הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה.

בטור זה נציג תמיד פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח.

עולש מצוי  Cichorium endivia

עשב חד-שנתי שגובהו 70-20 ס"מ, לעיתים גובהו גם מטר ויותר. גבעולי העולש מפרקיים, אלכסוניים זה לזה באופן היוצר מבנה זיגזגי.

שרף חלבי נובע מהגבעול או מהעלה כשחותכים אותם.

בחורף מתפתחת שושנת עלים גדולים ומשוננים או מחולקים לאונות, שממנה יוצאים גבעולי התפרחת.

עולש מצוי פורח באביב המאוחר בחודשים אפריל-יוני. אז מתרוממים עמודי התפרחת המסועפים עד לגובה של עשרות ס"מ. מיקום רוב התפרחות אינו בקצות הצימוח כמו ברוב הצמחים אלא במפרקי הגבעולים (בנקודות פיצול הגבעולים) ורק מיעוטן נישאות בודדות על עוקץ בקצה הגבעול.

התפרחת מורכבת רק מפרחים לשוניים שקצותיהם משוננים, צבעם כחול עם זריחת החמה ותכלת לקראת הצהרים, האבקנים בצבע כחול כהה. קוטר התפרחת 2.5 – 3.5 ס"מ. כל תפרחת פורחת רק בשעות לפני הצהריים במשך יום אחד בלבד.

לאחר הבשלת התפרחת נסגרים חפי-המעטפת שתופחת ומתקשה, הזירעונים אינם נפוצים במהלך הקיץ. גשמי השנה החדשה מביאים לפרישת חפי-המעטפת וטיפות הגשם והרוחות מפיצים את הזירעונים. הזירעונים מוארכים, צבעם שחור.

בחודשי הקיץ קל לזהות את הצמח היבש באמצעות גבעוליו האלכסוניים וקצות גבעוליו המעובים, הנושאים בדרך כלל את התפרחות הבשלות, היבישות טרם הפצת הזרעים.

פרחי העולש מציעים למאביקים (לרוב דבורים) רק גמול אבקה.

עולש מצוי גדל בקרקעות כבדות, באזורים פתוחים ובצדי דרכים בשפלת החוף ובצפון הנגב: באזורי צומח עשבוני, בתות, שדות חקלאיים וגינות נטושות, צדי דרכים, ערוצים וסלעים בערבות.

תפוצה בארץ: גולן, חרמון, גליל, מישור החוף, עמקים, גלבוע, כרמל, הרי שומרון ויהודה, מדבר יהודה, בקעת ים המלח ונגב צפוני.

תעודת זהות

מקום לפגוש את פרח השבוע

• סע מחיפה בדרך אבא חושי – כביש 672 לכיוון דרום מזרח.
• מיד לאחר גשר הולכי הרגל לאוניברסיטה, פנה ימינה (דרומה) בכניסה הראשונה מכיוון חיפה לפארק הכרמל המובילה לחניון טללים.
• המשך כ-200 מ' עד לחניון טללים (הממוקם משמאל לדרך).
• אחרי החניון מתחיל כביש סלול, רד בו (ברגל או ברכב) כ-100 מ', עד המקום בו הכביש פונה דרומה. מכאן כבר אין יותר כניסה לרכב אלא לרוכני אופניים והולכי רגל. זהו שביל סלול המתחבר לכביש הכניסה לחי-בר.

המשך בשביל הסלול, העולש פורח בדגם בודד ולא במקבצים לאורך השביל ההיקפי המוביל עד המפגש שלו עם הכביש המוביל לחי-בר.

ריכוז מוגבר של צמחי עולש תוכל לראות בחלקו הראשון של השביל בצידו המערבי לפני ואחרי תצפית הזיכרון ע"ש פרופ' מייק יפה.

אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על העולש המצוי.

האגדה על העולש המצוי

פעם, בשדה רחב ידיים שבו רקדו פרפרים ושרו הציפורים, צמח עולש קטן. שמו היה עולי והוא היה קצת שונה מהצמחים סביבו. בעוד שהשיבולים עמדו גבוהות והחמניות פנו תמיד אל השמש, לעולי היו גבעולים אלכסוניים ופרחים כחולים עדינים, והוא לא ידע בדיוק מה תכליתו.

אני לא גבוה כמו השיבולת", אמר עולי בעצב."
"ולא זוהר כמו החמניה, מי בכלל צריך עולש?"

בלילה, כשהרוח שרקה חרש בין הגבעולים, עולי פנה לכוכבים ושאל
 "מה הייעוד שלי? למה אני פה?"

הכוכבים לא ענו, אבל למחרת הופיעה ילדה קטנה בשדה. שמה היה תמר והיא חיפשה עשבי מרפא לסבתה החולה.
היא התבוננה סביב ואז קראה בשמחה: "הנה עולש מצוי! סבתא תמיד אמרה שהוא טוב ללב ולעיניים, ומרפא את הגוף והנפש".

היא קטפה בזהירות כמה מעלי העולש המצוי ואמרה לו תודה בלב שלם,
"אתה אולי לא הגבוה ביותר, ולא הבוהק ביותר, אבל אתה מיוחד וחשוב"

עולי לא האמין! הוא לא ידע שהוא יכול לעזור לאנשים! פתאום, כל העלים שלו רטטו מהתרגשות, ופרחיו נפתחו לרווחה כאילו חייכו לשמש.

מאותו יום, עולי כבר לא הרגיש קטן או מיותר. הוא ידע שלכל אחד בעולם, אפילו לצמח פשוט בשדה, יש תפקיד חשוב המייחד רק אותו.