בניין הפקולטה לרפואה, השייכת למכלול הפקולטות של הטכניון, שוכן בבת גלים, ברח׳ אפרון 1, בסמיכות לביה״ח רמב״ם ומרוכזים בו חדרי לימוד ומעבדות.
הפקולטה לרפואה בחיפה
הרעיון להקמת בי״ס לרפואה בחיפה החל להתגלגל בחוגים הרפואיים החיפאיים בשנת 1964, כאשר הושג הסכם לשיתוף פעולה בין ביה״ח רמב״מ לאוניברסיטה העברית בירושלים. המנוע העקרי להקמת הפקולטה היה פרופ׳ דוד ארליך. בזכות פועלו וכושר השכנוע שלו, באוגוסט 1969, החליטה ממשלת ישראל על תחילת לימודי שנה ד׳ לרפואה בבי״ח רמב״מ.
בהחלטה תמכו מנחם בגין ויגאל אלון
תמכו בהחלטה, בין יתר השרים, השר בלי תיק מנחם בגין ושר החינוך יגאל אלון. במקביל, תוך 3 חודשים הוכשר אולם להרצאות ואולם למעבדות בבניין המנזר הכרמליטי שבשטח ביה״ח. וכך, בנובמבר 69’, עם פתיחת השנה האקדמית, החלו ללמוד בו, לימודי שנה ד׳, 43 סטודנטים ראשונים שחזרו ארצה בעיקר מאיטליה, בעקבות מסע גיוס נמרץ של הפרופסורים בנטל וארליך (גלוי נאות: בין הסטודנטים הללו היתה גם אשתי לעתיד שחזרה מלימודיה בפריז…).
43 אלה היו למחזור הראשון של הפקולטה לרפואה בחיפה. בינואר 1970, סינט הטכניון אשר את מזוג הפקולטה לרפואה עם הטכניון. פרופ׳ ד. ארליך היה לדיקאן הראשון של הפקולטה.
בניין הפקולטה
היה ברור לכל כי הבניין הנוסף של המנזר שנרכש ושופץ לא יוכל לספק את צרכי הפקולטה לזמן ארוך. פעם נוספת, פרופ׳ ארליך נכנס לפעולה. הוא איתר מגרש צמוד לביה״ח ושיכנע את עיריית חיפה להקצותו לצורך בניית בניין הפקולטה. פרופ׳ ארליך, בעל החזון, פגש את בעל הממון, איש העסקים ברוך רפפורט, חיפאי לשעבר החי בג׳נבה.
רפפורט הסכים להרים תרומה נדיבה לבניית בניין הפקולטה. הבניין נחנך ב-1979 ומאז הפך לנקודת ציון בנוף העירוני החיפאי. מאז 1991 הבניין נקרא הפקולטה לרפואה ע״ש רות וברוך רפפורט. בהזדמנות זו, נזכיר כי בזכות תרומת משפחת רפפורט הוקם גם ביה״ח לילדים ע״ש רות רפפורט הצמוד לביה״ח רמב״מ, מול בניין הפקולטה לרפואה.
מתכנני הבניין
אם הבניין מזכיר לאחדים את בניין תחנת האגד ״בת גלים״ – זה לא בכדי. הבניין תוכנן במשותף ע״י האדריכל א. פיירברגר– היה שותף בתכנון בניין אגד.
אריה פיירברגר
אריה פיירברגר (1931-2023), יליד לבוב (מזרח פולין, היום אוקריינה), עלה ארצה עם הוריו בהיותו פעוט. לאחר שרות בהגנה, למד אדריכלות בטכנין וסיים את לימודיו בהצטיינות. פעולתו המקצועית נמשכה כשישה עשורים. בין יתר עבודותיו הבולטות: תחנת אגד ״בת גלים״ (בשתוף עם שרון-אידלסון אדריכלים), תחנת הרכבת ״בת גלים״.
ישעיהו אילן
ישעיהו אילן (1931-1999), יליד אוסטריה, עלה ארצה עם משפחתו בגיל 4 (1935). אף הוא סיים לימודיו בטכניון בהצטינות, בעל תואר שני. בין עבודותיו הבולטות: בניין מדעי המחשב בטכניון, ביה״כ ״אליהו הנביא״ באחוזה (חיפה).
ויש אפילו פרס נובל!
עם סגל הפקולטה לרפואה נמנים גם פרופ׳ אברהם הרשקו ופרופ׳ אהרון צ׳חנובר, זוכי פרס נובל לכימיה (ביוכימיה) לשנת 2004 ביחד עם פרופ׳ אירווין רוז מארה״ב.
קוראים יקרים,
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.
תודה על תגובתך, ירון. מצטער על הטעות אשר מקורה בויקיפדיה. רצוי כי תפעל לתיקון שם בערך על אדריכל י. אילן. אני מטפל בתיקון הטעות בכתבה.
כתבה יפה. טעות קטנה. את בניין מדעי המחשב תכננו יעל וירון גרנות ולא ישעיהו אילן
תודה על תגובתך. מקור המידע – השגוי- הוא ויקיפדיה. מציע לפעול מייד לתיקון שם. אטפל בתיקון בכתבה.
את הפקולטה למדעי המחשב בטכניון תכננו יעל וירון גרנות.
כתבה מענינת מאד
תיקון אחד – רחוב עפרון – לא אפרון
אין ספק כי את ביה"ס לרפואה יש לזקוף לזכותו של פרופ' ארליך.
כמו שאת הרחבת רמב״ם יש לזקוף לזכותו של פרופ' ביאר, אשר ביחד עם ד"ר גולן ואיתן ורטהימר הפכו את החלום למציאות
תודה על תגובתך, מידע מעניין, אך אינו מפחית מפעולו של פרופ’ ארליך.
נכתב: "הוא איתר מגרש צמוד לביה״ח ושיכנע את עיריית חיפה להקצותו לצורך בניית בניין הפקולטה"
בפועל: הקרקע היתה בבעלות משפ' הוביידה האיראנית, אשר כללה את ראְש הממשלה ואת שר החצר של השאה. הקרקע הופקעה מהם ע"י המדינה ונציגי המשפחה ירקו דם עד שקיבלו פיצוי עבור רכושם. אין שום קשר לעיריית חיפה .