המיכל הבוער בבתי הזיקוק - צילום מתוך מתחם בתי הזיקוק
בהמשך ליוזמת המפעלים והשר דרעי, ראשי הערים במתקפת נגד בבג"ץ, עינת קליש יוזמת כנס בעניין בשבוע הבא.
אמש נעתר בג"ץ והוציא צו ביניים, כדי לדחות הדיון שמארגן השר דרעי במשרד הפנים.
כאן תוכלו להתעדכן בפרטי היוזמה הזאת ומהלכי בלימתה.
שופט בג״צ, חנן מלצר הוציא היום צו זמני אשר אוסר על הועדה הגאוגרפית לבחינת מעמד בז״ן לקיים דיון בנושא הקמת מועצה תעשייתית, בעקבות עתירה שהגישו היום עיריית חיפה, עיריית קרית אתא, עיריית נשר והמועצה האיזורית זבולון.
העתירה הוגשה בעקבות החלטת שר הפנים, אריה דרעי לתקן את כתב ההסמכה של הוועדה לדון בהקמת מועצה תעשייתית במתחם בז״ן.
בג״ץ קבע כי הועדה תמנע מלעסוק בנושא ולהתכנס עד לקבלת תשובת המשיבים.
לחי פה נודע כי מאחורי היוזמה להקמת מועצה תעשייתית עומדים תעשיינים מקרב מנהלי התעשייה המזהמת במפרץ חיפה. מועצה תעשייתית עלולה לאפשר לתעשייה המזהמת לפעול ללא סייגים של ראשי הרשויות, כך אמרו הערב לחי פה בכירים בעיריית חיפה.
יונה יהב מסר הערב לחי פה: לא תקום מועצה תעשייתית בחיפה. זה חסר תקדים באזורים צפופי אוכלוסייה בישראל. הניסיונות של המפעלים לעשות יד אחת עם משרד הפנים לא יצלחו.
עתרנו מייד לבג"ץ, על מנת למנוע את המהלך הזה עוד בטרם ייצא לדרך.
החלטה – צו ביניים בנושא המועצה התעשייתית
הערב נודע כי עינת קליש פתחה ביוזמה משלה לכנס שידון בסוגייה מורכבת זו בשבוע הבא.
ד"ר קליש-רותם אמרה הערב לחי פה: אני שמחה להיות הראשונה שחשפה לציבור את הנושא במועצת העיר לפני כחודשיים. ואני שמחה להיות זו שמזמינה את הציבור לשמוע לראשונה על המהלכים הצפויים ועל כל ההיבטים שלהם בכנס שיתקיים בשבוע הקרוב. אנחנו עם היד על הדופק.
השבוע היו אמורים להתקיים הדיונים הראשונים להקמת מועצה תעשייתית במפרץ חיפה, ביוזמת משרד הפנים. הדיונים בוטלו בגלל עתירה משפטית שהגישו ארבע רשויות מקומיות- חיפה, נשר, קריית אתא ומועצה אזורית זבולון.
קיימות שתי סיבות עקרוניות לעצור את הקמת המועצה התעשייתית: הראשונה והאמיתית היא החשש כי התעשיות המזהמות יעשו ככל העולה על רוחן מתחת לבית שלנו, באמצעות פוליטיקאים בירושלים ואנשי תעשייה שינהלו את המועצה כרצונם. השניה והצינית, היא הרצון להשאיר את התעשיות בשטח השיפוט העירוני כדי להמשיך לקבל מהן כספי ארנונה.
הקמת מועצה תעשייתית כמו "נאות חובב" בחיפה עלולה להיות אסון כלכלי בלתי הפיך למטרופולין חיפה ולצפון המדינה, ולא בגלל אבדן כספי הארנונה אלא בגלל שהיא תקרע את מטרופולין חיפה לשתי ערים קטנות וחלשות וגם תזיק לכלכלה האזורית.שלא כמו באר שבע המרוחקת 8 ק"מ מהמועצה התעשייתית, בחיפה מדובר על מיקומה בלב העיר ממש. מהלך זה נעשה במקביל להרחבת תשתיות התעשייה הפטרוכימית שעלולה להבריח את התעשיות הנקיות והמתקדמות ואת כוח האדם המקצועי והחזק מהעיר, ולגרום לשינויים דמוגרפיים. מדובר בשינוי כללי המשחק הפוליטיים והחוקיים במפרץ חיפה, אבל לא בהכרח בשינוי המציאות הסביבתית.
את הבעיה הסבוכה של מפרץ חיפה, אליה נחשף הציבור רק לאחרונה, יש לפתור לעומק וביסודיות ולא באופן שיטחי על ידי מתן שמות חדשים לאזור, או על ידי הגדרות משפטיות שיסלקו גורמים מקומיים משולחן הדיונים.
כנס ציבורי:
על מנת להתחיל את התיקון, יזמנו כנס ציבורי ראשון שידון במשמעויות של המועצה התעשייתית ובפתרונות האפשריים לניקוי המפרץ וניהולו התקין: מועצה מקומית תעשייתית בחיפה. יתרון או אסון? מטרת הכנס היא גם ליידע את הציבור על התכניות של הממשלה בנושא.
27.4.17 יום ה', 18:00, מוזיאון מוניו גיתאי לאדריכלות, שדרות הנשיא 135.
דוברי הכנס: מר אבי גבאי, לשעבר השר הגנת הסביבה, פרופ' עדי וולפסון, לשעבר חבר המועצה רמת חובב וממקימיה, אדר' דודי גלור – חוקר תכנית המתאר של חיפה עבור משרד הפנים, מר נחשון צוק, 'חיים בחיפה', וד"ר עינת קליש רותם – חברת מועצת עיר, אדריכלית ומתכננת ערים. הדוברים ידונו בהיבטים הפוליטיים והגאופוליטיים, הסביבתיים והטכנולוגיים, החוקיים, התכנוניים והאורבניים של מהלך כזה.
תגובתי על העתירה של עיריית חיפה:
על פי פירסומים רישמיים, יהב דואג לקופת העירייה. בינואר השנה הוא כתב טור דעה שכותרתו: "שהמפעלים המזהמים יעזבו וייקחו איתם את הארנונה", אבל רק ארבעה שבועות אחר כך, בפברואר, הוא וגזבר העירייה ישבו בדיוני הוועדה הגאוגרפית הרחוקים מעיני הציבור ובכו: "גריעת מתחם בז"ן מהעיר חיפה… עשויה להוביל את חיפה למשבר כלכלי". (הציטוטים במסמכים המצורפים).
בזמן כהונתו משך 14 שנה כראש עיריית חיפה, ועד לאחרונה גם כיו"ר איגוד לאיכות הסביבה, התכניות להרחבת הפטרוכימיה קיבלו את כל האישורים, תחת עינו הפקוחה ובמשמרת שלו. שנה וחצי לפני הבחירות נראה שהוא מתחיל לחשוש מרחשי הלב של הציבור המודאג, ויוזם מהלכים בבתי המשפט שאולי יביאו להרבה רעש בתקשורת, אבל סיכוייהם להיכשל גדולים. כעורך-דין, מהלכים אלה משקפים את עולמו הצר, ואת חוסר היכולת שלו מזה 14 שנה לשנות את המציאות החיפאית בזירה הפוליטית, כפוליטיקאי.
