(חי פה) – בעוד תל אביב זכתה כבר בשנת 2003 במעמד היוקרתי של אתר מורשת עולמית בזכות "העיר הלבנה", חיפה, עיר בעלת אוצר אדריכלי יוצא דופן, התהליך תקוע כבר שנים. ד"ר קשטן: "העיר עומדת בקריטריונים בצורה ברורה יותר מתל אביב, בזכות שילוב נדיר של אדריכלות בינלאומית ואדריכלות ערבית, אך ללא השקעה ושימור, חיפה לא תתקדם לשלב ההכרה".
ד"ר נדב קשטן – חיפה עיר מורשת, מתי? ◄ צפו
העיר חיפה, שנחשבת לאוצר אדריכלי מרתק ברמה בינלאומית, עומדת כבר שנים באמצע תהליך שאינו מתקדם, הכרה רשמית כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. בעוד ערים כמו תל אביב ועכו כבר נהנות מהכבוד ומההשקעות הנלוות אליו, חיפה נותרת מאחור, על אף יתרון מובהק בתמהיל האדריכלי שלה.
פנינה אדריכלית שנשחקת מול העיניים
ביקור קצר בהדר, העיר התחתית, ואדי ניסנאס ושכונות נוספות, מציג תמונה מורכבת; מצד אחד, מבנים ערביים מרהיבים, לצד מבנים בינלאומיים מהיפים בארץ. מצד שני הזנחה וחוסר טיפול, מבנים מתפוררים והשקעות מעטות מדי.
ד"ר נדב קשטן, מרצה לתרבויות הים התיכון, מומחה לערים ימיות ולתרבויות עתיקות וחדשות, בעבר שימש כראש החוג לשימור במכללה האקדמית גליל מערבי וכמרצה בלימודי ים באוניברסיטת חיפה, מסביר בראיון לחי פה:
"המושג 'הזנחה' מטעה. בניין שלא מטפלים בו הולך ומתפורר. זה טבעי. כשאין תוכניות שימור ארוכות טווח, הערך הולך לאיבוד. בשכונת הדר יש אוצרות של ממש, אבל ללא טיפול מסודר, לא יישאר מה לשמר. חיפה מציגה בנייה שאין להן מקבילה בישראל ולא בעולם. אדריכלות ערבית אקלקטית ומקומית, אדריכלות בינלאומית טהורה, אדריכלות מודרניסטית ושכונות מעורבות, שהן עדות חיה להיסטוריה של העיר".
דוגמה לבניין אבן טיפוסי ברחוב הנביאים – הדר, חיפה ◄ צפו
מה שיש לחיפה לא קיים בתל אביב או בשום עיר אחרת
תל אביב כונתה "העיר הלבנה" וזכתה להכרה בגלל ריכוז של יותר מ־4,000 מבנים בינלאומיים. אך בחיפה יש משהו אחר לגמרי ונדיר לא פחות. מפגש חי בין שני סגנונות אדריכליים שלרוב אינם מתקיימים יחד.
ד"ר קשטן מדגיש: "בתל אביב יש סגנון בינלאומי וזהו. בחיפה יש סגנון בינלאומי בשכנות לסגנון ערבי מקורי. זה מפגש שאין בשום מקום אחר בעולם. ולכן, אם חיפה תגיש תיק מסודר היא לא רק עומדת בקריטריונים, אלא ייחודית".
צומת רחוב הרצל הנביאים – כיכר מסריק ובניין הדואר ◄ צפו
אז למה התהליך תקוע?
לפי אנשי המקצוע, התשובה פשוטה אך קשה. העירייה לא משקיעה בשימור באופן עקבי ורציף, וזה לא עניין של קדנציה אחת. "אונסק"ו לא יפתח תיק לעיר שאין בה טיפול מתמשך בבינוי ההיסטורי שלה," מסביר ד"ר קשטן. "זה לא עניין של ראש עיר אחד. במשך שנים לא הייתה עבודה מסודרת וללא מחויבות עירונית לא תהיה הכרה".
בשנים האחרונות דווקא, נערכו סקרי שימור מקיפים, ורבים מהם ממתינים להשלמה. כלומר המידע קיים, התשתית קיימת, המומחים קיימים והעיר עומדת בקריטריונים. מה שחסר, זו החלטה מנהלית.
חידוש ושימור אל מול פחות טיפול ברח' י.ל פרץ ◄ צפו
מה ישראל כבר השיגה והיכן חיפה יכולה להצטרף?
ישראל הצטרפה לאונסק"ו ב־1999, וכיום ישנם עשרה אתרי מורשת עולמית, בהם: תל אביב – העיר הלבנה, עכו העתיקה, מצדה, דרך הבשמים, התלים המקראיים ועוד. כל האתרים בישראל הם תרבותיים, ולא אתרי טבע. חיפה יכולה להיות העיר השלישית בארץ שמקבלת הכרה עירונית.
הדר
הלב של הסיפור היא שכונת הדר, המרכזת בתוכה את הפוטנציאל הגדול ביותר. בניינים ערביים מסותתים, מבנים בינלאומיים שמורים (וגם מוזנחים), סמטאות מקוריות, בניינים ציבוריים היסטוריים ומבני מסחר משנות ה־30 וה־40.
ד"ר קשטן: "כמות המבנים בשילוב הזה היא אדירה. הדר יכולה להיות שכונת מורשת עולמית בפני עצמה. אבל ללא השקעה זה לא יקרה".

האם 2025 תביא שינוי?
בהחלט כן, בתנאי שתתקבל החלטה עירונית להוביל את התהליך הכולל: השלמת סקרי השימור, הגדרת אזורים לשימור, תיק מורשת מסודר, תוכניות עבודה שנתיות והשקעות מתמשכות בשכונות הוותיקות. "אם העירייה תתקדם גם אנחנו נתקדם," מסכם ד"ר קשטן. "חיפה ראויה להיות אתר מורשת עולמית. היא פשוט צריכה לבחור בזה".




"כיכר מסריק", בצומת הרחובות הנביאים והרצל, היא מוקד מרכזי של שכונת הדר הכרמל. הכיכר והמבנים שסביבה תוכננו בשנות ה-40 של המאה ה-20 (אחרי 1940) ע"י אדריכל העיר אלפרד ראדינג. בשנים 1953-1954 תוכנן ובוצע המבנה בהרצל 1, שמולו הבניין הקעור, ע"י האדריכל ירוחם פרמינגר.



באמת ההכרה יכולה להיות פתרון מעולה להבאת המליונים הדרושים לשיפוץ,שאינם מגיעים עד היום משום מקום אחר.
את ההשוואות לתל אביב אפשר להניח בצד…
צריך חוק שמחייב את הבעלים אפילו בפריסה לתשלומים למס' שנים + השתתפות של העירייה ממיסי הארנונה לשימור.
הנושא יואיל גם לתיירות כמו בכל העולם מדריכי תיירות נעצרים ליד בניינים היסטוריים ואדריכליים להסברה
צריך להשלים את השלטים הכחולים על תולדות כל בניין לשימור.
דן. הצעות נכונות והכרחיות. אבל רק כחלק מפעולה מקיפה בשימור, בתקציב של חומש או יותר
אין בעיר הזו שום ערך או כבוד לסביבה, לא מבחינת אדריכלית ולא סביתית.
אני היום בן 87 עד גיל 18 גרתי בהדר לאחר מכן עברתי לכרמל. מימי ילדותי ועב היום כלום לא השתנה בהדר
חןץ מהאוכלוסיה בה וכנראה גם כלום לא ישתנה בעתיד הקרוב.