"אדוני השוטר, אז-אולי…" – כל מה שהנהג הישראלי מוכן לעשות כדי להתחמק מדוח תנועה • פרק 8
כביש 22, כביש מהיר עוקף קריות, הינו כביש מהיר לכל דבר ונהגי הצפון מתמוגגים מהמהירות שבה אפשר לנסוע בו. לפיכך, היה זה מוזר להבחין ברכב פרטי שנוסע במסלול הימני, במהירות איטית בצורה יוצאת דופן, כשהוא מזגזג ומפגין חוסר יציבות מדאיג.
"עוד שיכור?" תמה שמואל, "תתקרב, נראה מה קורה שם".
היה זה אחר צהריים אפרילי אביבי ושטוף שמש, לפיכך ניתן היה להבחין בקלות בנעשה בתוך כלי הרכב בשעה שחלפנו על פניו. המראה שהתגלה לעינינו שיחרר מפיותינו קריאת הפתעה – הפעם ההתנהגות הלא מפוקסת של הנהג נבעה מסיבה מלבבת קצת יותר משכרות, אבל בפירוש לא פחות מסוכנת.
"הם מתנשקים ומתמזמזים תוך כדי נסיעה!" קרא שמואל בהפתעה.
איך לעזאזל הוא רואה לאן הוא נוסע?
סטיתי לנתיב הימני, האטתי והמתנו בסבלנות כדי שהזוג יתקרב אלינו מאחור. היינו חייבים לוודא שלא הייתה זו פאטה מורגנה. כעת, כשהרכב היה צמוד אלינו מאחור, קל היה להבחין בנהג כשהוא לפות בבת זוגתו ורוכן אליה. השניים עסוקים היו בנשיקה לוהטת.
"איך לעזאזל הוא רואה לאן הוא נוסע?" שאלתי.
הדלקנו צ'קלקה וסטיתי לנתיב המקביל כדי לתת לנהג המתנשק לחלוף לצידנו. הבחור היה כל כך שקוע, עד שגם כשחלף לימין הניידת, לא הבחין בנו ולא שמע את מערכת הכריזה. לבסוף, בלית ברירה, התיישרתי במקביל אליו, שמואל פתח את החלון ונופף בידו כדי למשוך את תשומת ליבו. כמעט היה צורך להקיש על זגוגית החלון, אבל כעבור זמן מה הבחין הזוג בקריאות ה"מצוקה" שלנו ושמואל הורה לנהג, בתנועות ידיים, לעצור בצד.
ניגשתי אל הרכב בסקרנות מהולה בכעס.
ליד הנהג ישבה בחורה צעירה, נאה למראה ומאופרת למשעי, כשעל פניה חיוך ביישני. הנהג, בחור בשנות העשרים לחייו, נראה קצת מבוהל מהמצב.
בִּקשתי בנימוס רישיונות. הצעיר החל לחפש את המסמכים, ואני, בניגוד למנהגי להמתין עד קבלתם לידי, ובשל הנסיבות החמורות של האירוע, לא התאפקתי ושאלתי:
תגיד, בחור צעיר, אתה בסדר? אני מבין את הקושי להתאפק, אבל זאת נראית לך סיבה מוצדקת לסכן את עצמך, את הבחורה החביבה שלידך ואת הנוסעים האחרים בכביש?"
הוא הפסיק לחפש בין הניירות, הרים את עיניו ובקול רועד אמר:
"אני באמת מתנצל אדוני השוטר, אתה בהחלט צודק, אבל תבין, זה עתה התארסנו ואנחנו בדרך לעכו לארוחת ערב חגיגית עם כל המשפחה".
באמת, חשבתי לעצמי, זה ההסבר שהבחור מצא כדי להצדיק את ההתנהגות הפזיזה שלו?
"מה הטעם בארוחת ערב אם לא תצליחו להגיע לשם?" שאלתי בזעם כבוש. "אתה מבין עד כמה זה מסוכן לנהוג בכביש הזה בצורה שאתה נהגת? כולם נוסעים פה כמו מטורפים ותאונה עלולה להיות קטלנית. שניכם יכולתם להיהרג ולקחת איתכם עוד אנשים חפים מפשע."
הצעירה הבחינה בכעסי וכדי להרגיע אותי החליטה לתת הסבר נוסף כדי להצדיק את התנהגותם.
"זה לא כל כך מסוכן, משום שהוא נהג משלוחים מקצועי ונוסע המון בכבישים", אמרה והצביעה לעבר בן זוגה, "הוא בחור מאוד אחראי ונוהג ממש מצוין".
"נהג מקצועי את אומרת?", שאלתי בתימהון. ההסבר שלה עשה בדיוק את ההיפך מלהרגיע אותי, "כנהג מקצועי הוא חייב לדעת עד כמה מסוכן לנהוג מבלי להסתכל על הכביש. זוהי התנהגות בלתי מקצועית בעליל ובלתי אחראית. זה הרבה יותר גרוע מלנהוג בשכרות. אתה תקבל ממני זימון לבית המשפט. תסביר לשופט את מה שהגברת הסבירה לי כרגע ונראה מה הוא יגיד", אמרתי לנהג ונטלתי לידי את הרישיונות שהגיש לי.
התקף חרדה
דבריי עוררו בבחור תגובה בלתי צפויה. הוא ניסה להגיד דבר מה אבל מפיו יצא גמגום מוזר. שפת גופו והבעת פניו העידו שהאיש נכנס להתקף חרדה. הוא התאמץ להתגבר על הגמגום, פניו האדימו וידיו רעדו ללא שליטה. הוא ניסה להסביר לי כי יש לו המון דוחות והרבה נקודות וממש התחנן שאוותר לו, תוך שהוא מתאמץ להבליע את הגמגום.
הורדתי טורים.
הרמתי את ידי וסימנתי לו שיירגע. עטיתי על פני הבעה ששידרה יתר סימפטיה והבנה. לאור הנסיבות, הסיטואציה הייתה ממש מביכה.
הבחורה הצעירה הביטה בתדהמה במתרחש. הדבר האחרון שרציתי שיקרה זה לפגוע בגבריותו, יותר ממה שנפגעה עד כה. נכון שנהג בקלות ראש קיצונית, אבל מי יודע לאן האירוע הזה עלול להוביל את הזוג הנחמד הזה.
הדילמה לא פשוטה. מצד אחד האיש ביצע עבירה ממש מסכנת חיים. מצד שני, זהו מצב אנושי רגיש שדורש תשומת לב וחשיבה מחוץ לקופסה.
"קודם כל תירגע חבר", אמרתי. "להגיע לבית המשפט זה לא סוף העולם. אתה אומר שיש לך הרבה דוחות, אבל זה לא מצב נדיר אצל נהג מקצועי שנוסע הרבה בכבישים. תן לי לבדוק את סוג העבירות שלך ואני מבטיח שאם אין לך עבירות חמורות, נשקול להקל איתך לאור הנסיבות המיוחדות", חייכתי לעבר השניים. נראה שדבריי עשו את שלהם והבחור נרגע מעט.
"ואת גבירתי," פניתי לצעירה, "גם לך יש אחריות בעניין הזה". היא הנהנה בהבעה רצינית ומודאגת.
בדקנו במסוף. לנהג היו כמה עבירות אבל הן בפירוש לא היו חריגות או חמורות במיוחד. לאחר דיון קצר קיבלנו החלטה.
עונש מקורי
כשניגשתי לרכב ורכנתי לעבר החלון, הבחנתי שהם משוחחים ביניהם בהתרגשות. כשהבחינו בי, הפסיקו ותלו בי את מבטם.
"תקשיב חבר," אמרתי לנהג, "גילית חוסר אחריות משווע וזה בלתי אפשרי שתצא מהאירוע ללא עונש. אבל הנסיבות שלכם הן מיוחדות ואנחנו לא רוצים לקלקל לכם את שמחת האירוסין. לפיכך החלטנו על הצעדים הבאים: שניכם תצאו מהאוטו ותיגשו לניידת. שמואל, שוטר ותיק ומנוסה יטפל בעניין העונש".
כשהגיעו לניידת, שמואל כבר עמד מחוצה לה. הוא הושיבם על מעקה הבטיחות ולקול כלי הרכב החולפים, נתן להם הרצאה מקיפה, מלווה בדוגמאות מפחידות, על הסכנות שבכביש ועל האחריות הכבדה המוטלת על הנהג.
כששמואל סיים את הרצאתו, שוחררו השניים לדרכם. על פי החיוך שעל פניהם והברכות שהרעיפו עלינו, אפשר היה לנחש שלא ציפו לתפנית כל כך חיובית בעלילה.
אנחנו לעומת זאת, לא היינו בטוחים לגמרי שה"עונש" שבחרנו באמת יעזור, אבל בהחלט היינו בטוחים שהתנהגנו כבני אדם.
אלוף אין כמוך שוטר לעניין
אינני שוטר תנועה, אך התדנבתי בעבר (והייתי בשטח עם שוטרי מתנ"א יותר מפעם אחת) ולדעתי שאפילו אם גליונו התעבורתי היה נקי וצח כשלג, איך אפשר להשוות בין "נהג המזגזג להנאתו בכביש" (או במקרה הנ"ל, נהג מאוהב עד כדי כך שייצרו גבר על אחריותו. גם אני הייתי צעיר מאוהב, אך לא חסר אחריות) ל"נהג המזגזג משום שבמכוניתו אדם גוסס והוא ממהר לבית החולים"?
ואני בעזרת הומור ניצלתי מדו"ח על שלא עצרתי בתמרור "עצור"…. היה זה ערב ראש השנה ולנזיפות השוטר אמרתי שחשבתי שיד סימפטית עושה לי שלום…. השוטר בעצמי צחק ואמר לי לצאת לו מהר מהעיניים….
תודה רבה על הפרגון. ההחלטות כאמור הן בהתאם לנסיבות ונקבעות, בין השאר, גם בהתאם לאופיו של השוטר 🙂
יוסי ברגר יישר כוח
אני הייתי כמה שנים מתנדב ביחידת התנועה ונהגנו כמוך במקרים כאלה.
נכון שיש סיכון כלשהו בוויתור לנהג סורר אבל ברוב המקרים בייחוד של אזרח מן השורה החינוך הטוב ביותר הוא הסבר ראוי וויתור בתקווה שאכן הצלחנו המשימה.
אם נהג כזה ימשיך בסורו הרי במוקדם או מאוחר ייתפס וייענש.
אם נהג מזגזג להנאתו בכביש, אתה בהחלט צודק.
אבל מה אם הוא מזגזג משום שבמכוניתו אדם גוסס והוא ממהר לבית החולים? גם אז על השוטר לתת דוח ביי הוק וביי קרוק ורק להוסיף בנסיבות הדוח שהנוסע מת בינתיים?
כאמור: כשאתה בשטח מול בני אדם, לא הכל שחור ולבן.
כיצד אפשר לשחרר נהג שמזגזג ויכול להרוג נהגים ועוברי דר
מפחיד שבשנת 2022 ישנם שוטרים(מבלי להתייחס למקרה בכתבה שאולי אינו אמיתי אלא הומצא לצרכי הסברה ולמידה) כמו בסרטי בורקס של שנות ה50 ש"אוכלים" סיפורי נהגים ושוכחים את עצם העבירה.ואפרופו סיפורי הנהג,יש להם מקום גם.אבל בחלק של תגובת הנהג בדוח העבירה.
אבל צריך גם לתת קרדיט לשוטרים בהרבה מקרים הם פועלים מצוין ומונעים תאונות.
לדעתי השוטרים כפי שמתואר פה בלשונם טעו ופישלו בגדול.תפקידם לאכוף מקרי עבריינות.תפקיד השופטים לשפוט.תפקיד המרצים במכללות לתעבורה להרצות וכן הלאה.מחר מחרתיים חלילה אותו נהג יבצע עבירה אחרת ויגיע לבית משפט לשופט לא יהיה את התיעודים הקודמים כדי לראות מי עומד לפניו היות ושוטר פלוני התחשב בחתונה או בגמגום והפעיל שיקול דעת מוטעה לדעתי.
גם השוטרים בסיפור חשבו כמוך והחליטו למרות הכל לוותר…מסיבה אחת פשוטה: הם היו בשטח, ראו בעיניים מי עומד לפניהם ומה הסיכון שהם לוקחים בוויתור. אני מניח שאם את/ה נהג/ת וקיבלת דוח שחשבת שאיננו מוצדק, היית שמח/ה להיתקל בשוטרים שבסיפור.
דוח תנועה הינו כתב אישום והשוטר הרושם אותו חייב לקחת בחשבון את מכלול הנסיבות בטרם יגיש את כתב האישום. המציאות בשטח איננה צבועה בשחור ולבן.
אתה בהחלט צודק. אולם, הנסיבות המתוארות באירוע הצדיקו לדעתנו, כפי שמתואר בסיפור, לנהוג על פי בית הילל, למרות שהיה סיכוי גדול שה"עונש" שהמצאנו לא יעשה את העבודה החינוכית. לידיעתך, שוטר איננו יכול "להמציא' עבירה כדי להקל על הנהג. מחובתו לתת דוח אך ורק בהתאם לעבירה אותה ביצע הנהג והנסיבות בה בוצעה, ובדיוק על פי הקבוע בחנ"א (חוברת נוסחי אישום).
תודה גלעד על ההתייחסות. מטרת הסיפורים בטור הזה היא לחשוף בפני האזרחים מן השורה את מורכבות עבודתו של השוטר בשטח.
אי אפשר לשנות דפוס התנהגות של נהג בצורה כזו, היה חייב לקבל לפחות קנס כספי, זה לא צריך לעניין אף אחד שהוא נוסע לחתונה, מבחינתו ברגע שיצא ללא עונש – זה הוא חיזוק חיובי עבורו וחבל.