ועדת השימור העירונית עומדת לדון בישיבתה הקרובה באפשרות להסיר מרשימת השימור, ובהמשך לאשר הריסת 4 מבנים במה שמכונה ה'שיכון' ברחוב 'שער הלבנון' מספרים 3-5-7 ויפה נוף 110, הטבול בחורשת אורנים יפהפייה עם שבילים פנימיים להולכי רגל, ספסלים וזיקה מיוחדת לנוף הנשקף ממנה לעבר המפרץ [הרי לא בכדי נקרא הרחוב הקצר הזה 'שער הלבנון'].
הערת העורך: פרופ' יוסי בן ארצי הוא יו"ר הוועדה הציבורית ליד המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל מרחב חיפה וגליל מערבי.
'שיכון' במובנו המודרני והאסתטי
ארבעת המבנים המשתלבים בחורשה, ועוד מבנה ייחודי של אדריכל רוזוב הצמוד אליהם, הם מעין 'שיכון' במובנו המודרני והאסתטי ביותר באדריכלות הציבורית של שנות ה-50. הם בעלי 3 קומות ומספר דיירים בכל כניסה, מחופי אבן טבעית ושפת עיצוב מיוחדת של פתחים, בליטות ומרפסות, הדירות בהן מרווחות וטובות, והם ראויים לשימוש בן ימינו אם יזכו לטיפוח נאות ולתחזוקה נכונה.
יתר על כן – הרקמה המיוחדת שנוצרה בחיבור המבנים הצנועים הללו בתוך 'חורשת כבשים ירוקה' והזיקה המיידית לרחוב יפה-נוף ולהשקפי המפרץ, היא שמצדיקה הגדרת המרחב כ'מרקם' עירוני ייחודי, שאין עוד רבים כמוהו בחיפה. במיוחד חשוב המרקם הזה משום שהמרקם ה'כרמלי' המפורסם לאורך כל רכס הכרמל הופר ונקרע ביד גסה באמצעות תמ"א 38, שבמקום רקמות של מבנים עטופים בירוק אפשרה את הקופסאות הלבנות והגבוהות שמיצו כל ס"מ זכויות בנייה, השחיתו את הצומח מסביב והפכו את שדרות מוריה, ולא רק אותן, למדבר אספלט ובטון.
סמל ל'נשמתה של חיפה':
עתה עולה הכורת גם על מרקם המהווה סימבול ל'נשמתה של חיפה': ירוק, יפה, כחול, צנוע ואיכותי. במקום ארבעה מבנים שניתן לשפר ולעצב תוך שימור ייחודם האדריכלי וה'ים הירוק' סביבם – נקבל גוש מבנים מגושמים בגובה רב, וכל העצים ייעלמו בשל נגיסות הדחפורים בשורשיהם.
ועדת השימור, ומהנדסי העיר, חייבים להבין 'רקמה' מה היא. בתכניות ובמלל מרבים הם להשתמש במונחים כמו 'מתחם' ו'מרקם', אבל הללו הם לא קווים במפה, אלא פיסות עיר בעלות תוכן ומשמעות המייחדת אותן. למרקם יש הגדרה, יש רכיבים המייצרים אותו, יש לו מאפיינים. בספרות המקצועית יש הגדרות רבות והנה אחת מהן: מרקמים עירוניים urban texture – – מתייחסים למגוון פריטי נוף עירוני המאפיינים את פני השטח של מבנים, רחובות ומרחבים ציבוריים בעיר, ותורמים משמעותית לחוויה האסתטית של סביבות עירוניות. מרקמים אלה, הכוללים מבנים, חזיתות, מדרכות שבילים ומרחבים ירוקים, משפיעים על האופן שבו אנשים תופסים את סביבתם ומקיימים אינטראקציה איתה, ומשקפים לעתים קרובות השפעות תרבותיות, היסטוריות וסוציו-אקונומיות. הבנת מרקמים עירוניים היא קריטית לתכנון ועיצוב עירוני, שכן הם יכולים לשפר את זהות העיר.
שילוב בין מרכיבי הנוף התרבותי של המדינה
תמ"א 35 אימצה בזמנו את המונח 'מרקם' לצרכי ראייה ארצית רחבה של שילוב בין מרכיבי הנוף התרבותי של המדינה, בעיקר בין מרחב בנוי למרחב הפתוח והכפרי. בקנה מידה עירוני זה הוא אותו עיקרון: שילוב נכון של מרכיבי תכנון, עיצוב, חומרי בניה, תצורת מבנים וחזיתות, חורשות ומדשאות ועוד, כל אלה הם מרכיבי המילה מרקם ששורשה הוא מעשה רקמה, טקסטורה של נוף עירוני.
'שיכון' שער הלבנון טומן בחובו ערכים אדריכליים ועיצוביים, איכויות מגורים שניתן להתאימה למודרנה, ורקמת הנוף שלו במיקום המיוחד הזה מחייבת הגדרתו לשימור כנכס נוף תרבותי ייחודי לחיפה. הוא נבנה בשלהי שנות ה- 50 של המאה הקודמת, על ידי היזמים סייד וגרוסמן, ונועד למגורים איכותיים במרחב רגיש מבחינה נופית. האדריכל האחראי על הבנייה היה אלכסנדר אופנברגר (1909-1957), יליד קרקוב, שהתיישב ופעל כשני עשורים בחיפה. אופנברגר נפטר ממש עם השלב הסופי של הבנייה, אך רעייתו הילדה גרה לימים באחד המבנים, מספר 7. הוא ושותפיו עיצבו כאן משכנות יופי בעלות ערכים אדריכליים והיסטוריים. הוועדה המחוזית שדנה ב- 1955 באישור המבנה , ובין חבריה היה גם פרופ' יוחנן רטנר, פסקה שיש לקבוע גובה מכסימלי של 11.5 מ' כלומר 3 קומות, בשל רגישות המקום לנוף המפרץ. הסקר שמימנה עיריית חיפה בעצמה קובע שהמרקם הזה עומד בכל ערכי השימור הכוללני: המבנים, הגן, השבילים, הנופים, המיקום העירוני. הסקר קובע שאין לאפשר בשום אופן את הריסת המבנים הללו וכל תוספת עליהם מחייבת תכנית שימור מותאמת לייחודם. אפילו בחוות הדעת של מחלקת השימור לצרכי הישיבה הקרובה נכתב כי המתחם בעל ערכי שימור גבוהים מבחינת הצומח, השבילים והעיצוב הכללי. אך בה בעת ,לצערנו, וכנראה בלחץ המוכר על המחלקה לשימור להתפשר ולאפשר בנייה מסיבית בכל מקום בו ניתן הדבר, מציעה המחלקה ל'שמר את המתחם' אבל לאפשר להרוס את המבנים ולבנות חדשים תחתם… הרעיון של ל'שמר' את המרקם אבל לאפשר הריסת המבנים כמוה כרעיון של מומחה פה ולסת לשקם את הפה אך לא את השיניים… שיני המרקם הזה הם המבנים, השפתיים הם החורש והגן, והפנים – הם פניה של חיפה.
יש להשאיר את ה'שיניים' הללו אבל לשקמן, להלבינן ולשייפן ולא לעקרן ולשתול במקומן מלתעות…
בוודאי צודק וכותב נכון פרופסור בן ארצי אשר אין שני להבנתו א. הנכון לנוף ולמבנה לכרמל ולחיפה. גן עצים צמחייה בשבילים ברחוב שער הלבנון משמש יחד עם 3 בתים הצמודים ליופי מורשת ותפארת הכרמל בואכה מרכז הכרמל ומצד נופי המפרץ שמורה טבע למורשת מדורו. לדורות הבאים. כאשר אני רואה בית נהרס ומוקם בית חדש על שטח הנהרס לא ראיתי ולא נמתא בית /בנין אחד אשר נבנה יפה מהקודם אלא מפלצת מכוערת ותו לא. ראו לאורך רחוב מוריה חורב כולל בית אילין אשר נבנה מפלץת מכוערת אשר הרסה את יאנוש קורצק בוודאי סביב היינה היינריך ובכל סמטה. יש לחזק את בן ארצי בערך אשר בוודאי כותב על שביל הירק והבתים 3 הבההוס אשר שמח הייתי לרכוש דירה במיבנים הקיימים.
צודק! אני עובר בדער לבנון כמה פעמים בשבוע והמקום הוא פינת חן יחודית של חיפה שבילעדיה חיפה לא תישאר אותה עיר שכולם מתפלאים מיופיה
גם אני חושבת כך.כשמגיעה לכרמל זוהי פינת חמד היסטורית יפיפיה.הירוק והבתים הישנים הם יחודה של חיפה.אפשר לשמר בעזרת אנשי מקצוע טובים.כחיפאית מלידה כואב לי ההרס והבניה האינטנסיבית ועקירת עצים .
לא להרס המתחם הזה!
מאד פשוט הצביעות הקבועה של בן ארצי וחבריו
אם הם צריכים לנוע בצומת חורב אז הפגנה של הימין מפריעה להם ולא חוקית, אבל להם מותר לחסום שנים
אם הם בעלי וילה היסטורית אז אין לה חשיבות ואפשר תמ"א 38 אבל אם זה שיכון של אחרים חובה לשמר.
ככה זה באקדמיה שנקראת ביר זית על הכרמל.
בואו נדבר גלוי נסיר את המסכות, אתם מגדל השן הכי מנותק בעולם.
לזרוק לאשפה את השיכון הנוראי הזה, ולבנות 12 קומות עם 60 דירות קטנות חדשות.
להסדיר חוק עזר עירוני שיחייב כל קבלן כחלק מהחניון התת-קרקעי לבנות מקלט ציבורי – 1 מ"ר לכל דירה בבניין (60 דירות – 60 מ"ר). וככה לכל מבנה חדש לחייב גם מקלט ציבורי אם יש חניון. אין ברירה חייבים לחדש את הבנייה וגם להוסיף מקלטים.
בדיוק.
מקווה שדעתך תעלם במהרה החיים בניית מעבר הווה ועתיד החיבור הזה הוא היופי המצביא על התפתחות עירונית ומוסיף ליופיה
ההתנהלות סביב גריעת ארבעה מבנים מרשימת השימור אינה מפתיעה כלל לנוכח הדפוס המוכר של קבלת החלטות בעייתיות בעיר. כאשר הוועדה המקומית מאשרת היתרי בנייה מכוח תמ״א 38 בניגוד להוראות הדין, וכאשר מופקים מסמכים הנחזים להיות תקפים לצורך היתרי בנייה אך נחתמים על ידי גורמים חסרי סמכות סטטוטורית – נשחק ממילא אמון הציבור במערכת התכנון. בתוך מציאות כזו, גריעה חריגה של מבנים מרשימת השימור אינה אלא המשך ישיר של אותה מגמה.
חמור מכך, מינהל ההנדסה בעיריית חיפה ממשיך לנקוט צעדים הסותרים ואף מבזים את החלטת בית המשפט, אשר קבעה כי יש להשלים ולאשר את מסמך המדיניות לשימור עד סוף שנת 2024. במקום לפעול בהתאם לפסיקה ולהסדיר מדיניות שקופה, עקבית וחוקית – נמשכת התנהלות שמערערת את יסודות שלטון החוק ואת ההגנה הראויה על נכסי המורשת העירוניים.
צודק
איזה שפה של משפטן.
אתה מוזמן למתחם, תראה לבד כמה אין שם מה לשמר ואין שם נכסי מורשת עירוניים.
מעבר לזה, מסכים שבלי מסגרת חוקית נכונה הפתח להחלטות פוליטיות ושרירותיות גדלה. זה היה נכון יותר בכהונה של ראשת העיר הקודמת שכן כאן קונקרטית ההחלטה נכונה באופן מובהק
נכון מאוד
חבל להרוס…..אבל… אני גרה בסביבה מתעכבת ורואה את הייחודיות והיופי, אך המקום מוסתר מוזנח ואין רואים את יופיו, מה הערך? אם אין אנו או קהל העוברים והאורחים נהנים מיופיו ?????
יש לפעול בעניין אם רוצים לשמר!!! הלואי.
פשוט לא נכון.
הירוקים היסטורית קיבלו אוסף של החלטות הזויות, כולל בנוגע למתחם הזה. בתים בני 70 שאין בהם מקלטים או ממדים, האדמה מתחתם נעה והרצפות על סף קריסה, אין מעליות.
אם זה מופת לשימור אני מוכן להחליף את הדירה שלי שם עם הדירה של הכותב.
משום שכחת לציין את שמו של יו"ר ועדת השימור – מר אביהו האן. המזוהה כיו"ר מפלגת הירוקים בחיפה. אך למרבה הצער תרומתו המרכזית לנושא הירוק היא לדעתי הגברת הזילות כלפי רשימת השימור וזילות זו היא המורשת העיקרית שיותיר אחריו כ"ירוק".
לדעתי, שיקולים פוליטיים לרוב מעטרים את בחירתו להוציא או והשאיר מבנים ברשימה והן סמל להפיכתה של הרשימה היקרה ללא יותר מרשימת מכולת אקראית.
דברים כדורבנות. רמת מנהיגי העיר ובראשם שרית גולן ויונה יהב בדיוק כרמתו של אותו רופא המשקם את הפה ללא התייחסות לשיניים. אם יהרסו את שכיות החמדה האלה – מרקם ייחודי שתוכנן באמנות משולבת של אדריכלות מבנית ואדריכלות נוף – חיפה תרעב למוות כמו אותו פציינט מסכן "ששיקמו" לו את הפה אך הרסו את השיניים. שכונות הכרמל הירוק הכל כך ייחודיות, במיוחד בישראל, תיעלמנה לטובת מדבר בטון חסר ייחוד וחסר אופי שכמוהו אפשר לראות בכל עיר בישראל.
שהחברה היזמית תחויב להגביה את הבנין על פי שיותר לה ועם עיצוב חיצוני בדיוק כפי שקיים, שהשטח מסביב ימכר לעיריה להמשך פיתוח גינון לציבור.
כדיירת ותיקה במתחם (יפה נוף 110) ברצוני לציין כי המבנים מעופשים, מלאי טחב. קירות מתפוררים. השילוב של אבנים ירושלמיות המחפים על קירות חיצוניים, שילוב מאד לא מוצלח שגורם למי הגשמים לחלחל בין הסדקים של האבנים ולגרום לדיירים לנשום רטיבות וטחב בעיקר בחדרי השינה. כתוצאה מכך גם הטיח בחדרי המדרגות מלא בעובש ולא משנה כמה פעמים תבצע תיקונים ותצבע את חדר המדרגות. הצורה המלבנית של המבנים (4 במספר) אינה מחמיאה כיום לשום מודל וכעורה מאד. חדרי המדרגות צרים ולא מאפשרים בניית מעלית פנימית. הגישה מרחוב יפה נוף מאד לא נוחה עליות ומדרגות לאורך כל הדרך שמסכנות את ציבור השכנים שאינם בדיוק צעירים. לגבי פנינת היופי של עצי האורן שהבתים ניבנו במרכזם, תרשו לי לציין שחובבי הטבע שעוברים לעיתים באזור רואים בהם יופי, אך כדיירת המקום אני חייבת לציין כי מחטי האורן מחליקים גורמים לנפילות. מעבר לכך חולדות העכברושים שוכנים על עצי האורן וניזונים מהצנוברים הגדלים על העצים גורמים לכך שהם קופצים בקלות לדירות ולגג המבנים ומשם לתוך הדירות.
נאלצתי לעזוב את הדירה לאחר שבעצמי החלקתי ונגרם לי נזק לכתף שממנו אני עדין סובלת. שכרתי דירה שמתאימה לגילי וממתינה בקוצר רוח לשוב לאזור לאחר פינוי בינוי שמייחלת שיתגשם עוד בחיי.
היה ראוי שהמדינה או העירייה , ישאו בעלויות שיפוץ ותחזוקה של מבנים לשימור, אם הם רוצים שלא יהפכו לחובות.
מה הערך בשימור אם המבנים ברובם מוזנחים ולעיתים מסוכנים.
אי אפשר להסתמך על בעלי הנכסים . זו עובדה.
גם הגבלה על זכויות הקניין אינה ראויה.
אם יש אינטרס אמיתי לשמר, יתכבדו הרשויות ויסיעו בנושא.
"מבנים יפים" מן העבר – נראים גם נוחים למגורים, אם גם מרווחים ובוודאי כשממוקמים ב"מרכז העניינים" ב- Carmel בעירנו ✨️"חיפה היפה"… עם "חורשה פרטית" כמעט, "נוף מהמם" בוודאי: ירוק – כחול…!!
😍הייתי נהנית לגור ב"מתחם" שכונתי בעל "מרקם" עירוני שכזזזזזה… ב"לב" העיר Haifa
יחד עם זאת, כשמדובר לא ב"מבנה היסטורי" מיוחד במינו ל"תקופה היסטורית-ארכיטקטורית"… לא צריך להיות "היסטריים", כי "טובת הכלל" קובעת…!!!@😭
מדובר במרקם חיפאי בעל ערך רב! שימורו הוא הוא טובת הכלל,
חיפאים תתעוררו!
לשימור !!!
אשמח לדעת האם הבנין ביפה נוף 97 ו97א רשום לשמירה
אנשים נוסעים בעולם לפגוש את השונה ' העתיקות המפארות רחובות ערים מרכזיות ואין מחרביםנאותם הם חלק מהתפתחות עירונית!!!!!