עדות אישית של מי שהיתה צעירה בשכונת נשר בשנת 1946 מעלה זיכרונות מתקופת המרי העברי, מליל הגשרים ומאירועי "השבת השחורה", שבמהלכה פשטו הבריטים על קיבוץ יגור הסמוך, חיפשו סליקי נשק, הרסו את המשק ועצרו את חבריו. תושבי נשר גויסו לסייע בשיקום המשק שנחרב.
בשנת 1946 חווינו הרבה אירועים שהטביעו בנו חותם.
היינו צעירים וצעירות שגוייסנו לאירגון ההגנה בשכונת נשר. השכונה הייתה מוקפת בערבים שלא חדלו מלפגוע בשכונה.
הייתה זאת תקופת המרי העברי נגד הספר הלבן. תקופה של גרוש אוניות מעפילים ניצולי שואה.
ערב אחד, העבירו קשר בשכונת נשר, שאין לעזוב את השכונה…בפקודה!
אנחנו כנוער לא ידענו למה ומדוע?…
אבל פקודה זו פקודה… נשארנו כולנו דרוכים ומחכים לבאות…
מוזר היה שצעירי הפלמ"ח ששהו בשכונה נעלמו…
לפנות בוקר, עברה שמועה מפה לאוזן על פיצוץ 12 הגשרים שחברו את הארץ למדינות השכנות. מה שנהוג היום לקרוא לאותו לילה, "ליל הגשרים."…
יחידות הפלמ"ח פוצצו את הגשרים במטרה לפגוע בשלטון הבריטי שמונע את עליית ניצולי השואה לארץ.
והכול בגלל רצונם ובקשתם של הערבים והמופתי שבראשם.
ליל הגשרים היה אחד מהמבצעים הנועזים של הפלמ"ח ותנועת המרי העברי.
בתגובה הבריטים הטילו עוצר בכל רחבי הארץ. ערכו חיפושים ומעצרים המוניים. בקיבוצים, בכפרים, במושבים, בשכונות ובערים…
רבים ממנהגי הישוב ומוסדותיו נאסרו והוגלו למאסר בלטרון, בעתלית וברפיח.
הקיבוץ שסבל ביותר באותה שבת שחורה היה קיבוץ יגור.
הסליקים הגדולים של נשק ההגנה היו ביגור.
עקב הלשנה של שני בוגדים, הבריטים פשטו על משק יגור והרסו את המשק עד היסוד.
עקרו קירות ומרצפות. פוצצו צינורות מים, אסרו את חברי המשק. גברים, נשים נוער וילדים… כולם נלקחו למאסר …
חברי הפלמ"ח ששהו במשק, הצליחו להימלט בעוד מועד והצליחו לחסל שמות ותיעוד שהיה ברשותם.
אנשי נשר, הסמוכה ליגור, גוייסו כולם על ידי ההגנה לעזור בעבודות המשק.
בדיוק התחיל אז החופש הגדול מלימודים. גוייסנו בנערנו ובזקננו לעזרת המשק …
ראיתי במו עיניי את ההרס הנוראי שגרמו הבריטים. עבדתי עם חבריי בכרם הענבים, בקציר התירס לבהמות, בלול, ברפת ובדיר… לעולם לא אשכח את אותה תקופה… על אירועי השבת השחורה כתבתי גם ביומני באותה שנה.
