למה נתניהו צריך את גדעון סער ומה הקשר להחזרת החטופים: ניתוח פוליטי

(חי פה) – פרשנות – בימים האחרונים, כתוצאה ישירה של הישגי המלחמה המדהימים, מדינת ישראל עוברת ותמשיך לעבור שינויים שמתחילים להכתיב מחדש את כללי המשחק הפוליטיים. במרכז השינוי עומדים, השבוע, שני אישים מרכזיים: בנימין נתניהו וגדעון סער. בעוד סער חוזר בהדרגה לקואליציה אחרי פרידה רועשת מהליכוד ומנתניהו, השאלה הגדולה היא מדוע נתניהו זקוק לו דווקא עכשיו. העניין קשור לתמורות רחבות יותר בזירה הפוליטית, הכלכלית והמדינית של ישראל וגם לעסקה להשבת החטופים.

המשבר הפוליטי של גדעון סער: מהלך הכרחי להישרדות

גדעון סער עזב את הליכוד בטריקת דלת והקים את מפלגת "תקווה חדשה", שהתמזגה לאחר מכן עם הימין הממלכתי, אך כיום סער נאבק כדי לשמור על מעמדו בסקרים, והעתיד הפוליטי שלו מוטל בספק.

הגעתו של סער לממשלה ללא הסכם מוקדם על תפקיד נראית כמו מהלך של הישרדות פוליטית. סער מבין היטב שאם לא יצטרף כעת לקואליציה, ייתכן ולא יזכה להזדמנות נוספת להשפיע על סדר היום הלאומי. אך מה שמעניין יותר הוא מדוע נתניהו, המנהיג המנוסה, זקוק דווקא לו.

מדוע נתניהו מושך את סער חזרה לקואליציה?

נתניהו, כמו כל מנהיג פוליטי מנוסה, אינו פועל מתוך אינטרסים אישיים בלבד. במצב הנוכחי, ישראל נמצאת על סף הסדר מדיני רחב היקף במזרח התיכון. היעד המדיני של נתניהו ברור: להוביל להסכם שיכלול את סעודיה, ירדן, ואולי גם לבנון לאחר חיסול חיזבאללה. בניית קואליציה יציבה ו"שפויה", שתוכל להתמודד עם האתגרים המדיניים והבינלאומיים, היא מטרה חיונית עבורו.

שכנינו בעולם הערבי וגם שותפינו בארה"ב ובאירופה, רואים את המהלך הפוליטי וזהו איתות עבורם, כי המערכה הצבאית מתקרבת אל סיומה, לאחר שנה ארוכה וקשה מנשוא, אשר התישה את מרבית השחקנים במזרח התיכון.

הקואליציה הנוכחית של נתניהו: מכשול להסכם מדיני

הקואליציה הנוכחית של נתניהו מורכבת משותפים פוליטיים כגון איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', אשר נוקטים בקו פוליטי ניצי ולוחמני. שותפים אלה מהווים מכשול בפני כל ניסיון להגיע להסדר מדיני. סמוטריץ' ובן גביר מחזיקים בעמדות נוקשות, המתנגשות עם השאיפות המדיניות של נתניהו, במיוחד בכל הנוגע להחזרת שבויים והסדרים מול הפלסטינים והעולם הערבי. הצהרות כמו חידוש ההתיישבות ברצועת עזה ועלייה מתריסה להר הבית, הן פעולות המהוות "סדין אדום" מול השותפים הפוטנציאליים בעולם הערבי, גם אלה המתונים המעוניינים בהסדרה עם ישראל.

לכן, על מנת לשחרר את עצמו מהלחץ הפוליטי שהם מפעילים, נתניהו חייב להרחיב את הקואליציה ולהכניס דמויות מתונות, בעלות קו חשיבה מדיני רציונלי יותר, כמו סער.

הצורך בוויתורים מדיניים והשלכותיהם הפוליטיות

הסכם מדיני במזרח התיכון, במיוחד כזה שכולל שחרור של חטופים וייתכן שגם הסכמים עם חמאס ויורשיו בעזה, ידרוש מישראל לבצע ויתורים כואבים. אחד הוויתורים המשמעותיים שעלול להיות על הפרק הוא שחרורם של אלפי מחבלים. במצב הנוכחי, עם ממשלה המורכבת מגורמים לוחמניים קיצוניים, קשה לראות מצב שבו ויתור כזה עובר בשלום. לכן, נתניהו זקוק לשותפים חדשים, יותר מתונים, שיוכלו לתמוך בו במהלכים המדיניים.

המצב הכלכלי הקשה: לחץ להפסיק את המלחמה ולהגיע להסכם

המלחמה הארוכה וההוצאות הכבדות שישראל סופגת בשל כך, מטילות לחץ נוסף על נתניהו להגיע להסדר. העלויות האסטרונומיות של המלחמה מגיעות לכמיליארד שקל ביום, סכומים שלא היו מתוכננים בתקציב. עצירת המלחמה יכולה להוביל לייצוב כלכלי, פתיחת שווקים חדשים ושיתופי פעולה עם מדינות המפרץ וסעודיה, דבר שיקל על המצב הכלכלי ואולי אף יזניק אותו להישגים שלא היו טרם המלחמה.

בניית קואליציה יציבה: סער הוא רק הראשון בדרך

הכניסה של סער לקואליציה יכולה להיות רק הצעד הראשון בשינוי רחב יותר של מבנה הממשלה. נתניהו עשוי להמשיך ולחזר אחרי סיעות נוספות בכנסת, במטרה להרחיב את בסיס התמיכה שלו ולבנות קואליציה יציבה שתוכל להוביל להסכם מדיני רחב היקף. מדובר במהלך מורכב, אך נתניהו מבין היטב שבסופו של דבר, מי שישלוט בקואליציה הוא זה שיכתיב את סדר היום המדיני והפוליטי.

חופש פעולה מדיני: נתניהו רוצה להשתחרר מהלחצים הימניים

נתניהו, כמו כל מנהיג, אינו אוהב להיות נתון ללחצים פוליטיים בלתי פוסקים. המצב הקיים, שבו בן גביר וסמוטריץ' מאיימים על יציבות הקואליציה, אינו מאפשר לנתניהו חופש פעולה מדיני. הכנסת דמויות מתונות כמו סער ואחרים, תאפשר לנתניהו מרחב תמרון רחב יותר, בו הוא יוכל לפעול בצורה נינוחה יותר להגיע להסדרים מדיניים ולזכות בהישגים משמעותיים במזרח התיכון.

הכיוון המדיני: נתניהו מבין שההסכם הוא בלתי נמנע

העולם כולו, ובמיוחד ארצות הברית, לוחצים על ישראל להגיע להסדר מדיני שיביא לסיום הלחימה ולהחזרת השבויים. האמריקאים לוחצים לסיים את המערכה לפני הבחירות בארה"ב, שיתקיימו ביום שלישי, ה-5 בנובמבר 2024.

נתניהו מבין שההסכם הזה הוא בלתי נמנע, והוא פועל כבר עכשיו להכין את הקרקע למהלכים המדיניים שיגיעו. הכנסת סער לממשלה היא רק צעד ראשון במסע המורכב של נתניהו לקראת הסדרים שישפיעו על מדינת ישראל לשנים רבות קדימה.