ביה"ד הרבני האזורי בחיפה, פסק כי על אף ניסיונותיו של הבעל להוכיח כי תביעת הגירושין באה מצד האישה ולכן היא אינה זכאית לכתובתה, הרי שבגידתו ועזיבתו אותה וחוסר נכונותו לשלום בית מוכיחים אחרת. הדיינים, נענו לבקשתה של האישה באמצעות ב"כ עו"ד אושרי שלוש וקבעו כי על הבעל לשלם לאישה את מלוא כתובתה ותוספתה בסך 180,000 ₪
"אל תשליכני לעת זקנה, ככלות כוחי אל תעזבני". זעקה מעין זו השמיעה אישה בשנות ה- 60 לחייה, נכה שבעלה ואהובה היחיד נטש אותה בוקר אחד לטובת מאהבת, אלמנה שהכיר בחבורת הזמר בה השתתף.
בני הזוג הכירו בגיל צעיר, נישאו והקימו משפחה לתפארת. האישה יצאה לעבוד בגיל מבוגר יחסית ותלתה את יהבה הכלכלי בבן זוגה לחיים. בכתב התביעה לגירושין ולקבלת כתובתה, טענה האישה באמצעות ב"כ עו"ד אושרי שלוש, כי, לא העלתה בדעתה כי בעת שהיא שומרת לבעלה אמונים מכל וכל, מנהל בן זוגה רומן עם אישה אלמנה אשר הכיר במהלך השתתפותו בחוג זמר.
לטענת האישה, דבר קיום הרומן של הבעל נחשף כאשר, ביום בהיר אחד פנה לרעייתו והטיל ספק ביכולתם להמשיך לתפקד כזוג ולנהל משק בית משותף. הוא עזב את הבית ועבר לגור עם המאהבת, מותיר את אשתו שבורת לב. האישה החלה בניסיונות להשיבו לחיקה, וזאת על אף שנודע לה על בגידתו. אך, כל ניסיונותיה נכשלו ולא נותרה בידה ברירה אלא להגיש תביעה לגירושין.
באמצעות ב"כ עו"ד אושרי שלוש הוכיחה האישה, כי בעלה בגד בה תקופה ממושכת, הסתיר והכחיש זאת. ביה"ד הרבני האזורי בחיפה, פסק כאמור כי על אף ניסיונותיו של הבעל להוכיח כי תביעת הגירושין באה מצד האישה ולכן אינה זכאית לכתובתה, הרי שבגידתו ועזיבתו אותה וחוסר נכונותו לשלום בית מוכיחים אחרת. על פי פסיקת בית הדין הרבני ישלם הבעל לאישה את מלוא כתובתה ותוספתה בסך 180,000 ₪.