בשכונת רמת בגין, ברחוב הרב דוד אסף 3, ניצב מבנה ציבורי יוצא דופן – ״יד הרב דוד אסף, המכון לחקר כתבי הרמב“ם”. שמו מעיד על ייעודו המקורי, אך סיפורו של המקום מלמד כי במהלך השנים השתנה אופיו במידה ניכרת.
קיצור תולדות המכון
ראשיתו של המכון במפעלו של הרב דוד אסף, שהקדיש שנים לחקר לשונו של הרמב"ם ויזם את „אוצר לשון הרמב"ם” – קונקורדנציה, כלומר מפתח אלפביתי מקיף למילים ולמראי המקום ב„משנה תורה”. הכרכים הראשונים ראו אור בחיפה ב־1960.
לאחר פטירתו המשיך בנו, הרב יהודה אסף, את המפעל, ובראשית שנות ה־70 הוקם לזכרו „יד הרב דוד אסף – מכון לחקר כתבי הרמב"ם”. פעילות המכון כללה הוצאה לאור של ספרים ומחקרים שעסקו בכתביו של הרמב"ם, ובהם גם כתביו הרפואיים.
בשנות ה־80 הוקם עבור המכון משכן קבע ברמת בגין, בתכנון האדריכלים ישעיהו אילן וגדעון אדרת.
המחלוקת סביב השימוש במבנה
שנים לאחר הקמתו הפך השימוש במבנה למוקד של מחלוקת ציבורית ומשפטית.
בשלהי 2017 מחו תושבים ברמת בגין על כך שבמקום החלה לפעול ישיבה חרדית. לטענתם, מבנה שנועד לשמש מכון לחקר כתבי הרמב"ם החל לשמש בפועל למטרה אחרת, החורגת מן הייעוד שלשמו הוקצה.
בעקבות תלונות התושבים פעלה עיריית חיפה במקום, בין היתר לפינוי ציוד ולפירוק מחיצות שהותקנו במבנה. העמותה המפעילה את המכון טענה מצדה כי פעולות העירייה נעשו שלא כדין וגרמו נזק למבנה, והסכסוך עבר לזירה המשפטית.
בשנת 2018 הגישו העמותה ויהודה אסף תביעת נזיקין נגד עיריית חיפה ובכירים בה. בהמשך פונתה הישיבה מן המקום, ובשנת 2020 הסתיים ההליך המשפטי בהסכם פשרה שהושג במסגרת גישור. בית משפט השלום בחיפה נתן להסכם תוקף של פסק דין, ובעקבותיו נדחתה התביעה.
העמותה המנהלת
העמותה „יד הרב דוד אסף – מכון לחקר כתבי הרמב"ם” עדיין רשומה כעמותה פעילה וכתובתה היא במקום. עם זאת, הנתונים הכספיים העדכניים מצביעים על פעילות מצומצמת מאוד: המחזור המדווח לשנת 2024 עמד על אלפי שקלים בודדים, ללא עובדים וללא מתנדבים מדווחים.
נתונים אלה, בצירוף היעדר פרסומים עדכניים על פעילות מחקרית, כנסים או הוצאה לאור בהיקף משמעותי, מעלים את האפשרות כי פעילותו של המכון כמוסד מחקר הצטמצמה מאוד. נראה כי כיום עיקר השימוש במבנה הוא לצורכי תפילה ולימוד.
על הבניין
הבניין הוקם ב-1982 ותוכנן בידי האדריכלים ישעיהו אילן וגדעון אדרת. מן התכניות המקוריות השמורות בארכיון ישעיהו אילן בספרייה הלאומית עולה כי אחד המרכיבים המרכזיים בפרויקט הוא בית מדרש ובית כנסת, ובו אולם תפילה, בימה, ארון קודש וגלריות.
הבניין עצמו מתוכנן כקובייה ומעליה גג מרחף שמנותק מדפנות הקובייה. חלל הקובייה בגובה של כ-15 מ׳, מכיל את אולם התפילה המשמש כבית כנסת וכבית מדרש. גלריה היקפית הצופה אל חלל התפילה משמשת לאזור לימוד ואחסון ספרים.
המאפיין הייחודי של הבניין הוא ״הגג המרחף״, המנותק ממעטפת הבניין ומורכב ממערכת של קמרונות מוצלבים הנתמכת ע״י סידרת עמודי בטון גבוהים.
על האדריכלים
האדריכל ישעיהו אילן (1931–1999) היה מבכירי המתכננים שעסקו בישראל באדריכלות של בתי כנסת, ישיבות ומוסדות דת. הוא למד אדריכלות בטכניון ובהמשך נמנה עם הסגל האקדמי של הפקולטה. לצד עבודתו המקצועית עסק גם בהיבטים העיוניים של הקשר בין אדריכלות למחשבה היהודית, ובין היתר חקר את תפיסת החלל האדריכלי במשנה ובתלמוד.
משנות ה־60 פעל אילן בשותפות עם האדריכל גדעון אדרת, ובמסגרת משרדם תוכננו מבני ציבור, מוסדות חינוך ומבני דת רבים. גם המכון לחקר כתבי הרמב"ם תוכנן על ידי משרד ישעיהו אילן–גדעון אדרת, אדריכלים ומתכנני ערים.
אחד המאפיינים הבולטים בעבודתו של אילן בתחום בתי הכנסת היה העיסוק בגג כאלמנט אדריכלי וסמלי בפני עצמו. במכון לחקר כתבי הרמב"ם בולט במיוחד „הגג המרחף”, המנותק חזותית מקירות החלל המרכזי. מוטיב זה מופיע בשני מבנים נוספים שתוכננו ע״י י.אילן בחיפה: בית הכנסת בעין הים ובית הכנסת ״אליהו הנביא״ בשכונת אחוזה.
המצב כיום
בביקור במקום מתגלה פער ניכר בין שמו וייעודו של המוסד, „המכון לחקר כתבי הרמב"ם”, לבין המציאות כיום. לא ניכרה פעילות של מוסד מחקר פעיל. הרושם המתקבל מן הביקור הוא כי עיקר השימוש במבנה כיום הוא לצורכי תפילה ולימוד בהיקף מצומצם.
מצבו העכשווי של המבנה אינו מנותק, ככל הנראה, ממצבה של העמותה המנהלת אותו, כפי שעולה מן הדיווחים הכספיים העדכניים. מצב זה עשוי להסביר, לפחות בחלקו, את הפער בין ייעודו של המוסד לבין מצבו הפיזי והתחזוקתי הנוכחי.
סיפורו של ״המכון לחקר כתבי הרמב״ם״ הוא גם סיפורו של הפער שבין חזון שאפתני לבין מציאות שהלכה והצטמצמה עם השנים.
תודות
תודתי לנגה כרמי, מנהלת תאגיד החדשות ״חי פה״ על הצעת הנושא לכתבה ועל תמיכתה לאורך השנים בפרויקט ״סיפור בניין״ שמתפרסם באתר זה.
קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.
