אפילפסיה • בעקבות פטירתו הטרגית של עומר דץ – כל מה שרציתם לדעת

בעקבות פטירתו הפתאומית והטראגית בגיל 30, של עומר דץ, בנם של משה ואורנה דץ, מאירוע שהרופאים מעריכים שהוא קשור לאפילפסיה – מומחי רמב"ם מסבירים על המחלה, על הטיפולים, ועל האפשרות לחיות איתה חיים רגילים לחלוטין.

מה היא אפילפסיה?

אפילפסיה היא הפרעה נוירולוגית הבאה לידי ביטוי בפרכוסים חוזרים שמקורם ב"תקלה" בפעילות החשמלית לא תקינה במוח. הפרכוסים משתנים מחולה לחולה, וסיווגם תלוי במיקומם ועוצמתם. כ-84 אלף חולי אפילפסיה חיים בישראל.

התקפים אפילפטיים נגרמים כתוצאה מסיבות שונות, ביניהן – אירועים מוחיים, מומים מולדים או גנטיקה, גידולים, חבלות, זיהומים ועוד. לעיתים הם עלולים להתרחש בעקבות גירוי מסוים שמעורר את ההתקף אצל חלק מהחולים.

מומחי רמב"ם מסבירים איך זה עובד ◄ צפו

איך מאבחנים את המחלה?

הופעתו של פרכוס אחד בלבד, איננו מצביע בהכרח על מחלת האפילפסיה. לשם אבחון המחלה צריכים להתרחש פרכוסים נוספים. בחולים אשר סובלים מאירועי פרכוס חוזרים, מבצעים לרוב בדיקת EEG המנטרת את הפעילות המוחית באופן לא פולשני, ומאפשרת לאבחן ולסווג את ההפרעה האפילפטית. במקרים מורכבים יותר ניתן לבצע בדיקות דימות נוספות כמו MRI  מוח או CT מוח לאיתור המוקד האפילפטי, וסיבות נוספות להתפרצות המחלה.

האם יש טיפול במחלה והאם הוא אפקטיבי?

למחלה, שפוגעת בכאחוז אחד מהאוכלוסייה, ישנם טיפולים תרופתיים יעילים וטובים המסייעים למרבית החולים לחיות חיים רגילים ונורמטיביים עם המחלה באופן מאוזן. אולם, שליש מהחולים, מפתחים עמידות לטיפול התרופתי, ולמרות שהם מקבלים תמיכה תרופתית מקסימלית, עדיין ממשיכים לסבול מהתקפי פרכוסים.

בעבור חלק מהחולים הללו, ישנה אפשרות ניתוחית אשר יכולה לתת את המענה שהתרופות לא מצליחות להעניק. האפשרויות הניתוחיות מתחלקות לשני סוגים:

• האחת – מקרים בהם המוקד האפילפטי מאותר ואז ניתן לנטרל אותו באמצעות צריבה או הסרתו, מבלי לפגוע באזורים תפקודיים.
• השנייה – מקרים בהם לא ברור מה המוקד האפילפטי, או שלא ניתן להגיע אליו. אז ניתן לבצע הליכים כירורגים שונים שמטרתם למתן את היקף ההתקפים האפילפטיים ועוצמתם.

ניתוחים אלו מבוצעים במטופלים בגילאי אפס עד 99, על ידי צוותים רב-תחומים בהם לוקחים חלק נוירוכירורגים ונוירולוגיים מומחים בטיפול באפילפסיה.

איך מבוצע ההליך הניתוחי לטיפול ממוקד באפילפסיה?

ד"ר מוני בניפלא, מנהל היחידה לנוירוכירורגיה בילדים ומנתח אפילפסיה במב"ם, מסביר: ״ההליך מתחלק לשניים: בשלב הראשון מבצעים בירור שמטרתו לאתר את המוקד שגורם לאפילפסיה במוח, תוך כדי סימון הגבול שלו עם אזורים תפקודים במוח. לאחר מכן הצוותים הרפואיים פועלים בשיטות שונות כדי "לכבות" את אותו האזור.  

שלב האבחון מתקיים במסגרת המרכז הרב-תחומי לטיפול באפילפסיה ברמב"ם, ובו מבצעים באוכלוסיית החולים הייעודית אבחון מדויק של סוג האפילפסיה בחולים השונים. האבחון הזה מאפשר לצוות המומחים להתאים את הטיפול שעשוי לסייע לכל מטופל ומטופל.  

מרבית הבירורים באשר למיקום האזור שגורם לאפילפסיה (מקור אליפטוגני), נעשים באמצעים לא פולשניים, אולם לעיתים הבירור הזה לא מניב תמונה מדויקת, ולחולים הללו מוצע בירור מתקדם לאיתור אותו אזור חולה באמצעות מיפוי בעומק המוח.

בהליך האיבחוני הזה מוכנסות אלקטרודות בקוטר מינימלי אל רקמת המוח, כאשר לעיתים הבדיקה תכלול עד 100 אלקטרודות. מדובר בניתוח מינימליסטי, שכמוהו מבוצעים עשרות מקרים מידי שנה. ההליך אינו פוגע בתפקודי המוח ומדייק במקרים המורכבים יותר את הניטור ואת איתור המוקד הבעייתי שמצריך טיפול.

האלקטרודות נשארות במשך מספר ימים, כאשר במהלכם, בזמן שהמטופלים נותרים באשפוז, מנוטרים ההתקפים בכמות שמספקת לאיסוף המידע הדרוש להצלחת ההליך. זהו תהליך מורכב שאותו מנווטים ברמב"ם פרופ' יצחק שילר וד"ר משה הרשקוביץ, נוירולוגים עם מומחיות מיוחדת באפילפסיה, האמונים על מיפוי האזור.

כחודש ימים לאחר שלב המיפוי, מתבצע חלקו השני של ההליך – שלב הטיפול באזור האליפטוגני, בהתבסס על המידע שהופק על ידי הנוירולוגים. בחלקו השני של הטיפול מבצעים הנוירוכירורגים ניתוח זעיר פולשני שמטרתו לנטרל את האזור המסומן באמצעות צריבה או כריתה של התהליך.״

האם הטיפול הזה אכן מסייע לחולי אפילפסיה שמפתחים עמידות לתרופות?

המטרה היא ריפוי מהאפילפסיה בלי לפגוע באזורי תפקודי, והחזרת המטופלים לניהול חיים רגילים. על פי הנתונים, אנחנו מדברים על הצלחה ב- 70% מהמקרים, וירידה משמעותית בתדירות ההתקפים בקרב -20% מהמטופלים. הניתוחים מתבצעים בחולים ללא מגבלות גיל, בתנאי שהם סובלים מאפילפסיה ממוקדת שמתאימה לטיפול הזה. השינוי הוא מיידי. זהו כלי שבהחלט שינה את פני התחום מבחינה טיפולים.

האם אפילפסיה יכולה להיות קטלנית?

ד"ר ורוניקה צ'רנוחה, נוירולוגית בכירה ברמב"ם ואחראית מרפאת אפילפסיה עמידה לטיפול תרופתי בילדים: "מוות בקרב חולי אפילפסיה הינו מצב נדיר יחסית, במיוחד בקרב מבוגרים בשכיחות כ-1.6 ל-1,000 חולי אפילפסיה.

כ-30% מאוכלוסיית חולי האפילפסיה עמידים לטיפול תרופתי, כאשר מקצתם יופנו לניתוחים כאמצעי טיפול. היתר חיים עם האפילפסיה במצב לא מאוזן שעלול להוביל, במקרים מסוימים לפרכוס בלתי פוסק ,(סטטוס אפילפטי) למרות הטיפול התרופתי, או למצב הנקרא בעגה המקצועית סודפ – מוות פתאומי מסיבה לא ברורה, כאשר בחלק מהמקרים היתה הוכחה לפרכוס מתוך שינה.

הגורמים השכיחים למצב של סודפ הם: מחלה ארוכת טווח, אי לקיחת התרופות נוגדי פרכוסים, עייפות יתר, שתיית אלכוהול".