הקדמה
הכרמל מציג לנו פרחים בכל עונות השנה. בטור זה נציג כל פעם פרח אחד מפרחי הכרמל, במקביל להופעתו בשטח, ואתם תוזמנו לבקר אותו באחד המקומות בו הוא פורח.
סיתוונית היורה
סיתוונית היורה, כשמה, היא מבשרת הסתיו. הסיתוונית היא גיאופיט – צמח רב שנתי בעל איבר אגירה תת קרקעי שצובר חומרים ומים שמאפשרים את התחדשותו. איבר האגירה שלו היא פקעת חד שנתית. הצמח הוא חסר גבעול תפרחת ופרחיו צמודי קרקע.
סתוונית היורה פורחת ומלבלבת בסתיו יומיים שלושה לאחר שירדו גשמי סתיו משמעותיים. משך הפריחה של צמח בודד הוא בין 5-30 ימים, ומשך חיי פרח יחיד בין 2-6 ימים. במשך החורף והאביב מתמלאת הפקעת בחומרים מזינים ובמים, ובסתיו היא תומכת בצמיחת הפרח. אחרי כן היא מתרוקנת ומצמיחה נצר מעל הקרקע. זה, מצידו, מפתח בקרקע פקעת חדשה, שתתמוך בצמיחה בשנה הבאה. הפרי מבשיל מתחת לפני הקרקע ועולה על פניה רק באביב, כדי להפיץ את הזרעים.
תעודת זהות
משפחה: | שושניים [סיתווניתיים] |
שורש: | פקעת חד-שנתית בעלת ציצת שורשים מתכווצים. |
גובה: | 8-4 ס"מ. |
עלים: | העלים סרגליים צרים, רוחבם 3-1 מ"מ, יוצאים לרוב במהלך הפריחה. |
גבעול: | חסר גבעול-הפרחים והעלים יוצאים ישירות מהקרקע. |
פריחה: | פורח בסתיו מאוקטובר עד ינואר, עיקר הפריחה בנובמבר. |
פרחים: | פרחים ורודים, סגולים, בגודל 11-2 ס"מ. |
מבנה הפרח: | 6 עלי כותרת המסודרים ב-2 שכבות, פנימית וחיצונית 3 בכל שכבה.לרוב גדל בקבוצות של 11-2 פרחים. |
צוף: | הצופנים בנויים בצורת תפיחות צהובות שממוקמות במרזב בין בסיס האבקן לכותרת. |
שימושים: | מכיל קולכיצין, חומר רעיל משמש ברפואה לטיפול בדלקת פרקים. |
תפוצה בארץ: | בכל חלקי החבל הים-תיכוניים מהצפון עד הנגב הצפוני. |
מקום לפגוש את הפרח השבוע
תחילת כביש כיבוי האש שמעל החי-בר.
- סע בדרך אבא חושי לכיוון דרום מזרח
- מיד לאחר גשר הולכי הרגל לאוניברסיטה, פנה ימינה (מערבה) לחניון טללים
- המשך כ-200 מ' עד לחניון (הממוקם משמאל לדרך)
- אחרי החניון מתחיל כביש סלול, רד בו (ברגל או ברכב) כ-70 מ', עד המקום בו הכביש פונה דרומה (מכאן כבר אין יותר כניסה לרכב).
- המשך עוד כ-70 מי, חפש את סיתווניות היורה. הן פזורות לאורך הכביש בצד ימין, עד לנקודת התצפית היפה ע"ש פרופ' מייק יפה.
אם תלכו לבקר את הפרח בחברת ילדים, תוכלו לספר להם את האגדה על סיתוונית היורה.
אגדת סתוונית היורה: "הפרח של הגשם הראשון"
לפני שנים רבות, התגוררו יחד כל פרחי העונות: נרקיסי החורף, שקדיות האביב, חמניות הקיץ, וסתווניות הסתיו. כל פרח ידע את תורו, וכולם חיכו בהתרגשות לבוא הגשם הראשון. אבל יום אחד, החורף התעכב. העננים נמנעו מלהתאסף, והאדמה היבשה התחילה לדאוג.
"מי יבשר לעולם שהחורף מתקרב?" לחשה האדמה לפרחים.
כל הפרחים ביער התאספו לדיון. "אנחנו צריכים שליח," אמר נרקיס החורף, "פרח שיבשר לכולם שהגשם בדרך. אבל מי יוכל לצמוח ראשון, עוד לפני שהגשמים הגדולים יגיעו?"
השקדיה ניסתה להציע את עצמה, אבל כולם ידעו שפריחתה תלויה בשמש של האביב. חמנית הקיץ אמרה שהיא חזקה מספיק, אבל היא נבוכה כשהבינה שהסתיו עדיין קריר מדי עבורה. לפתע, מתוך האדמה השקטה והיבשה, עלתה סתוונית קטנה ועדינה. "אני יכולה להיות השליחה," אמרה בקול רך אך נחוש.
"את?" שאלו כולם. "איך פרח כה עדין יכול להוביל משימה כה חשובה?"
"יש לי סוד," לחשה סתוונית היורה. "אני לא זקוקה לשפע של מים כמו אחרים. הפקעת שלי, ששוכנת מתחת לאדמה, מחזיקה את כל הכוח שאני צריכה. ברגע שארגיש בטיפה הראשונה של גשם, אעלה אל פני השטח ואבשר לכולם שהחורף קרב!"
הפרחים הרימו גבעול בתמיהה, אבל האדמה חייכה. "נסמוך עליה," אמרה האדמה, "היא פרח אמיץ."
וכך היה. באחד מימי הסתיו, כשירדו הטיפות הראשונות והאדמה הריחה מרעננות, הופיעה סתוונית היורה. הפרח הקטן והעדין שלה נפתח קרוב לאדמה, והכריז: "החורף קרוב! הזמן להשתנות הגיע!"
כל הפרחים הביטו בסתוונית הקטנה בהתפעלות, ומאז ועד היום היא מסמלת את תחילת עונת הגשמים. ילדים מחפשים אותה בשדות, וכולם יודעים שכשסתוונית היורה פורחת, אפשר להתחיל לחלום על ימים של גשם וברכה. ומספרים שבלילות הגשם הראשונים, אפשר לשמוע את סתוונית היורה לוחשת לאדמה: "אל תדאגי, אני כאן לשמור עלייך עד שהגשם יגיע באמת."