לאחר מאבק ארוך של ענף הזית במועצת הצמחים: מחר תיכנס לתוקף התקנה שתעשה סדר בשמן הזית:
שלא יערבבו אתכם: החל ממחר (01/01/19) יצרני שמן הזית והיבואנים יהיו חייבים לציין את ארצות המקור של השמן על הבקבוקים
ד"ר עדי נעלי, מנהל ענף הזית במועצת הצמחים: "עד היום ערבבו את הצרכן הישראלי וגרמו לו להאמין שהוא קונה שמן זית "ישראלי" אולם במרבית המקרים הוא רכש שמנים מעורבבים שמקורם לא ידוע, חלקם ממדינות עולם שלישי בהן לעיתים קרובות אין הקפדה על סטנדרטים של איכות השמן"
מחר, יום שלישי, (1 בינואר 2019), תיכנס לתוקפה התקנה המחייבת את יצרני שמן הזית לסמן בצורה בולטת על גבי הבקבוקים את ארץ המקור של שמן הזית. זאת לאחר מאבק ארוך שניהל בנושא ענף הזית במועצת הצמחים. בענף הזית טוענים היום כי התקנה החדשה תביא סוף להטעיה הצרכנית ולהסוואת מקורו של שמן הזית הנמכר לציבור בישראל תוך שהציבור חושב שמדובר בשמן של מותגים המיוצרים בישראל או אפילו מיובא ממדינה אחת כמו איטליה או ספרד כשבפועל זה לא תמיד נכון. בענף הזית ממליצים פשוט לסובב את הבקבוק ולראות היכן באמת מיוצר השמן. התקנה מחייבת הן את היצרנים והן את רשתות המזון והללו יחויבו להוריד מהמדפים בקבוקי שמן שלא סומנו בהתאם לתקן. האחריות לאכיפת התקן החדש היא על שירות המזון במשרד הבריאות.
על פי הוראות הסימון של התקן החדש (תקן 191 לשמן זית ישראלי), רק שמן זית שיוצר בישראל מזיתים שגודלו בישראל יסומן כשמן זית ישראלי. כאשר שמן הזית מיוצר מחוץ לישראל, תהיה חובה לציין על גבי הבקבוק את ארץ המקור. במקרה והשמן מיוצר מתערובות שמקורן במספר מדינות, תהיה חובה לציין על גבי הבקבוק את כל ארצות המקור של השמן. בנוסף, על פי התקנה החדשה, כאשר מדובר בשמן זית ישראלי המהול בשמנים שמקורם במדינות אחרות, תהיה חובה לציין את רשימת כל המדינות מהן מורכב השמן. זאת בניגוד למצב שהיה עד כה ולפיו מספיק היה ש-35% מערך המוצר מקורו בישראל, על מנת לציין כי מדובר במוצר ישראלי. התקן נחתם בסוף 2016 ע"י שר הכלכלה משה כחלון לאחר לחץ כבד של היצרנים והיבואנים לדחות אותו במשך מספר שנים, ניתנו להם שנתיים להתארגנות לסימון, וכאמור התקן יכנס לתוקף מחר.
על פי נתוני משרד החקלאות, שוק שמן הזית בישראל מוערך בכ-23.5 אלפי טון לשנה. כ-25% מכמות זו נמכרת ברשתות השיווק. השאר נקנה ישירה מיצרני השמן הישראלי.. בישראל כ-340,000 דונם של מטעי זיתים מהם הפיקו בשנה האחרונה כ-18,000 טון של שמן זית. שמן הזית המופק בישראל נחשב לשמן זית איכותי מאוד השומר על ערכיו התזונתיים והבריאותיים הודות לטריות ולמהירות בה הוא מגיע מהעץ לצרכן.
בענף הזית במועצת הצמחים אומרים כי בכל הנוגע לשמן הזית, ישנה חשיבות גדולה לעקיבות אחר מקור השמן והאותנטיות שלו. במקרים רבים נעשה טשטוש מכוון של ארצות המקור. איטליה, לדוגמה, מייצאת כמות שמן גדולה משמעותית מזו שהיא מייצרת. הפער הזה מוסבר על-ידי היותה צינור יצוא למדינות עולם שלישי כגון: איראן, טורקיה ולוב, מדינות בהן לעתים קרובות אין הקפדה על סטנדרטים של איכות שמן הזית. יתרה מכך, לדברי ד"ר נעלי, מנהל ענף הזית במועצת הצמחים, מרבית השמן המיוצר באירופה נשאר ביבשת לשימוש מקומי כאשר השמן המיוצא הנו שמן המעורבב משמנים ממדינות שונות, פעמים רבות באיכות נמוכה יותר וממלאים ישנים יותר, של שנה או שנתיים. במקרים רבים שמנים מיובאים אלו מעורבבים עם שמן זית ישראלי בלי שהצרכן יידע שהוא אינו קונה שמן ישראלי.
צרכני שמן הזית עלולים להיות חשופים לשמני זית באיכות ירודה, לשמני זית בהם מעורבבים שמנים ממספר מקורות, שטיבם אינו ברור
לדברי ד"ר נעלי, החשיבות לציון מקור השמן גדלה על רקע תעשיית זיופי שמן הזית. בארץ, ובמיוחד בעולם, תעשייה זו שכיחה מאד, מתקדמת כל העת ונעשית יותר ויותר מתוחכמת. צרכני שמן הזית עלולים להיות חשופים לשמני זית באיכות ירודה, לשמני זית בהם מעורבבים שמנים ממספר מקורות, שטיבם אינו ברור, ואף לשמנים שאינם ראויים למאכל. חלק מן הזיופים נעשים עם שמני זית נחותים המיועדים לתעשיות הקוסמטיקה והמאור. זיופים אחרים נעשים על-ידי שימוש בשמנים כגון שמן סויה, הנוטה להתחמצן בקלות, תוך הוספת תמציות טעם, תוספי ריח ותוספי צבע כגון צבע ירוק זרחני, החשוד כחומר מסרטן.
ד"ר נעלי: "עד היום פשוט ערבבו את הצרכן הישראלי וגרמו לו להאמין שהוא קונה שמן זית "ישראלי" הנחשב לאיכותי מאוד, אולם במרבית המקרים הוא רכש שמנים מעורבבים שמקורם לא ידוע, חלקם ממדינות עולם שלישי בהן לעיתים קרובות אין הקפדה על סטנדרטים של איכות השמן. התקן החדש, יחד עם תו התקן של ענף הזית הניתן רק לשמני זית המיוצרים בישראל והעומדים תחת פיקוח הדוק של ענף הזית, מבטיחים לשים לתופעה זו סוף".
חשוב לציין שהתקן עבר לפני שנתיים ולאחר שניתן למשווקים זמן להתארגן, הוא יכנס לתוקף החל ממחר 01/01/2019
מצורף התקן לעיונכם:
[pdf-embedder url="https://haipo.co.il/wp-content/uploads/2018/12/SI-191.pdf" title="SI 191"]