(חי פה) – היום, יום שני, 04/05/2026, התכנסה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה חיפה לדיון נוסף ומכריע בשאלת הפקדת תכנית מורדות לינקולן–תל אהרון, אחת התכניות השנויות ביותר במחלוקת בחיפה בשנים האחרונות.
העירייה הציגה בדיון חלופה חדשה
הדיון התקיים בנוכחות נציגי העירייה, יזמים, בעלי קרקעות, פעילי איכות סביבה ותושבים, וכל צד הציג את עמדתו בנוגע לעתידו של אחד האזורים הרגישים ביותר מבחינה סביבתית בעיר. לטענת פעילים, העירייה הציגה בדיון חלופה חדשה שלפיה הבנייה תתבצע רק במורדות לינקולן, בעוד תל אהרון יישאר שטח טבעי מוגן.
המשמעות, לטענת העירייה, היא הפחתה בכמות יחידות הדיור המתוכננות בתל אהרון והגדלה נקודתית במגרשים אחרים, מה שצפוי להפחית כ־200 יחידות דיור מן התכנית הכוללת, מהלך שהפעילים רואים בו תגובה ישירה לטענותיהם על הצורך לשמור על הכניסה המערבית של חיפה כמרחב ירוק ולא להפוך אותה למתחם בנייה צפוף.
תכנית הבנייה המקורית: 2,850 יחידות דיור במורדות הכרמל
התכנית המקורית כוללת בניית 2,850 יחידות דיור במורדות לינקולן–תל אהרון, מתחת לשכונת רמת אשכול, המרכז הרפואי כרמל ורחוב הרופא באחוזה. מדובר בתכנית שמקורה עוד בתקופת המנדט הבריטי, כמו תכניות נוספות בחיפה, שנחשבו הגיוניות לפני מאה שנה אך כיום מעוררות התנגדות רחבה. התכנית כוללת בנייה בשיפוע קיצוני, מה שמייקר את עלויות הפיתוח, ומוסיפה שכונה חדשה באזור שבו קיימים כבר עומסי תנועה ואתגרים תשתיתיים.
ההיסטוריה התכנונית של מורדות לינקולן ותל אהרון
שורשי התכנית נעוצים עוד בשנות ה־20 וה־30 של המאה הקודמת, כאשר שלטון המנדט הבריטי תכנן את התפתחותה של חיפה כעיר הררית מודרנית. באותה תקופה סומנו על גבי מפות תכנוניות אזורי פיתוח עתידיים לאורך המורדות הדרומיים והמערביים של הכרמל, מתוך תפיסה שהעיר תתרחב כלפי מטה לכיוון הים. תכניות אלו לא לקחו בחשבון את ערכי הטבע הייחודיים של האזור, את חשיבות הוואדיות ואת המורכבות ההנדסית של בנייה בשיפועים חדים. במשך עשרות שנים נשארו התכניות "רדומות", אך הן מעולם לא בוטלו, וכך הפכו לבסיס לתכניות מודרניות שמנסות לממש זכויות בנייה שנקבעו לפני כמעט מאה שנה. כיום, כאשר המודעות הסביבתית גבוהה בהרבה, התכניות ההיסטוריות נתפסות כמיושנות, ומעלות שאלות על התאמתן למציאות העירונית והאקולוגית של המאה ה־21.
התנגדות התושבים: “פגיעה חסרת תקדים בריאות הירוקות של חיפה”
פעילי איכות סביבה ותושבים טוענים כי מדובר בפגיעה חמורה באחת הריאות הירוקות האחרונות בעיר. לדבריהם, השטח כולל חורש טבעי, צמחייה ייחודית ומגוון בעלי חיים, והפיכתו לשכונת מגורים תגרום נזק בלתי הפיך. “אי אפשר להפוך את הכניסה המערבית של חיפה מחורשה ירוקה לבטון מדכא”, אמרו פעילים לאחר הדיון. לטענתם, יש מספיק יחידות דיור מתוכננות באזורים אחרים בעיר, ואין צורך לפגוע בשטח טבעי ייחודי.
טענות היזמים: “סחבת של שנים וגרימת נזק כלכלי”
מנגד, יזמים ובעלי קרקעות טוענים כי הם סובלים מעוול מתמשך. לדבריהם, במשך שנים הם מצפים להתחלת הבנייה, השקיעו כספים רבים בתכנון, והעיכובים גורמים להם נזק כלכלי כבד. עורך הדין אסף עירוני ממשרד ש. פרידמן אברמזון ושות' עורכי דין, המייצג את קבוצת גולד נדל"ן ופיננסים 2010 בע"מ ובעלי קרקעות נוספים, טען בדיון כי אין כל הצדקה להפחתת מספר יחידות הדיור. “מדובר בתכנית מאושרת כחלק מתכנית האב של חיפה”, אמר. “אין הוכחה לפגיעה בעומסי התנועה, להפך – הכביש הנוסף המתוכנן ישפר את המצב”. לדבריו, היזמים מצפים להחלטה מהירה של הוועדה המחוזית כדי למנוע נזק נוסף.
חלופת התכנון החדשה: בנייה רק במורדות לינקולן
בדיון הציגה הוועדה המקומית חלופה תכנון שלפיה לא תתבצע בנייה בתל אהרון בשל ערכי טבע ייחודיים. משמעות החלופה היא הפחתה משמעותית בכמות יחידות הדיור. לטענת הוועדה המקומית החלופה מאזנת בין הצורך לקדם את התכנית בהתאם לפסק הדין המחייב לבין הצורך לשמור על הטבע העירוני.
“החלופה מבטלת את כל הבנייה לכיוון נחל אזוב ומאפשרת להפוך את המגרשים לשטחים ירוקים באופן סטטוטורי”, אמרה סגנית ראש העיר שרית גולן שטיינברג. לדבריה, החלופה תאפשר גם להפחית עלויות תשתית ולהטיל את ההיטלים על בעלי הקרקע ולא על הציבור.
עמדת העירייה: “איזון בין זכות הקניין לשמירה על הטבע”
עו״ד שרית גולן שטיינברג (סגנית ראש העיר, הממונה על מינהל ההנדסה) הדגישה כי העירייה מחויבת לפעול בהתאם לפסק הדין של בית המשפט המחוזי, שקבע כי עליה לקדם את התכנית בלוחות זמנים ברורים. עם זאת, היא ציינה כי יש חובה לשמור על ערכי הטבע הייחודיים של תל אהרון.
“אנחנו נדרשים להגן על הטבע העירוני”, אמרה. “החלופה שהוצגה מנסה להביא לאיזון בין הצורך לקיים החלטות שיפוטיות לבין שמירה על הסביבה”. היא הוסיפה כי גם החלופה החדשה תצטרך לעבור התאמות בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה.
פעילי ההר הירוק: “המאבק שלנו נשמע – אבל זה לא מספיק”
פעילי ההר הירוק, אחד הגופים הבולטים במאבק נגד התכנית, אמרו לאחר הדיון כי מדובר בדיון סוער במיוחד. “העירייה צמצמה חלק מהבינוי כדי לשמור על תל אהרון, אבל זה לא מספיק”, אמרו. “זה רק מוכיח שהמאבק שלנו נשמע”.
לדבריהם, התכנית תפגע במאות דונמים של חורש טבעי ותביא לכריתת כ־4,000 עצים. “אנחנו נמשיך לפעול כדי למנוע את מימוש התכנית ההרסנית”, אמרו הפעילים. “יש צורך בחלופה תכנונית אחרת שנותנת עדיפות לתושבים ולטבע”.
בעלי הקרקע: “הקרקע מיועדת למגורים כבר עשרות שנים”
עו"ד עירוני טען כי הקרקע מיועדת למגורים עוד מתקופת המנדט וכך גם בתכנית המתאר הכוללנית חפ/2000. לדבריו, התכנית מתחשבת ככל הניתן בסביבה, והפחתת יחידות הדיור אינה מוצדקת. “ממצאי בדיקות התנועה שהוצגו בדיון מראים שאין לתכנית השפעה תנועתית משמעותית”, אמר. “יש בתכנית בשורה של ממש – מוצא נוסף לשכונות כלואות ושיפור במצב התנועה”. הוא הוסיף כי מאות בעלי הקרקע ניזוקים מדי יום מהתמשכות הליכי התכנון.
בית המשפט: העירייה חייבת לעמוד בלוחות זמנים
הדיון הנוכחי מתקיים על רקע פסק דין של בית המשפט המחוזי, שקבע כי העירייה חייבת לקדם את התכנית בלוחות זמנים ברורים. בעלי הקרקע עתרו לבית המשפט בטענה שהעירייה גוררת רגליים ומונעת מהם לממש את זכויותיהם. בית המשפט קיבל את טענותיהם באופן חלקי והורה לעירייה להתחייב לקידום התכנית. מאז, העירייה פועלת לקדם את ההפקדה, אך במקביל מתחשבת בטענות התושבים והפעילים.
המתח בין פיתוח לשמירה על הטבע
הדיון על מורדות לינקולן–תל אהרון משקף את המתח המתמשך בחיפה בין הצורך בפיתוח ובנייה לבין הרצון לשמור על הטבע הייחודי של הכרמל. מצד אחד, חיפה זקוקה ליחידות דיור חדשות כדי להתמודד עם הביקוש הגובר. מצד שני, העיר מתגאה בנופיה הירוקים, בוואדיות ובחורש הטבעי, והפגיעה בהם מעוררת התנגדות ציבורית רחבה.
מה יקרה עכשיו?
כעת, לאחר הדיון הסוער, הכדור נמצא בידי הוועדה המחוזית, שתצטרך להחליט האם להפקיד את התכנית המקורית, לאמץ את החלופה החדשה של העירייה או לדרוש שינויים נוספים. ההחלטה צפויה להשפיע על עתידו של אחד האזורים הרגישים ביותר בחיפה ועל יחסי הכוחות בין יזמים, תושבים ורשויות התכנון.
מורדות לינקולן זה מיזם של עידן עופר משפחת עופר בעלת רוב השטח
כמובן הם השתילו את עיריית שקשוקה…
בתקופת קליש הגיעו עד בג"צ.. כי העירייה רצתה באמת ובתמים לעצור את ההרס המוחלט הזה
עכשיו מספרים לנו על "פשרה מטעם העירייה" – פשרה? הם רק יבנו 10 בניינים פחות בגבעה צדדית
ויקבלו בתמורה הגדלת זכויות על כל יתר הגבעה
העירייה כלומר תושבי חיפה בארנונה שלהם יצטרכו לממן 3 מחלפי ענק לגישה מפרויד בעלות מאות מליוני שקלים. לא בעלי המגרשים – העירייה. תשתיות, חציבה, מחלפי ענק. מאות מליוני שקלים !!!
בסיום בעצם הרס רצף הואדיות הירוקים שהיה מדרך הים ואדי לוטם ועד ואדי אחוזה. קטיעתו בגוש בינוי אפור ומכוער אחרי קטיעתו הראשונה בכביש הירידה מכבירים לנוה דוד ההרסני. עוד כבישים לא יפתרו את הפקקים בכרמל הם יעצימו אותם. הם ידרדרו את כל הכרמל לפקק אחד גדול בגלל תעדוף רכב פרטי על פני הסעת המונים.
כשתסתיים נאות נבון והמשך הבנייה בנוה דוד ונאות פרס תהייה תוספת של 10,000 כלי רכב. מורדות לינקולן זה תוספת של 4,000 כלי רכב. זה אסון בלהות. כל האזור יהיה פקק בבוקר יעמדו שעה לצאת מהשכונות האלו.
רוב המגרשים הם בבעלות עידן עופר והוא המרויח העיקרי מהעיסקה וברור שהוא דורש להגדיל את מספר יחידות הדיור, מה איכפת לו, הוא לא יגור שם הוא לא יסבול בשעות העןמס על פקקים בכניסה ויציאה
הדיון בכתבה נשען בעיקר על פערים מהעבר, אבל זה לא בהכרח אומר שהם ימשיכו באותו כיוון. שווקים לא זזים רק לפי נתונים היסטוריים, אלא גם לפי ציפיות והתנהגות בפועל. לפעמים שינוי מתחיל בפרויקטים נקודתיים שמנסים למשוך קהל אחר או לייצר סטנדרט שונה. במובן הזה, פרויקטים כמו מורדות לינקולן, למשל של פרשקובסקי, הם סוג של בדיקת שטח, לא הוכחה לשינוי, אבל כן אינדיקציה לכך שיש תנועה מעבר למה שהנתונים של העשור האחרון מראים.
דווקא בשוק שמדברים עליו כלא מייצר ערך, יזמים כמו פרשקובסקי שבוחרים להיכנס לפרויקטים כמו מורדות לינקולן הם אלה שבפועל מייצרים את השינוי
אני רוצה לציין שעלות הרכישה של המגרשים "לבניה" הייתה רוב השנים נמוכה באופן דרמטי מעלות רכישת דירה קיימת בשכונות הקיימות שמקיפות את מורדות לינקולן ותל אהרון, לאמור אחוזה, כרמליה, שמבור ואשכול, הקניה של המגרשים לכן הייתה סופר ספקולטיבית ובמחיר ממוצע בעשורים האחרונים של בין 200,000 – 300,000 ₪, אף 1 לא היה מוסמך להבטיח שבסוף יצאו מזה דירות…מה שבטוח שזה שכל השטח לא מוכרז כבר כשמורת טבע מדהימה – שזאת ההגדרה התואמת את הטבע היחודי והנוף המדהים ואת ערכי הטבע המוספים, זאת תקלה של עשרות שנים, מדגיש, במיקום הזה של הכרמל, כל המוסיף (יחידות דיור, על שטחים בתוליים במיליוני השנים האחרונות), גורע גם גורע. הן מאיכות החיים והן מצביונה המיוחד של העיר.
למגיבים השונים: שמעתם על משבר הדיור במדינה? אף צעיר בארץ לא יישאר בה כדי לשלם מליונים על דירה מצ'וקמקת. לחיפה צמוד פארק הכרמל שזה השטח הענק הירוק שלה ושם אסור לבנות לנצח. בחיפה צריך לבנות על כל סנטימטר אחרת יווצר מחסור בדירות. חיפה היא שטח עירוני העיר השלישית בגודלה במדינה. לא שטח ירוק כמו שתוכנן בעבר. חייבים לבנות שם כמו שדניה בנויה עד 100 מטר מטירת כרמל.
השווי הכללי של מגרשי התכנית הוא 2.5-3.0 מיליארד ש"ח. בחיפה יש 109 אלף משקי בית. נחלק אחד בשני ונקבל 25,000-30,000 ש"ח לכל משק בית.
מה הבעיה להוסיף סכום כזה לחשבון הארנונה של כל משק בית ולבטל בכלל את הבניה על ההר הירוק תמיד . אני בטוח כי כל תושבי חיפה יברכו את פרנסיה באם יפעלו כך.
מישהו צריך עוד הוכחה שבתי המשפט בישראל נגד ישראל? נגד איכות החיים בה? נגד הבטחון של התושבים בה? מעודדים פשיעה? מעודדים הרס תרבותי? מעודדים הרס בריאותי? מעודדים הרס טבע? פועלים כשליחי אילי הון? כמה עוד נצטרך עד שנבין שהמדינה נהרסת בכל תחום בגלל האייטולות בגלימות.