בבית כנסת עתיק, חקוק באבן, נחשף שם משפחתו של רפי עזיזו מחיפה

רפי עזיזו, תושב חיפה, התוודע לקיומה של אבן בזלת עתיקה עליה חרוט משפחתו המיוחד,. האבן התגלתה בין שרידיו של בית כנסת עתיק ברמת הגולן.

"דיר עזיז"

מי שעומד מאחורי מציאת שרידי בית הכנסת הוא הארכיאולוג פרופ' חיים בן-דוד, מהחוג ללימודי ארץ ישראל במכללת כנרת.

"החפירות באתר בית הכנסת ברמת הגולן, שהתקיימו מטעם מכללת כנרת ואוניברסיטת בר אילן, בוצעו באמצע שנות ה-90 של המאה הקודמת", מספר פרופ' בן-דוד. "חפרתי במקום יחד עם חוקר בתי כנסת בשם צבי מעוז. השם הערבי של הישוב בו נמצא בית הכנסת הוא דיר עזיז. נהוג לחשוב שכל אתרי בתי הכנסת הם בעלי שם בערבית".

בית הכנסת נותר כמעט בשלמותו

"במהלך החפירה חשפנו, לאט לאט, בית כנסת שנשאר כמעט בשלמותו. האתר הזה קיים שנים רבות, ואת הרעיון שיש שם בית כנסת זיהה חוקר אנגלי בשם אוליפנט כבר לפני למעלה מ-100 שנים".

אחרי מלחמת ששת הימים התבצע סקר בכפר סורי נטוש, שם נמצאו שרידי בית כנסת. יעברו עוד כמה עשרות שנים עד שנות ה-90, אז תתחיל החפירה הארכיאולוגית באתר של דיר עזיז.

במהלך פירוק של קיר סורי מאוחר יותר, התגלתה בתוך בית הכנסת אבן גזית מעוטרת, שעליה חקוקות אותיות ביוונית, מהן אפשר לקרוא: 'עזיזו'. התלהבנו מאוד וחשבנו שאולי זה השם של המקום. הרבה זמן היינו רק עם הכתובת הזו", מספר פרופ' בן דוד.

אחרי שנתיים של חפירות מצאנו את יתר החלקים של הכתובת. בסופו של דבר הבנו שכל חלקי הכתובת שייכים לקשת שנבנתה בתוך המבנה עצמו והייתה למעשה העיטור של ארון הקודש. הקשת הזו עיטרה את ארון הקודש של בית הכנסת באחד משלביו הקודמים.

ארון הקודש בבית הכנסת היה מאוד מפואר, עליו היתה הקשת. על הקשת התגלתה כתובת שמספרת על תורם בשם יודן (יהודה – שם של יהודים בלבד). נכתב כי זכורים לטוב התורם יודן והסתת עזיזו. כנראה שהסתת של ארון הקודש המפואר היה עזיזו, והכוונה היא לא לשם המקום".

בתוך הקיר

"רוב החלקים של הכתובת, הקשת ופרטי העיטור של ארון הקודש נמצאו בתוך אחד הקירות של בית הכנסת, במעין גניזה. היה ארון קודש מפואר, יתכן שהיתה רעידת אדמה ואנשי בית הכנסת לא יכלו לבנות מחדש את הקשת שהתפרקה, ולכן הם קברו את חלקי ארון הקודש בתוך אחד הקירות (גניזה). ה"עזיזו" שייך לחלק הקדום יותר של בית הכנסת, לעומת מה שאנחנו רואים היום. זה ממצא שהולך אחורה כ-1,600 שנה. כיום בית הכנסת הוא אתר פתוח לקהל ליד מושב כנף".

רפי עזיזו מחיפה

רפי עזיזו, תושב חיפה (56), התוודע לבית הכנסת ולכתובת שהתגלתה בו, הכוללת את שם משפחתו. "אחד החברים שלי, אורי ורטמן, עלה לרמת הגולן וסיפר לי שראה את שם משפחתי על אבן בבית כנסת מלפני 1,600 שנה. שם המשפחה שלי חקוק על אבן בזלת שהיא חלק מבית כנסת עתיק. זה דבר נדיר".

ארם צובא

"המורשת שלי היא מסוריה, מארם צובא (בעיר חלב), והיא מתבססת על סיפור היסטורי מלפני 1,600 שנה. שם המשפחה שלי הוא די ייחודי, זו לא מקריות, השורשים של משפחתי הם די מדהימים", אומר עזיזו. ומוסיף: "גם אבי ז"ל, הקים לפני 75 שנים, יחד עם חבריו, את בית הכנסת "ארם צובא" ברחוב סירקין בחיפה, ליד שוק תלפיות. זה חלק מהשורשים של משפחתי, שהיא משפחה מאוד ייחודית".

נדיר וייחודי

"שם המשפחה שלי הוא חלק ממורשת ארם צובא. הארכיאולוגים שחפרו באתר ברמת הגולן ומצאו שם את האבן עם שם משפחתי, בטוחים שמדובר בחלק מבית כנסת. לפני כחודשיים התראיינתי בערוץ "TOV" ביו טיוב, עם אליעזר שטרום. שטורם ממש נדהם, הוא אמר שראיין הרבה אנשים, וששם המשפחה שלי הוא מאוד ייחודי".

כותבי פיוטים

"המורשת המשפחתית שלנו כוללת גם שורה של משוררים שכתבו פיוטים. גם אני כותב שירה, אבל לא פיוטים, אני כותב שירה כתחביב והוצאתי ספר שירה ובו 31 שירים. שניים מהם הלחנתי ואחד אני גם שר. זכיתי במספר פרסים על השירה שלי".