ברחוב לאון בלום 2, מזדקר מגה-בניין אשר בדומה לבלוק ה-T השכן, נוצר אף הוא בהשפעתה של ״יחידת המגורים״ של האדריכל הצרפתי הנודע, לה קורבוזייה.
לאון בלום 2
בניגוד לחלק מהפרויקטים האחרים של שיכון ציבורי בסדר גודל כזה, שניבנו ביוזמתו של משרד השיכון, בניין זה לא הפך ל״סלאמס״. הבניין תוכנן והוקם בשנות ה-60 של המאה הקודמת, ע״פ תוכניותיהם של האדריכלים שלמה גלעד ודניאל חבקין.
הבניין מכיל 130 דירות בנות 2 ו-3 חדרים. הגישה אל הבניין מתבצעת באמצעות מהלך מדרגות רחב שמקשר בין מפלס הרחוב לבין קומת העמודים המפולשת שבה ממוקמת הכניסה. קומה זו משמשת מעין ״רחוב״ של עיר קטנה ובו שרותי מסחר שונים לטובת דיירי הבניין. מתחת לקומה הציבורית נמצאות עוד 2 קומות שרות.
הגישה לדירות היא דרך פרוזדורים פתוחים לכל אורכם, לכוון הרחוב או לכוון הואדי. הם מחלקים את מסת הבניין ל״מנות״ של 3-4 קומות ובכך הם מפחיתים מן המראה הכבד של המבנה.
הדירות מתפרשות על 3 חציי מפלסים ונפתחות אל שתי החזיתות, דהיינו אל רחוב לאון בלום ואל הואדי. הפרוזדור מוביל לחדרי מבואה דירתיים. ישנן מבואות שמהן אפשר לעלות או לרדת חצי קומה, ל״דירה בעליה״ או ל״דירה בירידה״ . בתוך הדירות ישנו הפרש של חצי קומה בין מפלס המגורים למפלס השינה. התכנון הפנימי הוא יעיל ומינימליסטי , ברוח שנות ה-60.
ההשפעה הצרפתית
בדומה לבניין ה-T, השכן, אף בניין זה מושפע ע״י תכנון ״יחידת המגורים״ של לה קורבוזיה, אחד מאבות האדריכלות המודרנית. ״יחידת המגורים״ פרי תכנונו, נבנתה במרסיי בשנות ה-50 של המאה ה-20, על רקע מאמצי שיקום אירופה אחרי ההרס של מלח״ה השניה. ההשפעה על הבניין המדובר ניכרת בכמות הגדולה של דירות במבנה אחד, באופי הדירות (דופלקס), בשימוש במרפסות, בשילובם של פונקציות ציבוריות בתוך הבניין וגם בעצוב הכללי שמזכיר קופסה ענקית המכילה ״קופסאות מגורים״.
בניינים דומים ל״יחידת המגורים״ במרסיי נבנו במקומות שונים בעולם וביניהם וורשה, קטוביצה, ברצלונה וגם ניו דלהי.
לאון בלום (1872-1950)
לאון בלום, שעל שמו קרוי הרחוב, היה פוליטיקאי יהודי צרפתי, מנהיג מפלגת SFIO, קודמתה של המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית. הוא כיהן כראש ממשלת צרפת במשך שלש תקופות נפרדות, בין השנים 1936 ל-1938. ב-1943, הוא הועבר לחזקת הגרמנים ונשלח למחנה בוכנוואלד. לקראת סוף מלח״ה השניה, הפיקוד הנאצי הורה על הוצאתו להורג, אולם הכוחות בשטח סרבו לבצע את הפקודה. הוא שוחרר ב-1945. במאי 1948, ערב סיום המנדט הבריטי על א״י, הביע לאון בלום תמיכה נחרצת בהכרזת המדינה באמרו כי ״ זוהי הזדמנות היסטורית חד-פעמית. אם לא תסתכנו עכשיו, הזדמנות כזו לא תחזור״.
אדריכל שלמה גלעד (1922- 2005)
שלמה גלעד (1922-2005), יליד פולין, עלה ארצה עם משפחתו ב-1933 והתגורר בחיפה. למד אדריכלות בטכניון (1944). החל מ-1955 ניהל משרד תכנון עצמאי אך גם עסק בהוראה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון (מרצה בכיר).
משרדו עסק בפרויקטים רבים באזור חיפה וברחבי הארץ. במסגרת התנועה הקיבוצית תכנן פרויקטים ממרגליות בצפון ועד שדה בוקר בדרום. מלבד הבניין הנסקר כאן (בתכנון משותף עם אדריכל ד. חבקין), עם הפרויקטים שלו בחיפה נימנים: התיאטרון העירוני וספריית פבזנר, בניין המדרגות ו״מגדל אשכול״ באוניברסיטת חיפה, בית הסטודנט בטכניון ובית בירם בבית הספר הריאלי.
אדריכל דני חבקין (1925-1993)
ד.חבקין נולד בחיפה, למד אדריכלות בטכניון, בו סיים את לימודיו ב-1950. הוא לימד בטכניון ושימש פעמיים כדיקאן הפקולטה לארכיטקטורה. היה שותף של פרופ' אל מנספלד (1964-1974). עם עבודותיו בחיפה נימנים: בניין המגורים בלאון בלום 2 ברמת הדר (עם אדר' ש. גלעד), שכונת שער העליה (1976, עם פרופ׳ אל מנספלד) מעונות בקמפוס הטכניון בנוה שאנן (עם אשתו עכסה חבקין).
גלוי נאות: זכיתי להמנות עם תלמידיו של פרופסור דני חבקין.
בת ששים, שמורה היטב…
בביקורי בבניין לצורך הכנת הכתבה, התרשמתי מאוד מן המראה המטופח של קומת הכניסה וסביבתה. משיחות עם מספר דיירים – מדגם בלתי מייצג- שמעתי דברי שביעות רצון מהבניין, למרות גילו המתקדם. היתה בדבריהם גם ״גאוות יחידה״ ברורה על כך שסטודנטים לארכיטקטורה מבקרים תכופות במקום כדי לעמוד מקרוב על איכותו התכנונית של הבניין.
אילולא קוביות המזגנים הפזורים על פני החזיתות והמרפסות שהדיירים סגרו איש- איש לפי טעמו ויכולתו, אפשר אפילו לומר שהבניין שמור היטב, על אף שאין (עדיין) שלט שמעיד עליו שהוא מוכרז כ״בניין לשימור״.
תודתי נתונה בזאת לקורא/ת Cherry אשר הפנה/תה את תשומת לבי לבניין זה ובכך הביא/ה לכתיבת כתבה זו. אנו מזמינים את קוראינו להציע בניינים כנושאים לכתבות ובמידה ויימצאו סיפורים מעניינים מאחוריהם נשמח לסקור אותם במדור זה.
קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.