תושבי חיפה משלמים היטל שמירה, אבל האם הם מרגישים בטוחים יותר?

"כמעט שנה בלי לראות שמירה בשכונה"

(חי פה) – כמעט שנה לאחר תחילת גביית היטל השמירה בחיפה, תושבים משכונות שונות בעיר טוענים כי אינם רואים שינוי בשטח ואינם מבחינים בנוכחות של גורמי שמירה וביטחון בשכונותיהם. בישיבת ועדת הביטחון העירונית האחרונה הוצגו נתונים על ירידה בחלק מעבירות הרכוש, הרחבת מערך מצלמות האבטחה ותוכניות להקמת מוקד ביטחון אחוד.

אלא שבקרב תושבים נותרת השאלה המרכזית, האם הכסף שהם משלמים מתורגם לביטחון מורגש ברחובות ובשכונות המגורים?

מאז ינואר 2026 גובה עיריית חיפה היטל שמירה מתושביה, שנועד לסייע במימון פעילות הביטחון והשיטור העירוני, ובכלל זה פעילות יחידת עוז, הפועלת לסיור, לפיקוח ולחיזוק הביטחון בעיר. ואולם, על אף החודשים שחלפו מאז תחילת הגבייה, במערכת חי פה מתקבלות תלונות מתושבים הטוענים כי בשטח לא מורגש שינוי משמעותי וכי הם אינם רואים את נוכחותם של אנשי הביטחון בשכונותיהם.

תושבת נאות פרס סיפרה לחי פה: "אנחנו משלמים היטל שמירה כבר כמעט שנה, מבלי לראות שמירה אפילו פעם אחת בשכונת נאות פרס".

תלונות דומות עולות גם משכונות נוספות בעיר, ובהן שכונות הכרמל וגבעת זמר. התושבים מצביעים על מפגעים חוזרים, ובהם רעש מכלי רכב ואופנועים משופרים, צעירים המרעישים בשעות הלילה בגנים ציבוריים, וכן חשש מגניבות ומפריצות לבתים. מבחינתם, הציפייה היא שהיטל השמירה לא יסתכם בתשלום נוסף לחשבון העירוני, אלא יתבטא בנוכחות בשטח, באכיפה ובמענה לאירועים הפוגעים באיכות החיים ובתחושת הביטחון.

ירידה בגניבות כלי רכב ובפריצות לדירות ועלייה בעבירות הסמים

בישיבת ועדת הביטחון האחרונה של עיריית חיפה שהתקיימה בספטמבר האחרון הוצגו נתונים על פעילות המשטרה והשיטור העירוני ועל מגמות הפשיעה בעיר. פקד עומר שטרסמן, קצין השיטור העירוני בתחנת משטרת חיפה, דיווח על ירידה של 21% בגניבות כלי רכב, ירידה בפריצות לדירות ולעסקים, ירידה של 29% בהצתות וכן ירידה במספר התקיפות בעיר התחתית.

לצד הנתונים החיוביים, ציין שטרסמן כי נרשמה עלייה בעבירות הסמים, בעיקר באזורי הבילוי, וכי התמודדות עם מוקדי סמים ופשיעה מחייבת פעילות מתמשכת. עוד הוצגה בישיבה שיטת פריצה שאותרה באזור הכרמל, במסגרתה פורצים מדביקים פתקים אדומים או סרט שקוף על דלתות כדי לבדוק אם הדירות נותרו ריקות.

הנתונים מצביעים על פעילות אכיפה ועל מגמות משתנות בתחום הפשיעה, אך אינם משיבים כשלעצמם על השאלה שמעסיקה תושבים רבים, כיצד מתבטאת פעילות השמירה בשכונות המגורים, באילו אזורים היא מתבצעת ובאיזו תדירות?

רעש, נהיגה פרועה ומפגעים ליליים, התושבים דורשים מענה

סוגיית הרעש מכלי רכב ואופנועים משופרים עלתה גם בדיון בוועדת הביטחון. נטע בוחבוט, חברת הוועדה וחברת מועצת העיר, הציגה את תלונות התושבים על רעש יומיומי ועל נהיגה פרועה בכביש 22, בכביש 4 ובצירים מרכזיים נוספים, בהם אבא חושי, מוריה, שדרות הנשיא וטשרניחובסקי.

לדבריה, בשבועיים שקדמו לדיון התקיימו מבצעי אכיפה נרחבים, שבמסגרתם הורדו מהכביש אופנועים וכלי רכב משופרים. כמו כן, אחת לשבועיים עד שלושה שבועות מצטרף בוחן תנועה למחסומים ולמבצעי האכיפה. עם זאת, התושבים ממשיכים לדווח על רעש ועל הפרעות בשעות המאוחרות.

יו"ר ועדת הביטחון, חבר מועצת העיר מוטי בליצבלאו, ביקש להעלות את הנושא שוב בישיבה הבאה, בהשתתפות גורמי התנועה המקצועיים במשטרה מתחנת חיפה, ממרחב כרמל וממחוז חוף, כדי לקבל תמונה רחבה על היקף הטיפול בתופעה ועל המענה הניתן לה.

גם בגזרת קריית חיים הוצגו אתגרים ביטחוניים. פקד אנסטסיה ורטילנייה, קצינת סיור בתחנת משטרת זבולון, דיווחה כי מתחילת השנה נרשמו 2,800 אירועים, מהם 40% קשורים לחסימות, 34% לרעש, 18% להתפרצויות ו-8% לאלימות. אזור המועדונים בקריית חיים הוגדר כרגיש במיוחד, בין היתר בשל אירועי סמים, אלימות וחסימות הקשורים לפעילות באזורי הבילוי. עוד צוין כי מערך השמירה הלילי הקיים אינו מספק.

650 מצלמות בעיר, ועוד מאות בדרך

במסגרת הדיון הציג יאיר זילברמן, מנהל אגף הביטחון ושירותי החירום בעירייה, את התוכניות להרחבת מערך מצלמות האבטחה. לדבריו, כיום מותקנות ברחבי חיפה כ-650 מצלמות. בקרוב צפויות להתווסף 70 מצלמות, ובתוך שנה וחצי עד שנתיים מתוכננת התקנת כ-300 מצלמות נוספות.

התקציב הכולל לפרויקטים בתחום המצלמות עומד על כ-5.5 מיליון שקלים, ממקורות מימון שונים, ובהם תקציב עירוני, מפעל הפיס והיטל השמירה.

בין האזורים שבהם מתוכננת הרחבת הפריסה נכללים רחובות הרצל והחלוץ, גן מניה שוחט והמעברים בין רחוב קלר למרכז הכרמל, גן הפרפר ורחוב אלמוג, ציר יד לבנים בנווה שאנן, רחוב עבאס וגבעת השבשבת. במקביל מתבצע פרויקט לחיבור מערכות המצלמות לתשתית סיבים אופטיים, שאמור לשפר את התקשורת בין המצלמות למערכות העירוניות.

עוד הוצגה תוכנית להקמת מוקד ביטחון אחוד, שירכז את פעילותם של גופי האכיפה והביטחון הפועלים במסגרת מינהל התפעול, ובהם השיטור העירוני, אגף האכיפה, אגף הביטחון ואגף החופים. המוקד מתוכנן לפעול לצד מוקד עירוני חדש, באופן שיאפשר קשר ישיר בין הגופים ורציפות תפקודית גם במצבי חירום.

עלות המימוש שעדיין חסרה להקמת המוקד נאמדת בכ-2.5–2.6 מיליון שקלים, נוסף על מיליון שקלים שכבר הוקצו.

השאלה שנותרה פתוחה, כיצד מתחלק המענה הביטחוני בין השכונות?

הדיון בוועדת הביטחון עסק בשורה של נושאים חשובים, החל ממגמות הפשיעה ואכיפת עבירות תנועה ועד לפריסת מצלמות ולהקמת מוקד ביטחון אחוד. עם זאת, עבור תושבים המשלמים את היטל השמירה, השאלה המיידית נוגעת לא רק לתוכניות העתידיות, אלא גם למצב הקיים: היכן פועלים כוחות השמירה כיום, באיזו תדירות הם מגיעים לשכונות, וכיצד נקבע סדר העדיפויות בחלוקת כוח האדם בין האזורים השונים בעיר?

העובדה שבחלק מהאזורים הוקצו בתחילת הדרך כוחות רבים יותר בשל צרכים ביטחוניים אינה מבטלת את הציפייה של תושבי שכונות אחרות לקבל מענה בהתאם לצרכים המקומיים. רעש לילי, נהיגה מסוכנת, הפרעות בגנים ציבוריים וחשש מפריצות הם מפגעים שתושבים מבקשים לראות מטופלים באופן עקבי, ולא רק במסגרת מבצעי אכיפה נקודתיים.

חשוב גם להבחין בין נתוני פעילות של המשטרה והשיטור העירוני לבין היקף הפעילות שממומן ישירות מהיטל השמירה. הנתונים שהוצגו בוועדה מלמדים על פעילות ביטחונית בעיר, אך ללא פירוט של פריסת הכוחות, שעות הפעילות והשימוש בכספי ההיטל, קשה לתושבים להעריך כיצד התשלום מתבטא בשירות שהם מקבלים.

בסופו של דבר, תושבי חיפה אינם מבקשים רק לשמוע על מצלמות חדשות, מוקדים מתוכננים ונתוני אכיפה. הם מבקשים להרגיש שהביטחון מגיע גם לרחוב שלהם. כמעט שנה לאחר תחילת גביית היטל השמירה, נדרשת העירייה להציג לציבור תמונה ברורה של השימוש בכספים ושל חלוקת פעילות השמירה בין שכונות העיר, כדי שהתשלום הקבוע יתורגם גם לתחושת ביטחון ממשית בחיי היום-יום.

מעיריית חיפה טרם נמסרה תגובה.