בתגובה לפוסט של שי אבו-חצירה, ולידיעת מסמני "אהבתי":
אני אחראי לחשיפת מחדלי הפיקוח על המפעלים, לא להיווצרותם.
המפעלים המסוכנים והמזהמים עשו במפרץ כבשלהם עד 2003.
זו שנת המפנה, בה קיבלתי אחריות לנושאי סביבה ומינהל הנדסה,
ובה התחלנו להחמיר תקני סביבה, פיקוח, ואכיפה. בהעדר גיבוי
מיהב ומהמנכ"ל לצעדים נוספים שייזמתי, העברתי את הנושאים
למבקרי המדינה והעיריה, והם משתקפים בדו"חות שלהם, החמורים
בתולדות העיריה, מתבססים על חומר שקבלו ממני, והתנגדויות
ועררים שהגשתי, ואף מציינים זאת.
באשר לאבו-חצירה הירוק לקראת בחירות, הרי הצבעותיו במועצה:
31.3.09 – נגד הצעתי לדיון במאבק ציבורי לסילוק מיכל האמוניה.
2.6.09 – נגד דיון בנושא תעשיות המפרץ, נכס או נטל.
4.8.09 – נגד דיון בנושא הפולינום.
3.8.10 – נגד דיון בהצלת פארק הקישון מול דרישות חנ"י.
12.10.10 – נגד דיון בנושא סיכוני הפצחן המיימני.
– ונגד דיון בסיכוני בז"ן בעקבות ארועים בטיחותיים.
5.4.2011 – נגד דיון חוזר בפצחן המיימני בעקבות אסון פוקושימה.
6.9.2011 – נגד דיון בקרוי סולרי לאיצטדיון.
– נגד דיון בנושא בעיית מפעלי המפרץ.
5.6.2012 – נגד דיון בכוונה להכריז על חיפה כעיר מזוהמת אויר.
4.9.2012 – נגד דיון בתכנית להגדלת בז"ן.
והנה דבריו של אבו-חצירה כבר בדיון הראשון שלו במועצת העיריה
9.12.08, בנושא אולם שמחות שהוקם צמוד לקו דלק מסוכן, ללא היתר:
"אני גם לא הייתי מחכה להיתר, כי לפי הביורוקרטיה שאני רואה [הוא
כבר "רואה", ישיבה ראשונה…] אז אני שמח שהיזם לא חיכה להיתר".
נסתפק בכך, למרות שיש עוד.
אגב, מפקח לחומ"ס התמנה לאור החלטת ועדת ביקורת, הרבה לפני
שאבו-חצירה העלה זאת במועצת העיריה…
שמואל גלבהרט, אדריכל ומתכנן ערים
יו"ר הירוקים של חיפה במועצת העיריה
לשמואליק גלבהרט והחברים שלום.
א.אני תומך לחלוטין בדרישותיך המוצדקות בהחלט להצגת מלוא הפרטים במועד מוקדם ככל הנדרש
והנוגעים לכל הדיונים וההחלטות המבוקשות להתקבל בעניין התמ"אות של איזור נמל חיפה + חזית
הים העירונית ונגזרותיהם, וזאת הן מנימוקי מינהל ציבורי תקין, והן על מנת שיהיה סיפק בידיהם
של נבחרי הציבור חברי מועצת העיר לעיין בהם כהלכה, ולאתר את "המוקשים" הנסתרים והזרועים
בין השורות, ולאפשר את הגשת ההשגות המתבקשות, על מנת למנוע בעתיד – "בכייה לדורות".
ב. כל הפעילות הקדחתנית של עיריית חיפה ושל משרד מהנדס העיר לאישור התוכניות דווקא כעת
נראיית לי כ"מכירת חיסול" + "מחטף של הרגע האחרון" של יונה יהב בהבנתו כי סוף שילטונו
הרודני מתקרב בצעדים מהירים בבחירות העירוניות הקרובות, והינו מבקש להספיק ולרצות את מקורביו ( משפ' עופר, חנ"י ועוד..) ולכאורה גם מדאגתו לעתידו התעסוקתי שיודח מראשות העיר.
שלכם, אבי שגב