ואירועים גרנדיוזיים. צריך את זה במינון הנכון וצריך גם תכנים, לכן הסוויץ' שנעשה וייעשה בחמש השנים האלה וכבר התחלנו אותו איך לקדם את התרבות בעיר.
כשאני אומר "תרבות", הכוונה היא ליצור רשת תרבות בעיר של יצירה. אחד הדברים שאני הולך לכיוון שלהם זה יצירת חממות תרבות, ממש כמו שיש חממת הייטק. ניצור חממת אמנות, חממה ליוצרי תיאטרון, חממה ליוצרי אמנות פלסטית ועוד, כאשר המטרה היא לסייע ליוצרים ולאחר מכן לראותם יוצאים אל השוק החופשי ותורמים לחיפה מתוך הבסיס שרכשו בחממה. אני מעוניין לעודד קודם כל אמנים מקומיים, אך המטרה שלי היא למשוך גם אמנים מחוץ לחיפה אל הסצנה התרבותית בעיר. חיפה היא עיר איכותית יפיפייה, נכון, יש בה בעיות, כמו בכל עיר, שצריך לטפל בהן ולסדר אותן.
חיזוק הפירמידה:
הייתה פה בעבר חממה אמנותית, שהתחילה לפני שנכנסתי לתפקיד. זוהי הפירמידה. אני מתכוון לחזק אותה בתקופה הקרובה כחממה ליוצרים. אנחנו הולכים לבנות בפירמידה גם חממה ליוצרי מחול ותיאטרון. תחילה זה יתקיים בקומה העליונה של המבנה. אנחנו נותנים את הקומה העליונה באופן זמני, עד שישופץ המבנה שליד תיאטרון חיפה, שייפתח בעוד כשנתיים, שם יהיה חלל גדול נוסף להצגות עד 100 איש. במבנה החדש מתוכננת גם חממה ליוצרים עצמאיים שיקבלו עזרה, כשהמטרה היא שיצאו לשטח ויקימו תיאטרון פרינג' משלהם ויקימו סדנאות יצירה וגלריות".
זה לא שיש לנו פנקס צ'יקים לחלק אבל ניתן תמיכה ועזרה.
אנו נצא בקול קורא ליוצרים להופעות בנורדאו, בשעות הערב, לצעירים ובשעות בוקר להצגות. חשוב לנו לטפח ולהיעזר, לשם כך, בכוח המקומי ולצד הכוח המקומי, למשוך גם יוצרים מבחוץ. בתחום הכתיבה, אני מעוניין לקדם גם פסטיבל משוררים שמתוכנן להתקיים בשנה הקרובה".
"להפוך את חיפה לחיפה טובה יותר ולא לת"א"
האם הציבור החיפאי הוא צרכן תרבות ואוהב תרבות?
אני רואה את הצמא ורואה את זה לפי הטלפונים שאני מקבל. אנשי התרבות צמאים לשינוי. אני נפגש, בכל יום, עם 4-10 יוצרי ויוצרות תרבות ואני שומע אותם, הן מהתרבות הערבית והן מהתרבות היהודית. לחיפה יש אופי מיוחד, שאין באף עיר אחרת – הרב תרבותיות, השיתוף, השכנות, כל אלה מייחדים את חיפה ויש לנצל את היתרון היחסי הזה.
אבא חושי הביא, בזמנו, את התרבות לחיפה. הוא הקים את התאטרון בשנת 1961 . הוא הביא לכאן אמנים וסייע להם בדיור. חלקם אכן נשארו. אז היום אנחנו חושבים איך ליצור אווירה בה אמנים ירגישו שהם רצויים. כך הם יוכלו להביע את עצמם וליצור פה, בחיפה. לצורך זה אנו נדרשים לתת תמיכה, אוזן קשבת ועזרה. בקיצור אני מעוניין ליצור סצנה תרבותית ייחודים ובמקביל, לשמור גם על בידור, למען הציבור כולו, במינון הנכון".
מה תכנית העבודה שלך?
בחודש הזה אני ממפה את יוצרי התרבות בעיר, את היצירה התרבותית שנעשית בשטח ואת הצרכים של היוצרים. בסופו של דבר הכוונה שלי היא להציג בפני ראש העיר תוכנית חומש ולקדם גם תרבות תיירותית. את קידום התרבות לתיירים אני מתכנן בשיתוף עם סגן ראש העיר, נחשון צוק, המחזיק את תיק התיירות ויחד עם רשות הספורט, לקידום תרבות ספורט."
"אנשי פוליטיקה ודת לא צריכים להתערב באמנות"
בעקבות האירועים שהתפתחו בשל התערוכות במוזיאון חיפה – מתי חופש הביטוי נחשב לחציית קו אדום?
כל עוד הדבר נעשה במסגרת החוק והמוסר האנושי, אנשי פוליטיקה ודת לא צריכים להתערב באמנות. חס וחלילה לא הייתי מסכים שמישהו יציג את יהושע או מוחמד בצורה פוגעת, יחד עם זאת כן יכולה להיות ביקורת לתוך דתות, אם היא בונה כמו שהיה בתערוכה מק-ישו, שהיא מיצג נגד החומרנות, שהפכה להיות דת בפני עצמה.
בתערוכה הזו, ספיציפית, היה משהו פוליטי ולא אמנות שפגעה. מי שראה את התערוכה לעומק, הבין שאין בה פגיעה בדת. לראייה, התערוכה הזאת הייתה מוצגת באירופה ותמשיך מכאן לאירופה. מישהו ניצל את זה לנגח את ההנהגה החדשה בחיפה. היה מצב עדין, שיצאנו ממנו, והתערוכה המשיכה הלאה. אני למדתי מזה לקח איך להתמודד עם נושאים כאלה בעתיד ולשמחתי, בגלל ההכרות שלי עם אנשי הדת בחיפה, ובזכות הדיאלוג שלנו ושל ראש העיר, הגענו להסכמות.
הדי אן איי של חיפה תמיד מנצח
תמיד, לצערי, מנסים לפגוע במרקם החיים שלנו כאן בחיפה, מסיבות כאלה ואחרות, אבל הדי אן איי של חיפה תמיד מנצח. צריך להעמיד גבול לא להתערב לאמנים כי אם מתחילים בצנזורה היא לא נגמרת. איפה הגבולות כשזה יפגע כשזה מסית לאלימות.
מה הנושאים העיקריים שהצבת על סדר היום עם כניסתך לתפקיד חבר מועצת עיר?
1- קודם כל לשרת את האזרח בשירות טוב, ולתת מענה כמה שאפשר בצורה שקופה ועל פי כללים. ללא פרוטקציה ובלי העדפות. הגעתי לעירייה נקי, בלי שרשרת חברים ולא הכרתי פה אף אחד האג'נדה שלי שקיפות ועזרה לאזרח.
2- איכות הסביבה והורדת הארנונה, מבלי לפגוע בשירות האזרח. ליצור אמצעים כספיים, ע"י תיירות ותעשייה. כולנו חושבים איך להפוך את חיפה לעיר מושכת, שאנשים רוצים לגור בה, כי יש בה חיים טובים מכל ההיבטים. לכן אקדם גם את איכות הסביבה.
מה ההתרשמות שלך מההנהגה החדשה ?
לא הוגן לבקר כשאפילו לא עברו 60 יום. תנו לאדם צ'אנס לפני שמבקרים אותו. אי אפשר להתלונן על כביש שיש בו בורות שעוד לא ראינו אותו. ראש העיר רק נכנסה לתפקיד, להאשים אותה או את ההנהגה זה לא הוגן. בגלל זה יש מושג של 100 ימי חסד.
תנו לה ללמוד. אם בעוד חצי שנה ציפיתם שדברים שהיו יכולים לעשות בחצי לא נעשו, אז תבקרו, אי אפשר לטפל ביום אחד זה פופוליסטי להגיד את זה. יש פה מגוון נושאים שמצריכים תכנון ןלא "בשלוף". ראש העיר עושה. היא לומדת את הדברים לעומק, לפני שהיא עושה שינויים ובגלל זה אין שינויים גדולים כרגע. יש אנשים טובים שעובדים קשה ולומדים להכיר את המערכת לכן כל הביקורת היא מיותרת ונגחנית והיא פוגעת וחבל.
כיצד אתה רואה את העיר חיפה בעוד חמש שנים?
אני רואה את העיר במצב יותר טוב. אנחנו עובדים נכון, בהובלת ראש העיר וקודם כל אנחנו לומדים.
יש סיפור נחמד על ההבדל בין יפני לאמריקאי, כאשר שניהם צריכים לכרות עץ. האמריקאי עובד 90% ומתכנן 10% היפני מתכנן 90% ועובד 10%. אז החכמה היא לא לעבוד במהירות ולבזבז את אנרגיה, אלא ללמוד ולעשות את זה יעיל וטוב. זה מה שאנחנו עושים לומדים לעומק, יש חזון שהבאנו עמנו בהובלת ראש העיר ואני מאמין שבעוד חמש שנים נראה תוצאות אמיתיות. זה המבחן שלנו.
החזון שלנו הוא שבעוד חמש שנים נחייה כאן בעיר נקייה יותר, עם איכות חיים יותר טובה, עיר עם תרבות חזקה, עיר שאתה משלם ומקבל תמורה למה שאתה משלם, עיר שהשירות לאזרח בה הוא טוב יותר. אני חושב שגם קודם היה טוב, אבל אנחנו מעוניינים לעשות את העתיד יותר טוב. עיר שבה ההדר חוזר להדר וממשיך את העיר התחתית שהתחדשותה החלה עוד בתקופתו של יונה יהב. אני רואה פה יותר תושבים צעירים ורוצה לראות עוד.
חיפה שתהיה לחיפה יותר טובה, עיר שיש בה אקדמיה עם חיים סטודנטיאליים. אני נפגש עם ראשי אקדמיה, כדי לראות איך לקדם תרבות סטודנטיאלית בעיר ובקיצור עיר שכיף לחיות בה. אני רוצה שהבת שלי תתקשר מסן פרנסיסקו ותגיד לי "אבא, אני חוזרת לגור בחיפה!"
"יש משהו מיוחד בחיפה שאין בשום מקום בארץ"
אני לא נולדתי בחיפה אבל זה הבית שלי לשארית חיי. גם כשארוץ בעתיד לכנסת, אני אמשיך לחיות בחיפה. יש משהו מיוחד בחיפה את הנוף של הים ושל ההר וגם את הנוף האנושי שמתאים לי. גם חילוני גם דתי וגם בין-עדתי. יש בחיפה מקצב חיים ייחודי. זה לא ת"א עם מקצב שאני פחות אוהב אותו ולא עם הכובד והמתח שיש בירושלים, היא בדיוק באמצע וזה בדיוק היופי.
זו עיר שאולי לראשונה לא מתאהבים בה אבל בהמשך כן ואני רוצה עיר שמופיעה בין הערים הראשונות ברשימת הערים התיירותיות, כי יש לנו מה להציע.
יש לנו פוטנציאל אדיר. אנחנו הולכים לשפר הרבה את כל האזורים. החזון שלי הוא שיהיה כאן מועדון צלילה ושמורה ימית מפותחת. אנחנו עובדים על זה. החזון של נחשון צוק הוא לקדם שבילי אופניים ויש פתרונות, על אף שמדובר בעיר הררית. כולנו יחד, כמועצה עובדים על זה כולנו יכולים לעשות למען העיר.
"תנו צ'אנס"
לסיכום:
תושבי חיפה, אני אשמח לדבר אתכם ואני נגיש לכם. תנו צ'אנס. כל הניגוחים מיותרים. נגמרו הבחירות וכשבאים לבקש ממני עזרה אני לא שואל "למי הצבעת". כרגע כולנו למען חיפה! בחרו בי פחות מ-5000 תושבים, אבל מבחינתי כולם בחרו בי. ברגע שאני פה, אני משרת את כל הציבור החיפאי. סך הכל כולנו עובדים ביחד ואנחנו עובדים יחד קואליציה ואופוזיציה למען האזרח.