בניין חברת הנפט העיראקית בחיפה • מבנה אחד – שלוש תקופות

בימים שבהם שוב עולה שמו של מתחם בתי הזיקוק בחיפה (בז״ן) לכותרות, על רקע פגיעות טילים איראניים, מתחדדת ההבנה עד כמה עמוקה אחיזתו של הנפט בתולדות העיר. אך הסיפור הזה אינו נוגע רק למתחם בז״ן, אלא גם למבנה של חברת הנפט העיראקית, הניצב ברחוב הגפן 4.

חברת הנפט העיראקית וחיפה

ראשית נוכחותה של חברת הנפט העיראקית בחיפה קשורה למדיניותה של בריטניה בתקופת המנדט, שביקשה לעגן שליטה במשאבי הנפט של המזרח התיכון ולהבטיח נתיב יצוא בטוח אל הים התיכון. חברת Iraq Petroleum Company (IPC) , שהוקמה למטרה זו, הובילה נפט משדות קירכוכ, שבעיראק באמצעות צינור ארוך שהסתיים בנמל חיפה.

השלמת הצינור בשנים 1932–1934 הפכה את חיפה לנקודת קצה אסטרטגית של האימפריה הבריטית, מוקד זיקוק, אחסון והפצה בקנה מידה בינלאומי. בשנת 1938 הוקמו בתי הזיקוק בחיפה, שחיזקו עוד יותר את מעמדה של העיר כמרכז אנרגיה אזורי. לצד התשתיות הכבדות נדרש גם מערך מנהלי בעיר עצמה, ששוכן במבנים בלב המרקם העירוני.

עזיז כיאט, יזם

אל תוך המערך האימפריאלי הבריטי, נכנס היזם החיפאי, עזיז כיאט, מבני האליטה הערבית־בורגנית של העיר בתקופת המנדט. בשנת 1932 בנה כיאט מבנה אבן בן שלוש קומות ברחוב הגפן, ככל הנראה כבניין להשכרה, השקעה עירונית המכוונת לקהל מוסדי מבוסס.

לא חלף זמן רב עד שהמבנה הושכר להנהלת חברת הנפט IPC ולמכס הבריטי, ובהמשך אף נמכר לחברה עצמה. כך הפך הבניין, השוכן בלב מרקם מגורים שקט, לחוליה קטנה אך משמעותית במערך הנפט הבינלאומי.

על מבנה IPC

מבנה האבן שברחוב הגפן הוא בן שלוש קומות, בסגנון אקלקטי, ומתוכנן בצורת האות ״ח״ סביב חצר הפונה לרחוב. הכניסה מודגשת באמצעות מרפסת הנתמכת בעמודים יוניים, שמעניקה לבניין אופי ייצוגי מאופק. המבנה מחופה אבן בעיבוד טובזה, עם הדגשות אופקיות באמצעות הבלטת קווי הרצפה באבן חלקה. הפתחים המלבניים, הערוכים בתבנית סימטרית, מודגשים אף הם באמצעות מסגרת אבן ההופכת לקשת שטוחה.
על אף ייעודו המשרדי, השתלב המבנה במרקם בתי המגורים של רחוב הגפן, מעל המושבה הגרמנית.

גלגולי הבניין והשיפוץ בשנות ה־90

עם קום המדינה השתנה ייעודו של הבניין, אך לא חדלה זיקתו לעולם האנרגיה. תחילה שימש את חברת הנפט "של" (Shell), ובהמשך את חברת "פז". בשלב מאוחר יותר עבר לשימוש אזרחי ושימש גם את מחלקת החינוך של עיריית חיפה.

בשנות ה־90 עבר הבניין שיפוץ והרחבה משמעותיים, שבמסגרתם נשמר המבנה ההיסטורי ולצידו נוספו אגפים חדשים, תוך התאמתו לשימוש כבית אבות. התכנון נעשה בידי משרד האדריכלים ניסן–רווה.

שלוש תקופות, מבנה אחד

סיפורו של בית IPC ברחוב הגפן הוא סיפורן של שלוש תקופות הקשורות זו בזו בתולדות חיפה: תחילה, תקופת הנפט והמנדט הבריטי, שהביאה את חיפה אל מפת האנרגיה העולמית; לאחר מכן, שנות המדינה, שבהן המשיך המבנה לשרת את משק הדלק המקומי; ולבסוף, תקופה אזרחית, שבה הוסב המבנה למוסד טיפולי ורווחה.

העובדה שהמבנה מוכרז כיום לשימור אינה מקרית. מאחורי חזית אבן מאופקת וחצר שקטה מסתתר סיפור רחב בהרבה, סיפור על עיר שנבנתה בצומת של כוחות גלובליים, ועל מבנה אחד, צנוע למראה, הנושא על כתפיו פרק שלם בתולדותיה.

כמעט תשעה עשורים לאחר הקמת בתי הזיקוק, שבה ועולה שאלת מקומו של הנפט בעיר. בשנים האחרונות פועלת עיריית חיפה לצמצום ואף להפסקת פעילות מתחם בז״ן, על רקע שיקולים סביבתיים ובטיחותיים. מה שנתפס בשנות ה־30 כמנוע צמיחה חיוני לעיר, עומד כיום לבחינה מחודשת, לנוכח מציאות עירונית ותודעה ציבורית שונות לחלוטין.

קוראים יקרים, 
הכתבות במדור זה מבוססות על מידע גלוי המפורסם במקורות כגון ויקיפדיה ובאתרי אינטרנט אחרים ועלול לכלול אי-דיוקים היסטוריים שונים הנובעים מן המקורות הנ״ל.