(חי פה) – קהילת תיכון קריית חיים בחיפה מרכינה ראש לאחר פטירתה של לימור חוה קינן אמור ז"ל, סגנית מנהלת בית הספר, מנהלת פדגוגית ומורה לאנגלית, שהלכה לעולמה בגיל 49 בלבד לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. לצד משפחתה שאיבדה אם, בת ועמוד תווך, גם בית הספר שבו פעלה במשך שנים מרגיש יתום. מורים, תלמידים, עובדים והנהלה מספרים על אישה נדירה, אשת חינוך מסורה, שהותירה חותם עמוק בלב כל מי שפגש בה.
לימור, תושבת קריית אתא, הלכה לעולמה ביום רביעי, 27 במאי 2026, לאחר מאבק ארוך וקשה במחלת הסרטן. היא הובאה למנוחות בבית העלמין הסמוך לקריית אתא, בהשתתפות מאות אנשים שהגיעו לחלוק לה כבוד אחרון. קינן שימשה כסגנית מנהלת תיכון קריית חיים, מנהלת פדגוגית ומורה לאנגלית, והייתה מהדמויות המשפיעות ביותר בבית הספר.
בקהילת בית הספר מספרים כי על אף מחלתה, נוכחותה הייתה מורגשת בכל פינה. היא המשיכה ללוות מורים, לתמוך בתלמידים ולהיות חלק בלתי נפרד מהעשייה החינוכית.
מנכ"ל בית הספר: “לימור הייתה אור גדול עבור כולנו”
אמיר איזנברגר, מנכ"ל תיכון קריית חיים, ספד ללימור במילים מרגשות. “משפחת קריית החינוך קריית חיים מרכינה את ראשה בעצב עמוק ובכאב רב עם לכתה בטרם עת של חברתנו האהובה והיקרה ללב כולנו, לימור”, אמר. “הבשורה המרה הזו תופסת את כולנו בכאב גדול. לימור היוותה אור גדול עבור רבים מאיתנו. אישיותה הנדיבה, חוכמתה והאהבה הגדולה שהקרינה סביבה הפכו אותה לחלק משמעותי, בלתי נפרד מלב העשייה של בית הספר”.
איזנברגר הדגיש את תחושת המשפחתיות שמאפיינת את צוות בית הספר. “צוות המורים והעובדים הוא קודם כל משפחה. כוחנו הגדול טמון ביכולת שלנו להיות שם זה בשביל זו. יחד, מתוך ערבות הדדית ותמיכה, נוכל להתמודד עם האובדן הקשה הזה”.
המורות: “היא לא הייתה מאמינה כמה אהבו אותה”
לאחר ההלוויה, כתבו מורות בבית הספר על תחושת ההלם והעצב. “כל כך צנועה הייתה לימורי שלנו”, כתבו. “היא לא הייתה מאמינה שכל ההמונים באו לחלוק לה כבוד. לא הייתה מאמינה עד כמה כולם כאובים ובוכים עליה. כמה חבל”.
המורות תיארו את דמותה המיוחדת ואת מאבקה ההירואי במחלה. “לימור הייתה אישה נדירה בנועם הליכותיה, באנושיות שלה וביכולת המופלאה שלה לגעת בלבבות”, כתבה אחת מהן. “החלל שהותירה אחריה עצום והעצב כבד מנשוא”.
“אשת אשכולות, חכמה ורגישה – הלב מסרב להאמין”
מורות נוספות סיפרו כי למרות מצבה הבריאותי, לימור המשיכה להיות מקור השראה. “היא הייתה אשת אשכולות, חכמה, רגישה ובעלת לב ענק”, כתבה מורה נוספת. “היא הקרינה אור, טוב ואהבה לכל מי שזכה להכיר אותה".
לדבריהן, המאבק של לימור במחלה היה מלא אומץ. “היא נלחמה בגבורה, אבל תמיד שמרה על חיוך ועל דאגה לאחרים. גם כשהיה לה קשה – היא חשבה על כולם”
תלמידים והורים: “היא הייתה מורה לחיים, לא רק לאנגלית”
תלמידים והורים סיפרו כי לימור הייתה הרבה מעבר למורה. “היא הייתה מורה לחיים”, אמרה אם לתלמידה. “היא ידעה לראות כל ילד, להקשיב, לחזק, להאמין בו. היא הייתה מסוג האנשים שאתה לא שוכח”.
תלמידים כתבו ברשתות החברתיות כי לימור הייתה “לב גדול מהלך”, “אישה שהאמינה בנו יותר ממה שהאמנו בעצמנו”, ו“מורה שתמיד ידעה להגיד את המילה הנכונה בזמן הנכון”.
משרד החינוך: “תרומתה תישמע עוד שנים רבות”
מפקחת בית הספר, מירה יובל, מסרה כי היא מלווה את תיכון קריית חיים בעקבות האובדן. “נזכור את לימור כאשת חינוך משיכמה ומעלה”, אמרה יובל, “תרומתה לתיכון קריית חיים, לצוות, לתלמידים ולכל קהילת קריית חיים תהדהד עוד שנים רבות”.
במשרד ציינו כי יינתן ליווי רגשי לצוות ולתלמידים, וכי בית הספר יקבל את כל התמיכה הנדרשת בתקופה קשה זו.
דמותה של לימור: שילוב נדיר של מקצועיות ואנושיות
קולגות של לימור מספרים כי היא הייתה דמות מקצועית מהמעלה הראשונה. היא הובילה תהליכים פדגוגיים משמעותיים, קידמה חדשנות חינוכית, ליוותה מורים חדשים והייתה כתובת לכל שאלה או קושי.
“היא הייתה מסוג האנשים שמרימים את כל מי שסביבם”, סיפרה מורה ותיקה. “היא ידעה לגעת בלב של כל אחד, בלי מאמץ. הייתה לה יכולת נדירה לראות את האדם שמולה”.
הבית השני שלה: תיכון קריית חיים
לימור קינן אמור הייתה חלק בלתי נפרד מתיכון קריית חיים במשך שנים רבות. היא הייתה מעורבת בכל תחום – מהובלת תהליכים פדגוגיים ועד תמיכה אישית בתלמידים.
ההלוויה של לימור הייתה עדות לאהבה העצומה שהייתה סביבה. מאות אנשים הגיעו ללוות אותה בדרכה האחרונה – מורים, תלמידים, הורים, חברים, בני משפחה ואנשי חינוך מכל האזור. “כמה אהבה ותמיכה היו סביבה”, כתבה אחת המורות. “כפי שהיא ידעה להעניק מעצמה לזולתה”.


אלוהים לוקח את הטובים ביותר
לא הכרתי את המורה לימור, אך התיאור בו היא מתוארת והאובדן הרב נגעו לליבי.
שולחת תנחומים למשפחתה ולא.למיגיה וכל אלה שאהבוה.
תנצב"ה,ה ומנוחתה עדן.
יהיה זכרה ברוך עצוב מאוד
מחלה ארורה
עצוב מאוד,מחלה ארורה,יהי זיכרה😓 ברוך