חלוקת פרס “פול האריס”, מטעם מועדון רוטרי בחיפה

חמישה כוכבים הבזיקו בשמי חיפה לערב אחד, היה זה בעת חלוקת פרס "פול האריס", מטעם מועדון רוטרי, בערב מאוד מיוחד.

מירית הנדסה – עתלית – רחב

במלון דן כרמל שבחיפה, התכנס ביום ראשון ה- 29, מועדון רוטרי כרמל והנגיד של רוטרי ישראל, על מנת לחלק את הפרס היוקרתי לחמישה. שלוש נשים ושני גברים שקיבלו את הפרס כאות הוקרה על על פועלם ותרומתם למדינה.

היה זה ערב הוקרה לפרופסור דן שכטמן חתן פרס נובל החיפאי, כלת פרס ישראל לשנת 2004 גילה אלמגור אגמון השחקנית, מרים פרץ כלת פרס ישראל הנוכחית, הרבנית עדינה בר שלום כלת פרס ישראל לשנת 2014 , ותא”ל רסאן עליאן קצין צנחנים וחי”ר ראשי, איש גולני שמייצג ומהווה סמל ומופת לעדה הדרוזית.

אונ’ חיפה – לימודי חוץ – רחב

את הטקס ניהל עו”ד יצחק ריינפלד ביד רמה, בהומור בחן רב לא לפני שהספיד את עשרת הילדים שנשטפו אל מותם בדברי הפתיחה. הוא הדגיש בדבריו את חזונו של פול האריס, מייסד רוטרי העולמית וציין שמועדון רוטרי הוד הכרמל  נותן חסותו לערב זה ומחלק את הפרס היוקרתי כבר השנה השישית.

עו”ד יצחק ריינפלד מנחה הטקס, בחלוקת אות עמית “פול האריס” לשנת 2018 (צילם גבריאל קונפינו)

האולם הגדול במלון דן כרמל, היה מלא מפה לפה, במאות משתתפים אנשי רוטרי ואורחים, חלקם חברים ומכרים מתקופת היותי איש ביטוח וחבר מועדון רוטרי קישון, לפני שלושים ויותר שנים.

הקהל הרב באולם כלל גם את מועדון רוטרי בדלית אל כרמל והחברים, משפחתו של תא”ל רסאן עליאן וההורים. (צילם גבריאל קונפינו)
תא”ל רסאן עליאן קצח”ר מקבל הפרס, עם משפחתו וחבריו. (צילם גבריאל קונפינו)

חיה קובץ, הנשיאה, פתחה בדבריה, על 70 שנות עשייה והצלחה של המדינה, בזכות ולמרות, ניצולי דור השואה, שהצליחו לגדל דור חדש של מקבלי אות עמית “פול האריס”:

כל אחד מחמישיית הזוכים הוא מצטיין בתחומו, תורם לקהילה בכל כישוריו יכולתו וללא תמורה. וכך אמרה, כאשר פנתה לפרופ’ דן שכטמן, “רוב הזוכים בפרס נובל היו מסתפקים בפרס הזה ולמרות זאת אתה משקיע ממרצך ומזמנך למען החברה”.
“גילה אלמגור, הנערצת, הגב’ הראשונה של התיאטרון והקולנוע, גם לא הסתפקה  בעשרות פרסים שהוענקו לה במהלך השנים והלכה אל ההתנדבות למען ילדים חולים”.

“תא”ל רסאן עליאן, מאז “צוק איתן” נקשרנו אליך בלב ובנפש. מועדון רוטרי שלח חבילות שי לחיילים לא בגלל שהיו זקוקים אלא בגלל רצון שלנו להזדהות בדרך מוחשית עם החיילים”. “זה שאתה מהמצטיינים כולם יודעים, זה שאתה חתיך אני רואה עכשיו. תרומתך לקרוב לבבות בין העדות ומעשיך ידועים”.

“הרבנית עדינה בר שלום, המועדון שלנו זכה להכירך מקרוב ולשמוע ממך על עשייה מבורכת לנשים במגזר החרדי. אופייך החם המכיל את כולם, הלוואי וירבו כמותך להאמין באיש באמונתו יחיה למען שלום בית במדינתנו”.

“אחרונה חביבה מרים פרץ, כאבנו את כאבך הנורא מכל, מעריצים את תעצומות הנפש שלך. מהיכן לוקחים את זה? את זו שמחזקת ומנחמת אותנו. לקום אחרי משבר כזה לחיים פשוטים, להתלבש, להסתרק, לבשל וכך את ממשיכה את החיים, מפיצה את התקווה האמורה, בקרב כולם בארץ ובעולם, שבאים לשמוע אותך על אהבת הארץ על נתינה ועל הזכות שלנו לחיות במדינה, הפתגם של חז”ל “נאה דורש נאה מקיים” חל גם עלינו אמרה הנשיאה, לסיום סכמה  את כל הפעילויות של רוטרי הוד הכרמל למען הקהילה.

מימין הנשיאה של רוטרי הוד הכרמל הגב’ חיה קובץ, הנגיד האזורי דני פסלר, משמאל,המזכיר של רוטרי הוד הכרמל, חזי רובין.  (צילם גבריאל קונפינו)
הגב’ חיה קובץ, נשיאת רוטרי הוד הכרמל נושאת דברים. (צילם גבריאל קונפינו)

חדווה אלמוג, סגנית וממלאת מקום ראש עיריית חיפה, פתחה בכאב על “אבדן עשר נשמות צעירות מלח הארץ”:

“הערב נותן הזדמנות לעצור את מהלך החיים לכמה שעות, להריח ולהתבשם מהטוב שיש בחברה הישראלית”.  “מועדון רוטרי הוד הכרמל הצליח להביא סביב שולחן אחד, חמישה אנשים עם סיפור אישי מעורר השראה” וציינה בנפרד את העשייה של כל אחד ואחד מהזוכים בפרס ובהוקרה. בתחילה ציינה את “קרן המשאלות” של גילה אלמגור לעזרה לילדים חולים במחלות קשות.

את דן שכטמן וחזונו לחנך את תורת המדעים מגיל הגן לכל הילדים. “הרבה מדברים מעט הופכים רעיון לידי מעשה”. הגנים המדעיים שנפתחו יחד עם עיריית חיפה הפכו להיות לאתר תיירות חינוכית, חלוצי חשוב, הלכה למעשה.  לתא”ל רסאן עליאן אמרה, “גם אני באה משם ואתה שמקבל הפרס, עדיין לובש מדים, עוסק בקרוב לבבות בעדה הדרוזית ואיש מדהים”.  חיזקה את מרים פרץ, “בהמשך עשייה, ללא הוספת מילה, לנאום חוצב הלהבות בקבלת פרס ישראל ביום העצמאות השנה.

התעודה המתלווה לסיכה של מקבלי פרס אות עמית “פול האריס” 2018. (צילם גבריאל קונפינו)
דני פסלר הנגיד האזורי של רוטרי ישראל (צילום – גבריאל קונפינו)

דני פסלר, נגיד רוטרי ישראל האזורי:

פסלר היה היחיד שלא קרא מהנייר, היה רהוט בדבריו ישיר ונשמע החלטי. פסלר דיבר על עשרת הנשמות הטהורות הצעירות שהלכו לעולמם ועל כך שכל אחד מהם הספיק לעשות בהתנדבות למען החברה ובעצם עשייתו היה מועמד עתידי, לאות פול האריס היוקרתי. הוא ציין מאה חמישים שנה, להולדתו של מייסד התנועה, שהיה איש חזון, אמונה וחלום. הקים תנועה ומועדון ראשון בשיקגו, ולאחר כמה שנים היה בשולי העשייה, כפי שגם היום עושים ברוטציה את התפקידים, במועדון ובקהילה. השאיר הפעילות לאחרים והיה מקור להשראה הופיע בוועידות בינלאומיות והאזוריות במקומות שונים. “האמין שאם אפשר לחלום בגדול, אפשר להשיג את הכל “.

“מקבל אות “פול האריס” הוא אדם הפועל במועדון, בקהילה, פעילות בעיר, פעילות במדינה וגם בעולם ובכל יבשה, החמישה שיעלו היום לקבל את אות עמית “פול האריס, מצטרפים אל גלריה אדירה, גאוות יחידה”, “כחברה אנושית כאן, כתנועה, אין גבולות שחוצות בינינו, אין אמונות שמפרידות בינינו, לא משנה מאיזו עדה ומאיזה דת, לא משנה באיזה צבע עורך והיכן נולדת, השפה המאחדת והקשר היחיד שמחבר בינינו זוהי ההשראה שאנחנו נותנים לעולם, זוהי התרומה שאנחנו יכולים לתת ולשפר וכאשר אנחנו נותנים מעצמנו אנחנו משתפרים ונהיים בני אדם טובים יותר”.
“אשרינו שזכינו לרגעים האלה, אשרינו שזכינו לתת לחמישה אנשי מופת בחברה הישראלית,את האות, שנתברך בכך עוד שנים רבות”.

הנגנים הצעירים ובנות המקהלה שהנעימו את הערב בכישרון רב וגרמו לנו הנאה מרובה.(גבריאל קונפינו)

בין קטעי הנואמים זכינו לנגנים צעירים ומוכשרים ומקהלת בנות ששרה לנו ביידיש ובאנגלית “באי מיר ביסטו שיין”.

יצחק ריינפלד, המנחה, הדגיש שהיו אחד עשר מועמדים ראויים. שמתוכם נבחרו חמישה. ציין  את ועדת הפרס והמחליטים ואת אלה הקודמים בגלריית הזוכים. המחליטים על מקבלי האותות והפרסים, חיה הנשיאה המכהנת של רוטרי “הוד הכרמל” ועוד שלושה נגידים ולשעבר מספר נשיאים. בעבר קיבלו את האות גם שמעון פרס, והרצוג, כנשיאים  ורשימה ארוכה של זוכים, עמותות שונות, “כמו כנפיים של קרמבו” ואחרים.
ריינפלד דיבר על “ההתלהמות שמכרסמת בין השורות שנוצרים סדקים ביושר וביושרה של אנשי ציבור, אנשי הון ואחרים, מאורעות המזכירות את נבואותיו של ירמיהו הנביא “ועינינו מביטות אל ההווה, גם כהן גם נביא חלפו גם בביתי מצאתי רעתם” פרק כ”ג, ציטט את מילותיו של יעקב רוטבליט “גם כאשר לא קלה דרכינו, צמחו וצומחים לנו אנשים מצוינים, עתירי מעש, כישרון, בעיקר בעלי יוזמה וחמלה, אשר מתלבטים בתחומים חשובים של החברה, הממשל, הכלכלה, המדע, החברה, הביטחון, הרפואה והמשפט ללא הבדלי דת גזע מין לידה ולאום” וכו’.

האחים אנדריי הכנר ומישל הפסנתרן, מנעימים את אוזנינו בין הנאומים וחלוקת האותות והפרסים. (צילום גבריאל קונפינו)

חיים גרשון איש רוטרי וותיק ופעיל, עלה לדוכן והקריא בהפתעה שיר על “האנשים הטובים באמת” מפרי עטו של יצחק המנחה, שהתאים כל כך לערב המיוחד הזה והתקבל במחיאות כפיים סוערות מהנוכחים והנוכחות.

עו”ד ריינפלד, המנחה, החל להעלות את מקבלי הפרס והאות זה אחר זה, בציון שמותיהם רקעם ופועלם ועל מה ולמה החליטה הוועדה המיוחדת של רוטרי, להעניק להם הפרס ולהאדיר בפני הנוכחים את שמם.

בנוסף לדברי הנשיאה, סיפר המנחה מעל הבמה, בדברי הברכה  על פרופ’ דן שכטמן, שהוא חבר האקדמיה הישראלית למדעים, חבר האקדמיה  האירופית למדעים וחתן פרס נובל לכימיה ב-2011 . ציטט מדבריו  “אין שום סיבה שילדים לא ילמדו מדע מגן ילדים” אמר וביצע.  בעזרת עיריית חיפה החל שכטמן לקדם תוכנית ללימודי מדעים בגני הילדים. דן שכטמן עומד בראש התוכנית ללימודי מדע לבני העדה האתיופית שנקרא “דור למדע”.

הביע דעה חריפה על הורים המונעים מילדהם השכלה בסיסית. ויצא קצפו על ילדים הפטורים מלימודי הליבה. “לימודי מורשת ישראל חשובים, אך חשובים גם לימודי המדעים והמטמטיקה לילדים” נמנה על עמותת חתני פרס נובל למצוינות, פתח תוכנית ליזמות טכנולוגית בטכניון, למעלה מעשרת אלפים מדענים ומהנדסים למדו בה בגאון.
את הפרס לפרופ’ דן שכטמן העניקו יחד, נשיא מועדון רוטרי חיפה גידי ינאי ונשיא  רוטרי קישון מר דודו שגיא.

הענקת אות עמית “פול האריס” לפרופ’ דן שכטמן על ידי נשיא רוטרי חיפה גידי ינאי ונשיא רוטרי קישון דודו שגיא. (צילום גבריאל קונפינו)

בהזמינו לקבלת הפרס את הרבנית עדינה בר שלום, ציין המנחה, שבגיל שלוש ירדה עם משפחתה למצרים ובגיל שש עלתה חזרה לירושלים. בתחילת דרכה הייתה בעלת סלון כלות על מנת שבעלה יוכל ללמוד. בשלב מסוים עברה לגור בתא בשכונה מעורבת ולמדה תפירה, פנתה ללימודים אקדמאים וביוזמתה נפתחה באישור המועצה להשכלה גבוהה מכללה חרדית, למרות שהייתה התנגדות עזה לפעילותה ברחוב החרדי היא לא ויתרה. תוך שש עשרה שנה הפך מפעל חייה לפרויקט ענק מכיתה אחת של נשים חרדיות, לאלפים וכיום לומדים בו שלושה עשר אלף חרדים. בתשעים אחוזי הצלחה המשיכו חלקם לתואר שני ושלישי ושילוב הנשים החרדיות במעגל העבודה הגיע לשיא. היא לא הסתפקה ועודדה גם גברים חרדיים להצטרף למעגל החשוב הזה.

עדינה בר שלום יצאה לעיתים חוצץ נגד הממסד הדתי ועל השסע העמוק בין חילונים לחרדים בחברה הישראלית. כפי שאמרה “הפילוג בעם  מאיים עלינו יותר מהמלחמות”.  “צריך למצוא שפה משותפת כי בלי דיאלוג לא נוכל לעשות את זה”. יזמה עשרות מפגשים בין סטודנטים חילוניים, לבין סטודנטים, חרדים מהמכללה שהקימה והצטרפה לארגונים שדוגלים ברעיונות של כבוד האדם. “החזון שלי הוא חברה שבה כל אדם מכבד את זולתו ואינו קופא עליו את דעתו. אף דיברה על מגורים משותפים בשכונות מעורבות  כפי שהיה נהוג בעבר וכל אחד שמר על כבוד שכנו.
עדינה בר שלום קיבלה את פרס ישראל, על תרומתה המיוחדת לחברה ולמדינה בעלת ד”ר לשם כבוד של אוניברסיטת באר שבע.

הרבנית עדינה בר שלום בקבלה את אות עמית “פול האריס” על ידי נשיאת רוטרי נשר הגב’ אביטל קבליצקי והגב’ אילנה מלר נשיאת רוטרי מוריה. (צילם גבריאל קונפינו)

חילקו את הפרס לעדינה בר שלום, נשיאת רוטרי נשר הגב’ אביטל קבליצקי ונשיאת רוטרי מוריה אילנה מלר  לאחר קבלת האות והתעודה עלה שמואל מזן יליד מצרים, לשאת מילות ברכה לכלת הפרס הטרייה, באומרו שמורו ורבו היה הרב עובדיה יוסף וסיפר על הקשר שהיה לו עם אביה , בסוף דבריו הגיש לה תשורה,  צילום ממוסגר שחור לבן כאשר עדינה מצולמת כילדה על בירכי אביה בשנת 1947.

שמואל מזן יליד מצרים מעניק בהפתעה צילום לרבנית עדינה בר שלום בהיותה ילדה קטנה במצרים של שנת 1947.  (צילם גבריאל קונפינו)

על מרים פרץ אמר המנחה, “מחדירה חוסן ועצמה באלה שאיבדו את יקיריהם בטרור ובמלחמה, מאז קום המדינה. נוסעת בכל רחבי ישראל, מרצה לבני נוער לסטודנטים, מדברת אתם על קבלת האחד את השני והשונה באהבת חינם “ללא תנאי או חוזה”, להאזין ולשמוע את האחר גם אם הוא חולק עליך ולא מוותר. “הארץ תקיא אותנו אם  לא נהיה מוסריים”. מתעוררת כל בוקר לחיות ברוח העקרונות של בנה אליעז, שהם התנדבות ונתינה. “ובחרת בחיים, אלה המילים”.

את הצו שהשאירו בנייה “בדמייך חיי” החיים שהיא מחפשת הם איחוד המחנה והמשותף. פעילותה לחיזוק החלש ולאחר המחיר הבלתי נתפס ששילמה, זכתה בפרס ישראל על מפעל חיים. נימוקים לקבלת אות עמית “פול האריס” בפי המנחה “על פעילותה למען קירוב הלבבות בקהילה, תוך העברת מסרים בונים ושמירת ערך כבוד האדם ברוח רוטרי ישראל ובעולם. בהתנדבות ומסירות בלתי מתפשרת ובלתי נגמרת”. את הפרס העניקו לה חיה קובץ נשיאת מועדון רוטרי הוד הכרמל ומזכיר המועדון חזי רובין.

 

הגב’ מרים פרץ מקבלת האות מגב’ חיה קובץ נשיאת רוטרי הוד הכרמל ומהמזכיר חזי רובין (צילם גבריאל קונפינו)

עם קבלת הפרס עלתה מרים על הדוכן ואמרה “שיש אנשים שבחייהם הקצרים עשו משהו לא למען עצמם אלא למען עמם ויש אנשים שחיים תשעים שנה ומבזבזים את חייהם. חיי אדם זה לא כמה שנים אתה חי אלא מה עשית היום, במתנה והפרס  הכי גדול שאדם יכול לקבל, החיים”.  אין אדם שלא בורך באור ואין אדם שלא בורך בטוב, התפקיד שלנו לא להשאיר את זה לעצמנו” “תודה לכם שאתם מאירים את העולם. תודה על זה שאפשרתם כל אחד עם הלב, לצאת מהמקום הפרטי ולצאת אל הדבר הזה שנקרא כלל לא רק בין יהודים, גם ערבים נוצרים דרוזים כל מי שחי על האדמה הזאת ובכלל לעשות טוב לאדם באשר הוא אדם”.

מרים פרץ ואנוכי בחיבוק אמיץ ואמיתי.

מכאן עבר המנחה ודיבר על רסאן עליאן, כמח”ט גולני “בצוק איתן”, שלאחר פציעתו  דרש לחזור מיד לפיקודיו וקיצר את החלמתו בזמן. “התמונה שבה הוא יושב עם הרמטכ”ל גנץ ושרידי הפציעה על פניו, נחקקו אצלינו לעד. מה שמשקף את קור הרוח והדבקות במשימה, של מפקד בצה”ל, בן למשפחה וותיקה משפרעם שכבר סבו חוסיין עליאן קיבל בזמנו החלטה אמיצה לתמיכה במדינה.

בדרך מילא רסאן עליאן תפקידים פיקודיים רבים, עד הגיעו להיות קצח”ר קצין חי”ר וצנחנים.  על היותו סמל לדבקות במשימה, ברוח ומופת לחייליו, זכה להוקרה מטעם מרכז מורשת בגין וכך התבטא בעבר לגבי סמלים של המדינה:

“אני מאמין בהימנון ושר את ההימנון אני גר במדינה של העם היהודי, יש לכבד סמלים של המדינה ולהאמין בהם ואני אעשה הכל לקבל מהמדינה כל מה שמגיע לי, אסתכל על הדברים באומץ מבלי לגמגם. לפני זמן קצר פרסם מאמר שכותרתו הסמל הישראלי, שבו פרש את האני מאמין שלו ” הרוח העוברת כחוט השני מאום ראשרש של 48 ועד מלחמת צוק איתן, לפעמים אני שואל את עצמי מה הפך את חטיבת גולני לכזו עוצמתית, כזו שמחברת בין כל חלקי עם ישראל, לכזאת שמעוררת אמוציות ורגשות אהבה סוערים  כל כך, בקרב מי שהשתחרר ממנה לפני שנים רבות. התשובה פשוטה, לכל אחד יש גולני שלו”

“על גילוי אחווה ורעות ואמונה ברוח המפעמת בחברה הישראלית על מעורבות בחברה תוך תרומה, ודוגמה אישית לחייליו בפני העדה הדרוזית אשר בונה ונבנית כחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, לחברה כולה והזדהות עם סמלי המדינה ושאיפה לקידום ערכיה ראוי עליאן לאות”. כך ציטט המנחה והזמין את הקצח”ר תא”ל עליאן לבמה לקבל האות וההוקרה.

תא”ל רסאן עליאן קצח”ר מקבל את האות והסיכה באהבה ובהוקרה. (צילם גבריאל קונפינו)

המנחה המשיך וסיפר על גילה אלמגור, כנערה בפנימיות הדסים, עם ניצולי שואה ובני ניצולים, רדופי זוועות וסיוטים. היא סמל לבניה עצמית שללא שום עזרה טיפסה למרום הפסגה, מבחינה אמנותית בהישגים מרשימים בקולנוע ובתיאטרון ששם במשך עוד מעט שישים ושתיים שנים היא מופיעה, בעיר בפריפריה ללא לאות שיחקה.  את קרן המשאלות נשאה על גבה והחלה לפני כחמישים שנה. ושש עשרה שנה עשתה הכל לבד ופתחה את כיסה, אין מערכת יחסי ציבור איש “בקרן המשאלות” על שמה, אינו מקבל שכר והכל נעשה בהתנדבות מלאה.

המסר ” אנו ממלאים משאלות ומגשימים חלומות, לילדים החולים במחלות קשות. ילדים יהודים וערבים כאחד לא שואלים מאין באת אלא מה כואב לך? “הילדים האלה הם בית ספר לתעצומות נפש”. אומרת גילה “מהם אני מקבלת כוח איתנים”.

כמו כן סיפרה גילה אלמגור, בראיון, על רגישותה לצפרים רעבות, אותן היא מאכילה במתקן על גג ביתה:  “חשוב הרבה מהצפרים, הם הנזקקים, שאליהם אינני אדישה, דיירי הרחוב, מהגרים וניצולי השואה, עושה כל שביכולתי למען הזולת ומחוברת בכל נימי נפשה לחברה”. האות של עמית “פול האריס” הוענק לה על ידי נשיא מועדון רוטרי כרמל, ד”ר אילן שלזינגר וד”ר חאתם חורי נשיא רוטרי סטלה מאריס.

גילה אלמגור כלת השמחה האחרונה לקבל את אות עמית “פול האריס” כהוקרה. (צילם גבריאל קונפינו)

בשם מקבלי פרס אות עמית “פול האריס”. פתחה גילה אלמגור באומרה:  “לפעמים החגיגה באמת נגמרת” תמו רוב הפסטיבלים והטקסים ואנחנו חזרנו לחיי היום יום לעשייה לקצב הלא פשוט של חיינו בארץ המופלאה שהכל וכל בה, כאב ושמחה, אבל והתעוררות, כי אלה הם חיינו,כי אין מקום כמו המקום הזה, הארץ הזאת הקטנה, המדהימה המחבקת ומכתיבה”

“רוב חיי המקצועיים אני משמיעה מילים שנכתבו ונהגו ע”י אחרים. גדולי הספרות העולמית והישראלית. עוד מעט שישים ושתיים שנים על המסך והבמה, במסע מרתק לעולמות לא מוכרים. השוותה עצמה בהיותה נערה בת 17 לקקטוס צעיר, לא פרח, קקטוס שהוא צמח עצמאי,חצוף קוצני ננעץ באדמה וצומת כמעט בחוסר כל”.  “כעת כאשר אני כבר בין זקני השבט נאבקת במכאובי הגוף, אני מודעת לכך שיש לפקוח עיניים ולראות, לא מספיק להביט, לדעת לראות, לעצור ולעשות”  “לפני חמישים שנים כאשר הקמתי את “קרן המשאלות של גילה אלמגור” להביא מעט הקלה ונוחם לילדים עם מחלות קשות. לא על מנת להתפרסם על גבם של ילדים חולים אלא רק לעשות למענם דברים טובים”.

אלמגור ציטטה את אמה, זכרה לברכה, שלדבריה הייתה צדקת גדולה:  “תעשי בסתר, שלא יראו מרחוק, שלא תתביישי חלילה בנתינה שלך, תעשי טוב תיפגשי באנשים טובים מבטיחה לך, אם הדברים הטובים מתגלים, כי יש מי שרואה ומעביר הלאה זה קורה”.  לבסוף, גילה הודתה לכולם על הזכות לדבר בשם מקבלי הפרס, על הקשב של כולם והתנצלה שגלשה לפסים אישיים.

 

כל מקבלי הפרס עולים על הבמה לסיום ושירת התקווה.(צילם גבריאל קונפינו)

כל מקבלי הפרס נקראו אל הבימה והערב הסתיים בשירת התקווה, היה זה ערב מעורר השראה שבארץ שלנו השסועה,  יש עדיין אנשים טובים באמצע הדרך ולא איבדנו תקווה, נחכה לשנה הבאה ולטקס הבא בציפייה דרוכה.

האקדמית גורדון – הרשמה – רחב

הגב לכתבה

אורח: כתובת האימייל שלך לא תפורסם • ניתן להירשם לאתר כאן למעלה ואז התגובה מאושרת באופן מיידי.

קייטנות בחיפה
עתידים – עמותה – רחב
עיריית חיפה – רחב
האקדמית גורדון – הרשמה – רחב
הרב יהוד גינזבורג אתך המעגלי החיים – WB
שוש קולין לימוד אנגלית מונפש 750 על 90
הרב יהוד גינזבורג אתך המעגלי החיים – WB

האקדמית גורדון – הרשמה – רחב