תלמידים ממופ"ת- בסמ"ת קיבלו שיעור מעשי
בהתמודדות עם עיוורן, חירשות ונכות
תפקוד בעיניים מכוסות, אוזניים אטומות ועל כסאות גלגלים. תלמידי חטיבת הביניים בבית הספר מופ"ת-בסמ"ת קיבלו הזדמנות מיוחדת במינה לחוות במשך מספר דקות, כיצד חיים אנשים בעלי מוגבלויות שונות – עיוורים, חירשים, נכים ובעלי מוגבלויות קוגניטיביות. המסקנה – רגישות שווה נגישות
תנועה בכיסאות גלגלים, תפקוד "רגיל" בעיניים מכוסות וקליטת מידע באוזניים אטומות. תלמידי חט"ב מופ"ת-בסמ"ת אימצו שיטה קשה ומיוחדת ללימוד "מעשי", של הקשיים עמם נאלצים בעלי מוגבלויות מסוגים שונים להתמודד מדי יום.
ביום פעילות בבית קסלר בקריית חיים, בו מתגוררים בעלי מוגבלויות מסוגים שונים, השתתפו התלמידים בפעילויות שנועדו לאפשר להם לחוות סוגים שונים של מוגבלויות. הפעילות התקיימה במסגרת יום הנגישות הבינלאומי, שמטרתו להביא לתודעת החברה בכלל ובני נוער בפרט, את הקושי בהתמודדות היומיומית של המוגבל, מול האטימות החברתית הקיימת לעיתים בחברה הישראלית.
במסגרת הפעילות עברו התלמידים בארבע תחנות, כשבכל אחת מהן חוו סוג מסוים של מוגבלות. בתחנה הראשונה ניסו התלמידים לתפקד בעיניים מכוסות. לפניהם הונחו קעריות ובהן גלידה והם התבקשו לזהות את סוג הגלידה וצבעה. נשמע פשוט, חשבו התלמידים, אך עד מהרה גילו, שקשה למצוא תחליף לעיניים ורבים מהם לא הצליחו לזהות את סוג הגלידה אותו טעמו.
בתחנה השנייה ניסה אחד התלמידים להעביר מידע לחבריו שאוזניהם נאטמו באוזניות. המשימה, שכפי שאנו יודעים יכולה להיות לא קלה לאנשים שומעים, התבררה כבלתי אפשרית והמידע ש"הגיע" לתלמיד האחרון בשורה, היה רחוק מזה אותו ניסה להעביר התלמיד הראשון.
בתחנה הבאה התנסו התלמידים בתנועה בין קונוסים, כשהם משתמשים בכיסאות גלגלים. החיוכים על פניהם של התלמידים לא העידו על הקושי בביצוע המטלה, שעל פניה נראתה פשוטה, אך למעשה לא הייתה כזאת.
בתחנה האחרונה שמעו התלמידים ממופ"ת-בסמ"ת על קשיי היום יום של נערה הסובלת ממוגבלות קוגניטיבית ומתקשה בפעולות "פשוטות" לכאורה, כמו תשלום עבור מספר פריטים בחנות אחת, בשעה שהיא יכולה לשלם עבור כל אחד בנפרד. ההתנסויות המרתקות והקשות הללו לצד שיחות שניהלו עם מדריכים בעלי מוגבלויות בעצמם, אפשרו להם ללמוד על ההתמודדות היום-יומית של בעלי מוגבלויות עם הקשיים האישיים שלהם מזה ויחס החברה אליהם מזה.
מנהלת בית הספר מופ"ת- בסמ"ת, רחל ויינברג אמרה, כי הפעילות בבית קסלר היא חלק מתפיסת חזון בית הספר, המחנך לסובלנות ולקבלת האחר. "בית ספרנו מאכלס בתוכו תלמידים ממגזרים שונים: ערבים נוצרים ויהודים וכולם חיים בסובלנות וכבוד הדדי", אמרה ויינברג.
הפעילות בבית קסלר נעשתה בשיתוף עמותת "נגישות ישראל", הפועלת להגברת המודעות בקרב בני נוער לחשיבות שבקבלת השונה, והגברת המודעות לצורך בנגישות, כדרך אמיתית ליצירת שילוב בחברה של אנשים בעלי מוגבלויות, בכבוד, בשוויון, בבטחה ובמקסימום עצמאות.